הילד לא נרדם בערב, סיוט

[אנה חדשה]

הילד לא נרדם בערב, סיוט

אז ביקשתי שלא יישן הרבה זמן בגן וקיוויתי שזה יעזור. ישן גג שעה בגן. המטפלת סיפרה שכל ההורים דיווחו שמאז השינוי (9 ילדים שישנים רק שעה, אחרי שהצעתי זאת לכל ההורים), כבר בשמונה הילדים ישנים. חוץ משלי.
גם בגן קשה לו להירדם, עניין של אופי.
אבל תקשיבו, זה בלתי נסבל. יש טקס שינה מאד ברור, מקלחת, פיזמה ובקבוק לפני השינה. שנייה אחרי ששוכב במיטה, מתחיל לצאת מהחדר. ופשוט כלום לא עוזר. מחזירים אותו למיטה בעקביות, אפילו סוגרים דלת כעונש אם קם (עוזר חלקית ולא תמיד). תמיד יש לו פיפי, לרוב גם קקי.
לא משנה אם משכיבים בשבע או בתשע, התוצאה זהה. כשעתיים של טיולים. רק אם כל הבית חשוך וכולם ישנים, אז זה נמשך פחות זמן.
לא יודעת מה לעשות. אשמח לרעיונות.

 

[ליאת של עדי]

בן כמה הוא?

נשמע ממש קשה ואני חושבת שכדאי לך להחשיך את הבית בזמן הזה כדי שלא ירגיש שהוא מפספס משהו, עד שיתרגל.
לפני השינה אתם איתו? מספרים סיפור? שוכבים לידו במיטה?

 

[אנה חדשה]

הוא בן שנתיים וחצי

אי אפשר להחשיך כי יש עוד ילדים בבית שצריך לטפל בהם, או סתם סידורים שחייבים לעשות כשמתפנים מהטיפול בילד.
ניסינו לספר לו סיפור. שוכב יפה, וברגע שאבא יוצא, גם הוא בורח מהחדר.

 

[ליאת של עדי]

מה זה עוד ילדים? באיזה גיל?

 

[אנה חדשה]

יש לו עוד שלושה אחים

תינוק בן חצי שנה שהם אמורים לישון ביחד בחדר, אבל זה בלתי אפשרי אם יש את כל הבלגן של לצאת / לחזור מהחדר. כרגע גם לא רלוונטי כי שניהם בוכים בלילה, אז בנתיים הם לא ביחד.
ויש עוד שני אחים בני 10 ו- 7 בחדר אחר

 

[ליאת של עדי]

תיראי

גם אצלי יש לקטנה בת שנה וחצי שני אחים בני 5 ו-7
מאז ומתמיד הקפדתי לשים את כולם במיטות באותה השעה, ומשם אולי נעוצה הבעיה. אני אומרת אולי אבל בגדול, השאיפה הגדולה של חיי זה שכולם יהיו במיטות בשבע וחצי, בלחץ רבע לשמונה. ואז הבית כן שקט.
לגבי עניין הטיילת, זה גם קטע של הרגלים שצריך לטפל בו והאמת שלא התמודדתי עם זה ברמה שאת מתארת, אבל לפעמים הם צריכים את העוד 10ד ביחד במיטה להשלים חוסרים.
אם התינוק יהיה איתו בחדר, יש מצב שהוא ירצה לתת לו דוגמא?

 

[אנה חדשה]

ילד בן 10 גדול מדי ללכת לישון בשמונה

גם ככה יש ויכוחים כי הוא היחיד שהולך לישון מוקדם בכיתה שלו (קורא במיטה בשמונה, רבע לתשע הולכים לישון).
הם בחדר ולא רועשים, אבל עדיין הוא יודע שהם ערים.
אבל הם לא הבעיה אלא אנחנו. לפעמים התינוק לא ישן, לפעמים יש כלים או מכונת כביסה.

 

[ליאת של עדי]

זה תהליך מאוד קשה

וכל דבר קטן יכול לסבך אותו, אל תחמירי עם עצמך
תנסי לכוון את הדברים שבזמן ההרדמה של הקטן כן יהיה שקט, תהיי קרובה אליו כמו שקרן הציעה, בהתחלה, אבל תתרחקי בהדרגה.

 

[kramerkaren]

בגיל הזה - אני ישבתי לידם עד שנרדמו

אני יושבת עם ספר. התנאי הוא שלא מדברים איתי ולא זזים ולא מתייחסים. אחרת אני קמה.
כששוכבים בלי לזוז נרדמים יותר מהר.
ויכול להיות שהוא לא צריך את השינה בכלל. אני יודעת שהילדים שלי בגיל הזה לא היו צריכים לשיון.
אגב, יש הרבה ילדים שלוקח להם זמן להירדם. פשוט תתחילי יותר מוקדם את התהליך.

 

[אנה חדשה]

לא הבנתי. יושבים בשקט ולא מדברים?

 

[kramerkaren]

אני ישבתי עם ספר

עם הגב למיטה.
לא מדברים.
זה מונע את הטיילת ומכריח את הילד לשכב בשקט במיטה.
אם צריך מניחים יד על המיטה.

