לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
2054020,540 עוקבים אודות עסקים

פורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום הורים לפעוטות

ברוכים הבאים לפורום הורים לפעוטות!
שנת החיים הראשונה של התינוק חלפה לה ואתם ניצבים למול אתגרים חדשים...
התינוק כבר לא שוכב ב'חוסר מעש', הוא מדדה, מתרוצץ הנה והנה...דורש את עצמאותו ולפעמים אף 'חוטא' בהתקפי זעם;-)...
 
כיצד מתמודדים עם האתגרים החדשים? ביצירתיות רבה, בדרכים שונות ומגוונות ובטח שלא לבד!:-)
 
אנחנו כאן במיוחד בשבילכם. בואו להשתתף, ללמוד, לתרום ולהיתרם מסביבת הורים, שנמצאים בדיוק באותה הקלחת..
 
ממתינות לכולכם, 
kramerkaren ושושן בשם אחר
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
 
המשך >>

לצפיה ב-'אובדת עיצות לגבי החינוך של הקטן שלי5543555'
אובדת עיצות לגבי החינוך של הקטן שלי5543555
19/03/2014 | 18:46
48
1635
הקטן שלי בן שנתיים וחצי. ילד מתוק חייכן ושובה לב. אני לא מצליחה לחנך אותו כלל. אם הוא עושה משהו לא בסדר
אני כועסת עליו והוא בתגובה בוכה ומחבק אותי או צוחק ומשתולל.
דוגמאות להתנהגות: הופך את הקערה עם החלב על הרצפה, זורק משחקים מהמיטה בלילה, צורח אם הוא לא מקבל משהו, לפעמים מרביץ לאח הגדול שלו, חוטף לו צעצועים. (אבל זה הדדי)
כשהוא רוצה משהו הוא יצרח עד לב השמיים (אני ממש לא מוותרת לו, אבל אח שלו הרבה פעמים כן מוותר למרות שאני אומרת לו שהוא לא חייב לוותר וגם לא מתגמלת אותו אם הוא מוותר).
אתמול היינו בספריה והוא זרק עלי את הטלפון שלי על הפנים. ממש לא ידעתי מה לעשות... לא רציתי להרים את הקול בספריה וזה גם לא היה עוזר... הוא גם לקח ספרים וזורק אותם.
הוא ילד מאוד מאוד מאוד אקטיבי, כל היום ריקודים ושירים וריצות בלי הפסקה , השפן של אנרגייזר אפס לעומתו.

עצות מה אני עושה כשהוא מתנהג בצורה לא טובה בבית ובחוץ יתקבלו בברכה,
תודה
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'לא ברור מזה המספרים בכותרת...'
לא ברור מזה המספרים בכותרת...
19/03/2014 | 18:47
1
141
לצפיה ב-'כנראה העתק והדבק שעשית ממקום אחר'
כנראה העתק והדבק שעשית ממקום אחר
19/03/2014 | 19:40
111
לצפיה ב-'נשמע'
נשמע
19/03/2014 | 19:28
5
466
שאת צריכה הדרכה הורית. את מתארת מצבים לא נעימים שלא חייבים לקרות, אבל נראה לי שבשביל תגובה רצינית שבאמת תעזור לך צריך להכיר אותך ואת הילד יותר.
בינתיים אני רוצה לשאול שאלה, איך את כועסת? איך זה נראה? איך זה נשמע?
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'תודה על התשובה,'
תודה על התשובה,
19/03/2014 | 19:38
4
343
בחצי מהמקרים אני כועסת- צוחקת כי התגובות שלו ממש מצחיקות, ובחצי השני אני ממש כועסת, שמה אותו בצד ואז הוא מתחיל לבכות
ומחבק אותי ומבקש סליחה. עד הפעם הבאה כמובן..
אני אובדת עצות. בעיקר מפריעה לי ההתנהגות שלו בחוץ- ריצה ברחוב, זריקת ספרים בספריה וכדומה.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'הפתרון הוא עיקשות ועקביות'
הפתרון הוא עיקשות ועקביות
19/03/2014 | 19:43
3
294
פעם, פעמיים לשים בצד זה לא עוזר, אלא צריך לנהוג בשיטת "סבלנות אפס", קרי עושה משהו רע לשים אותו בצד כפי שאת עושה עד שהרגע.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'ומה אני עושה כשאני לא בבית? '
ומה אני עושה כשאני לא בבית?
19/03/2014 | 20:04
2
90
לצפיה ב-'קודם, את צריכה לעבור את שלב הבית ורק אח"כ'
קודם, את צריכה לעבור את שלב הבית ורק אח"כ
19/03/2014 | 20:22
212
לעשות בחוץ כשאת כבר יותר מאומנת והילד לוקח אותך כבר יותר ברצינות.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'מה שאני עשיתי בגיל הזה'
מה שאני עשיתי בגיל הזה
19/03/2014 | 20:28
238
היה להעביר מסר שההתנהגות הזו לא מקובלת עלי מצד אחד ומצד שני לקבוע לעצמי (בשיטת הרמזור) מה ממש בל יעבור מבחינתי (כמו לא לרוץ לכביש בלעדיי, לא לטפס על מעקה המרפסת, ועוד כמה דברים), מה נתון למו"מ ועל מה אני מוותרת. בחרתי את המלחמות שלי לפי זה .

אם היינו מחוץ לבית  והילדים (אחד מהם או שניהם) התנהגו ממש גרוע, התרעתי פעם אחת. בפעם השניה פשוט עצרתי כל מה שעשינו באותו רגע וקיפלתי אותנו הביתה. מאד לא היה נעים לי להיות בחוץ ספריה/קניון/סופר... עם ילדים שמתנהגים גרוע.
הקפדתי שלא לעשות פרצופים ולהתייחס לזה כאל אקט של עצבים מצידי, אלא הסברתי שאנחנו לא יכולים להתנהג ככה פה, ולי לא נעים אז נקצר את הביקור ונלך הביתה. אם היו מחאות אמרתי שאולי בפעם הבאה נצליח.

