הריון שני בהפרש גדול, האם כדאי?

[Guy Yafe]

בקצרה

(רק מסכם את מה שהוא אמר ללא הבעת דעה משלי)
ילדים מתוכנתים בגנים להתחרות באחים שלהם. הדבר הזה טבעי ונחוץ.
התחרות הזו מדי פעם מגיעה לפיזיות בדמות קטטות כאלה או אחרות.
ההורים צריכים להפעיל שיקול דעת ולהחליט מה הזמן הנכון להתערב ומתי צריך לתת להם להסתדר בעצמם.
&nbsp
כמו כן, הוא טוען שאין שום בעיה עם הילדים יהיו "אויבים" (המילה אויבים היא בהקצנה), והדברים אמורים להתחיל להשתפר בשני שלבים: השלב הראשון הוא במהלך גיל ההתבגרות והשלב השני בגיל העלמות (שנות העשרים המוקדמות). הורים צריכים לחשוש רק אם האחים לא מתחברים בגיל הזה.

 

[חייבתלהגיב]

טוב, אז אני מבטיחה לך

שמה שהוא אומר בהחלט כן שנוי במחלוקת, והמדע ממש לא הגיע למסקנה החותכת ש"ילדים מתוכנתים בגנים להתחרות באחים שלהם".

 

[Guy Yafe]

יכול להיות

הוא כן תיאר בצורה מאוד יפה את החוויות האישיות שלי.
אולי זה לא רלוונטי לכולם, אולי זה אפילו לא רלוונטי לרוב.
&nbsp
כפי שציינתי בהתחלה: זה לא משנה כלום עבור פותחת השרשור.

 

[חייבתלהגיב]

תגיד, אתה הבכור?

כי רוב אלה שהיכרתי שלא היו מאוד מרוצים מהילדות שהייתה להם היו בכורים.

 

[Guy Yafe]

אני הבכור

את מתארת משהו מאוד הגיוני.
אני לא אומר שאני לא מרוצה מהילדות שלי, בסך הכל הייתה לי ילדות נהדרות עם הורים נהדרים שהיום הם סבא וסבתא מדהימים.
&nbsp
אני כן אומר שהקשר ביני לבין אחי הוא לא הקשר שתראו בנשים קטנות.

 

[חייבתלהגיב]

לא יודעת איך לבשר לך... אתם לא נשים

השאלה שמעניינת אותי בהקשר הנוכחי היא מה אחיך חושב על היחסים ביניכם. יכול להיות שהוא רואה את זה אחרת לגמרי, ודווקא כן היה ממליץ על הפרש קטן. יש לו ילדים, במקרה?

 

[Guy Yafe]

אני לא יודע מה הוא חושב

אבל לדעתי הוא חושב כמוני
אין לו עדיין ילדים, ואני מאחל לו שיהיו לו בקרוב.

 

[הייבי]

לדעתי זה לא שיקול

דיברת על זה שרצית שלושה ילדים כך שכנראה ממילא בין הראשון לאחרון היה נוצר לך פער של 5-6 שנים לפחות. אני חושבת שהשאלה אם הם יהיו חברים או לא בטווח הארוך תלויה באופי שלהם יותר מבפער. לי יש בני דודים בפער שנה וחצי שלא ממש מסתדרים כי הם מאוד שונים באופי ודווקא הגדול והשלישית שיש ביניהם פער של 9 שנים מסתדרים נהדר. אני מבינה שזה לא בדיוק מה שתכננת אבל החיים הם מה שקורה בזמן שמתכננים תכניות. אני חושבת שאתם צריכים לשאול את עצמכם אם בא לכם עוד ילד ואם יש לכם כוח לחזור לחיתולים, מוצצים, לילות ללא שינה וכל זה. אם התשובה היא כן אז הפער מהגדולה לא צריך להוות שיקול. לפער גדול יש יתרונות משלו- כלכלית זה לא שני פעוטות במסגרות פרטיות. הגדולה יכולה יותר להבין את המשמעות של תינוק בוכה ואפשר לרתום אותה להביא מוצץ, חיתול במקום פעוטה בת שנתיים שלא מבינה למה עכשיו כשהתינוק בוכה אי אפשר להתפנות אליה וכו. אמי רציתי פער 2.7 בערך ובסוף יצא לי פער 3.5. לא דרמה אבל בדיעבד אני שמחה וכל יום שעובר אני רןאה כמה הדרדס מתבגר וזה נראב לי לטובה. בכל מקרה מקווה שיצליח לכם במה שתבחרו.

 

[Rossay]

השאלה היחידה היא

האם אתם רוצים ומוכנים לעוד ילד (למשל גם כלכלית, כי קודם למשל זה כן היה שיקול )
אם התשובה היא עבור שניכם, כן, אז זה לא משנה
לא משנה מה היה ,התאים אז/לא התאים, ולא משנה מה יהיה עם פער כזה או אחר ,יסתדרו או לא, יהיו חברים בנפש או רק אחים בדם.
תמקדו את האנרגיות והמאמץ בהתאם, ואם אתם מנסים כבר שנה, אז אפשר להתחיל ברורים, שיהיה בהצלחה

 

[כבשה0פועה]

