ילד בן 3 וחצי רוצה להיות בת

[imush4]

ילד בן 3 וחצי רוצה להיות בת

היי, אני חדשה בפורום.. חייבת להתייעץ לגבי הבן שלי...
אני אמא לשני בנים, בן 9 ובן 3 ותשעה חודשים.
מזה שנה בערך שהבן הקטן שלי מתנהג כמו בת, מבקש שאקנה לו בגדים של בנות, משחק בעיקר עם הבנות בגן, ולעתים קרובות מדבר בבית בלשון נקבה: אני חושבת.. אני עומדת וכו...
אוהב לחקות דמויות נערצות מסרטים וסדרות טלויזיה (אמא, עכשיו אני אלזה ואת אנה..) או דמויות נשיות אחרות מחייו למשל הגננת
בתקופה האחרונה לוקח גופיות מארון הבגדים שלי, לובש אותן כאילו היו שמלה ושם מטפחת או צעיף על ראשון כאילו זה שיער ארוך...
יש לציין שבתוך הבית אני לא מעירה לו.. מבחינתי שישחק ויהיה שמח.. אבל בעלי מאוד מתקשה לקבל את זה, מעיר לו המון ולעתים קרובות מתנה דברים בכך שלא יתלבש כך וכולי..
במקומות אחרים, מתלבש רגיל ומתנהג רגיל, משחק התפקידים הזה מתקיים בעיקר בבית, ובגן זה מתרחש כשהילדים מתחפשים-הוא בוחר תחפושות נשיות, חצאית שמלה וכולי..
חשוב לי לציין שהוא ילד מאוד עדין ורגיש, וזו לדעתי אחת הסיבות שמעדיף להתחבר דווקא לבנות...
אשמח מאוד לקבל ייעוץ בעניין... איך להתנהג איתו?
תודה לעונים...

 

[שושן בשם אחר]

בעיני? לזרום איתו

הוא ילד צעיר, המשחק הזה נורמלי ומוכר, ובסופו של דבר, זה לא שאם תצעקי עליו, תאסרי עליו ואפילו תשלחי אותו לפנימיה צבאים של בנים בלבד זה ישנה משהו ממה שקורה אצלו בפנים, בלב ובנפש. לכן אני הייתי מתחילה כבר עכשיו מלהראות לו שאני אוהבת אותו כמו שהוא ותומכת בו כמו שהוא ולא מאפשרת לאף אחד להעיר לו ובטח שלא לכעוס עליו בגלל הנושא.

 

[ilgnd]

תני לו להיות מי שהוא

אני לא מכיר אף גבר שלא עבר את השלב הזה בגיל הזה. גם אני אהבתי ללבוש את הבגדים של אמא שלי ולצבוע את עצמי עם הכימיקלים שלה.
&nbsp
מה מפריע בזה לבעלך?
&nbsp
האם הוא מוטרד ממה שהסביבה תחשוב? אם כן, לדעתי הילד יצטרך ללמוד את זה בעצמו. בסוף הילד יחליט לשמור על קונפורמיות או שהוא יחליט ללכת נגד הזרם, או שבכלל השלב הזה יעבור כלא היה כמו אצל כולם. הדרך בה את ובעלך תקבלו את מה שהוא עושה עכשיו תעצב לו את הביטחון העצמי בעתיד.
&nbsp
האם הוא מוטרד מכך שזה ישפיע על הנטייה המינית שלו (למרבה הפלא יש עוד גברים שחושבים כך)? דווקא כאן, אני יכול להבטיח שאין שום דרך להשפיע עליה. בכל מקרה, אין שום קשר בין הרצון של הילד ללבוש את הבגדים של אמא שלו לבין נטייה מינית כזו או אחרת, ובטח שאין שום דרך לשנות נטייה מינית.