בבית, אם זרקו צעצועים/ספרים וכיוב', אחרי התראה העברתי מסר שזה לא יכול להמשך ואספתי את הצעצוע ושמתי במקום לא נגיש תוך הסבר.

וכן הלאה..
אין פתרונות קסם וזו הטמעה של התנהלות שבה את לא מוכנה לקבל התנהגות כזו לטווח ארוך. גם לא תמיד זה עובד במאה אחוז אבל זה עוזר
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'מה עושים? מרחיקים ומוציאים'
מה עושים? מרחיקים ומוציאים
19/03/2014 | 20:36
351
זורק ספרים בספריה? שלום. הולכים הביתה.
זורק את הטלפון? שלום. הולכים הביתה.
הופך את קערת האוכל? שלום. סיימת לאכול.
מכאיב לך? לא. זה כואב. אסור. אני לא מוכנה להיות ליד ילדים שמכאיבים לי. ומתרחקת את מהמקום.
גבולות. לא לצעוק. לא לצחוק. להיות בשליטה. אבל להיות מאד מאד מאד ברורה.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אני ממש קצרה בזמן'
אני ממש קצרה בזמן
19/03/2014 | 20:48
3
480
לכי קראי את הספר "איך לדבר כך שילדים יקשיבו" הוא ייתן לך כלים מיידים בדיוק למצבים שאת מדברת עליהם

אנסה להרחיב מאוחר יותר
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אבל הוא לא מקשיב בכלל...'
אבל הוא לא מקשיב בכלל...
20/03/2014 | 00:14
1
320
עם הגדול שלי הרבה יותר קל לי אני מיישמת את התיאוריה הזאת. אין עונשים יש תגובה על המעשים שלו. וזה באמת בד"כ עובד. (סה"כ הגדול שלי מתנהג ממש ממש יפה). אבל הקטן ממש נפש חופשיה זו. מעיף חפצים (לא אכפת לו שאקח), זורק עלי דברים (אני לא ממש יכולה ללכת הביתה כי אז הגדול גם נענש) לא יודעת איך להתמודד איתו
ילד פרוע ושובב - איך מתמודדים?
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'קודם כל מפסיקים לחשוב עליו '
קודם כל מפסיקים לחשוב עליו
20/03/2014 | 00:44
387
כעל ילד פרוע ושובב
מחפשים את כל המקומות בהם הוא מתנהג אחר ומציינים אותם בקול.
מונעים ממנו בצורה פיזית לעשות את הדברים האלימים, אם הוא זורק משהו, לתפוס לו את היד ולעצור אותו. לא בכעס או בחוזקה, פשוט להגיד, משהו כמו, את הממש רוצה לזרוק משהו, אתה יכול לזרוק כרית על הכרית.
לכוון את פרצי האנרגיה שלו למקומות אחרים.

וכן אם צריך גם להתרחק איתו מהמקום, לא כעונש ולא בכעס אלא מתוך מקום שאחרים לא צריכים כרגע לסבול, אז נניח מה שקרה בספריה מאוד לא מקובל, אז להסביר שההתנהגות הזו אסורה בספריה ולכן חייבים ללכת עכשיו.
לא לצחוק וגם לא לצעוק. פשוט להגדיר את הכללים.
לכוון אותו למקומות אחרים ולהאיר את המקומות בהם הוא לא מתנהג לפי התיוג שלו. גם בפניו וגם בפנייך.

הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'מצטרפת להמלצה על הספר!'
מצטרפת להמלצה על הספר!
20/03/2014 | 08:36
69
לצפיה ב-'אני אגיד לך מה אני עושה (קצת ארוך אבל כדאי)'
אני אגיד לך מה אני עושה (קצת ארוך אבל כדאי)
20/03/2014 | 13:39
16
703
סה"כ זה עובד עד עכשיו אצלי... יש לי בת בת שנתיים שתמיד מנסה לבדוק את הגבולות...

בגדול הרעיון הוא כללים ברורים ושיטטיים:
אתה זורק משהו- אני אקח לך את זה ואמנע ממך לזרוק.
אתה מרביץ- אני אחזיק אותך ואתפוס אותך בצורה כזו שלא תוכל להמשיך.

הרעיון הוא לא לאפשר פיזית את ההתנהגות הרעה.  ככה הוא בכלל לא ינסה כי הוא יידע שאת תבואי ותעצרי אותו.
אני אישית מבקשת מהבת שלי לא לעשות משהו פעמיים. אם אחרי פעמיים (בקול אסרטיבי) היא לא מקשיבה פשוט עוצרת פיזית את מה שהיא עושה. לא להתעצל בקטע הזה! (בעלי לדוגמא כן מתעצל לקום אליה ולכן מה שקורה הוא- שהוא אומר לה להפסיק 20 פעם והיא "לא שמה עליו")
אם הוא עושה משהו שאת לא יכולה לעצור לדוגמא יריקות פשוט לוקחים אותו ושמים אותו במקום שהוא לא יוכל לירוק על אף אחד. אני שמה את הבת שלי במיטה (במיטת תינוק) וככה היא לא יכולה לצאת, או שאני קושרת אותה בעגלה. ואז היא בוכה. אני נותנת לה קצת זמן לבכות ולעכל את זה ששמו אותה שם בגלל שהיא התנהגה לא יפה. אחרי שהיא נרגעת מהבכי אני שואלת אותה "את לא תעשי את זה שוב?" והיא כמובן אומרת שכן. ובד"כ זה עובד. אם היא חוזרת לסורה ועושה את זה שוב אז היא שוב תחזור לעגלה- לזמן ארוך יותר.
אם אין לך איפה לשים אותו, את יכולה להושיב אותו עלייך, גב שלו אל הבטן שלך ופשוט ל"חבק" אותו מאחור ולתפוס לו את הידיים. קחי לזה כמה זמן שצריך. אחרי שאת רואה שהוא נרגע, תשאלי אותו אם הוא יתנהג יפה- חשוב שהוא ייתן את ההתחייבות הזו.  

חשוב לי לציין: עונש זה לא מילה גסה. זה מה ששומר על המסגרת של ההתנהגות של הילדים שלנו. ילד שלא פוחד מעונשים יהפוך לפרא אדם. כזה שהמורים לא ישתלטו עליו, המנהל לא ישלוט עליו, את לא תשלטי עליו ויעיפו אותו מכל מסגרת שיהיה בה  (זה כמובן המצב הקיצון...)

