שימוש במילים לא יפות שהילד קולט בגן...

שימוש במילים לא יפות שהילד קולט בגן...

מכירים את זה שהילד משרבב באמצע משפט מילים כמו "אתה פיפי"? או שרק אני..? בעיקר כשהוא במצב רוח ליצני... איך למען השם גורמים לזה להיפסק??? הסברתי לילד שזו לא מילה שעושים בה שימוש כזה, הוא מבין לחלוטין ולראייה אומר לי "היום בגן ירדן אמר לי קקי, אמרתי לו שזו לא מילה" אבל אז גם הוא עצמו משתמש בה בהלצות.. ואומר את זה למבוגרים ולסבתא.... נורא ואיום...
איך מפסיקים?
 
מוכר ותואם גיל. השאלה מה עושים?

קודם כל, קקי, פיפי ועוד אלו בהחלט מילים
והוא מבין שזה מקפיץ אותך ומוציא ממך תגובה.
ידוע שהם מבאים הרבה מילים מהגן שבבית לא משתמשים או מבאים גם התנהגויות שבבית זה אחר.
לא תוכלי שהוא לא ישמע את המילים בגן, אבל בהחלט כדאי לשנות גישה כי כרגע זה מקפיץ אותך וסוחט תגובה ואצל ילדים זה תמיד משהו רצוי.
יש כמה אפשריות:
א. לומר שאלו מילים של שרותים ולשאול אם יש לו צורך ללכת לשם ולעשות משהו בכל פעם שהוא משתמש בהן (סוג של הוצאת העוקץ מהמילים כדבר פוגע ולהחזיר אותן לקונטקסט המקורי )
ב. לומר לו שבבית לא משתמשים במילים האלו ככה ושאת לא תיהי לידו ולא תשחקי איתו כשהוא מדבר ככה כי זה לא נעים לך ואת לא רוצה להיות ליד ילד שמדבר לא יפה. זה מסר מאד ברור וחד, אם זה יפסיק את זה, כן אבל ייקח זמן והרבה עקביות. וגם זה ייתן לו את ההבנה שלמילים הללו יש כח ולכן ייתכן במצבים מסויימים של כעס או קונדסות שהן יחזרו.
ג. כשהוא משתמש במילים הללו לשאול מה זה אומר. למה הכוונה, יש לי חברה שהבן שלה אמר לה שהיא קקי. כשהיא שאלה אותו אם זה משהו טוב או רע אז הוא אמר לה:"אימא, קקי זה משהו טוב וחשוב". היא אמרה לו יופי וזהו, בזה זה נגמר. בקיצור, מבחינתו זה אמר שהוא נותן לה מחמאה.
ד. התעלמות. פשוט לא להתייחס. לא להגיד כלום, רק משפט קצר ש"ככה בבית שלנו מדברים" ולעבור הלאה. לא לתת לזה במה והצגה. התייחסות לקונית והלאה.

ובשורה התחתונה, אם תתני למילים הללו כח אז את תתני לו כח. אנחנו מבוגרים והוא ילד ולתת לו את הכח הזה להשפיע עלייך ועל הסובבים במילים זה דבר לא טוב ותיהיה אסקלציה בהמשך.
מציעה בחום לנשום עמוק, להבין שזו תקופה של בדיקת גבולות מילולית ולא לתת לזה ל"הפיל אותך מהרגליים".
בהצלחה רבה וחג שמח
 

בלונד23

New member
פיפי זו מילה מצחיקה. פשוט לצחוק ולהתעלם

ממש לא עניין גדול.
מילא אם הוא היה מקלל קללות של מבוגרים. אבל פיפי? זו מילה שהיא לא קללה. סתם מילה. תלמדי אותו שגם קקי זו מילה - ואפילו טבעית. למה זה מפריע לך? והסבתות? מה אכפת לכם?
 

Et tu Brute

New member
לצחוק כשהילד אומר לסבתא "את פיפי"?

אני מסכימה איתך שזה לא עניין גדול ושהתעלמות יכולה להיות הפתרון, אבל קשה לי לדמיין את עצמי צוחקת מזה כאילו שזו בדיחה לגיטימית.
 
אז אל תצחקי. אם זה לא לגיטימי ולא מצחיק אל תצחקי

אבל באמת שגם את וגם סבתא אנשים מבוגרים ומבינים שילדים לפעמים עושים שטויות. אפשר להתעלם וזהו. לא הייתי עושה בלאגן גדול. אפשר, כמובן. אפשר לדבר בתקיפות ולדרוש שזה יפסיק ולהעניש וכו'. אבל בעיני פיפי קקי וזה לא מצדיק בלאגן. יותר אין קהל אין הצגה.
 

Et tu Brute

New member
כן בהחלט, אני מסכימה

ממש לא התכוונתי שצריך להעניש את הילד על כל שטות שיוצאת לו מהפה... גם לא חשבתי שסבתא באמת נעלבת אם אומרים לה כזה דבר
ברור שכולם מבינים שזה סתם.
פשוט נראה לי משונה לצחוק מזה - הרי הדרך הכי טובה להפסיק כזה דבר זה פשוט לא לצחוק מהבדיחה, אין טעם להמשיך לספר בדיחה שלא צוחקים ממנה.
בכל מקרה אהבתי את המשפט האחרון - אין קהל אין הצגה.
 

