על יחסי אחים, יצירה ואנרגיה הורית - אשמח לפתרונות פרקטיים

על יחסי אחים, יצירה ואנרגיה הורית - אשמח לפתרונות פרקטיים

בבית גדולה יצירתית באופן מיוחד בכתה א', ופעוטה בת שנתיים ורבע שגם היא יצירתית באופן מיוחד, ואוהבת לצייר על הרצפה, הקירות, הבובות, המצעים ומה לא.
למרות שאני קונה רק טושים על בסיס מים יש כמה כתמים עקשניים ברחבי הבית שטרם הצלחתי לנקות.
ואני גם רוצה לתת לגדולה מרחב יצירתי גדול יותר עם חומרי יצירה נוספים כגון צבעי גואש ומים ועוד.

מספיק שאני במטבח מכינה א.ערב או בשירותים, וכבר צצים להם ציורים על הרצפה ועל הקירות.
בעלי משתגע ודורש להוציא לאלתר את כל חומרי היצירה מן הבית.

אגב, הגדולה גם מאד אוהבת ליצור בבוקר וסיכמנו שאם היא מתלבשת ומתארגנת מספיק מוקדם מותר לה לצייר כמה דקות לפני שאנחנו יוצאות לבית הספר.

איך ליישב בין הצורך האומנותי של הגדולה לנזקים שהקטנה מחוללת?
אני לא מצליחה להשגיח עליה כל שניה
האם הפתרון היחיד הוא להחרים את חומרי היצירה ולעשות אותה רק באופן מרוכז כשאני משגיחה עליה מקרוב (בלתי אפשר מנסיוני, תמיד למישהו יש קקי / מישהו צמא ואני לא מצליחה להיות נוכחת 100% בתפקיד השוטר, ומודה שאני גם לא מתה על זה, אבל אולי כאן טמון הכשל?).

עצותיכן הטובות יתקבלו בברכה
 
אצלנו רק בהשגחה.

ואם המשגיח מתרשל - קורה בדיוק מה שתיארת.
אצלנו כל הטושים רחיצים, פרט לאלה שקיבלו במתנה - וכשהיא מציירת עם הלא רחיצים, ההשגחה צריכה להיות כפולה ומכופלת - אני ממש עומדת מעליה ולוקחת לה אותם מייד כשהיא מסיימת.
לגבי כתמים, אגב, ניסית את ספוג הפלא? אצלנו הוא הוריד כתמי טושים בצורה טובה.

עוד דבר שעשינו עם הקטנה, כשהיא צבעה עם מכחולים, היה להושיב אותה בכיסא האוכל, שיש לו מגש גדול שמתאים לציור (ואז היא גם חגורה) - אבל נדמה לי שלכם אין כיסא אוכל, נכון? אז זה לא יעזור...
כמו כן, בהחלט אפשר לתת לגדולה חומרי ציור מסוימים ולקטנה אחרים (פחות מלכלכים) - אצלנו זה מתקבל בהבנה - כל עוד יש לה משהו שמספק אותה, לא משנה לה שלאחותה יש משהו קצת שונה.
 

Guy Yafe

New member
פינה קטנה שרק בה מציירים

קני לבנות שולחן קטן ושני כסאות, והרשי להן לצייר רק שם (אנחנו קנינו משהו מקסים באיקאה).
על השולחן אפשר לפרוש דף נייר מאוד גדול, עדיף כזה שיכסה את כל השולחן.
הילדה יודעת שאם היא רוצה לצייר, היא יכולה לעשות זאת כמה שהיא רוצה אבל על השולחן.
הבן שלי מצייר על הדפים, מדביק שם מדבקות, משחק בבצק משחק. הוא לא מרגיש שום צורך לעשות את זה במקומות אחרים.
על אחת כמה וכמה אם יש לך שתי בנות, הן יכולות להפוך את זה לפינה הפרטית שלהן.
 
