צואה כרונית בתחתונים (אנקופרזיס?) - מחפשת טיפול מקצועי

צואה כרונית בתחתונים (אנקופרזיס?) - מחפשת טיפול מקצועי


שלום,

בני בן 3.10, נגמל גמילת יום בקיץ הקודם ושולט יפה במתן שתן. עם זאת, הוא מעולם לא למד לעשות קקי בשירותים והוא עושה קקי בתחתונים כול הזמן, כבר מעל לשנה. פעם בשבוע\שבועיים אנחנו מצליחים לשעות קקי בסיר, כול השאר הוא עושה בתחתונים ואני זורקת לפחות 5 זוגות מדי שבוע...

כבר ניסיתי הכול, הקשבתי לעצות הפורום הטובות (שעבדו עם אחיו הגדול), הייתי אצל דפנה תייר והבנתי שלא עשיתי איזו טעות בסיסית בגמילה וזו בעיה אמיתית שקשה לטפל בה (ולמרות שפע הביטחון העצמי שלה היא לא עזרה, רק הטיחה בי האשמות בלי סוף כי לא יכול להיות שהשיטה שלה לא עובדת. ואח"כ פגשתי עוד אמא עם הבעיה דומה לשלי שגם לה היא לא עזרה), התייעצתי עם רופא ילדים מנוסה (שהסביר לי שמנסיונו אין מה לעשות, רק לחכות).
אני מחפשת עזרה מקצועית כי אני אובדת עצות.
יש למישהי שהתנסתה במשהו דומה שם של רופא\מטפל טבעי שיכול לעזור?
 
אין לי מושג, אבל שולחת לך חיבוק


זה נורא קשה ומתסכל להשקיע ולהתאמץ ולהכיל ועדיין להישאר באותו המקום.
 

mitmit11

New member
יש לי חברה עם בעיה דומה

הבת שלה (היום בת 4) לא עושה קקי בשירותים ולמעשה גם מפתחת עצירויות רציניות, כבר מעל לשנה. הם פנו לפסיכולוג ילדים (השיחות הן עם ההורים והם מיישמים ואחכ מדווחים).
אזור השפלה אם זה רלוונטי אוכל לברר פרטים.
 
אני ממש לא אוהבת את השיטה של דפנה תייר

אני לא נתקלתי בבעיות אבל חברה שאני סומכת על השיפוט שלה ממליצה בחום על דפנה אחרת, דפנה גרייס.
 

Cafe Latte

New member
אני חושבת שהיא צריכה פסיכולוג ילדים, מוסמך.. לא עוד "יועצת".

 

שלגיה73

New member
מגיגול מהיר עולה שמדובר בקושי פסיכולוגי, אולי דרך התפתחות

הילד יוכלו לכוון לגורם מקצועי?
או לפנות לפסיכולוג באופן פרטי?
 

iameden

New member
בשניידר יש מרפאת אינקומפרזיס

ועצירות כרונית.
הם עובדים מערכתי- תזונתי, ריגשי, רפואי והדרכת הורים.
 
האמת שאנחנו עברנו גמילה ארוכה מהסוג הזה עם הבכור שלי

גם לימוד עשיית הפיפי בשירותים לא היה מהיר וחלק, אבל הקקי לקח המון זמן. זאת היתה אחת הסיבות העיקריות שהשארתי אותו לעוד שנה בגן הפרטי. הוא עשה קקי בתחתונים במשך שנה, כלומר גם אצלנו זה נפתר איפשהו לקראת גיל 4. אני מודה שלא מאוד חיפשתי לקרוא לזה בשם אם לפתור את זה בצורה מקצועית אלא בעיקר חיכיתי שיתבגר ויבשיל. אצלנו היה רקע של אח שנולד איפשהו בהתחלה של הגמילה וכל מיני בעיות רגשיות שצצו בלי ועם קשר, אז... פשוט חיכיתי. לא יודעת אם זה עוזר לך.
 
יש שאומרים לי לחכות ויש שאומרים שחייבים לטפל מהר

כי אם לא, זה יכול לגרות לו נזק לביטחון העצמי (שהוא לא מדהים גם ככה)
אני לא יודעת מה נכון לעשות אבל יום של 3 פספוסי קקי הוא השגרה שלנו ודי נשבר לי!
שמעתי סיפורים על הילדים שיום אחד פשוט החליטו ללכת לעשות בשירותים אבל... מה אם זה יקרה רק בכיתה א'? שמעתי גם על כאלה.
 
מה אם, באמת?

זאת שאלה שכדאי לשאול. נגיד שזה יקרה רק בגיל 5. אז מה? אם עכשיו הייתי אומרת לך שזה יקרה בגיל 5. היית מטפלת או ממתינה?
במקביל, שאלת הבטחון העצמי זה טוב ויפה אבל האם זה באמת מפריע לו? לבן שלי זה לא הפריע. הוא היה בגן פרטי, החליפו לו, להבנתי לא עשו יותר מדי בלאגן, לא כעסו עליו או צעקו עליו. לא ממש היה אכפת לו. יום אחד זה עבר. אם הילד שלי היה סובל מזה, אז בוודאי שהייתי יותר נוטה לטפל מוקדם כדי להקל עליו. אם הוא לא סובל אז הטיפול נועד להקל עלי. ואז אני שואלת את עצמי האם מצדיק לטפל בילד בצורה שאולי לא תהיה לו נעימה כדי להקל עלי.
 