 

[אנה חדשה]

ננסה היום. תודה

 

[Nightingale5]

מעניין הייתי בטוחה שאצלך הילדים כבר נרדמו לבד בגיל הזה

את נשמעת כל כך מנוסה ומקצועית! חחח תסלחי לי שזה מנחם אותי

(בקטע טוב באמת, אוהבת מאוד את התגובות שלך בפורום)
פשוט אצלי בן שנתיים ו-7 עדיין לא נרדם לבד, אחד מאיתנו שוכב לידו עד שנרדם.
באיזה גיל הילד שלך התחיל להירדם באופן עצמאי והאם עשית משהו מיוחד בשביל שזה יקרה או שזה קרה מעצמו?

 

[kramerkaren]

אני ישבתי ליד הילדים שלי עד גיל מאד מאוחר

אני אוהבת לשבת לידם, אני אוהבת את הנקודה הזו בה הם עוברים מערים לישנים, זה קסום בעיני.
אני הייתי יושבת עם ספר, קוראת קצת, בוהה קצת, נחה קצת. זה נתן לי כוחות להמשך הערב. זה היה ממש הזמן "שלי" ביום.
כשזה התחיל להעיק עלי, ובעיקר כשהם (בעיקר רוני, מכל השלושה) לא הייתה מסוגלת להירדם לבד, והייתה מתעוררת באמצע הלילה וצריכה את הנוכחות שלי, עשיתי תהליך של התרחקות הדרגתית. עברתי משכיבה על המטה, לישיבה ליד. הפסקתי ללטף, הרחקתי את הכסא שלי בהדרגה מהחדר ועברתי לשיטה בה אני יוצאת מהחדר לפרקי זמן קצרים (אני הולכת לעשות פיפי, אני הולכת לכבס את החולצה האהובה עליך, אני הולכת לחפש את הספר שרצית...עדיף מטלות שהן למענה) כשאני מבטיחה לחזור עוד 3-5-10 דקות אם, ורק אם, לא בוכים/קוראים לי.
מה שכן - כל עוד ישנו צהריים לא היה סיכוי ששום דבר יעבוד. ודי מובן - אחד הדברים המתסכלים זה לשכב ער בחושך ולא להצליח לישון.

 

[Nightingale5]

אני מבינה למה את מתכוונת שזה "הזמן שלך"

גם אצלי זה לפעמים מרגיש ככה אבל מצד שני להתחייב לזה באופן קבוע קשה לנו מכמה סיבות:
א. יש עוד תינוק בין שנה ו-4 שלא אוהב להירדם לבד ובטח שלא לישון לבד במשך כל הלילה.
ב. אם לפחות אחד מהם לא נרדם כבר אז קשה לאחד מאיתנו להישאר לבד בבית עם שניהם ערים בשעות שכבר רלוונטי להשכיב לישון ואז שנינו נשארים בבית בערב ואין חיים לאף אחד.
ג. הרבה פעמים ההרדמה ארוכה מדי במיוחד אצל הבכור ואז אנחנו נרדמים תוך כדי והולכים לישון מוקדם מהרגיל וזה גם מגביל ומסיים את היום יותר מוקדם משתוכנן ולא מספיקים/מצליחים לעשות דברים מסוימים אפילו מקלחת

בקיצור חייבים לקחת את עצמינו בידיים ולהתחיל הרדמה עצמאית לפחות לבכור

 

[kramerkaren]

בהפרש קטן לגמרי הייתי משכיבה באותו חדר,

רק בשביל הקטע הזה.
במיטות של הגדולים היו בצורת "ר". ישבתי בפינה בינם, עם ספר.
&nbsp

 

[ליאת של עדי]

לגמרי

לפעמים הנוכחות שלהם יחד באותו חדר מרגיעה אותם והם ישנים טוב יותר

 

[כפרקי]

רעיונות

אולי משהו יעזור..
&nbsp
א. להפסיק עם הבקבוק. זה מנת סוכר רגע לפני שצריך להרדם.
ב. להוסיף פעילות פיזית אחה"צ. לא יודעת מה אתם עושים אבל בימים שאנחנו רוצים לוודא הרדמות מהירה, אין כמו אחה"צ פעיל במיוחד.
ג. נשמע שיש מידה של "תשומי". אולי להוסיף סיפור לבד עם אחד ההורים לשגרת שינה.
ד. אחרי ששמים במיטה, כשיש פיפי או בורח מהמיטה להחזיר תוך מתן כמה שפחות תשומת לב. לתת את המינימום הדרוש לתפעול הארוע אבל בלי הסברים, דיונים וויכוחים שמאפשרים קבלת תשומת לב על התנהגות לא רצויה.

 

[אנה חדשה]

תגובה לרעיונות

א. מאד רוצה בלי קשר לכלום להפסיק את הבקבוק, שותה לפני השינה ובבוקר. ולדעתי לא זקוק. אבל לא מוכן להיפרד. אשמח לרעיונות, לא זוכרת איך גמלתי את הגדולים.
ב. לרוב הוא עייף בערב ובכל זאת לא נרדם. אתמול היינו בגן משחקים בערב ולא היה שינוי.
ג. ניסינו, לא עזר
ד. זה מה שאנחנו עושים.
&nbsp
בקיצור, לכאורה אנחנו פועלים נכון, אבל משהו לא עובד. אוף

 

[יוצאים לדרך חדשה]

אולי תישארו איתו בחדר עד שירדם?

לתקופה מסוימת - ואז בהדרגה להתחיל לצאת.