עונת הגמילה החלה - שרשור הפיפי הגדול!|סי

kramerkaren

New member
עונת הגמילה החלה - שרשור הפיפי הגדול!|סי

ותודה לששת22 על הרעיון המקסים!

בנות יקרות, אנחנו רוצות ליצור שרשור טיפים לגמילה, משהו שכולל את כל מה שיש לכל אחת מכן להגיד בנושא, משהו שנוכל לשמור בשאלות הנבחרות, למען הדורות הבאים.
אז יאללה, זה המקום לשתף בעיצות, רעיונות, טיפים, סיפורים - כל מה שאתן יכולות לחשוב עליו, כל מה שמישהו אחר יכול להפיק ממנו משהו.
ולכל הגומלות והנגמלים הצעירים - שיהיה בהצלחה!
 

kramerkaren

New member
להיעזר בהמון סבלנות

נכון, יש ילדים שנגמלים תוך יומיים, או תוך שבוע.
הספרות מדווחת על 8-10 חודשים גם כסבירים ביותר עד לגמילה מלאה.
אז לנשום עמוק, להיעזר בהמון סבלנות. לקחת בחשבון שגמילה זה תהליך, המון פעמים תהליך שאנחנו "כפינו" או "עודדנו עד מאד" את תחילתו, ושלוקח זמן עד לקליק הזה שנוצר אצל פעוטות בין התחושה, ההבנה מה עושים עם התחושה, והבנת כמות הזמן הנדרש בשביל להגיע לשירותים, להתפשט ולהתיישב. לוקח להם גם זמן לקלוט שזהו, אין אופציה אחרת ושלמרות שהמשחק יותר מעניין, ושיש סיכו שיחטפו לו אותו עד שיחזור מהשירותים, אין ברירה אלא ללכת.
מעבר לסבלנות, ממליצה להיעזר ביין או שוקולד או מה שמנחם אתכם, כי בהחלט יתכנו ימים של פיפי בכל מקום וקקי על הספה של סבתא (או על הרצפה של הקניון...) ומכוון שלצעוק על הילדים זה לא רעיון טוב, תמצאו משהו שמנחם...
 

kramerkaren

New member
הרבה פעמים אחרי שהגמילה מתייצבת יש רגרסיה

הפעוטות מבינים שכל הקטע הזה של שירותים זה לא באמת מעניין או מגניב.
הם מבינים את ההפסדים הכרוכים בהליכה לשירותים
הם מבינים שלהיות רטוב זה לא כזה נורא,
הבית כבר הרבה פחות מכוונן סביב הנושא, יש רפיון כלשהו.
הם מתחילים לנסות ולשחק עם גבולות גופם, עם גבולות היכולות שלהם (כחלק מכל המשחק עם גבולות בגיל הזה
הם גם בודקים את הגבולות איתנו
והם עשו "וי" על כל הנושא ומיצו אותו עד הסוף ואז הם מתעצלים\שוכחים\מתעלמים או שסתם "לא בא" להם ומתחיל שוב לברוח.
בדקה שאנחנו מבינים שזה חלק מהתהליך יותר קל להתמודד עם זה. לפחות מבחינה פסיכולוגית עבורינו.
 

kramerkaren

New member
לפעמים תחתונים רק מפריעים

לעיתים התחושה של התחתונים קרובה מידי לתחשוה של חיתול עבור הילדים, קשה להם בלחץ של ה"יש לי פיפי" לזהות את ההבדל (במיוחד ילדים שכן חלק מהיום עוד עם חיתול, או בזמני שינה). לשלושת ילדי היה יותר קל בלי תחתון. בבית בעירום מלא (מהמותן ומטה) ובחוץ עם מכנס בלי תחתונים או שמלה בלי כלום מתחת (אגב, שמלות וחצאיות הן המצאה גאונית למטרה זו, ממש להיות בלי ולהיראות עם).
 

mAmA MiSiSiPi

New member


התחתונים דומים לחיתול ולבנות זה לא היה נוח אז עד לפני חודש הן היו בלי תחתונים , בכל פעם שהן לבשו תחתונים הן פספסו.