זה מה שיש אצלנו

מכיוון שיש רק ילדה אחת ואין הרבה מקום בסלון, השולחן ממש קטן. היא יודעת מאז ומעולם שרק שם עושים יצירות. היו מעט מקרים שבהם ביקשה לקחת צבעים לחדר שלה, והסברנו למה אנחנו לא מרשים.
בהתחלה הקפדתי על טושים שיורדים במים, בשנה האחרונה יש לנו סוג אחר שבכל זאת מכתים קצת את השולחן, אבל זה בסדר מבחינתנו מכיוון שהייעוד של השולחן הוא יצירה. באופן כללי אני משתדלת לא "לכבות" לה את היצירתיות, ואפילו לגרור אותה למחוזות מלכלכים: עבודה בצבעי גואש מתחילה כצבעי ידיים ורק אח"כ עם מכחול (כי היא קצת איסטניסטית ואני רוצה לעזור לה להשתחרר). הרשיתי לה כשרצתה לצבוע את הידיים והזרועות עם צבעי מים.
היתה תקופה שהיה לה קשה לפתוח ולסגור את הטושים ואז הקיר שליד השולחן חטף קצת (לא בכוונה, נגיעות קלות), אז תלינו שם לוח מגנטי גדול שקניתי בחנות יצירה, ועכשיו הוא משמש לאותיות מגנטיות.
מדבקות, סלוטייפ, וואשיטייפ, טושים, גירי פנדה/שמן, מספריים, דפים פשוטים, חותמות - הכל נגיש לה.
חומרי יצירה ועבודה אחרים שכוללים בצק, פלסטלינה, דבק נוזלי, גואש, צבעי מים, לוחות סול, דפי ציור עבים, ועוד כל מיני דברים שלא התאפקתי וקניתי כי "מתישהו תהיה לנו מוזה ליצירה" - לא נגישים והעבודה איתם מתבצעת בהשגחה.
כיום היא בת 4. מספריים הרשיתי מגיל 3 בערך, בהתחלה בהשגחה בלבד.
 
תעברי לגירים עם הקטנה ואל תפחדי ...

לגדולה - כן ציור עם כל הדרוש לה בתיק שתלוי על הכן.

לקטנה תיק עם גירים דפים ומטלית , תיק כמו לגדולה.

לנקות ציורים כמעט מכל מקום - ספוג הפלא.

מניסיוני תיקים חביבים על ילדים ...מחבוא נהדר
 

Ani15

New member
למה הגדולה לא יכולה לצייר על שולחן גבוה

למשל, שולחן הלימודים שלה? (גם אם הוא שולחן האוכל, הוא בכל מקרה גבוה מכדי שהקטנה תגיע אליו) ואחרי סיום הציור (וכתנאי לציור בפעם הבאה) שתאסוף ותאחסן את חומרי היצירה במקום שהקטנה לא יכולה להגיע אליו.
אם זה לא אפשרי, אז צריך לתת לה לצייר רק בעפרונות צבעוניים למעט בשעה ידועה מראש ובמקום ידוע מראש שבו משגיחים (גם אם יש למישהו קקי או צמא. יחכו). בשעה הזו אפשר לפרוש גליונות גדולים במיוחד (בקשי תכניות ישנות ממשרד אדריכלים) שיכסו את כל המשטחים ועליהם אפשר לצייר ביחד כמעט בלי חשש (אבל עם השגחה).
עם כל הכבוד ליצירתיות של הגדולה, גם לשפיות של אבא יש מקום. ועפרונות צבעוניים (אולי גם גירים כמו שהציעו מעלי) כמעט לא משאירים נזקים.
 
הקטנה מגיעה לכ-ל מקום

אהבתי את הרעיון של תוכניות אדריכל, אני באמת מחפשת פתרון ללכלוך שמצטבר.
עפרונות צבעוניים היא לא אוהבת.
ויש בעיה גם עם השפיות של אמא בענייני ההשגחה (אמא שונאת להיות שוטר, וגם לרוב יושבת די מעט ומסתובבת די הרבה)
אבל מסתבר שאין לאמא ברירה
ואמא תהיה שוטר קשוח מעתה ואילך .....
 

Ani15

New member
אני חייבת לכתוב

שאני לא מתחברת ל"עפרונות צבעוניים היא לא אוהבת". גם אבא לא אוהב את הלכלוך. מי אמר שהאהבה שלה חשובה יותר משלו? אם הפתרון שאפשרי לא נראה לה, אז לא. יכולה לצייר בבי"הס, בחוג ציור, אפילו לצאת לחצר לצייר (אם את מרשה). בבית, לא. ככה זה וזהו זה. מבטיחה לך שלא על זה היא תתלונן לפסיכולוג כשתגדל (ואם כן, שיחקת אותה).
 
עונה

א. כי גם עם עפרונות צבעוניים אפשר להזיק (לפחות הקטנה שלי יכולה) אז אם אני ממילא משגיחה, שתעבוד בחומרים שנעים לה איתם
ב. כי היצירה בנפשה והנקיון חשוב לו, אך לא בנפשו. לא חלק קטן מעולמה, אלא חלק עצום וגדול. וגם כי הבית שלנו לא מופת של סדר ונקיון ממילא.
ג. כי הבעיה לא באמת של בעלי ולא באמת של הגדולה, אלא שלי - אני לא חינכתי את הקטנה מספיק בקשיחות (הגדולים היו מציירים רק במקומות ייעודיים) ועכשיו משלמת את המחיר.....
 
בתור אמא ל"ציירת" כמו שלך,

מסכימה איתך לגמרי שלא לעניין להגביל אותה לחומרים שהיא לא אוהבת או לאסור עליה לצייר בבית אם היא לא מעוניינת לצייר באותם חומרים. זה על סף ההתעללות.
 