דוגמא נוספת: התייעצתי עם הגננת של הבת שלי מה לעשות במקרה שאני אומרת לה לאסוף איזה משחק שפיזרה והיא לא עושה את זה. הגננת (אישה עם ותק של 30 שנה) אמרה לקחת לה את היד לשים על המשחק ולהרים איתה. גם אם בתכלס אני הרמתי, היא הייתה שותפה והבינה שכשאמא מבקשת משהו צריך להקשיב.  אסור לתת לילדים לזלזל במילה שלנו או לא להקשיב בקולנו.

יחד עם זאת, באמת להחליט על איזה דברים את לא מתפשרת מבחינת המשמעת ועל מה את מוכנה לוותר. זה גם עניין של טיימינג. יש פעמים שאני כן אוותר אם היא לא אספה את המשחק... כי זה סה"כ לא עניין מהותי, על ריצה לכביש למשל אני לא אתפשר בשום מצב.

כמובן כמובן, חיזוקים חיוביים והרבה כשהוא מתנהג יפה וכשהוא מקשיב בקולך.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי. אם יש לך שאלות אז בכיף...
בהצלחה.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'כתבת דברים קשים מאד'
כתבת דברים קשים מאד
20/03/2014 | 13:52
4
529
אני מתחילה מהדברים הטכניים:
1. הייתי מאד מאד מאד נזהרת מעשיית קונוטציה שלילית למיטה. מיטה אמורה להיות מקום מבטחים, מקום מוגן ובטוח. מאד להיזהר כשהופכים אותו למקום של כעס ועונש.
2. קשירה בעגלה היא מסוכנת בטירוף כחלק מענישה. ילד שמשתולל פשוט יעיף את עצמו ואת העגלה יחד איתו.
3. לבקש מילד קטן "התחייבות", להכריח אותו לומר שהוא יתנהג יפה, זה מורכב. אמר. אז? לא אמר אבל עושה. אז? זה כמו לבקש ממשו להתנצל בתוך הכעס. למה זה טוב? במקסימום זה מס שפתיים. הם לומדים מאד מהר איך לתת את התשובה הנכונה על מנת שאמא תרפה ממני. את כופה שקר על הילד.
4. עונש זה אולי לא מלה גסה, אבל בהחלט לא אמור להיות משהו של התנהלות יומיומית. הילד לא אמור להתנהג יפה כי הוא מפחד מענישה הוא אמור להתנהג יפה כי זה הרבה יותר נעים, וכיף ורגוע וטוב ומשתלם לו. פעוט בן שנתיים שמונע פחד מעונש - בעיני זה מאד מאד עצוב ומטריד.

לא אהבתי את מה שכתבת. מצטערת. זה נורא נורא הפריע לי. זה נתפס בעיני ככוחני, כמאיים, כלא תואם גיל ובעיקר - כחוויה מאד מפחידה עבור ילד שמנסה לגלות עולם.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'גם זאת שיטת חינוך'
גם זאת שיטת חינוך
20/03/2014 | 17:51
1
339
אישית אני לא חושבת שמה שגברת פלפלת כתבה הוא כל כך קיצוני.
אולי הוא נקרא כך.
אני בטוחה שיש גם להם רגעים נפלאים.
זאת שיטת חינוך וגם אני גדלתי בחינוך יחסית קשוח (כולל מכות, מה שהיא לא מתארת) ואני לא מרגישה שניזוקתי מזה. בסך הכל ילד מרגיש שאוהבים אותו והוא רצוי והוא מבין שיש התנהגות אחת כשכועסים והתנהגות אחרת בשיגרה.
הקיצר, אני חושבת שיש מקום לגישות שונות.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אני גם חושבת שהתגובות שהיא קיבלה מוגזמות '
אני גם חושבת שהתגובות שהיא קיבלה מוגזמות
20/03/2014 | 21:36
225
לפני בסה"כ עשרות שנים רוב החינוך היה הרבה יותר נוקשה
ובמגזר הדתי (בהכללה גסה , הכוונה גם ליהודי וגם לערבי) עדיין יש "נוקשות" גדולה יותר
וזאת באמת דרך חינוך .
אולי לא מיטבית , אבל אם במקרה קיצון אחד יש ילד שגדל למבוגר בלי גבולות וכבוד להורים
(שכמובן צריכים גם לכבד אותו ) לעומת ילד שיודע שיש תוצאה ל(חלק) מהמעשים שלו
(והיא לא תיארה תוצאה כל כך קיצונית - שמה במיטה או בעגלה לזמן קצר)
אז עדיף ילד עם גבולות .
נכון , אפשר להגיע לתוצאה הזאת בדרכים אחרות
אבל לא דובר כאן על מכות רצח (או מכות בכלל) ויכול להיות שרצו לכן תסריטי אימה
אבל נראה לי שהתגובות היו קצת מוגזמות
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'בעיקר לא הבנתי את נושא ההתחייבות'
בעיקר לא הבנתי את נושא ההתחייבות
<< ההודעה הנוכחית
20/03/2014 | 20:33
187
לא מתוך זלזול, באמת לא ברור איך ילד כה קטן מסוגל להתחייב לדבר כזה? הם הרי יצורים אימפולסיבים שבחלק מהמקרים שבהם הם מתנהגים לא טוב לא חושבים צעד קדימה, ואם ברור להם שאם עוד 10 שניות תשחררי מהעגלה כי אמרו שיתחייבו אבל אחרי 2 דקות יעשו זאת שוב זה יכול להמשך נצח מבלי שהגעתם לשוב הסכמה/הבנה/הפנמה, בעיקר נראה לי כוחני ולא יעיל.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'לא הבנתי כל כך את 4 שלך'
לא הבנתי כל כך את 4 שלך
23/03/2014 | 08:43
67
"הילד לא אמור להתנהג יפה כי הוא מפחד מענישה הוא אמור להתנהג יפה כי זה הרבה יותר נעים, וכיף ורגוע וטוב ומשתלם לו". מאיזו בחינה זה "הרבה יותר נעים, וכיף ורגוע וטוב ומשתלם לו"? מה קורה כשהוא לא מתנהג יפה שהוא "לא נעים, לא כיף, לא רגוע, רע, ולא משתלם לו"? והאם הדבר הזה שקורה הוא לא סוג של עונש?
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'ילד שלא פוחד מעונשים יהפוך לפרא אדם? ברצינות?'
ילד שלא פוחד מעונשים יהפוך לפרא אדם? ברצינות?
20/03/2014 | 14:19
395
הילדים שלי מעולם לא נענשו ואין בהם שום פחד -ועדיין אין אצלנו על הפרק בעיות משמעת כלל וכלל. אז אולי זו הדרך בשבילך, אבל היא ממש ממש ממש לא הדרך היחידה, ואני גם לא בטוחה שהמומלצת...