בלונד23

New member
בטח

צוחקים ואומרים את פיפי??? יו איזה מצחיק... איפה שמעת את הבדיחה הזאת? וככה הילד לומד שזה סבבה ולא מתרגשים.
ברור שלצחוק, מה עוד אפשר לעשות? להעניש ילד שאמר מילה פשוטה ויומיומית?
&nbsp
&nbsp
 

Et tu Brute

New member
זה מעניין שאת ושושן ישר אמרתן אותו דבר

כלומר "קפצתן" מזה שאמרתי שלא הייתי צוחקת מהבדיחה לעניין של ענישה. יש איזה אלף דברים בין לצחוק לבין להעניש, הלא כן?
 
בוודאי שיש, אבל לא משהו יעיל בהקשר הזה

לשוחח עם הילד ברוגע ולהסביר לו שאלו לא מילים שמשתמשים בהן בהקשר הזה וכו' - זה לא יעבוד. יש התנהגויות אחרות שבהן זה כן יעבוד, כמובן. אבל בהקשר הספציפי הזה לרוב מה שיעבוד אלו שתי הקיצוניויות - או להתעלם / לעשות מזה צחוק עם הילד או לצעוק ולהעניש ולשים קו אדום בוהק. כל האמצע - לא ישפיע. ולכן אני מניחה שגם בלונד וגם אני עברנו מיד מקיצוניות אחת לאחרת.
 
אצלנו לא היה עדיין

אבל ברור לי שמתישהו זה יגיע.
אצלנו (בת 3.5) היה לא מזמן "אוי שיט". אמרה את זה ברצף 4 או 5 פעמים, תוך שהיא מצחקקת.
אמרתי שזה ביטוי לא מנומס ושאלתי מי אומר את זה. ענתה שהגננת והמטפלות בגן, כשקורה משהו לא טוב.
הסברתי שאנחנו לא משתמשים בביטוי הזה. בתגובה היא חזרה עליו פעם נוספת וזהו.

כמו שבגיל צעיר יותר הוא למד מגע מכאיב ומגע נעים (לא להרביץ, אפשר ללטף), כך הוא צריך ללמוד את השפעת המילים על הסובבים אותו, ונשמע שהוא בדיוק בשלב הלמידה.
לדעתי כדאי שהתגובות שלכם ושל בני המשפחה האחרים יהיו מתונות יחסית. אפשר להסביר לו שזה לא נעים ולא מנומס, להבהיר שאצלכם לא מדברים ככה, אבל לא לתת למילים הללו יותר מדי כוח ולא ליצור דרמה. בסופו של דבר מדובר בילד שמתרגל משהו חדש, אם לא תהיה דרמה, הוא יעבור למשהו חדש אחר בקרוב.
 

winterfell

New member
בגן של הבן שלי

היתה לפני כמה חודשים תקופה של שפה מאוד בוטה. היה לי ברור שהילדון חוזר על המילים האלה (מטומטמת ודומיהן) רק כדי לראות אנשים מתעצבנים, אז השתדלנו לא להגיב.
זה עבר.
בגן הם עבדו על זה באופן קצת יותר מקיף, בין היתר הם התחילו להגיד מילים אחרות שנורא הצחיקו את הילדים אבל לא פוגעות. פעם אחת שמעתי את השיחה הזו - הילדון שלי קרא לגננת "גננת אשכולית" (ומתגלגל מצחוק) והיא אומרת לו שהוא "ילד קלמנטינה". זה היה פתרון ממש מגניב.
(היתה גם עבודה מקיפה יותר על התנהגות נאותה בכלל. אבל דיבורי נונסנס פתרו אצלנו ספציפית את בעיית הקללות).
 

abc190

New member
אם אלו המילים

שכרגע מביא מהגן תגידי תודה. אצלנו (בן 3) לומד מהילדים מילים שאפילו אני המומה. אז שמתי קו שפיפי קקי אין לי בעיה שיגיד (ובאמת שמשתמש ממש ממש בקושי) אבל מסבירה לו על שאר המילים והביטויים את המשמעות ועליהן לא מוותרת.
וגם אצלנו לימדתי אותו לשנות מילים לא יפות לעגבנייה וכו. ואז זה מצחיק אותו בדרך כלל ומקל על רגש הכעס.
 
אצלי שיחות פיפי קקי התחילו לקראת גיל שלוש וטרם חלפו

הצטרפו אליהן גם פלוץ ותחתונים והן מבדרות את הילדים עד אין קץ, כולל הבכורה שחגגה חמש. הם גם מלמדים את הקטנה לומר אותן (בעיקר פלוץ כי היא אומרת לוץ וזה עוד יותר מצחיק).
בגן המילים האלו אסורות. בעיני הן לא חמורות ואני לא אוסרת. גם לא צוחקת. זה חלק מההווי הפרטי שלהם, ללא השתתפות מבוגר (אני שומעת בחצי אוזן מהחדר הסמוך).
אגב, לגבי הסבתא, שם החיבה של אמא שלי מתחרז עם המילה פיפי, אז היתה תקופה שהנכדים קראו לה טטה פיפי. וזה באמת היה מעלה חיוך. גם על פניה.

אני בוחרת את המלחמות שלי בקפידה, כי הם שלושה זאטוטים אנרגטיים, ואני אמא אחת הרבה יותר עייפה, והאיסור במקרה הזה חייב להיות מוחלט כדי שיכובד.
עבורי זה לא קו אדום ולא השקעתי שם כוחות.
אצלך בבית - לפי דעתך, הרגשתך, אמונתך.
 
מעניין שדווקא הבוקר נאמרו שתי מילים גסות שהוצאו מיד ובתקיפות

אל מחוץ ללקסיקון - בן יונה וחרא - לא תחת קורת ביתי
עליהן אני מוכנה לצאת למלחמה - כי הן ברמת הקללה מבחינתי, ולא ברמת ההשתעשעות הילדית שאני מוכנה למחול עליה ולתת לה מקום (עם חיוך)
 
למעלה