אולי נחליף את השם של הפורום
"ילדים קטנים זה מעיק"
וכמו שבעלי אומר לי בערב בימים מתישים במיוחד:
רצית ילדים???? קיבלת !!
וברצינות - תשמעי, אמא זה לא כמו אבא.... מה לעשות, בפרט כשאת המטפלת העיקרית. גם אלי נצמדים יותר (כבר אין לי זוחלים) / מפריעים יותר כשאני בשירותים / מגיבים חזק יותר כשאני יוצאת מהבית / באים אלי יותר בתלונות ---- (אמא! אמרתי לך שאני לא אוהבת טחינה בכריך! ----- אבל אבא הכין כרירים אתמול ---אז תגידי לאבא שלא ישים לי טחינה בכריך !!!)
וברצינות - אם הוא נצמד כל הזמן זה נשמע מתאים התפתחותית, אם את מבחינה בשינוי בגן, אני עם בלונד, זה שווה בירור. בכל מקרה כדאי לך להתקשר לגן אחרי 10 דקות ולשמוע שהכל בסדר.
אצלי הגיל של הפרידות הממש קשות (בכי קורע לב, פרידה בתיווך פיזי של הגננת) היו בגיל 15 חודש כשהכנסתי את הקטנה לגן. הן חלפו תוך כמה שבועות ולא היו נעימות בכלל. בעלי לקח אותה במקומי בכל הזדמנות כי הוא פחות סובל מהבכי וממנו היא גם נפרדה יותר בקלות. אז אם יש אפשרות כזו אני ממליצה.
היום קורה שהיא שוכחת להגיד לי שלום כי היא רצה פנימה ומיד שוקעת בענייניה.
תזכרי כל הזמן שזה זמני (כמו כל דבר עם קטנטנים)