מה שאת מתארת שאת עושה -לי נשמע יותר כמו אילוף ופחות כמו חינוך...
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-''
20/03/2014 | 14:46
410
לגדל ילדים באווירה של פחד (וכן מה את מתארת זו אווירה של פחד אפילו אותי זה הפחיד ואני כבר מבוגרת) זה פשוט לא נכון.
יש הרבה גישות והרבה דרכים אבל זו פשוט לא תוביל למקומות טובים.

אצלי אגב אין ענישה בכלל ואין בכלל בעיות משמעת.
סו אמרה אילוף, לי זה מריח הרבה יותר גרוע
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'שיטת המקל והגזר. זה נקרא אילוף. לא חינוך.'
שיטת המקל והגזר. זה נקרא אילוף. לא חינוך.
20/03/2014 | 17:17
117
לצפיה ב-'כתבת מאוד קשה וקשוח ובכל זאת...'
כתבת מאוד קשה וקשוח ובכל זאת...
20/03/2014 | 18:56
7
391
החסרת הרבה פרטים בשיטת החינוך ואולי ומקווה שהצגת אותה קשה...באותו אופן...
הילדה לא אספה? לכי אליה תגידי לה שתאספו ביחד קחי את היד ותאספי.
לא מסכימה למשהו ואת הולכת אליה? רדי לגובה שלה ותגידי לה מה שאת חושבת.
עונש במיטה? אני חושבת שילד יכול לעשות את ההפרדה בין שינה לעונש אבל הטם את עושה איתה גם דברים טובים במיטה כמו להקריא סיפור לתת משחק?
אני חושבת שיש מגוון רחב של שיטות ועצם זה שכותבת ההודעה שאלה והתעניינה הילד שלה לא יהיה פרא אדם כי אכפת לה!
אני מסכימה עם קרן שנקודת המוצא צריכה להיות שלא נעים עם ילד שמשתולל ולא מקשיב והחינוך הוא לנו ולא תפאורה בבית הספר.
ולך פלפלת היקרה אני ממליצה בחום אחרי שיישמת את שיטת הכוח לקרוא את איך לדבר כך שילדים יקשיבו...וספרים בנושא כי דווקא מהמקום שלך תגלי שיטות נוספות פחות כוחניות, וגם אם לא תשתמשי בהם עכשיו אני בטוחה שיתנו לך כלים מועילים יותר בעתיד.
היום למשל נתקלתי בסיטואציה שילד לא נכנס לחוג ( שיעור בונוס ) כי המאמן אמר שהוא מפריע. האמא לא חיכתה ונבחה על הילד האשימה אותו בהכל כולל איך הוא לא שומע לסבתא, דודה אחות. היא לא עצרה לרגע ושאלה את הילד מה קרה ולמה זה היה ככה....סתם פלונטר שהתפספס בגלל מילה של מאמן.
אני חושבת שבחינוך נוקשה אולי יש משהו טוב אבל אני חושבת שאת מפספסת הרבה וחבל.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'המלך הוא כל כך '
המלך הוא כל כך
20/03/2014 | 19:58
6
358
עירום... איך לדבר שילדים יקשיבו הוא קומיקס מגוחך שממחזר מנטרה אחת לאורך כל הספר. המון וריאציות של אותו כלום ושום דבר. להתייחס לזה כפרדיגמת חינוך מקיפה ומפורטת, לחלוטין זלזול באינטלגנציה. ולראייה התגובות של אמא של מעלולי לאורך השרשור הזה ואחרים. הדוגמאות שכביכול מבוססות על ״השיטה״ הן תמיד בתבנית שטנצ אחת קבועה. אותו הלך רוח פלצני שלא באמת אומר משהו ולחלוטין לא נותן כלים פרקטיים להתמודדות. היה אפשר לסכם את הספר המהולל הזה בשתי שורות ותכלס זה בדיוק מה שהדוברת שלו עושה בפורום הזה. יומרנות בשם הפשטנות ותו לא. ולגבי הפרצופים העצובים והנחרצות לגבי זו בשרשור שמאלפת את הבת שלה. נו באמת... יש לכן יכולת להביט מהצד רגע ולהבין איזה עדר פתטי שאתן... מגוחך.  ממש ילדונת מסכנה שחיה במחבוא של אנה פרנק ומשחקת ששבש עם דר' מנגלה. פרופורציות זה כאן.. ואיזה באסה לילדונת הזאת שהיא לא חיה עם האמא הכי מיוחדת ואחרת! ( ברור נו) אמא של מעלולי.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'המממ הספר מאוד פרקטי'
המממ הספר מאוד פרקטי
20/03/2014 | 21:08
1
262
אולי אפילו פרקטי מידי, ממש ברמת הלתת לך את המשפט הספציפי או הפעולה הרצויה בסיטואציה נתונה.  ואת צודקת -אפשר לסכם אותו בשלושה משפטים. הכח שלו הוא בפשטות, פשוט זה טוב, במיוחד בכל הנוגע לחינוך ולילדים.

