לקראת סוכות שני - עוד שאלת גמילה
זהירות חפירה

TheNewGirl1

New member
לקראת סוכות שני - עוד שאלת גמילה
זהירות חפירה

הבן שלנו בן שנתיים ו - 3, סופר ורבלי (באמת.. אובייקטיבית)
כחודש גם כבר לא נמצא עם מוצץ במשך היום אלא רק בשינות, ומשאיר אותו במיטה ביוזמתו כשקם בבוקר.
יודע לספר מי מהילדים בגן עושה פיפי וקקי באסלה, וכמובן יודע להגיד שפיפי וקקי עושים בשירותים.
כל ערב עושה פיפי באסלה לפני האמבטיה - כלומר לא נראה שיש לו פחד מהותי מהאסלה.

כשעושה קקי, נעמד (בגן הסייעת בדיוק סיפרה שבחצר הלך לצד) ואומר שעושה פיפי. אבל זה ברור לכולם שהוא עושה קקי.
מה שכן - מסרב להחליף חיתול למרות שכששואלים אותו מה קורה למי שנשאר עם קקי בחיתול - הוא אומר: יהיו לו שורף בטוסיק.

כמו כן - לפעמים מבקש תחתונים (בעיקר כשמדברים איתו על זה שילדים גדולים שמים תחתונים ולא עושים יותר פיפי וקקי בחיתול)

באוגוסט ניסיתי לשים לו תחתונים (לא ניסיון אמיתי.. מבחינתי.. כך מסתבר) ואמנם עשה פיפי בסיר בכל פעם שלקחתי אותו, אבל כן עשה בתחתונים גם ולא אמר (אולי פעם אחת אמר - עשיתי פיפי אחרי שעשה)

דיברתי עם הגננת על גמילה בסוכות שני כי יש 4 ימים שלמים של חופש - והיא אמרה שמבחינת מוכנות היא חושבת שהיא מוכן, ובטח מבחינה וורבלית, אבל גם בגלל שהוא ילד שיודע בדיוק מה שהוא רוצה - כדאי לנסות לברר איתו אם הוא רוצה ובעניין של גמילה כדי שזה לא יהפוך לתהליך ארוך ומתסכל. (לדוגמא - סיים לאכול, מרחיק את הצלחת ואומר - אני לא רעב יותר. סיימתי לאכול. או אם יש יצירה שהוא לא אוהב, הוא לא רוצה להשתתף בה, אבל פשוט אומר ולא עושה בעיות)
הציעה אולי ללכת לקנות איתו יחד תחתונים כדי לראות איך התגובה שלו לעניין וכו'...

אז, אחרי החפירה הארוכה הזו שיצאה לי (וסליחה על כך)
מה אתן מציעות? איך "לתקוף" את העניין הזה של הגמילה?
הוא מרגיש לי כל כך בוגר, ועם זאת אני יודעת שהוא רק בן 2.3 ויש עוד מלא זמן. אבל חבל לי לחכות לפסח.

תודה מראש!
 

galilit11

New member
נשמע שהילד שלך מוכן. הייתי קופצת למים


נשמע שהנושא מאד מעסיק את הבן שלך, שהוא יודע לומר שהוא עושה את צרכיו, וזה היה בשבילנו סימן לתחילת הגמילה אצל שני הילדים. לא הייתי מחכה עוד חצי שנה רק בגלל שזו "תקופת הגמילה" המקובלת. זה יכול "לפספס" את הזמן המתאים לו ואף להקשות על התהליך, ומה גם שגיל 2.3 הוא גיל מצויין להתחלה.
&nbsp
אני יכולה להמליץ על שתי דרכים לגמילה שחוויתי עם ילדיי - דרך אחת היא לעשות טרום גמילה שזה אומר בכל פעם שאתם בבית להוריד את הטיטול, לשים תחתונים ולתת לו להתרגל לעובדה. אחרי כמה זמן כשמרגישים שיש הבנה של הנושא (גם אם יש עדיין פספוסים), להוריד טיטול גם בגן, מומלץ ישר להוריד גם במהלך שנ"צ.
דרך שניה היא להוריד לגמרי את הטיטולים ביום, היות ונשמע שהגננת שלכם בעניין ומוכנה לסייע אז זו אפשרות טובה.
אני נקטתי בדרך הראשונה עם הגדולה ובדרך השניה עם הקטן, פשוט כי לכל אחד מהם התאימה דרך אחרת. תהיי קשובה לילד שלך ולצרכיו (אצלנו הגדולה לא התמודדה טוב בגן עם הורדת טיטול, והיתה צריכה הכנה בבית ואז הלך ממש בקלות בגן).
לגבי הניסיון שלך מאוגוסט - קחי בחשבון שגם עכשיו, לא יהיו קסמים. יכול להיות שיהיו פספוסים, ואפילו ימים שלמים של פספוסים מול ימים שלמים "יבשים", והכל לאורך תקופה ארוכה של כמה חודשים. לא להתייאש ולהבין שזה חלק מהתהליך והלמידה.
בהצלחה!
 