רוצה לעודד, אותך rain31

(לא חפרת. לא כל כתיבה ארוכה היא "חפירה", אלא פריקת עול מהלב ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן בפורומים).
לענינך - אל תוותרי!
מדבריך משתמע שילד נוסף הוא צורך קיומי שלך ולא איזה V שצריך לסמן. מבינה מאוד את הכעס על בן הזוג על העיכוב, בייחוד כשבפעם הזאת לא הכל עובד חלק ומושלם כמו בפעם הראשונה. אני ממש לא מתחום מדעי הנפש, אבל אולי באופן לא מודע ההתלבטות שלך היא מעין 'עונש' כלפיו על שעיכב אותך.
אשתף אותך בחיים שלי - אני גדלתי כבת יחידה המון שנים ורק בגיל מאוחר הצטרף לחיי אח. למרות שלא בדיוק גדלנו באותו בית, ככל שגדלנו הקשר הפך שוויוני. נכון שאנחנו לא באותו שלב בחיים ומפריד בינינו עשור+, אבל יש אהבה ומחויבות הדדית גם בינינו וגם כלפי המשפחה שהקמתי. לא הייתי מוותרת על אחי בעבור שום הון שבעולם, למרות שכנראה תמיד נהיה בפזות שונות בחיים.
אמנם שש השנים שאת מתארת הן פער לא קטן, אבל גם במשפחתי המורחבת ובין חברות ילדותי יש מי שבפער דומה או דוקא בפער שטנטן מנהלים קשרים קרובים ולהיפך קשרים רחוקים בגילאים דומים או בפער גילאים.
אז אל תתייאשי, נסי להרגיע את הכעס על בן הזוג (הרבה עבודה, אבל לטובת שלוותך) ואל תוותרי. ואם אחר כך תרצו שלישי - משערת שתעמדי על שלך ועל מרווח מצומצם יותר.
מחזיקה לך אצבעות.

 

[mitmit11]

ההפרש לא רלוונטי להחלטה אם כן או לא להרות שוב

אחיות שלי קטנות ממני ב- 7 ו- 9 שנים (פרק ב) ואכן כשגדלנו לא היה חיבור מי יודע מה. אבל כשאני כבר הייתי באוניברסיטה אז הן התייעצו איתי על הבגרויות, אחכ על הצבא ועכשיו על החיים. אני בת 35 והן קורבות אליי היום יותר מתמיד.
&nbsp
את צריכה להחליט אם את רוצה עוד ילד מהפן הכלכלי, מהפן הרגשי ומהפן הנפשי ("לחזור" אחורה ללילות בלי שינה, חיתולים וכו).

 

[מרעישה בשקט]

עבורי פער הגילאים שולי לחלוטין

רציתי פער של בערך שנתיים. הבת שלי בת 4 ובשנתיים וחצי האחרונות איבדתי 3 הריונות.
להגיד שלא בכיתי גם על אובדן הפער ה"מושלם"? בכיתי.
אבל הכאב על אובדן הפער, זעום לאין שיעור מהכאב על אובדן הריון.

אם אתם רוצים עוד ילד. אם אתם רוצים שהיא תחווה אחאות. אם אתם רוצים, הפער לא אמור לשנות.

 

[איןאריותכאלה]

לדעתי כדאי משלוש סיבות, וגם הערה לגבי פנטזיה והתבגרות

הראשונה והחשובה ביותר: אתם רוצים עוד ילד. שניכם רוצים עוד ילד.
השנייה: אתם יכולים (סיפרת על קשיים כלכליים בעבר, לא בהווה).
השלישית: בעיני, אחאות היא אחת המתנות הגדולות שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו. בעלי בן יחיד והיום, כשהוא אבא בעצמו, הוא מרגיש בעוצמה חזקה יותר את החסר שיש בלגדול כילד יחיד.


עד פה בענייני ילודה. ברור לך הרי שלהפרש בין האחים אין השפעה על מידת הקשר ביניכם, וכבר נתנו לך דוגמאות רבות לכל הכיוונים.
לדעתי יש פה עניין אחר - לא משפחתי אלא זוגי.
היה ביניכם מאבק על מועד הבאת הילד לעולם. את מאד רצית בעבר. בעלך סירב. חיכיתם. עכשיו הולך קשה. מאד לא נעים. אבל זה לא אומר שאי ההסכמה שלו בעבר היתה טעות - כי אי ההסכמה שלו נעשתה בעבר, מבלי שידע כיצד העניינים יתפתחו בהווה.

חלק מתהליך ההתבגרות של כל אדם נעוץ ביכולת שלו להיפרד מהפנטזיה (איך החיים היו אמורים להיראות) ולחיות בתוך המציאות (איך החיים נראים באמת). אם תחפשי טוב אני בטוחה שיש עוד מקומות בחיים שלך שהם לא בדיוק לפי האידיאל שקיווית לו, וזה.... בסדר גמור.
מאחלת לך הריון במהרה והורות מספקת לשניים (ואגב, את ההפרש הקטן תוכלי לעשות בין השני לשלישי אם חשוב לך להתנסות גם בהפרש כזה....)

 

[Arirel18]

לדעתי זה מעולה

אני בעד הפרש גדול. לא רואה סיבה שילד בן 2-3 ילחם על מקומו במשפחה ותשומת הלב של ההורים. והקטן שנולד לא יזכה למספיק ידיים ויחס אישי בגלל הגדול.
&nbsp
אצלינו יש הבדל של חמש שנים ולפעמים נראה לי מעט מדי. שיהיו חברים ויגדלו יחד ? שישחקו בינתיים חברים מהגן והיו חברים כשיגדלו. לא מאמינה בלגדול יחד . יש מספיק אנשים שגדלו ממש עם הפרש קטן בין האחים והיום לא בקשר. וכאלה שיש להם הפרש של 10 שנים והם חברים מדהימים.

 

[rain31]

תודה רבה לכולם על ההתייחסות והתגובות

בכל אחת מהתגובות, אותן קראתי בשקיקה ואף מספר פעמים,
היה משהו שקלע לתוך מחשבותי. אז תודה לכם, עודדתם אותי