אם אני מבינה נכון הבעיה היא שהקטנה מגיעה לחומרים של הגדולה?

ומין הסתם השימוש היצירתי שלה בהם מחרפן את הבעל :)
אם כך הייתי מנסה לחשוב מה הייתי עושה אם הגדולה היתה רוצה לעסוק במשהו אחר שלא מתאים לקטנה. נגיד היתה משחקת בחרוזי גיהוץ או בונה פאזל או מרכיבה בלגו קטן. האפשרויות הן או שהיא עובדת על שולחן גבוה ואין דבר כזה שהקטנה מגיעה. אם היא גוררת כיסא ומנסה לטפס אז או שקוראים לאמא או שמזכירים לה שאמא אמרה שאסור לטפס. זה גם משמעת קצת שמותר להשליט בבית. היא לא תינוקת בת שנה שלא מבינה. אפשר לקנות לגדולה קופסה לחומרי יצירה מסדרת לוק אנד לוק למשל שקשה לפתוח ולבקש ממנה לא לפזר טושים/צבעים/וכו' אלא להוציא ולמיד להכניס לקופסה ולהוציא חדש. ככה הקטנה לא יכולה "לגנוב" משהו מהשולחן בהסח הדעת. אפשרות נוספת היא להגדיר לגדולה מרחב שבו מותר לה ליצור ולקטנה אסור להיכנס. אם אני זוכרת נכון אין לכם חדרים נפרדים לכל ילד, אבל אולי אפשר שתיצור בחדר שינה שלכם ותסגור את הדלת, או במרפסת.
לא הייתי מוציאה את חומרי היצירה מהבית. אני מבינה שלבעל מפריע הלכלוך, אבל זה לא הוגן כלפי הילדות. זה כמו שהוא לא היה מרשה להן ללמוד נגינה כי הוא לא יכול לשמוע את הניסורים בכינור או לא מרשה להן להתאמן בריקוד כי מפריע לו לשמוע שוב ושוב את השיר שהן רוקדות לפיו. צריך בעיני למצוא איזון בין הצרכים שלו לשלהן. וכן, אמא היא לפעמים שוטר. באסה אבל זה מה יש.
 

danakama10

New member
הפתרון

תחליטי עם מה יותר קל לך להתמודד, להשגיח על הילדה, לריב עם בעלך או לנקות יסודי את הלכלוך.
הדרך שלנו היתה די להעלים עין כשהילדים קשקשו על הקירות והדלתות (אם "תפסנו" על חם הסברנו שאסור ולקחנו את הטושים, אם הם לא ראו שאנחנו רואים, התעלמנו), ולעשות שיפוץ יסודי כשהם בגרו. עבד נהדר בלי הרבה סטרס.
 
גם אצלי בעיה דומה, ונראה לי שהפתרון שלי עובד

פשוט לצבוע את הקירות הייעודיים בצבע שמן בגמר מט בגוון זהה לקירות האחרים. ה-כל מתנקה מזה
 
בענייני יצירה ושמירה על הבית - תודה לכולכן על העזרה!

השרשור עזר לי להבין שהבעיה המרכזית היא שלי - בכמה רמות:
הראשונה - יד קלה עם הגדולים בענייני איסוף חומרי היצירה בגמר העבודה (לפעמים היו כבר עייפים, אני מיהרתי להגיש א.ערב, הבית הפך לכאוטי לכמה דקות לקראת ההתארגנות לשינה ולי וגם להם היה נוח 'לשכוח' מהצורך לסדר)
השניה - יד קלה עם הקטנה לגבי המקום בו מציירים.

החלטתי על מדיניות חדשה של גבולות ברורים ואכיפה נוקשה שלהם.
הסברתי לגדולים שהקטנה מציירת בכ-ל מקום ושאי אפשר יותר לצייר על כל שולחן, ושמי (מהגדולים) שרוצה לעשות יצירה מסתגר בחדר הילדים ועובד על השולחן החדש של הגדולה (שבינתיים טרם הוכנס לשימוש שוטף).
עד כה הנטייה היא לשהות כולנו באותו חלל (מטבח וסלון מחוברים).

הקטנה מקבלת 2-3 טושים ומציירת בהשגחה שלי במטבח בלבד.

כולם קיבלו את סדר העניינים החדש בטבעיות ובהבנה.
ויש גם 2 רווחי משנה:
הגדולה מארגנת בסיום היצירה את כל החומרים ומחזירה לי אותם. בגלל שהיא מאבדת המון כלי כתיבה בבית הספר, אני מקווה שהמהלך הזה ישפר לה קצת את יכולת ההתארגנות.
אנחנו מקבלים הפוגה נעימה מהשהות המשותפת ויוצרים חללי זמן נפרדים. בריא לכל המעורבים. טוב לקראת החורף.
 
למעלה