עצות פרטיות ל'תקיפת' הגמילה

גם לי הוא נשמע מוכן.
את נשמעת פחות מוכנה.... אז מה שאני מציעה לך כדי להכין את עצמך -
קודם כל לנשום עמוק. הלוואי שיילך לך ממש ממש מהר, אצלי (2 גמילות עד כה) התהליך ארך חודשים. בחודשים האלה הסתובבתי עם תיק גב ענק מלא בבגדי החלפה (כשהתקרר גם גרביים, עד אז רק מכנסיים ותחתונים, מגבונים לחים + גליל נייר מגבת של מטבח לשלוליות שאי אפשר להשאיר)
אבל תהיי מוכנה גם לאפשרות שאת נכנסת לתהליך ארווךך (ולא לתהליך קסמים של 4 ימים וגמרנו)

לגבי הוורבליות - לעשות בסיר זה דבר אחד, להתריע לפני זה דבר אחר לגמרי. בשלב ראשון הציפיה הוא שיצליח לקשר בין התחושה הפיזית לסיר (המונח בסמוך אליו כל הזמן).
דווקא מילים בעיני לא כל כך חשובות בגמילה. הרבה יותר חשובים המעשים. גמילה היא משהו שעושים אותו, לא מדברים עליו. מורידים חיתול ומקווים לטוב. מחליפים ומזכירים שבשביל זה יש סיר. מתאזרים בהרבה הרבה סבלנות.

ומכינים את הבית - כיסוי על הספה, מזיזים שטיחים אם יש ובאופן כללי 'מאבטחים' נקודות רגישות.

אז ככה אני 'תוקפת' את הגמילה -
1. מכינה מה שצריך (תיק החלפות, ארגון הבית)
2. מכינה את עצמי לפספוסים רבים ולא מעמידה רף ציפיות גבוה מדי
3. מורידה חיתול
4. מחליפה כמה שצריך בלי לכעוס (זה זמן טוב לרכישת מייבש אם אין לכם) ומסגלת לי משפט מנטרה (פיפי עושים בסיר או משהו בסגנון)
5. לא מוותרת על החלפת קקי מיד (מוצאת דרך יצירתית לעקוף את ההתנגדות)
6. אם הולך טוב בבית - עוברת גם לגמילה בגן. אני גמלתי יום לפני שנ"צ.

בהצלחה!
 

TheNewGirl1

New member
תודה. אני אכן לא כל כך מוכנה..

כנראה שיש בי חלום שזה יגיע ממנו וזבנג וגמרנו. ואני גם יודעת שזה חלום.
&nbsp
כשכתבת מורידה חיתול - התכוונת בזמנים שנמצאים בבית? (אם זה ימי שגרה שיש גן, אז כשחוזרים מהגן?) ואיך מתנהלים מחוץ לבית? ברכב נגיד... (אצל סבא וסבתא יזרמו איתנו במה שנבחר)
&nbsp
עוד פרט (חשוב?) שלא ציינתי בהודעה המקורית - אני בהריון וצפויה ללדת באמצע/סוף פברואר...
&nbsp
איך זה, אם בכלל, לדעתכן, משפיע על תזמון התחלת הגמילה?
&nbsp
אה. ושאלה פרקטית. במה מכסים את הספה?? ניילון? יש משהו יותר נעים? (שטיח יש אחד והוא יגולגל. זו לא בעיה.)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אני אסרתי על הילדה לשבת על הספה


ברצינות - היא ישבה על כסא פלסטיק קטן של ילדים עד שהיה ברור שהיא לא תפספס. היא קיבלה את זה בהבנה
.
 
