עונת הגמילה החלה - שרשור הפיפי הגדול!|סי

[MiMamiMexicana]

מתוך שוויץ והוכחה

ביום של יומולדת שנתיים, היה אז כחצי קילו פחות

 

[פ י ל ד ל פ י ה]

מה שהגננת שלנו הציעה- ועשינו

היא להתחיל בהדרגה, להציג את הסיר.
שלום, זה סיר, עושים בו קקי ופיפי (אפשר בשילוב עם הספר המאוד ברור- שיר הסירים).
מדי פעם להציע לילד לשבת עליו ולנסות לעשות פיפי וקקי. פעם- פעמיים ביום, ממש לא בניג'ס. אפשר לקרוא לו סיפור רלוונטי בנתיים.
לפעמים הוא מצליח לעשות, לפעמים לו. לקחת באיזי.
כשרואים סימני מוכנות, אפשר לעבור לשלב הבא. אנחנו פשוט נתנו לו להיות בבית בלי תחתונים. לקח לו, ברצינות, כמה שעות עד שהוא הבין את הרעיון.
אז הגמילה שלנו היתה-
הכרות עם הסיר וסיפורים (לקח משהו כמו חודשיים שלושה)
גמילה מפיפי ביום- לקח כמה שעות
גמילה מפיפי בלילה- לקח כמה שבועות
גמילה מקקי - פה זה קצת יותר מסובך. הוא למעשה נגמל מקקי ביחד עם הגמילה מהפיפי, אבל הוא סרב לעשות קקי בסיר. כשהוא היה צריך, הוא היה אומר לי להביא לו חיתול, עושה ומחזירים את התחתונים. הוא גם היה עושה קקי רק בבית ולא בגן.
לקח קצת זמן עד שהוא הסכים לעשות בסיר, ועוד קצת זמן עד שהסכים לעשות קקי בשירותים.

הטיפ הכי גדול - סבלנות!!!!!!!!!!!!!! זה התהליך *שלהם* וזה בהחלט *תהליך*. לא זבנג וגמרנו, לא "כישלון" אם זה לקוח זמן או מגיע בגיל קצת יותר מאוחר מיתר הילדים, ושום דבר לא דרמה. כמו כן, בעיני, חשוב מאוד לשים לב למוכנות של הילד. לא לגמול ילד שלא בשל לכך.
ואחרון- לזכור, שהמטרה היא להעביר את האחריות על הצרכים לילד. אין שום טעם בגמילה שבה אמא מנדנדת כל חצי שעה ללכת לשירותים כי אולי אתה צריך לעשות. תנו לו להרגיש את התחושה של "הלחץ" בשלפוחית, ולדעת את גבולות ההתאפקות שלו. תנו לו להיות אחראי על התחושות שלו ועל הביצוע.

 

[debzz5]

ריקוד הפיפי

אתמול, אחרי פיפי בישבנון פצחנו כל המשפחה בריקוד הפיפי. דריה הייתה ערומה לפני מקלחת- אני ובעלי חולים - היה היסטרי!!! לא יכלתי להפסיק לצחוק.
דריה יכלה להמשיך לרקוד כך לנצח.

 

[עיניים אוהבות]

איזה רעיון מקסים!

 

[ששת22]

תודה על ההיענות והטיפים

 

[פגאזיס]

מותר גם לחזור אחורה

אחד הטיפים החשובים שלמדתי על בשרי:
אז נניח שהתחלתם את התהליך - התכוננתם, הכנתם את הילד, אולי אפילו זה בא ממנו והוא ביקש תחתונים ולא חיתול. ואז עובר שבוע / שבועיים / חודש / חצי שנה ואין התקדמות. ולא רק שאין התקדמות, הילד מתוסכל מכל פספוס. כי הוא מאוד רוצה ומרגיש יכול וגדול, אבל לא באמת מצליח. מהניסיון שלי - הזמן שעבר מהתחלת התהליך לא באמת קריטי כמו התחושות של הילד. יש ילדים שימשיכו לנסות במשך חודשים ולא תהיה להם בעיה עם זה. במקרה שלנו, עברנו שבועיים מאוד מאוד מאוד אומללים. כל פספוס של פיפי (והיו המוןןןןן פספוסים) לווה בבכי קורע לב. ובאמת שלא היה אכפת לי להמשיך לכבס לנצח, אבל לראות אותו כל כך מאוכזב מעצמו היה פשוט קשה מדי.
זה בדויק הזמן להרפות ולעזוב את העניין. להוריד לחץ. להחזיר חיתול. אצלנו זה היה עם פיתרון מקסים של "תחתונים מעל החיתול" שבא מספר מעולה שקראתי. ככה הוא מצד אחד מרגיש גדול כמו החברים שלו בגן שיש להם תחתונים, ומצד שני לא מתוסכל כל כך מהפספוסים.
בהתחלה היה לי מאוד קשה להרפות, בעיקר כי כולם מסביב אמרו שברגע שמורידים חיתול אסור לחזור אחורה כי זה מבלבל את הילד. אז יכול להיות שזה נכון, בחלק מהמקרים, אבל מסתבר שיש גם מקרים שבהם זה בדיוק הדבר הנכון לעשות. 3 חודשים אחרי שהחזרנו את החיתול הורדנו אותו שוב. בדיוק שבוע של פספוסים פה ושם והילד היה גמול לחלוטין. בלי בכי, בלי תסכולים.
ואולי הלקח הכי חשוב מכל הסיפור הזה הוא שבגמילה אין באמת חוקים, ובעיקר צריך להיות קשובים למה שמתאים לכם ולילד שלכם.