 

[גם ברוטוס]

באמת? אני לא מכיר גבר שכן עבר שלב כזה

כמובן לא שאני יודע לגבי רוב האנשים מה הם עשו בבית שלהם בתור ילדים. אני יודע ששני האחיינים שלי אף פעם לא עשו משהו כזה (אם כבר הייתי צריך לנסות למתן את המחשבה הילדותית שלהם שכל דבר ורוד הוא מגעיל) וגם אני לא.
&nbsp
אני אישית הומו וידעתי את זה מגיל צעיר, אבל אף פעם לא עברה לי מחשבה של רצון להיות אישה או אפילו להתלבש בבגדי אישה. בקושי יש לי כוח לטפל באורך הזקן שלי פעם בשבועיים או לקנות בגדים חדשים כששלי מתבלים בסופו של דבר.
&nbsp
מאוד הייתי שמח אם הייתי מכיר קצת אנשים לא הטרו-נורמטיביים בתור ילד.
&nbsp
אבל כמובן אין לי שום בעיה עם זה. ראיתי כמה סרטים תיעודיים על ילדים שלחלוטין הגדירו את עצמם כלא תואמים את המין שנולדו בו מגיל צעיר. יש בזה משהו מרתק וגם עצוב.
לא עצוב שזה הם, אלא עצוב בגלל ההתמודדות. אפילו אם המשפחה תומכת יש כל כך הרבה כוחות מסביב שמגדירים דברים שונים בדרכים שונות. אפילו אנשים עם כוונות טובות יכולים להיות מאוד חסרי רגשות פשוט בגלל בורות. שלא לדבר על כך שאם מחליטים לשנות מין יש צורך בתרופות וניתוח.
&nbsp
אבל כמובן שהרצון שלו להתלבש לפעמים כמו ילדה בגיל כזה לא אומר שום דבר. יכו להיות שהוא הומו, יכול להיות שהוא טרנסג'נדר ומאוד יכול להיות שזה יעבור לו. או שהוא סטרייט לחלוטין, אבל אוהב להתלבש בבגדי נשים לפעמים וימשיך לאהוב את זה גם בגיל מבוגר יותר למרות שהוא סטרייט.
&nbsp
בכל מקרה בתור שלב ילדות זה אולי קצת קשה להתמודד כי זה שונה, אבל נראה לי יותר קל מאשר הורים שהילד שלהם עובר שלב שבו הוא נושך ילדים אחרים. כאלו הכרתי כמה וזה לא קל (ואני מניח שבפורום הזה דיברתם על זה).

 

[kramerkaren]

חברה התייעצה עם פסיכולוגית בעניין

(היה מדור בילד בן 6-7 והוא היה חשוף להערות מהסביבה)
מה שהיא אמרה זה שהבית זה מקום מבטחים. בבית מקבלים אותך, לגמרי, ב- 100%, על כל הבחירות שלך והרצונות שלך.
היא גם אמרה שבגיל מסויים, כשזה הופך לעניין חברתי - אפשר להתחיל דבר על "זה החלטה שלך, ונתמוך בך, לא משנה מה תחליט, אבל יש סיכוי שאם תלבש את תחפושת האלזה בבית הספר יצחקו עליך. אתה יכול להגיד שלא אכפת לך, ואין עם זה בעיה, אבל מצד שני - זה בסדר שלא נעים לך מהמחשבה שיצחקו עליך, וזה בסדר לפעמים לעשות הצגה ולהיות שונה ממה שאתה באמת, בשביל שיהיה לך יותר נוח באותו הרגע."
המסר בכל רגע הוא שאנחנו אוהבים אותך ונתמוך בכל החלטה שתקבל ובאיך שאתה רוצה להיות, ובבית נאפשר לך לחלוטין, לפי הרצונות שלך, ובחוץ ננסה להגן עליך כמה שרק ניתן.