ובקשר לכל שאר הקיא ששפכת פה כהרגלך - תודה שפינקת אותנו בנוכחותך הקסומה

הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-''
20/03/2014 | 21:55
23
לצפיה ב-'על מה את מדברת?'
על מה את מדברת?
21/03/2014 | 00:41
2
213
משהו כתב יחצנות ספרית? מה זה משנה איך אמא מחנכת את הילד שלה? על זה את שופטת פורום שלם? על מה בדיוק אמא של *תהלולי* נשפטת על זה שכואב לה המילים שכתבה פלפלת?
בטח שלא הבנת את הספר כמו שכתבה סו הוא פשוט מידי!
ובגלל זה אני ממליצה אותו לפלפלת כי הוא מכניס קונטרה לצד חינוך שונה ואולי לא מקובל *ואני* חושבת שהוא מאוד יעזור לה בעתיד שהבעיות יותר מורכבות מגיל שנתיים והפתרונות צריכים להיות יותר יצירתיים מאשר לקשור את הילד בעגלה כעונש.
כל אמא יכולה וזכותה לגדל את הילד שלה כרצונה וחבל להיות מקובע על שיטה אחת (אפילו שהיא עובדת) ולא להפתח לשיטות נוספות ולדלות מהם אתהמיטב.
וחבל שאת מוציאה אגרסיות בדיון שיכול להיות מאוד מעניין.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'yaelyb'
yaelyb
21/03/2014 | 10:33
1
149
נראה לי שהיא כתבה לאש"ת ולא אלייך.
יותר להתייחסות של אש"ת לספר ושימושו כפרדיגמה שלמה כשהוא למעשה ספר יחסית פשוט עם קו אחיד ומאד מסויים לגישה החינוכית עם ילדים ולכן לא מבינה איך ולמה ניתן לבסס עליו שיטת טיפול שלמה.
(גילוי נאות: לא קראתי את הספר. מחכה שיחזירו בספריה שלנו את "אחים ללא יריבות")
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-' אני חושבת שיש לי איך להביא לך'
אני חושבת שיש לי איך להביא לך
21/03/2014 | 10:37
133
את אחים, תני לי לבדוק עם מישהי שהשאלתי לה אותו די ממזמן
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'את טועה'
את טועה
23/03/2014 | 03:28
76
פשוט ככה
יש פרדיגמה שלמה מאחורי זה את יכולה לגגל את מכון נויפלד ואולי תחכימי ואולי לא. (תנסי באנגלית, אם תרצי את האיות המדוייק - אני רואה שקשה לך עם זה בעברית, אני מקווה שבאנגלית יותר קל לך - אשמח לכתוב לך את השם המדוייק)
אבל כן הספר מגיש את הפרידגמה בשיטה פשוטה ונעימה ובעיקר יישומית, מי שרוצה להעמיק יש הרבה מידע נוסף.
אגב כל שיטות הנחיות הורים מבוססות פרדיגמות עמוקות אבל ההגשה להורים היא פשוטה ויישומית, כי לרוב הורים צריכים את האיך ורק חלקם מתעסקים ב"למה", האיך יותר חשוב לרוב ההורים.

ושאר גועל הנפש שלך - רחמיי, באמת שרחמיי כמות כזו של רוע פשוט תפגע בך, אתפלל למענך שתקבלי שלוות נפש ורוגע.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'להתחיל מלדבר איתו'
להתחיל מלדבר איתו
20/03/2014 | 14:21
6
238
ולהסביר לו מה לא נעים לך.
לא להתחיל לנהל שיחה בזמן המעשה. לחכות שהרוחות ירגעו.

למשל: אם הוא זורק ספרים בספריה - לקחת את הדברים שלכם וללכת הביתה. את יכולה להגיד לו פעם אחת "חמודי, אנחנו לא זורקים ספרים. אם עוד פעם אחת תזרוק אנחנו נלך הביתה" וברגע שהוא זורק אתם קמים והולכים (אפילו שזה במחיר "עונש" לגדול).
בערב, אחרי האוכל, אחרי המקלחת, כשכבר נרגעו הרוחות את יכולה לדבר איתו. להסביר לו שאסור לעשות ושזה מאוד הפריע לך ואת מקווה שזה לא יקרה שוב.

ואם יש מצבים שאת צופה אותם מראש - את יכולה כבר בבית להגדיר לו איך את מצפה שיתנהג ואם הוא לא יתנהג ככה אתם תקומו ותלכו.

הרעיון הוא לא להיות איפה שלא נעים לך להיות.

וכמובן, כאשר הוא מתנהג כראוי - לשבח ולהעצים את ההתנהגות החיובית.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'תודה על התשובות. אני אנסה לתאר איך עובר '
תודה על התשובות. אני אנסה לתאר איך עובר
20/03/2014 | 18:49
5
182
היום שלנו.  בשלוש וחצי בערך אני אוספת אותו מהגן בחיבוקים ונשיקות. באוטו הוא לא מסכים שיחגרו אותו, אני חוגרת אותו בכוח (זה ממש קשה פזית אגב). בוכה כמה דקות שחגרתי אותו. אח"כ הוא רוצה משחק שיש לגדול (סתם משחק קטן שקיבל מהגן) בוכה צרחות עד שמקבל או נרגע כשמבין שלא יקבל. אם אנחנו עושים סידורים הוא לא יסכים לתת יד בהסתובבויות בחוץ - אי חייבת בכוח, בחנות יתפוס וירוץ, לפעמים זורק דברים לרצפה. אני כאמור באותו רגע רוצה לקנות משהו, אני לא יכולה לצאת וללכת הביתה כי רק אני אפגע מזה. אם אנחנו בגינה הוא מתנהג יפה.אחכ הביתה, זורק חפצים על הריצפה, רץ, משתולל, מתפשט ונכנס לבד אמבטיה, כל מיני דברים שובבים כאלה. סה"כ אני מבינה את התשובות שלכם אבל אני צריכה עצות קונקרטיות מה לעשת עם ההתנהגות הזאת שמרגיש לי שהוא פשוט לא מחונך כלל. תודה חפרתי
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אני באמת אחפש את הספר הזה בתור התחלה...'
אני באמת אחפש את הספר הזה בתור התחלה...
20/03/2014 | 18:50
124
אני לא מבינה למה הצלחתי (יחסית) עם הגדול, אב עם הקטן אני ממש בבעיה
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אני רוצה לומר משהו אחר לגמרי'
אני רוצה לומר משהו אחר לגמרי
20/03/2014 | 19:20
2
194
שבין אם תעשי כך או כך וגם אם לא תעשי שום כלום - כל מה שרת מתארת פשוט יעבור מעצמו!
אני באמת חושבת שאין לך מה לייסר את עצמך שהוא ״לא מחונך״ ולהתלבט בין שיטות חינוך ומיני עונשים או איך שלא קוראים לזה.
הוא בסך הכל מתנהג כמו בן שנתיים וחצי טיפוסי.
סביב גיל 3 הילד כבר מפנים לבד איך מתנהגים בספרייה ובחנויות, כבר פחות משתולל ובורח ברחוב וכו׳, פחות מתנגד ומתמרד בכל פעולה.
יש לי תאומים בני שלוש וחוויתי את כל מה שאת מתארת כפול שניים רק לפני חצי שנה. זה באמת עובר! קחי נשימה ארוכה והשתדלי להימנע בינתיים מביקור במקומות שלא תאומים לגילו.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'מסכימה מאד!'
מסכימה מאד!
21/03/2014 | 07:11
77
קראתי כל מה שהיא כתבה וחשבתי שגם אני הייתי שם עד לא מזמן עם שני ילדים.

