תגובה לאי הקשבה להורה...

[ilatan]

תגובה לאי הקשבה להורה...

משבר גיל השנתיים - הנושא המאוס אבל הנצחי...
תגידו, מה אתם עושים אם אתם נותנים לקטן/נה (שלי בת 2.6) הוראה פשוטה והגיונית והיא מסרבת לעשות אותה או עושה הפוך? דוגמאות: לקחה ספר מהמדף וזרקה לרצפה ועכשיו מסרבת להרים, לקחה את השמיכה ממיטת ההורים והעיפה אותה לרצפה למרות שביקשתי לא לעשות את זה, לוקחת לאח שלה מהיד בכח דברים (האח הוא בן 11 חודשים). נכון שמלא כתבות וספרים וממליצים אומרים - לבחור את הקרב שלך, ולא לנהל מאבקים על כל דבר, אבל אלה באמת דברים בסיסיים, אם אמא אמרה שאסור לזרוק לרצפה, לא יכול להיות שזה חפיף, אם אסור לחטוף מהאח הקטן משהו מהיד אז זה לא התנהגות שאפשר להתעלם ממנה ולקוות שתחלוף.
באמת מישהו ממליץ להתעלם מאי הקשבה להורה? ואם לא להתעלם אז איזה תגובה כבר יכולה למנוע התנהגות חוזרת? עונש? הסבר מנומס ותקיף לא מזיז לה במיוחד? אשמח לתובנות.....

 

[Cafe Latte]

בד"כ, כשהוא עושה את זה,

יש איזושהי בעיה.
נניח אתמול, הוא השליך את כל הצעצועים שלו בעצבים, כי הוא לא הצליח איזה משהו במשחק. אז הוא זרק הכל בזעם, וניסה לעבור לשחק במשהו אחר.
בצורה מאוד יפה, אבל אסרטיבית, אבא שלו הסביר לו, שאם הוא לא מרים את הצעצועים שהוא זרק בכעס, הוא לא עובר לשחק במשחק הבא.
כמובן שזה לא עבר חלק.. והוא גם התחיל להשליך בגדים מהספה..
אנחנו בינתיים התנהגנו די כרגיל. אכלנו, דיברנו. ואז הוא ראה אותנו אוכלים פירות, ורצה גם.
הסברתי לו שהוא יכול לאכול איתנו, ברגע שיעשה את מה שאבא שלו ביקש ממנו.
הוא הרים את הצעצועים ובא לאכול איתנו.
כל הסיפור הזה לקח די הרבה זמן, עם הרבה התבכיינות ולא רוצה מבחינתו. אבל בסוף הוא כן הרים את הצעצועים (ואת הבגדים!).
לא יודעת אם זו דרך פעולה נכונה, אבל היא עובדת אצלנו.

 

[איןאריותכאלה]

מי שכתב לבחור את הקרבות- צדק לגמרי (וגם הערה על 'ילדה טובה')

חינוך בגיל הזה לא מבוסס על מילים אלא על מעשים.
אם היא חוטפת צעצוע לאחיה את צריכה לרדת לגובה שלה, לקחת ממנה את הצעצוע, להגיד לה 'אסור' ולהחזיר לאח. ואת צריכה לעשות את זה כל יום, כל פעם שזה קורה. גם לגבי השלכת החפצים - כל פעם לרדת לגובה שלה, להגיד לה שאסור, שעכשיו מסדרים.

העניין הוא שבגיל הזה אם את רוצה לאכוף עליה כל כלל שקבעת - את תהיי רוב היום על הרצפה בגובה שלה ותגידי לה 'אסור'....
את צודקת ששני המקרים שתיארת הם בסיסיים ורצוי שהבת שלך תקשיב להוראות פשוטות. אבל בגיל הזה.... היא לא כל כך תקשיב. היא תבדוק גבולות. לכן את מה שניתן למנוע, עדיף פשוט למנוע. נניח, לנעול את חדר ההורים כדי שהיא לא תוכל להתעסק לכם עם השמיכה.

וזה גם לא נעים להגיד כל היום אסור ולהרגיש כמו שוטר. לא נעים לך ולא נעים לה. לכן כרגע הייתי שמה את מרכז הכובד בענייני חטיפת החפצים.
בבית שלי לימדתי את הגדולים (שתמיד רצו ב-ד-י-ו-ק את הצעצוע בו שיחקה התינוקת) שלא כל כך חשוב לה במה היא משחקת, ושאם מביאים לה צעצוע אחר אז מותר לקחת לה את הצעצוע שמאד-מאד זקוקים לו בדחיפות.