 

[בייבי קוריצה]

מותר לחזור אחורה, אבל לא למהר עם המחשבה

להחזיר חיתול, כמו שקרן כתבה גמילה זה תהליך ויכול לקחת כמה חודשים
והאמת לרוב הילדים לוקח כמה חודשים, אז לא למהר לחשוב על החזרת חיתול אחרי שבועות ספורים
להיכנס לזה בידיעה שזה הולך להיות תהליך ולא לצפות כל יום בדריכות שהנה היום הוא ילך לבד לבד לשרותים ולא יהיו פספוסים
חיתול לא מקדם גמילה, פספוסים בהחלט כן.

 

[פגאזיס]

ובגלל זה כתבתי

שזה תלוי בילד. אין לי בעיה עם התהליך והייתי מוכנה לכבס פספוסים לנצח, אבל צריך להביא בחשבון גם מה זה עושה לילד. במקרה שלנו, להחליט שאנחנו ממשיכים בכל מקרה כי *אנחנו* החלטנו זו הייתה התאכזרות כי הוא בבירור לא היה מוכן ובשל לזה פיזית, למרות שיזם את זה בעצמו.
הפער בין מה שרצה לבין מה שהצליח תסכל אותו כל יום כמה פעמים ביום.
במקרה כזה, השבועיים שזה לקח לי לוותר על ההחלטה שלי, לקבל את תחושת הכישלון *שלי* ולזרום איתו עם מה שהתאים *לו* (לחזור לחיתול) היו בהחלט די והותר.
בהחלט הבאתי בחשבון שזה יהיה תהליך, ולא ציפיתי שיגמל ישר. מצד שני דווקא בגלל זה המשכתי להתעקש סתם כשבדיעבד הייתי מוותרת כבר אחרי שבוע לאור העובדה שהילד היה פשוט אומלל ומתוסכל.

 

[היידי אור]

ביג לייק!

גם אצלי, עם הבת השניה- התחלנו גמילה ואז הגיע מצב רפואי בלתי צפוי- גילו לה גוש ברגל, היא לא יכלה ללכת , טיפולים וכו'... כמו כלום החזרנו את החיתולים.
בגיל שנתיים וחצי ירדו החיתולים חזרה והיא מיד נגמלה גם ביום וגם בלילה.

לפעמים צריך לדעת להתגלגל עם מה שיש.

 

[עיניים אוהבות]

כמה טיפים משלי

הטיפ הראשון הוא להתחיל בגמילה מוקדמת, בסביבות שנה פלוס. אנחנו התחלנו בגיל שנה וארבע. אני רואה בכך יתרון אדיר להתחיל בתהליך כזה לפני שהפעוט מגיע לגיל המרד של גיל שנתיים. ממליצה מאד על הספר של דפנה תייר "היענות לצרכים". הוא התנ"ך שלנו בנוגע לגמילה.

סבלנות - יש בתהליך עליות וירידות ולא מעט פספוסים. כל אחד עם הקצב שלו. להתחיל את התהליך רק כשיש להורים כוחות לתהליך כזה שהוא לא פשוט ובהחלט מאתגר סבלנות.

להתחיל באביב או בקיץ. אמנם אפשר גם לגמול בחורף אבל לדעתי זה מקשה. בחורף קר יותר, צריכים יותר פיפי, ויותר מבאס להחליף מצעים ובגדים כל הזמן.

אם אפשר, להתחיל כשהילד בחופש מהגן או בבית. לא לצפות מהצוות של הגן ללוות את התהליך ולהוביל אותו. זו אחריות של ההורים ורק אם אנחנו נותנים את הטון, הגמילה תצליח ותהיה מהירה יותר. יחד עם זאת, לשתף את הצוות החינוכי בתהליך ולומר להם איך לעשות את הדברים. אבל לזכור כל הזמן שמובילי התהליך הם ההורים.

להיות עקביים. לא לאפשר לפעמים חיתול ולפעמים בלי. אם מורידים את החיתולים, מורידים אותם. אפשר להפריד בין שעות ערות לשעות שינה אבל לפחות בכל שעות הערות, בלי חיתול. גם אם יוצאים החוצה, גם אם מגיעים אנשים אלינו הביתה, גם אם צריך לנסוע. אם שמים לילד חיתול במצבים מסוימים, הוא מבולבל ולא יודע מתי כן אפשר לעשות בחיתול ומתי לא.