עצות פרקטיות?

1. להכניס לאוטו ולחגור - אין ברירה, אם לא רוצים את סשם הבכי, האטתי את הקצב ובמקום למהר אים לאוטו ולנסוע, נתתי להם לטפס לבד לרכב, נתתי להם בבוקר לקחת איתם משהו מהבית ולהשאיר באוטו שיחכה להם על הכסא והם ישמחו למצוא ולהתעסק איתו בזמן שאני חוגרת (צעצוע קטן)
הבן שלי מת על לשבת ליד ההגה ולעשות כאילו אז בזמן שלקח לי לחגור את אחותו נתתי לו לשבת במושב שלי כשהרכב עוד כבוי ... לפעמים פשוט הבאתי איתי פרי או משקה קר כי אחרי הגן הם תמיד צמאים וצריכים את האתנחתה.

רוצה משחק של אחיו?
אני מלמדת אותו שני דברים: הראשון הוא שזה של אחיו והוא יכול לבקש. האח לא חייב לתת (לפעמים הם מפתיעים ואז זה ממש נחמד) ודבר שני שלא כל דבר שנבקש נקבל אז אפשר לחכות בסבלנות שיסיים לשחק או להציע לו לעשות "תור -תור" עם המשחק ולחכות לתורך.

סידורים?
סורי. אבל מהר מאד ויתרתי לע סידורים עם פעוטות בגיל הזה. עד היום סופר אני עושה לבד. חבל לאתגר אותן במקום עם כ"כ הרבה גירויים. אם הייתי חייבת משהו קטן בסופר או איזשהי כניסה לחנות, לקחתי איתי בייגלה, פרי או משהו ונתתי להם (בעגלה בשלב הזה כי הם היו שניים) והקפדתי מאד מאד לקצר ולא להתעכב.
היום בגיל 3 אני מוצאת שאני יכולה קצת להתעכב יותר, ללכת בלי העגלה ועדיין אני קשובה מאד למידת הסבלנות שלהם.

וכן הלאה...
בהצלחה וקחי אויר
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אקח לתשומת ליבי תודה. פשוט לידי בספרייה'
אקח לתשומת ליבי תודה. פשוט לידי בספרייה
21/03/2014 | 12:36
72
הייתה אנא עם תאומים שהיו שובבים אבל לגמרי מחונכים. האמא הסבירה כל דבר בשקט והם התנהגו בכזאת עדינות... ושלי רץ ומשתולל ולא נרגע...
אבל את צודקת זה באמת גיל קשה וזה עובר
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'מנסה...'
מנסה...
20/03/2014 | 20:23
109
מה עם תיאום ציפיות? לדוג' בסיטואציה שתיארת, אפשר אחרי החיבוקים והנשיקות ורגע לפני שנכנסים למכונית, להסביר מה הולך לקרות ושיהיה יותר נעים שהוא יסכים להיחגר ולא יבכה כי את תצטרכי לחגור בכל זאת ולהסביר למה. אם הוא ישתף פעולה, זה הזמן לחיזוק על כך. להחמיא איזה בוגר, איך הוא מתנהג יפה וכמה עד גאה בו.
אם הוא רוצה משהו שלגדול יש, את צריכה לנסות להיכנס לנעליים שלו- זה באמת מאד קשה כשלאח הגדול והנערץ יש משחק חדש שלא אין. גם אם מדובר בקישקוש בלבוש מטופש בעיניים של מבוגר. הייתי מעודדת את הגדול לפרגן לאחיו הקטן וכן לתת לו לשחק וכך מחזקת את הקשר ביניהם או מציעה תור-תור או מחפשת כל פיתרון של פשרה אפשרי ולאו דווקא כל הזמן להציב מולו את ה"לא", הוא קטן ונהייה מתוסכל בקלות.
שוב, לפני שיוצאים לסידורים, לתאם ציפיות. איך את רוצה שהוא יתנהג, מה את מצפה ממנו. לא נאום אלא את העיקר- לתת יד. כן הייתי מבטיחה לילד בגיל הזה משהו טעים או כייפי לסוף. זה לא מעניין אותו הסידורים שלך, הוא רוצה דברים אחרים ואת צודדקת שיש דברים שלפעמים לא סובלים דיחוי (אם כי, בגיל הזה הייתי מנסה לבחור טוב טוב לאן אני לוקחת פעוט חסר סבלנות) אבל צריך להתחשב בו.
שוב, מגיעים הביתה-תיאום ציפיות. מה עושים עכשיו? מה את מצפה ורוצה שהוא יעשה? הוא קטן, הווא צריך הכוונה.
וכן, אני מתחברת למה שבמבית כתבה- זה גיל וצריך המון סבלנות וזה עובר או מתחלף למגוון התנהגויות בלתי נסבלות אחרות ועדיין צריך להבין גם אותו ואת הרצונות שלו ולכבד אותם. למצוא את האיזון בין המטלות והצרכים של הבית והגדול ולהבין שיש כאן ילד עם טמפרמנט קצת יותר סוער ואנרגיות שצריך לנתב.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'פעוטות בני שנתיים וחצי- תגובה למיתר'
פעוטות בני שנתיים וחצי- תגובה למיתר
20/03/2014 | 20:42
201
מיתר שלום,
נשמע שאת חווה תקופה לא קלה עם הפעוט שלך. ראשית, דעי שהורים רבים חווים רגשות וקשיים דומים לקשיים שתיארת. בנך, בן השנתיים וחצי, חווה ומתנסה בתקופה זו בתהליכי שינוי המשפיעים על התנהגותו זו:
1- תהליך הפרדות פסיכולוגית מההורים
2- תהליך של יצירת זהות אישית.