במילים הייתי משתמשת בשביל להראות לה כמה היא חשובה לי וכמה אני אוהבת אותה - מדגישה וחוזרת בגאווה בפני בעלי / אמא שלי / בשיחת טלפון דמיונית - עד כמה היתה בוגרת כשנתנה לתינוק צעצוע אחר, למשל. ובנוסף הייתי מתמללת לה רגשות, התינוק מעסיק את אמא ולפעמים זה קשה וכדומה.

והערה קטנה - אני לא מאמינה ב'להיות טובה' וזה אפילו מפחיד אותי יותר מילד משתולל. זה מאד נוח לי כהורה, אבל אני חוששת מהדחקת רגשות ומריצוי יתר. אני מאמינה בחופש ובפריקת עול של כל ילד בדרכו, ובמידה מסויימת מקבלת את זה עם כל ילדיי.

 

[כפרקי]

תגדירי עונש...

לרוב מילוי הבקשה שלי תהווה תנאי להמשך פעילות של משהו שהוא רוצה.
לפעמים זה דבר קטן כמו תפוח ולפעמים זה דבר גדול כמו שהילד ואחד ההורים נשאר בבית בזמן שההורה השני והילדים האחרים נסעו לסבא וסבתא האהובים, וכמובן בזמן השהות בבית השתדלנו לשעמם את הילד כמה שאפשר - בלי מסכים, בלי חטיפים, ועוד יותר, שמנו בטלויזיה תוכניות שאנחנו אוהבים שזה בכלל משעמם כי ההורה גם לא פנוי למשחק. אבל זה היה פעם אחת, מאז היא לא מנסה אותנו שוב וגם האמצעי למד לא לבדוק אותנו בקטע הזה.
אפשרות אחרת היא "פסק זמן" - שמים את הילד בפינה ידועה מראש בבית, רצוי שלא יהיה בה שום דבר "משחקי". פותחים שעון דקה לכל שנת חיים. זה מצריך התמדה אבל אחרי עשר פעמים בערך, נדיר שאני באמת צריכה לממש את העונש, לרוב אני סופרת עד שתיים (כי חלילה שאגיע לשלוש). בת 5 צריכה רענון בערך פעם בחודש, בן 3 בערך פעם בשבוע.
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

לדעתי, התגובה הנכונה היא תוך כדי תנועה

כלומר לא תמיד מה שנבחר לעשות במקרה א' יתאים לפעולה גם במקרה ב'.
לפעמים צריך באמת לבחור על מה לריב כי לא חסר על מה להתווכח עם ילדים

ולפעמים צריך להיות אסרטיבים ולהבהיר למשל במקרה של ילד שמבלגן את החדר שלו- שלא ממשיכים לשחק ולא מוציאים משחק עד שמסדרים.
&nbsp
אני למשל לא מוציאה בגן משחק חדש עד שהמשחקים הקודמים לא נאספו והילדים בגן יודעים את זה. אותו הדבר עשיתי השבוע בבייביסיטר חדש שהתחלתי ומתברר שלפני זה הילדה לא הייתה אוספת צעצועים בעצמה ובעקבות המפגשים איתי- התחילה לאסוף.
&nbsp
גם צריך להבין מה עומד מאחורי זה ולתמלל עבור הילד דרך שאלות מה הוא מרגיש- אולי הוא כועס/עייף/עצוב כי....
&nbsp
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

לדעתי, התגובה הנכונה היא תוך כדי תנועה

כלומר לא תמיד מה שנבחר לעשות במקרה א' יתאים לפעולה גם במקרה ב'.
לפעמים צריך באמת לבחור על מה לריב כי לא חסר על מה להתווכח עם ילדים

ולפעמים צריך להיות אסרטיבים ולהבהיר למשל במקרה של ילד שמבלגן את החדר שלו- שלא ממשיכים לשחק ולא מוציאים משחק עד שמסדרים.
&nbsp
אני למשל לא מוציאה בגן משחק חדש עד שהמשחקים הקודמים לא נאספו והילדים בגן יודעים את זה. אותו הדבר עשיתי השבוע בבייביסיטר חדש שהתחלתי ומתברר שלפני זה הילדה לא הייתה אוספת צעצועים בעצמה ובעקבות המפגשים איתי- התחילה לאסוף.
&nbsp
גם צריך להבין מה עומד מאחורי זה ולתמלל עבור הילד דרך שאלות מה הוא מרגיש- אולי הוא כועס/עייף/עצוב כי....
&nbsp
&nbsp