לדעתי כדאי לך להתחיל עכשיו

ככה בתקווה עד פברואר הכל יהיה יציב, ואולי יהיו רגרסיות אבל אם תחכי ותנסי להתחיל אח"כ נראה לי שיהיה לך הרבה ויתר מתיש ומסובך...
&nbsp
בהמשך למה שכתבה - "איןאריותכאלה", את באמת צריכה להכין את עצמך לזה הרבה יותר מאשר אותו, בייחוד שאת בהריון עכשיו... זה לא בהכרח קל אבל זה מאוד משתלם.
&nbsp
המלצות נוספות שעזרו לי -
* לשנות גישה, עד עכשיו ניקינו מחיתולים עכשיו מנקים ממקומות אחרים
* לקנות המון מגבונים (אני עברתי להשתמש במגבונים נשטפים באסלה שיותר נוחים לי בשלב הזה)
* ניקיון הרצפה - אפשר עם מגבונים ואפשר עם חיתול טטרה ישן ולהעיף אותו לכביסה עם שאר הכביסה
* כביסה - טיפ שקיבלתי וממש עזר, אם יש לך במכונה, לעשות פרי-ווש עם מעט סבון כביסה לדברים הרטובים ואז להוסיף את כל הכביסה הרגילה ולעשות מכונה רגילה (ככה את לא "מבזבזת" מכונות כמעט ריקות... (פרי-ווש זו תוכנית סופר קצרה של רבע שעה כזה)
* רכב - בהתחלה הייתי מחזירה חיתול לזמני נסיעות ואח"כ אפשר לשים מתחתיו משטח החתלה חד פעמי (למרות שזה לא היה לו נוח ומהר מאוד נאלצתי לוותר על זה ולקוות לטוב)
* מחוץ לבית - הוא בן! אפשר להשקות עצים
חוצמזה, לקחתי איתי בעגלה או באוטו סיר ככה שאם יש קקי אפשר לעשות בנוחות. (לא לשכוח לארוז בתיק שלך כמה שקיות אטומות לבגדים ואם צריך לזרוק משהו לפח)
* זה לגיטימי לזרוק תחתונים אם אין לך כוח לנקות לפעמים (אני קניתי המון זולים והרשתי לעצמי לזרוק כמה בזמנים קשים)
&nbsp
אני תומכת בגישה ההדרגתית, אבל נשמע שכבר התחלת לעשות דברים בהדרגה, אז זה נפלא, אם את צריכה עוד זמן בשביל להתרגל (ולא רוצה להוריד לגמרי עכשיו) את יכולה להמשיך עם ההדרגתיות ולבסוף להוריד סופית גם בגן אחרי שיהיו לך כמה סופי שבוע טובים בבית (כלומר - את לא חייבת להיחלץ מה"דד ליין" של סוכות או של פסח)
&nbsp
תחשבי עם עצמך מה הכי מתאים לך ולמשפחה שלך ונמשיך לחפור לך בכיוון שתרצי
 

TheNewGirl1

New member
תודה לכולן על העצות !

היום כשנחזור הביתה מהגן נוריד תחתונים. ככה בהדרגה מספר ימים מהגן עד המקלחת.
ואז כשנראה שיש גם הצלחות - נוריד לגמרי.
&nbsp
* ואיחלתי לחיילת בהצלחה בהמשך דרכה
 
הערה לגבי גמילה בהריון / בחורף (=הטעויות שאני עשיתי בגמילה)

עשיתי את זה עם הבכורה שלי, זה היה לא מוצלח (בשבילי).
התחלתי בחודש שמיני, כשהפוקוס שלי על הקטן העתיד להיוולד בקרוב, ופחות על הפעוטה הנמרצת. היתה לי סבלנות מועטה ויכולת תמרון פיזית נמוכה. הגמילה נגררה ונגררה ונגרררהההה.
בשבילי זו היתה טעות.
המשכתי עד גמילה מלאה. בדיעבד הייתי צריכה להחזיר חיתול ולגמול בגיל קצת גדול יותר, הייתי מסיימת באותו הזמן (מינוס כמה חודשי גמילה על הדרך).