 

[AlicePJ]

אני חושבת שכדאי שתתיעצו עם איש מקצוע

ולא כי הוא לא בסדר, אלא כדי לדעת איך לתמוך בו בצורה הכי נכונה. לא יודעת אם זה שלב או שזאת פשוט הזהות שלו, אבל נראה לי שעדיף לשמוע מאיש מקצוע רציני מה הדרך הנכונה. אולי זה יעזור לבעלך וסביר להניח לעוד אנשים מהמשפחה ומהחברים לקבל אותו כמו שהוא יותר בקלות. זה הרי תהליך או שלב שלא רק משפיע על הילד אלא על כל הסביבה וכולכם צריכים תמיכה בנושא לדעתי.

 

[אמאאדמה1]

מהניסיון

הבן שלי כיום בן 6.
אני יחידנית ויש לי בת בכורה שגדולה ממנו ב 4 שנים.
מגיל שלוש עד גיל 5 אהב בבית ללבוש שמלות לשים על הראש צעיך ארוך שקלעתי ממנו צמה ולהתחפש לגננת שלו, ערך קבלות שבת והופעות מוזיקליות.
מאוד אהבתי את תקופת ההתחפשות שלו וגם אם סבא שלו היה פה ושם קצת מזועזע, אמרתי שבבית שלנו מותר לו להיות מי שהוא רוצה.
בגיל 5 הכל עבר לגמרי, החוג המועדף שלו היה כדורגל, בנות כבר לא נחשבות בעייניו והכי בעולם הוא אוהב לעבוד עם כלי עבודה ולעזור לסחוב דברים כבדים. (גבר גבר).
אני חושבת שבעלך צריך לנשום עמוק ולהבין שזה שלב.זה גיל כזה והמון תלוי ביכולות שלכם להכיל אותו ואת הרצונות שלו.

 

[mitmit11]

זה מאוד תואם גיל

בן הארבע שלי גם היה בכיוון סביב גיל שלוש וחצי, בעיקר בתחום התחפושות ומשחקי הדימיון. אחיו הגדול דאג "להוריד" אותו ואני חיזקתי אותו בכך שהוא יכול לעשות ולהיות מה שירצה.

 

[iameden]

עניין של גיל ובכל מקרה מה שקרן אמרה....

יש גילאים כאלה. רוצים להתנסות, רוצים להיות כמו אמא או כמו הגננת (יש להם הרבה נשים דומיננטיות בשלב זה בחיים).
לזרום איתו בבית ולומר שאם בוחר ללכת עם שמלה לגן אז עלולים לצחוק עליו כי ילדים אחרים חושבים שזה לא מתאים לבנים.
מכירה בן שבחר לעשות זאת (וכיום הוא הכי בן שיכול להיות) ולא צחקו עליו אבל בסוף עבר לו וכבר לא עניין אותו יותר.
לא הייתי מתרגשת

 

[איןאריותכאלה]

אני שולחת את הבן שלי עם קוקיות לגן

גם הוא רוצה תסרוקת יפה כמו האחיות שלו
הן מתהדרות בשמלות יפות כל בוקר, ומבטי הקנאה שלו היו גלויים ומכמירי לב, אז רכשתי עבורו מלתחה יפהפיה (תודה לאליאקספרס ולצ'ילדרן פלייס) שכולה מורכבת מבגדים עם הדפסי חיות, ועכשיו אחותו אומרת לו שהוא 'חתיך' בבוקר
אבל בחיי שהייתי שולחת אותו בשמלה אם היה מבקש (בינתיים ביקש רק פעם אחת והלך כך רק פעם אחת. המון גבות הורמו בסביבתו, רק לא שלי, ולדעתי שלי קובעות יותר)

למיטב הבנתי השייכות המגדרית והנטייה המינית נפרדות לגמרי זו מזו
ואינן ניתנות להשפעה חיצונית, אלא רק להדחקה על ידי הסביבה החיצונית

 

[Et tu Brute]

אין לי עצות אבל רק רציתי לומר

ש"רוצה להתחפש לבת" זה לא אותו דבר כמו "רוצה להיות בת".

 

[shlang]

לפני כ 30 שנה היה לי שכן כזה בדיוק, היום

הוא נושך כריות, מצטער, אבל זו המציאות

 

[קליספרה]

למה מצטער? מה הבעיה עם זה שהוא הפך לגיי?