בגילו, הוא כבר מבין שהוא נפרד מכם, הולך בעצמו, יוצר קשר עם הסביבה שלו וכו. כל אלו, וההתנהגויות שתיארת הם חלק מבניית העצמאות שלו.
אז איך עוברים את השלב הזה , עם הצרחות ו״לא נעים מה יאמרו השכנים..״?
קודם כל להבין שזהו שלב התפתחותי וכל מה שכתבתי קודם. זה אומר, לנסות להיות אמטיים ולהבין את המצוקה בה נמצא הילד,תוך שמירה על הגבולות, שזהו הדבר השני.
דבר שני, הצבת גבולות ברורים , ובעקביות(!) תוך הפעלת שיקול הדעת שלכם.
חשוב שתגבשו בינכם מה מותר ומה אסור- ותעמדו על כך.
איפה אפשר לוותר? ואיפה אנחנו עומדים על שלנו.

לשאלות והתייעצויות נוספות, את מוזמנת ליצור עמי קשר.

בהצלחה!!
מורן ויטקובסקי, יועצת חינוכית מומחית לגיל הרך (M.A).
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אני רוצה להבהיר כמה דברים'
אני רוצה להבהיר כמה דברים
20/03/2014 | 22:38
8
431
לפני שתתלו אותי, אני רוצה להסביר כמה דברים:
ראשית, אני רוב השבוע עם בתי לבד כי בעלי משרת בצבא קבע. מה שמחייב אותי להיות קצת קשוחה כי אין מי שיתן לי גב בבית ואין מי שיעזור לי בבית ויתחלק איתי במטלות ("אני ארוחת ערב- אתה מקלחת") זה מאוד קשה ומתיש.
אני אנסה להתייחס למה שכתבו פה-
עגלה- בגלל שבעצם אני ההורה היחיד בבית, העגלה הפכה להיות מקום ניחומים בשבילה. נגיד כשאני נכנסת לשירותים והיא בוכה כי נעלמתי לה (אני לא כ"כ אוהבת שהיא נכנסת איתי) אז היא פשוט הולכת לשבת בעגלה ונרגעת. זה כמו שמיכי בשבילה. כשאני שמה אותה בעגלה ל"עונש" זה יותר בשביל שתירגע ופחות בקטע של העונש.
במיטה שמתי אותה אולי פעמיים כשהרגשתי שאני כבר באפיסת כוחות...
לגבי ה"התחייבות" - זה ברור שאני לא מבקשת ממנה התחייבות כי זה משהו שלא מתאים את הבנתה, כשאני אומרת לה "את לא תעשי את שוב נכון?" זה כדי לתת לה תחושה של התחלה חדשה כאילו שכחנו את מה שהיה ועכשיו אנחנו מתנהגים יפה.
אולי זה היה נשמע כאילו אני מאלפת אותה עם משמעת של הצבא הקומוניסטי אבל מובן שרוב הזמן שלנו הוא זמן של כיף עם חיבוקים ונשיקות ומשחקים וצחוק. זה נשמע כאילו אני כל הזמן קשוחה שדורשת ממנה דרישות- אם תראו את הבלאגן שיש לי בבית ממשחקים וטושים וכו' תבינו שממש לא אך יחד עם זאת יודעת מתי לא לוותר ולהקפיד.
כמובן שאני מדברת איתה המון, לפני כל פעילות חדשה או משהו לא שגרתי כמו מסיבה בגן אני מכינה אותה כמה ימים מראש ומספרת לה מה הולך להיות והיא מגיעה מוכנה ורגועה לאותו מקום ומשתתפת בצורה בלתי רגילה. היא ילדה שמחה ופעלתנית שמנסה כמו כל הילדים לבדוק את הגבולות שלנו ההורים.

אני מאמינה בחינוך שמציב גבולות ולא מתירני ומשחד. אני חלילה לא מכה את בתי וגם לא אכה, מצד שני אני יכולה לספר שחיבוק גדול ונשיקה גדולה יכולים להיחשב בעיני בתי כפרס גדול- לפני זמן מה כשהייתה צריכה לעשות אינהלציה ולא הסכימה בשום אופן לשים את המסיכה, הושבתי אותה עליי ואמרתי לה שנשים ביחד את המסיכה ובסוף אני אתן לה חיבוק גדול גדול גדול והרבה נשיקות והיא הסכימה. וכך כל הדקות עם המסיכה ועם חיזוקים ועידודים ממני הצלחנו. ואח"כ פירקתי אותה בנשיקות והיא פשוט הייתה המאושרת שבילדים.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-''
20/03/2014 | 23:00
180
אני לא ממש הזדעזעתי ממה שכתבת. לא עם הכל הסכמתי אבל מבינה את נק' המוצא שלך ומכבדת.
מעבר לכך, דברים נקראים אחרת ממה שהם במציאות אז אל תרגישי לא טוב עם עצמך.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'אני חושבת שאת אחלה'
אני חושבת שאת אחלה
20/03/2014 | 23:04
215
ושאת לא צריכה להסביר את עצמך לאף אחת.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'את בסדר את '
את בסדר את
20/03/2014 | 23:05
3
89
לצפיה ב-'איזה מקסימות אתן! תודה רבה... '
איזה מקסימות אתן! תודה רבה...
20/03/2014 | 23:27
2
188
יאללה הולכת לבשל לשבת...
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'קראתי את כל התשובות שלכן בעיון רב'
קראתי את כל התשובות שלכן בעיון רב
21/03/2014 | 00:40
1
210
אני חושבת שהגיע הזמן שאתחיל להתייחס אליו כאל ילד שמבין הכל. לדבר איתו, להסביר לו למה אני מצפה. לוקחת על עצמי כפרוייקט.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'זו מסקנה נהדרת'
זו מסקנה נהדרת
21/03/2014 | 20:39
102
רציתי להציע לך עוד דבר - לעזור לו ללמוד איך אפשר לתקן את הסיטואציה.
לדוגמה, גברת פלפלת הציעה שכאשר הילד מפזר משחק או משהו אחר ומסרב לאסוף, לאסוף עם היד שלו - אני גם עושה את זה ותוך כדי מעודדת אותה 'כל הכבוד'. אחרי חלק או שניים כאלה, היא כבר ממשיכה לבד ואוספת הכול. לפעמים אני גם אוספת עם הדובי שלה (כלומר, משתמשת בידיים שלו), ושוב היא מצטרפת מרוב התלהבות, ואפילו לפעמים בוחרת לסדר כך לבד מההתחלה.
בספרייה, אם הוא פיזר ספרים ואת רוצה ללמד אותו שלא עושים את זה - אל תאספי בעצמך, אלא תובילי את היד שלו לאסוף את הספרים.

