אמהות לילדי הגנים הפרטיים - איך הייתה מסיבת הסיום?

אמהות לילדי הגנים הפרטיים - איך הייתה מסיבת הסיום?

ואם עוד לא הייתה, למתי היא מתוכננת?
שתפו בכל מה שבא לכן.
 
היה מצוין

הילדה התרגשה מאוד, השתתפה בהכל ובאופן כללי היתה מאוד שמחה וגאה בעצמה.
ההפעלה ברוב השירים היתה בעמידה ובתנועה ולא בישיבה (כבוד לגננת שלנו!).
לא היו שירי קיטש (שוב כבוד לגננת שלנו!). היה קטע קצר של כמה שניות מתוך "אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש" שבו הדמעות דגדגו לי, אבל מיד עברו לשיר אחר והדמעות חזרו פנימה.

קצת כאב לי הלב עבור ההורים של הילדים שפחות נהנו במסיבה. יש ילד אחד מקסים שבאופן קבוע באירועים כאלה בוכה ונצמד לאמא. כנראה שההמולה וההמון לא עושים לו טוב ועצוב לי שככה הוא חווה כל אירוע בגן. היו ילדים נוספים שבכו, קיטרו ונצמדו להורים.
אני חושבת שהיה קצת ארוך מדי, אבל אולי האורך נועד לרצות את ההורים שבדרך כלל שואפים למסיבות מושקעות.
 
לגבי ההורים שהילדים שלהם לא השתתפו -

אצלנו עם הבכורה, הגננת החליטה משום מה לערוך את כל המסיבות במועדון חשוך עם תאורה פסיכדלית. הבת שלי לא קיבלה את זה בהבנה, ולא הסכימה להשתתף - אז רקדנו קצת בצד יחד חלק מהזמן, חלק אחר היא ישבה עליי - אבל לא הייתה שום סיבה ש"יכאב הלב" עבורי. זה לא כזה עניין קריטי, ולא נראה לי שהורים מרבים לקחת את זה כל כך קשה - נותנים לילד לעשות מה שהוא כן רוצה, נותנים לו בטחון ביתר הזמן - וזהו.
אצל הבת הקטנה עכשיו, היא השתתפה די יפה אבל מתישהו נעלבה מאיזה חבר וישבה איתי קצת - ואז חזרה להשתתף. במסיבה אחרת השנה היא כן השתתפה מאוד יפה וזה שימח אותי - אבל זה שהיא לא השתתפה כל כך עכשיו לא העציב אותי, כמו שלא העציב אותי שהבכורה לא השתתפה באף מסיבה. אלה ילדים קטנים, וזו לא הצגה בברודוויי...
 
יש הבדל בעיניי

בין לא להשתתף לבין להיות במצוקה.
חלק מהילדים היו במצוקה, כולל אחד שבכה "הביתה הביתה".

אני מבינה שלכל אחד מאיתנו לא נוח ולא נעים במצבים מסויימים. חבל לי על הילדים שכל מסיבה כזו היא סיבה למצוקה עבורם. אני מודה שאין לי מושג אם המצוקה היא רק בזמן המסיבה, או גם לפני/אחרי.
 
גם הגדולה שלי הייתה במצוקה בחלק מהזמן.

ואז יצאנו החוצה עד שהיא נרגעה (אם לא הרגיע אותה לשבת עליי). אגב, עד היום היא לא משתתפת במסיבות ובטקסים, ככל שמאפשרים לה לא להשתתף (ולרוב באמת מאפשרים). והיא כבר בסוף יסודי... דברים כאלה הם לא בשבילה - אז לא. זה לא איזה חלק מהותי בחיים, לשיר ולרקוד מול אנשים (לדקלם דווקא אין לה בעייה - אם מחייבים אותה. לרקוד היא לא רוקדת גם כשמחייבים...).
 
אגב, החלק המעשי הוא, שאחד הדברים

שהיא שוקלת לעשות כשתהיה גדולה - הוא להיות זמרת
. וזה על אף שהיא כמעט בכלל לא שרה...
 
למעלה