אני לא מבינה איך יכול להיות שזה לא יפריע לו

ברור שהייתי מטפלת ולא מחכה לגיל חמש.
וברור שזה נועד גם להקל עלי, אבל היה לי הכי קל לנקות ולא לנסות לעשות כלום (מה שעשיתי במשך חצי שנה) ואני לא מוכנה לשבת בצד ולחכות עוד שנה.
&nbsp
קודם כול מבחינת הזמן שזה מבזבז לו, לעשות קקי בהמשכים על פני ארבע שעות, כול הנקיונות האלה, ההליכות לשווא לשירותים, הוא כבר אומר ש"כולם עושים קקי לפני בגן" ואני לא יכולה להאמין שכולם האנשים שמטפלים בו, כולל אותי, יכולים להתייחס לעניין בשוויון נפש. אני בטוחה שזה מפריע לו.
&nbsp
פתאום באמצע משחק בגינה צריך לעצור הכול ולנקות אותו כשכול החברים שלו מסתכלים. או יותר טוב ללכת הביתה?
איך אני אשלח אותו לחברים לבד? בגיל הזה אני מרגישה לא בנוח לבקש מאמהות אחרות לנקות לו את הטוסיק.
&nbsp
 

danakama10

New member
לנקות אותו מול החברים שמסתכלים

זו השפלה גדולה! לא עושים דבר כזה לילד בגיל כזה! אם את לא יכולה לארגן אותו בדיסקרטיות, בהחלט עדיף לחזור הביתה. זה גם עשוי להוות עוד גורם מוטיבציוני עבורו להשתדל לשים לב מתי יש לו.
 

בייבה7

New member
מסכימה עם דנה..

&nbsp
הוא כבר גדול ומבין.. בהחלט הייתי הולכת הביתה להתנקות.
 
גם אצלנו היה מאד קשה עם הקקי (פעמיים) שולחת


הגדולה היתה מתאפקת עד עצירות (פתרנו בעזרת מתן כפית שמן זית/אכילה מרובה של אבוקדו + הרבה סבלנות)
האמצעי היה עושה רק בתחתונים, לאחר תקופה ובהתייעצות איתו ועם הגננת - החזרנו חיתול רק לקקי - הוא כבר היה גמול לגמרי, מרגיש צורך, מבקש באופן יזום את החיתול, הייתי מלבישה לו, הולך לצד, עושה, חוזר, מחליפים, מנקים, לובשים תחתונים נקיים.... עד היציאה הבאה. כך במשך חודשים ארוכים.
האם תחתוני פול-אפס יכולים להיות רלוונטיים? הוא מתריע לפני יציאה? אולי שווה לשקול פתרון כזה לפרק זמן. אגב, איך מתייחסים למצב בגן?


בשתי ההתמודדויות לא התקרבנו לשנה, רק כמה חודשים.
חיבוק גדול גדול. גדול. נשמע מעייףףףףף.
כל הכבוד שאת שומרת על סבלנות ורגיעה ומחפשת עזרה מקצועית.
 
הוא לא מודיע, הוא מהמכחישים


בחורף, כשהייתי תקועה איתו במתנ"ס ומחכה לאח שלו וידעתי שאחרי פספוס אחד תמיד באים עוד, באמת הייתי שמה לו טיטול. ועוד אחד, ועוד אחד (לפעמים הוא מפספס 4 פעמים באחה"צ אחד...).
אבל כבר אמרו לי בגן שזה מתחיל להיות לא לעניין בגיל הזה, וגם הוא מבועס ש"כולם עושים קקי לפני" ככה שאני כבר לא שמה לו חיתול יותר.
בגן יש גננת חדשה שסוף סוף מנסה לעזור ואני מעריכה את הרצון הטוב, אבל שיטת המדבקות ניסינו לפני שנה כך שאני בספק אם זה יעבוד. אבל מי יודע, כול עזרה מתקבלת ברצון והוא מתייחס לגננת ברצינות אז הלוואי...
 

גולשת100

New member
לנו המליצו לחכות

עברנו משהו מאוד עם הקטן שלי שגם הוא כמו שאת מתארת פעם ב... היה עושה קקי בסיר. אני זוכרת שרופאת התפתחות המליצה לחכות ושזה פשוט יבוא לבד. בסופו של דבר הוא נגמל בגיל 3.5 . חברה מעבודה סיפרה שכל האחיינים של בעלה היו נגמלים רק סביב גיל 6 ושום טיפול לא עזר. מסכימה שזה סיוט. אגב היו לו גם בעיות התנהגות בגן החדש ( גן עיריה) ומעניין שכשקיבלנו דיווח על שיפור בהתנהגות גם הגמילה הגיע זמן מאוד קצר לאחר מכן.
 
למעלה