את האמצעי התחלתי לגמול בחורף , הוא היה בן שנתיים וחודשיים, הביע רצון ברור בהורדת החיתול והיה לי שיתוף פעולה מלא מהגן. רק שזה היה מסורבל (דצמבר לא זמן אידיאלי להפשטות והלבשות כל הזמן), ההתלהבות הראשונית דעכה (על אף כמה וכמה הצלחות בסיר) ובינואר החזרתי חיתול.
בפסח התחלתי שוב עם אנרגיות אחרות, הגמילה (מפיפי) זרמה די בקלות (עם הרבה כביסות) והיתה תחושה מאד מעצימה ומוצלחת לאורך כל התהליך. הקקי לקח לנו עוד כמה חודשים.

אז אני מציעה לא לבנות עליו. לבנות רק על עצמך. לוודא טוב טוב שיש לך את האנרגיות ואת הסבלנות. כי גמילה היא לא תהליך טכני (כפי שמתייחסים אליה לעיתים, מורידים חיתול ומנקים) אלא תהליך רגשי משמעותי, ולטעמי את צריכה להיות פנויה אליו.
 

TheNewGirl1

New member
מבחינת ההריון.. אני עכשיו בחודש חמישי רק..

והריון די קליל (חמסה חמסה!)
ולשמחתי אבא שמאוד מעורב בכל מה שקשור לגידול הילד....
&nbsp
&nbsp
 

הייבי

New member
לגבי הלוגיסטיקה

כי נראה לי שכולן כבר ענו על כל השאר. השנקל שלי: אנחנו שמנו שמיכות פיקה על הספות וצמצמנו באופן כללי ישיבה על הספות. סיפור, חיבוק וכו ירדנו יותר אליו לשטיח כדי להקטין סיכונים. אם כן ברח אז כדאי לנקות עם חומר של חלונות להעלמת הריח. באוטו פרסנו משטח החתלה חד פעמי לנסיעות קצרות ובהתחלה שמנו חיתול לנסיעות ארוכות. מצטרפת בחום להמלצה על כביסת 15 דקות. אני הייתי עושה כזו כל ערב ופעם בכמה ימים דוחפת הכל עם בגדים רגילים לתכנית רגילה אחרת הבגדים עם הפיפי מסריחים נורא. אני לא יודעת אם כבר עברתם ממיטת תינוק למעבר אבל אם כן אז לא לשכוח שעוונית למזרון. אצלנו אוהב סתם ככה לעלות עם הבובות שלו למיטה לדבר איתן ולשחק איתן גם בזמן שהוא לא זמן שינה בהגדרה. והכי חשוב המון בהצלחה. נשימות עמוקות הכל עובר בסוף...
 

TheNewGirl1

New member
תודה! אתמול ישב על כיסא הפלסטיק שלו (ותודה לחייבתלהגיב)

וביקש פשוט שאשב לידו על כיסא משלי.
ללא מחאות מיוחדות.
היום כבר נקנו עוד המון תחתונים (בנוסף לאלה שכבר יש בבית)
היום אחרי הגן שוב נוריד תחתונים
ומחר מהבוקר...
&nbsp
 

TheNewGirl1

New member
ועוד שאלה - לתזכר או לא לתזכר?

ובאיזו תדירות...?
&nbsp
מובנת לי הגישה של לא לתזכר כדי להעביר את האחריות אליו.
מצד שני - כשאני מזכירה, יש יותר סיכוי להצלחות...
&nbsp
אנא האירו/העירו את עיני בנושא...
&nbsp
 
אני בדעה של בהתחלה לתזכר

במיוחד כדי לצבור 'הצלחות' והבנה של איך זה לעשות בשירותים/סיר ששונה מחיתול, ולאט לאט להעביר את האחריות.
אצלנו לפחות לא היה מה לטעות הגיע שלב שו היא סירבה כל פעם שאנחנו הצענו ורק הלכה מיוזמתה
 
אני חושבת שזה תלוי בילד

כמו שכתבה שוגון, גם ילד שמשהו אחד עבד בהתחלה זה לא תמיד עובד לאורך זמן...
אני מעדיפה לא להציע "סתם" אלא רק ב"תחנות" (לפני האוכל, לפני שיוצאים מהבית וכו' ואז זה בקטע ש"כולם עכשיו עושים פיפי, גם ההורים")
&nbsp
אבל במהלך היום, בייחוד שכל העניין חדש את יכולה להגיד מדי פעם - "הי חמוד, זוכר שאתה עכשיו עם תחתונים? אם אתה מרגיש שיש לך פיפי תגיד ונלך יחד לשירותים/סיר"
 
למעלה