מחוץ לבית אין סיכוי שהייתי מרשה שמלה או חצאית בלי תחתונים או חיתול או טייץ.
 

kramerkaren

New member
אז איך מתחילים

מעתיקה משרשור אחר שהיה בנושא:
מתחילים בשופינג, כי בינינו זה החלק הכיפי של כל התהליך:
את קונה סיר או שנים, שרפרף, ישבנון - מה שמתאים לכם וכמובן תחתונים. הרבה הרבה הרבה תחתונים וממליצה בתור התחלה את הזולים יותר, שמגיעים בחבילות כמה שיותר גדולות. קונים גם את סיר הסירים, את הדי.וי.די של האסלה הקסומה (בעיני 2 הדברים המומלצים ביותר. יש אחרים בשוק, לא מתקרבים ברמה. בעצם גם את "כולם עושים קקי" חמוד ביותר).
ואז מכל הקניות מתייעיפים ומחליטים לחכות עד ששוב יש אנגריות.
אחרי פמפום מאביסי של פיפי\קקי עושים בשירותים והצגת תחתונים בגאווה ואטרקטיביות - מתפשטים. אלא אם הוא ממש מתעקש לא הייתי שמה את התחתונים בינתים (למרות שהם מרכזים בלאגן לתוכם, עדיין יותר קל לנקות רצפה מאשר לנסות להוריד תחתון עמוס בכל טוב מלי ממש להתלכלך)
עכשיו את פשוט מציעה לו (וכאשני אומרת "מציעה" אנ מתכוונת ל"מעודדת מאוד מאוד מאוד" לא - "חמודי,יש לך פיפי" אלא "מתוקי, בוא מהר נראה אם יוצא לך פיפי בסיר"). אם (כאשר) בורח את מחליפה, מנגבת ומזכירה לו שבפעם הבאה עושים פיפי\קקי בסיר. אם את מצליחה לתפוס אותו באמצע את פשוט מרימה ותוקעת על הסיר. לפעמים מההפתעה הם עוצרים וצריכים קצת זמן עד שממשיך, סבלנות.
אהה - לבנים צריך לזכור לכוון את הבולבול לתוך הסיר, יש סירים עם חלק קדמי גבוה יותר.מומלץ. בולבול זה איבר עם רצונות וחיים משלו.
כל הצלחה אצילנו הייתה מלווה ב"ריקוד הפיפי" - כל המשפחה ובמיוחד הפעוטה, בריקוד סוער ומצחיק לשיר שמילותיו "יריקוד הפיפי, ריקוד הפיפי" ריקוד שרואים כמותו רק בחתונות. בכל מקרה, המון מחמאות, המון "איזה בוגר", המון טלפונים לסבתא לספר לה. בקיצור - להיות עניינית עם פספוסים ומרעיפת מחמאות על הצלחות.
את יכולה בתור התחלה רק בלי חיתול בבית ובחוץ עם, זה עוזר, אבל זה טרום גמילה ולא גמילה. המבחן האמיתי(שלך) זה היציאה מהבית נטולי חיתול. אבל חכי. קודם שופינג.
 

MamaHen

New member
אפשר להציע גישה קצת שונה?

אני יודעת שרוב ההורים באמת מתחילים במסע קניות מפואר, קלטות, ספרים, עידוד וכד'.

אני רוצה להציע גישה קצת שונה:
גישה שיותר זורמת עם הילד וטבעית לו. הרעיון שלי הוא לצאת מנקודה שבה אנחנו סומכים לחלוטין על הילד. זה קשה, נכון, כי הוא בסה"כ פצפון, אבל, תתפלאו כמה ידע יש לו על הגוף שלו.
זה מצריך מכם להיות מאוד קשובים לילד.

