TheNewGirl1
New member
לקראת סוכות שני - עוד שאלת גמילה
זהירות חפירה
הבן שלנו בן שנתיים ו - 3, סופר ורבלי (באמת.. אובייקטיבית)
כחודש גם כבר לא נמצא עם מוצץ במשך היום אלא רק בשינות, ומשאיר אותו במיטה ביוזמתו כשקם בבוקר.
יודע לספר מי מהילדים בגן עושה פיפי וקקי באסלה, וכמובן יודע להגיד שפיפי וקקי עושים בשירותים.
כל ערב עושה פיפי באסלה לפני האמבטיה - כלומר לא נראה שיש לו פחד מהותי מהאסלה.
כשעושה קקי, נעמד (בגן הסייעת בדיוק סיפרה שבחצר הלך לצד) ואומר שעושה פיפי. אבל זה ברור לכולם שהוא עושה קקי.
מה שכן - מסרב להחליף חיתול למרות שכששואלים אותו מה קורה למי שנשאר עם קקי בחיתול - הוא אומר: יהיו לו שורף בטוסיק.
כמו כן - לפעמים מבקש תחתונים (בעיקר כשמדברים איתו על זה שילדים גדולים שמים תחתונים ולא עושים יותר פיפי וקקי בחיתול)
באוגוסט ניסיתי לשים לו תחתונים (לא ניסיון אמיתי.. מבחינתי.. כך מסתבר) ואמנם עשה פיפי בסיר בכל פעם שלקחתי אותו, אבל כן עשה בתחתונים גם ולא אמר (אולי פעם אחת אמר - עשיתי פיפי אחרי שעשה)
דיברתי עם הגננת על גמילה בסוכות שני כי יש 4 ימים שלמים של חופש - והיא אמרה שמבחינת מוכנות היא חושבת שהיא מוכן, ובטח מבחינה וורבלית, אבל גם בגלל שהוא ילד שיודע בדיוק מה שהוא רוצה - כדאי לנסות לברר איתו אם הוא רוצה ובעניין של גמילה כדי שזה לא יהפוך לתהליך ארוך ומתסכל. (לדוגמא - סיים לאכול, מרחיק את הצלחת ואומר - אני לא רעב יותר. סיימתי לאכול. או אם יש יצירה שהוא לא אוהב, הוא לא רוצה להשתתף בה, אבל פשוט אומר ולא עושה בעיות)
הציעה אולי ללכת לקנות איתו יחד תחתונים כדי לראות איך התגובה שלו לעניין וכו'...
אז, אחרי החפירה הארוכה הזו שיצאה לי (וסליחה על כך)
מה אתן מציעות? איך "לתקוף" את העניין הזה של הגמילה?
הוא מרגיש לי כל כך בוגר, ועם זאת אני יודעת שהוא רק בן 2.3 ויש עוד מלא זמן. אבל חבל לי לחכות לפסח.
תודה מראש!
הבן שלנו בן שנתיים ו - 3, סופר ורבלי (באמת.. אובייקטיבית)
כחודש גם כבר לא נמצא עם מוצץ במשך היום אלא רק בשינות, ומשאיר אותו במיטה ביוזמתו כשקם בבוקר.
יודע לספר מי מהילדים בגן עושה פיפי וקקי באסלה, וכמובן יודע להגיד שפיפי וקקי עושים בשירותים.
כל ערב עושה פיפי באסלה לפני האמבטיה - כלומר לא נראה שיש לו פחד מהותי מהאסלה.
כשעושה קקי, נעמד (בגן הסייעת בדיוק סיפרה שבחצר הלך לצד) ואומר שעושה פיפי. אבל זה ברור לכולם שהוא עושה קקי.
מה שכן - מסרב להחליף חיתול למרות שכששואלים אותו מה קורה למי שנשאר עם קקי בחיתול - הוא אומר: יהיו לו שורף בטוסיק.
כמו כן - לפעמים מבקש תחתונים (בעיקר כשמדברים איתו על זה שילדים גדולים שמים תחתונים ולא עושים יותר פיפי וקקי בחיתול)
באוגוסט ניסיתי לשים לו תחתונים (לא ניסיון אמיתי.. מבחינתי.. כך מסתבר) ואמנם עשה פיפי בסיר בכל פעם שלקחתי אותו, אבל כן עשה בתחתונים גם ולא אמר (אולי פעם אחת אמר - עשיתי פיפי אחרי שעשה)
דיברתי עם הגננת על גמילה בסוכות שני כי יש 4 ימים שלמים של חופש - והיא אמרה שמבחינת מוכנות היא חושבת שהיא מוכן, ובטח מבחינה וורבלית, אבל גם בגלל שהוא ילד שיודע בדיוק מה שהוא רוצה - כדאי לנסות לברר איתו אם הוא רוצה ובעניין של גמילה כדי שזה לא יהפוך לתהליך ארוך ומתסכל. (לדוגמא - סיים לאכול, מרחיק את הצלחת ואומר - אני לא רעב יותר. סיימתי לאכול. או אם יש יצירה שהוא לא אוהב, הוא לא רוצה להשתתף בה, אבל פשוט אומר ולא עושה בעיות)
הציעה אולי ללכת לקנות איתו יחד תחתונים כדי לראות איך התגובה שלו לעניין וכו'...
אז, אחרי החפירה הארוכה הזו שיצאה לי (וסליחה על כך)
מה אתן מציעות? איך "לתקוף" את העניין הזה של הגמילה?
הוא מרגיש לי כל כך בוגר, ועם זאת אני יודעת שהוא רק בן 2.3 ויש עוד מלא זמן. אבל חבל לי לחכות לפסח.
תודה מראש!