זאת שאלה רטורית ברגע שאני רואה מישהו שמכנה הומסקסואל כנושך כריות ברור לי שהבעיה היא אצלו בראש.
&nbsp
מה מותר ללבוש זאת התנייה חברתית, יש גברים שאוהבים שמלות ומעדיפים לחות עם נשים - יש טרנסג'נדרים שאחרי הניתוח הופכים ללסביות מעדיפים נשים גם הלאה.
בגדים זה בגדים העדפה מינית זאת העדפה מינית הם לא בהכרח חופפים.
&nbsp
אגב אני כל הילדות הסתובבתי רק במכנסיים והיה לי שיער קצוץ לבאעסתה של אמא שלי שחלמה על וורוד וקוקיות. ובמקום לשחק בבובות שחקתי כל היום כדורגל ברחבה
והנה וואלה כבר 33 שנים שאני נשואה ואמא ועדיין אוהבת כדורגל, אופנועים ושונאת וורוד.

 

[מחפשת את האומץ]

הגעתי מהראשי.

שמעי בסה"כ העצות שקיבלת פה נראות נכונות. אבל אני מרגישה צורך לשתף את החוויה האישית שלי שאולי כן רמזה על העתיד לבוא. אני זוכרת את עצמי מגיל 4 בערך ותקופה לא קצרה בכלל קראתי לעצמי חיים/חיימקה, יש לי פוביית בובות מאז שאני זוכרת את עצמי ועד היום (ברבי, בראץ, הכפפה-סוג של יד תותבת של אחותי ועוד ועוד. בקיצור כל בובה בדמות אנוש), שיחקתי בלגו, קונקס, רובים ואקדחים, שיחקתי את המחזר, בפורים התחפשתי לבוקר, לולם ובקיצור כל מה שגברי. אני חושבת שבגן/מחוץ לבית לא עשיתי זאת או לפחות לא דיברתי בלשון זכר כי חשבתי שיפרשו את זה כחוסר נימוס או משהו בסגנון אז זה היה רק בבית. המשפחה המדהימה שלי כבר אז השתמשה בביטוי עצמו ואמרה לי שאם ארצה אוכל לעבור ניתוח לשינוי מין כשאגדל. אני לא זוכרת מתי המשחק זה פסק, אבל גם אחרי שפסק לא התחברתי ולא מתחברת לצד הנשי בשיט. כשקיבלתי מחזור לראשונה בכיתי ממש. המשפחה חשבה שפשוט התרגשתי מאוד. אבל לא ידעו שבעצם התבאסתי מוות-עוד סיוט נשי חודשי בנוסף לעניינים האישיים והרפואיים שאני נאלצת להתמודד איתם יום יום, כאב מחזור שהורג אותי קבוע. בסופו של דבר גיליתי בגיל 16 בערך שאני לסבית ומאוהבת בחברה. זה הפיל לי את האסימון מדוע איני מחוברת לצד הנשי שלי כלל מאז שאני זוכרת את עצמי, מעדיפה ואוהבת תספורת קצוצה ויעילה יותר לסירוק, בגדים ספורטיבים ורחבים, לא רוצה חבר ולא יודעת מה זה חתיך, מתה שתהייה לי מסת שריר. או בקיצור בוצ'ה אמיתית. אז כן יכול להיות שיעבור לו ויכול להיות שלא, יכול להיות שיהיה סטרייט או שיהיה דו/הומו. בכל מקרה זרמו איתו והקשיבו לו. מקווה שעזרתי.???