מה עושים:
1) מגיל 0, הילד רואה את מה שאתם עושים, מגיל שנה הוא כבר הולך/זוחל - באופן דיי טבעי נכנס איתכם יחד לשירותים. לא להרחיק, להיפך, לתת להיכנס.
לתמלל את מה שאתם עושים: אמא מורידה מכנסיים, עכשיו תקשיב ששש, אתה שומע פיפי, וכו' - הבנתם את הרעיון.
2) מהר מאוד הילד ינסה לחקות אתכם, כי זה מה שילדים עושים בגיל הזה.
בשלב שהוא יתחיל להראות סימנים שהוא מעוניין לנסות (ינסה להוריד חיתול, מכנסיים, ילך לכיוון השירותים), וזה מגיע יותר מהר לפעמים ממה שחושבים. משתפים את הילד בתהליך, והולכים יחד לקנות סיר/מקטין אסלה/וכו'. יש ילדים שלא מוכנים לשבת על סיר רק על ישבנון, יש כאלו שרוצים ישר מקטין אסלה, כל האפשרויות קיימות.
יש ילדים שמבקשים לקנות תחתונים, אז לרכוש עבורם.
3) להתחיל עם הילד, ברגע שהוא מוריד/מנסה להוריד את המכנסיים, חיתול, לעזור, להסביר שהנה הסיר, שנלך לעשות עליו פיפי/קקי. ברגע שיוצא משהו לתת חיזוק חיובי: לשיר שיר שהומצא לטובת העניין, למחוא כפיים, בקיצור - שמחה והילולה.
לאט, ולפעמים מהר, הילד יגמל. זה קורה הרבה יותר מהר כאשר זה בא מהילד.

בהצלחה לכל הנגמלים והנגמלות
 
אהבתי
ומוסיפה

אפשר להגיד לתינוק כבר מהימים הראשונים, כשהוא עושה קקי- "הנה, עכשיו אתה עושה קקי". מודעות מגיל אפס.
 

MamaHen

New member
רק רציתי לחדד: הכוונה שלי היא שלא

כל הזמן חוזרים ואומרים: פיפי/קקי עושים בשירותים/סיר כמו מנטרה, כשהילד לא מראה סימנים לגמילה. זה לדעתי, עלול רק להמאיס את כל העניין.
כאשר אין מוכנות, אין על מה לדבר ולפתוח את הנושא עם הילד.

החיקוי זה המורה הכי טוב, הכי מדוייק והכי אמיתי
ואת זה אפשר להתחיל מגיל כלום.
 

ששת22

New member
איפה מוצאים תחתונים במידה ממש קטנה?

הבת שלי ממש קטנטונת ואני צריכה מידה 0-2
אני מאיזור הצפון אבל אם יש המלצות במרכז אז אולי נמצא מישהו שיקנה לנו
 

ט ר י ל י

New member
הכי קטנים מצאתי במקום מפתיע - סופר

ביוחננוף הייתה מידה 2.
גם בהאנגרים יש קטנים, צריך פשוט לפתוח אריזות - יש כאלה שרשום עליהם 2-4, אבל בפועל בפנים הם קטנים מאוד.
 

ששת22

New member
תודה, אני אחפש

אין אצלנו יוחננוף. זה יהיה בעייתי אם אני לא אמצא כי היא ממש פיצית.
 

MiMamiMexicana

New member
הכי קטנים (לפחות לבנים) זה בגולף וגם של HַM

כי יש להם מידה 1-2 אבל לא ניסיתי כי הם יקרים יחסית
 

ששת22

New member
כמה עולים הזולים וכמה היקרים?

כמה בכלל צריך לקנות? הבנתי שמלא, אבל אין לי מושג כמה נחשב מלא...
 

MiMamiMexicana

New member
בגולף של הבנים זה חבילה של 3 עולה 20 ש"ח

שזה לגמרי סביר בH&M זה 70 ל5 תחתונים (כי זה מותגים) אבל גזרות של בנות גם כך הרבה יותר קטנות משל בנים, בהתחלה רציתי לקנות ללירוני של בנות בגלל זה, אבל זה בנות מידי מידי, אז ויתרתי חחח, אגב, נדמה לי שבחבילה של גולף לבנות יש יותר 3 תחתונים, קניתי גם בהאנגר אבל שם יש תנודות בגודל תלוי בחבילה ומידה 2 שלהם הייתה לנו בזמנו גדולים קצת (הוא היה בן שנה 10) הוא עדיין לובש את אותם תחתונים מאז ועכשיו הם רק קצת קצת גדולים
 

MiMamiMexicana

New member
בהנחה שצריך בערך 4 לכל ים (בימים של

פיספוסים) ואני עושה כביסה כל 3 ימים ועוש יש תחתונים 2-3 ספייר בגן, סביב ה15 זוגות נירא לי סבבה
 

ט ר י ל י

New member
של גולף יחסים גדולים

קניתי מידה 2 וזה יותר גדול מכמה שהם מידה 4 של מותגים אחרים

לדעתי 15 ככה.
 
למעלה