לקחת את הילד איתנו לשירותים. אמנם קצת מביך לפעמים ולא נעים, אבל ילדים מחקים את ההורים ואם הם רואים את ההורים בשירותים, הם רוצים גם.

אני מציעה לדלג על הסיר ולעבור ישר לשירותים. בעיני הסיר הוא רק תהליך ביניים כזה שאח"כ יש צורך לגמול מהסיר ולעבור לשירותים. בשביל מה לעשות תהליך כפול? מה גם שאצלנו הוא כל שניה קם מהסיר ובשירותים זה יותר גבוה אז הוא יושב יותר זמן ויכול באמת לעשות את הצרכים. אנחנו די מהר ויתרנו על הסיר כאופציה וביקשנו גם בגן לא להושיב על סיר. שוב, כדי לא לבלבל את הילד.

לא להשוות. כל ילד והקצב שלו. כל ילד והתהליך שלו. יש ילדים (כמו הילד שלי) שמפחיד אותם לעשות קקי אבל עם פיפי אין בעיה. יש ילדים שנגמלים תוך יומיים ויש ילדים שנגמלים רק אחרי שנה.

 

[עיניים אוהבות]

ועוד שני טיפים ששכחתי

לוותר על תחתוני גמילה. הם נראים כמו חיתולים, מרגישים כמו חיתולים, ולדעתי רק מבלבלים. להוריד חיתולים וחסל. לא להחליף אותם בחיתולים שנראים קצת אחרת. זה מבלבל את הילד ולא מעביר את המסר כמו שצריך.

כשחם, אני נותנת לקטנצ'יק להסתובב בבית רק עם תחתונים. זה עזר לי בעיקר בתחילת הגמילה כי היה לי יותר קל לראות מתי הוא צריך פיפי/קקי. הרבה יותר קל להורים לזהות דפוסים כשאפשר לראות טוב יותר, וגם קל יותר לרוץ לשירותים ולהוריד רק את התחתונים. ואפשר גם בלי תחתונים. זה מקל על הגמילה. עד היום אני מאפשרת לו בבית ללכת רק עם מכנסיים. זה מאוורר, זה כיף, זה נוח וקל יותר לרוץ לשירותים. היום, בגיל שנתיים, הוא כבר הולך לבד לשירותים לעשות פיפי כי קל לו להוריד את המכנסיים.

 

[ששת22]

שאלה בקשר לגמילה בגיל צעיר

עשית לו הכנה כלשהי או שפשוט קמתם בבוקר אמרת לו שמורידים טיטול היום והתחלתם?
אצלנו היא בת שנה ו 8, יושבת על הסיר עם הבגדים הרבה פעמים. קראנו לה את סיר הסירים.
אני רוצה להתחיל ביום רביעי הבא שהיא מתחילה את החופש.

 

[עיניים אוהבות]

תשובה

בגיל שנה וארבע לא עשיתי הכנה כלשהי כי הוא לא היה זוכר אותה. הסברתי בבוקר שאנחנו נפרדים מהחיתולים, הראיתי לו את השירותים והסברתי לו איך הוא יעשה שם פיפי וקקי, הורדנו את החיתול ועשינו טקס פרידה קצר שבו זורקים את החיתול ואז השארתי אותו עם תחתונים והוא התחיל לעשות לי פיפי בכל הבית. כל פעם שהוא עשה פיפי, לקחתי אותו לשירותים והסברתי לו יפה שפה עושים פיפי. זה לקח 9 ימים עד שהוא הבין וביקש לעשות בפעם הראשונה בשירותים (באותה תקופה עוד לא דיבר, אז רק תפס את הבולבול ואמר "הנה" ואני הבנתי).
אבל, בתך בת שנה ו-8 ואני חושבת שבגיל כזה כן הייתי עושה הכנה קצרה כי היא כן יכולה להבין משהו. הייתי מסבירה לה במשך יומיים, לא יותר, שבקרוב היא תוכל לעשות פיפי וקקי בשירותים כמו גדולה, להראות לה את השירותים ואת הציוד החדש שלה (מקטין אסלה), להראות לה את ההורים בשירותים ולהסביר לה שבקרוב גם היא תוכל וכד' ואחרי יומיים להוריד חיתול, להיפרד ממנו ולהתחיל.
בהצלחה!

 

[ששת22]

תודה

 

[עיניים אוהבות]

בהצלחה!

 

[קימי3]

רגע לא הבנתי משהו

נגיד שאנחנו ממש עכשיו מתחילים.
ישר להוריד חיתול?
כלומר, מרגע זה היא בלי חיתול?
יעל

 

[עיניים אוהבות]

בהחלט כן

אחרת המסר מבלבל. ממליצה לך מאד לעיין בספר של דפנה תייר לפני התחלה

 

[tulitp]

חייבים להוריד, אחרת היא לא תפנים

החיתול פשוט מבלבל אותם

 

[efratyes]

מסכימה לגבי הסיר

 

[kramerkaren]

אני דווקא אוהבת סירים

הם ניידים, נגישים, לא מאיימים
ועם בנות מאד קל כל ההתעסקות עם פיפי בחוץ כשיש סיר.