 

[קליספרה]

רציתי רק לאזן

גם אני הייתי כמוך לגמרי, העדפות מגדריות זכריות מגיל צעיר, גם במראה וגם בעיסוקים - רק שבניגוד אליך התאהבתי בגבר והתחתנתי איתו

עד לפני כשנתיים (אני בת 54 אוטוטו) מכנסיים וחולצה רחבה היו הדיפוולט שלי בכל מצב, רק בשנים האחרונות התחלתי להסתובב קצת בקבוצות אופנה והתחברתי אל שמלות וכל מה שבא עם זה.
&nbsp
עכשיו את מתארת תהליך של זהות מינית אבל לא של זהות גדרית. ממה שאני מבינה את בוצ'ה לא טרנסג'נדרית? השאיפה שלך היא להפוך לגבר?
&nbsp
אגב - אני לא מכירה אישה אחת שסובלת את המחזור החודשי. איכס, PMS, כאבי בטן, בלעע - איך אפשר לאהוב את זה -

 

[מחפשת את האומץ]

אכן אני בוצ'ה

כמובן שאני גם לא מורידה שיערות כלל וכלל (גילוח בית השחי אין ברירה בגלל זיעה), לא מתאפרת וכו'. לא יודעת אם הייתי רוצה להיות גבר-טראנס או רק לא מתחברת לצד הנשי שלי. אני גם מניחה שהתהליך כולל טיפולים הורמונלים ושאר התערבויות רפואיות שכבר יהיו יותר מדי עבור הגוף שלי. ובאופן כללי אם אפשר להימנע מהתערבות רפואית אז עדיף לי ואני בעד. כן סיוט... יבורך האופטלגין לא?

 

[קליספרה]

לגמרי

כל ההגדרות האלה, הכל שטויות -
מה שחשוב הוא שאת שלמה ומאושרת עם החלק הזה של חייך.
אני יודעת שלכאלה שרוצים ללכת לשינוי מין, בגדים לא מספיקים

&nbsp
לגבי שיערות - יש אין סוף גברים שמנקים עצמם משיער ונשים שלא - ואיפור ...
זה ממש לא מה שהופך אותך לבוצ'ה אבל הבחירה שלך לגמרי כן
אני הכי שמחה לקרוא שהיה לך את המזל להוולד במשפחה שמקבלת את זה בכזאת טבעיות

&nbsp
&nbsp

 

[מחפשת את האומץ]

כן האמת הזכרת לי פוסט מבלוג שקראתי

הבחורה לסבית ודתיה. דיברה על כך שהיום לסביות מרשות לעצמן להיות נשיות יותר-איפור, שמלות וכו' (היא כזו) ויש נשים שמרשות לעצמן כמו שתיארת בעצמך להיות יותר גבריות-בלי איפור, בגדים רחבים ועוד ועדיין הן סטרייטיות. יש נשים שהן דו/לס שאוהבות באמצע-גם וגם, פעם כך ופעם כך-טומבוי. אני תמיד צחקתי שאני טומבוי. כך חשבתי שמוגרת ההתנהלות שלי והמראה עד שאבא וחברה צחקו ואמרו לי: את בוצ'ה. הייתי קצת מופתעת ומשועשעת אבל זרמתי. בשורה התחתונה, כמו שהיא כתבה, הגאידר מת ומה שחשבנו פעם כתיאור ברור כבר איננו. מאוד נהנתי לקרוא את הפוסט ההוא. וכן, זכיתי במשפחה מדהימה!

 

[אורלנדה]

גם ההגדרות האלה לנשיות ולגבריות מוגבלות ואבד עליהן הכלח

אין שום דבר נשי במיוחד באיפור ובשמלות, כמו שאין גברי בפנים חלקות מאיפור ובבגדים רחבים. אלה הגדריות תרבותיות וחברתיות בלבד, ומגבילות.

 

[גם ברוטוס]

משהו נחמד בנושא

יש סדרת אינטרנט קצרה ((חמש פרקים של חמש דקות כל אחד) על מני (נני ממין זכר) שמגלה שהילד הקטן שהוא שומר עליו אוהב ללבוש את הבגדים של אמא שלו.
די חמוד.
לא שזה איזה מדריך או משהו, אבל חמוד.
&nbsp
אני מצרף את הפרק הראשון