התנהגות- בת שלוש וחצי
היי,
נשמח להתייעץ ולפרוק קצת לגבי התנהגות של בת שלוש וחצי (מדובר בגדולה שלי, אחותה הקטנה בת שנה ושבעה חודשים).
הגדולה שלנו ילדה טובה עם לב רחב. לא עברנו שום משבר איתה בגיל שנתיים וגם לא בגיל שלוש...עד לאחרונה.
לאחרונה אנחנו חווים המון סיטואציות והתנהגויות לא טובות ולא תמיד אנחנו בטוחים מה הדרך הנכונה/רצויה להגיב ולהתנהג איתה בחזרה ומרגישים שהגענו למקום שאנחנו כל הזמן דרוכים לקראת ההתנהגות הבאה שלה והיא כל הזמן דרוכה לקראת הכעס שלנו...נכנסנו למעין מעגל קסמים לא בריא ואנחנו מאוד רוצים לצאת ממנו.
לאחרונה היא פשוט צועקת. צורחת. לפעמים זה ממש מאמצע שום מקום, מבקשים ממנה משהו והיא צועקת בקול מאוד רם : "לא! לא רוצה"" ומתחילה להשתולל..לפעמים זה כשאנחנו נמצאים במקום מסוים, נניח במשחקיה או במוזיאון ואומרים לה שהגיע הזמן ללכת הביתה (אחרי הרבה הכנות לפני כן) ופתאום אחרי בוקר מקסים במוזיאון הילדים היא צועקת בקול רם "לא!". לפעמים תוך כדי משחק עם אחותה, היא תצעק עליה בקול רם, למרות שאחותה לא עשתה לה שום דבר. ועוד ועוד. בקיצור, המון צעקות מאוד מאוד חזקות, גם כשהכל מתנהל ממש מקסים דקה אחת לפני כן.
דבר נוסף שקורה, באופן פחות תדיר מהצעקות אבל עדיין קורה, זה שהיא מרימה עלינו יד. זה בדרך כלל קורה תוך כדי שהיא צועקת עלינו ואנחנו נורא מתעצבנים ומתחממים בחזרה. זה לא קורה כל יום וגם לא כל שבוע אבל זה קורה. וזה כמובן קו אדום מבחינתנו.
אנחנו גרים בחו"ל. היא נמצאת בגן חצאי ימים ואני אוספת אותה ב12:30. כרגע היא עדיין ישנה צהרים אבל גם עם זה אנחנו חווים קשיים לאחרונה ונראה שהיא בדרך לוותר (אין לי בעיה עם זה מאחר וגיל שלוש וחצי נראה לי סביר לויתור אבל המאבקים כרגע סביב ההרדמה והשינה ממש לא נעימים). כשלוקחים אותה לישון בצהרים, היא מושכת את הזמן בכל פינה בדרך שהיא יכולה- בואי לעשות פיפי (עוד לא, אני קוראת ספר), בואי ללבוש פיג'מה- לא רוצה ועוד. וגם אחרי שנכנסת למיטה, היא יכולה לקרוא לי חזרה לחדר שלה 10, 20 או 30 פעמים בטענות של "מים, פיפי, טישו, לא כיסית לי את הרגלים, לא נתת לי שלוש נשיקות וארבעה חיבוקים ולא שרת לי מספיק שירים"...גם ההרדמות, שפעם היו זמן לפינוק וחיבוק- הפכו למתישות ולא נעימות- לא עבורנו ולא עבורה.
ברור לי שההתנהגויות שאני מתארת הן נ"ורמליות" ותואמות גיל אבל אני מרגישה שחסרים לי כלים. כשחווינו קשיים בתחום השינה כשהיא הייתה תינוקת, נעזרנו ביועצת שינה. אני קוראת ספרים בנושא וכו', אבל מרגישה שאני לא יודעת איך להתנהג כשהיא מתנהגת אלינו ואיתנו ככה.