בחנות, אפשר לשים אותו בעגלה של סופר. עוד אפשרות - הבת שלי בת שנתיים וחמישה חודשים ואני נותנת לה לעזור לי בסופר כדי ליצור עניין ולמנוע ממנה לשוטט. לדוגמה, אני מספרת לה מה צריך לקנות (פירות וירקות בעיקר), נותנת לה שקית ומבקשת למלא X תפוחים, Y אגסים וכו'. היא עדיין לא יודעת לבחור פירות, אז אם אני רואה שהיא לוקחת משהו לא טוב, אני אומרת לה ובוחרת משהו אחר. אני מבקשת שתשים דברים על המסוע, בתוך העגלה (אני עושה קניות עם עגלת ילדים כי יש גם תינוקת).

בקיצור, נסי לשתף אותו יותר, להיעזר בו, להראות לו שיש לו מה לתרום.

לגבי האוטו - כאן צריך להיות מסר חד משמעי, אבל הייתי מסבירה לו מראש, לא בזמן אמת, מה הסיבה לחגירה, להראות לו שכולם נוסעים חגורים, גם אמא ואבא וכו'. לאפשר לו אולי לחגור בובה על יבש, לרתום אותו למטרה. ללמד אותו 'לא נוסעים עד שמקליקים' ולעשות קליקים ביחד תוך כדי חגירה. שיציע רעיונות איך הוא רוצה לחגור. כשהבת שלי לפעמים מתנגדת לחגירה, זה לא בגלל החגירה עצמה אלא כי היא רוצה לעשות משהו אחר תוך כדי. אז אם יש לי אפשרות, אני נותנת לה להיות באוטו משוחררת (עם דלת סגורה, כמובן) כשאני מעמיסה קניות/עגלה או את אחותה הקטנה לאוטו.

ואגב גם אני מהממליצות על הספר 'איך לדבר...', על אף שאני לא אוהבת את הסגנון שלו, אני מאוד אוהבת ומתחברת לתוכן.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'הדברים נשמעים מאד אחרת ככה, '
הדברים נשמעים מאד אחרת ככה,
21/03/2014 | 08:03
241
והכי טבעיים ונכונים כשאת מתארת את זה כמו שתיארת עכשיו.
תודה על ההבהרה.
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'פלפלת 27'
פלפלת 27
21/03/2014 | 12:05
174
טוב שהבהרת  (איכשהו הייתה לי הרגשה שזה נקרא מעט שונה מהמציאות)
וזה ממש בסדר, כי זה האני המאמין שלך בחינוך וזו את וזה שלך והכל בסדר!
(כל עוד את באמת לא מכה...    )

אני אשתף אותך שגם בן זוגי נמצא מלא בחו"ל ואכן הרבה מהתמודדות שלי עם החינוך זו אני מול הקטנים לבד ולכן אני לגמרי מבינה חלק מההתמודדויות שלך.

שתהיה לך שבת קסומה
הורים לפעוטות >>
לצפיה ב-'פשוט לא לקחת אותו למקומות שבהם אינך מסוגלת'
פשוט לא לקחת אותו למקומות שבהם אינך מסוגלת
23/03/2014 | 13:56
42
להשתלט עליו מבלי לעורר מהומה וחשוב גם לדרוש מאחיו לא לוותר לו.

את חייבת להתעלם מצרחותיו (סבלנות עד אינסוף) ולהענישו על התנהגות רעה באמצעות שלילת דברים שהוא אוהב ממנו לפרקי זמן ארוכים ככל הנדרש (ומהיכרותך איתו את אמורה לדעת מהם) או דרכים אחרות (היי יצירתית).

למשל, על הפיכת קערה עם חלב לא יקבל חלב או שום מאכל או משקה המכיל חלב למשך שבוע. כל משחק שיזרוק יוחרם או יתרם ולא יהיה לו יותר, אם מרבית לאחיו אמרי לאחיו להחזיר לו, כדי שילמד שלא כדאי להרבית כי יש מחיר, על כל חטיפת צעצוע יאבד צעצוע (אותו כנ"ל גם לגבי האח הגדול), וכו'.
הורים לפעוטות >>

הודעות אחרונות

18:13 | 09.09.19 גולושונקה
18:12 | 09.09.19 גולושונקה
15:01 | 05.09.19 אורחים בפורום
13:19 | 09.07.19 אורחים בפורום
14:14 | 02.07.19 אורחים בפורום
08:00 | 02.07.19 אורחים בפורום
09:59 | 30.06.19 רח22
14:01 | 24.06.19 אורחים בפורום
07:32 | 22.06.19 אורחים בפורום
16:05 | 24.05.19 אורחים בפורום
16:05 | 23.05.19 פיקוס123
11:40 | 21.04.19 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