../images/Emo207.gif לשוויץ גמילה, בתוספת ../images/Emo106.gifו-../images/Emo47.gif
אז אחרי שהגור הודיע לפני כשבוע ש"מה פתאום, התבלבלתם, אין לי חיתול בכלל" ובכך התחילה גמילת הלילה שלנו, דמיינו את הסצנה הבאה: חוזרים מהסדר, הגור מבקש מוצץ באוטו ומודיע שהוא קרוע ולא נעים לו בפה. אין עוד מוצץ. גם לא בבית. חג. חג, אין חנויות. חוץ מזה הגור בן אוטוטו ארבע ולאמא נמאס מהמוצץ. אז... אין. וככה התחילה הגמילה שלנו ממוצץ בשינה.
גור המום מעט מהרעיון שאין מוצץ נרדם באוטו בשעה מאוחרת אחרי הסדר. למחרת גור המום עוד יותר מהרעיון של שנת צהריים בלי מוצץ. בכי, בעסה, אף אחד לא ישן שנ"ץ בבית.
אחה"צ שותלים את המוצץ באדנית, מבטיחים מתנה למחרת בבוקר. גור נרדם לשנת לילה בלי ציוץ. לא רק שהוא נרדם בלי ציוץ וישן לילה שלם בלי ציוץ, הוא גם קם יבש בפעם הראשונה! ברור שעוד יהיו לילות קשים בשתי הגזרות, אבל... מגיע לו
בעיני. וגם לקטנצ'יק מגיע איזה חיבוקון קטן על זה שהוא מוציא 4 שיניים בבת אחת, וזה נפל על חגיגות יום ההולדת שלו ועל הסדר והוא הצליח להיות חייכן וחמוד למרות הכול. (קצת בעזרת נורופן, אבל הרבה בכוחות עצמו). זהו, השווצתי.