תודה רבה למי שקרא עד לכאן ושבוע נפלא לכולם
היי,
נשמח להתייעץ ולפרוק קצת לגבי התנהגות של בת שלוש וחצי (מדובר בגדולה שלי, אחותה הקטנה בת שנה ושבעה חודשים).
הגדולה שלנו ילדה טובה עם לב רחב. לא עברנו שום משבר איתה בגיל שנתיים וגם לא בגיל שלוש...עד לאחרונה.
לאחרונה אנחנו חווים המון סיטואציות והתנהגויות לא טובות ולא תמיד אנחנו בטוחים מה הדרך הנכונה/רצויה להגיב ולהתנהג איתה בחזרה ומרגישים שהגענו למקום שאנחנו כל הזמן דרוכים לקראת ההתנהגות הבאה שלה והיא כל הזמן דרוכה לקראת הכעס שלנו...נכנסנו למעין מעגל קסמים לא בריא ואנחנו מאוד רוצים לצאת ממנו.
לאחרונה היא פשוט צועקת. צורחת. לפעמים זה ממש מאמצע שום מקום, מבקשים ממנה משהו והיא צועקת בקול מאוד רם : "לא! לא רוצה"" ומתחילה להשתולל..לפעמים זה כשאנחנו נמצאים במקום מסוים, נניח במשחקיה או במוזיאון ואומרים לה שהגיע הזמן ללכת הביתה (אחרי הרבה הכנות לפני כן) ופתאום אחרי בוקר מקסים במוזיאון הילדים היא צועקת בקול רם "לא!". לפעמים תוך כדי משחק עם אחותה, היא תצעק עליה בקול רם, למרות שאחותה לא עשתה לה שום דבר. ועוד ועוד. בקיצור, המון צעקות מאוד מאוד חזקות, גם כשהכל מתנהל ממש מקסים דקה אחת לפני כן.
דבר נוסף שקורה, באופן פחות תדיר מהצעקות אבל עדיין קורה, זה שהיא מרימה עלינו יד. זה בדרך כלל קורה תוך כדי שהיא צועקת עלינו ואנחנו נורא מתעצבנים ומתחממים בחזרה. זה לא קורה כל יום וגם לא כל שבוע אבל זה קורה. וזה כמובן קו אדום מבחינתנו.
אנחנו גרים בחו"ל. היא נמצאת בגן חצאי ימים ואני אוספת אותה ב12:30. כרגע היא עדיין ישנה צהרים אבל גם עם זה אנחנו חווים קשיים לאחרונה ונראה שהיא בדרך לוותר (אין לי בעיה עם זה מאחר וגיל שלוש וחצי נראה לי סביר לויתור אבל המאבקים כרגע סביב ההרדמה והשינה ממש לא נעימים). כשלוקחים אותה לישון בצהרים, היא מושכת את הזמן בכל פינה בדרך שהיא יכולה- בואי לעשות פיפי (עוד לא, אני קוראת ספר), בואי ללבוש פיג'מה- לא רוצה ועוד. וגם אחרי שנכנסת למיטה, היא יכולה לקרוא לי חזרה לחדר שלה 10, 20 או 30 פעמים בטענות של "מים, פיפי, טישו, לא כיסית לי את הרגלים, לא נתת לי שלוש נשיקות וארבעה חיבוקים ולא שרת לי מספיק שירים"...גם ההרדמות, שפעם היו זמן לפינוק וחיבוק- הפכו למתישות ולא נעימות- לא עבורנו ולא עבורה.
ברור לי שההתנהגויות שאני מתארת הן נ"ורמליות" ותואמות גיל אבל אני מרגישה שחסרים לי כלים. כשחווינו קשיים בתחום השינה כשהיא הייתה תינוקת, נעזרנו ביועצת שינה. אני קוראת ספרים בנושא וכו', אבל מרגישה שאני לא יודעת איך להתנהג כשהיא מתנהגת אלינו ואיתנו ככה.
תודה רבה למי שקרא עד לכאן ושבוע נפלא לכולם
