דורה והפיראטים
New member
../images/Emo45.gif
בשבילי הוא תמיד יהיה "בראד פיט ג'וניור"
בשבילי הוא תמיד יהיה "בראד פיט ג'וניור"
תחרות השמות - יתן להצביע עד מחר בצהריים
- פותח הנושא הנהלת הפורומים
- פורסם בתאריך
בפעם השניה
New member
../images/Emo45.gif
want a baby
New member
../images/Emo45.gif
הסיפור של התאומים שלי...../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif
בשבוע 22 בבדיקת סקירת מערכות אמר הרופא שיש בעיה בהתפתחות של אחד העוברים. מכאן הכל התחיל. בכל בדיקה אמרו שישנה בעיה והמליצו בין השורות על הפלה של אחד התאומים. נרשנו לוועדה להפלה ומרוב הלחץ, הבכי והכאב הגדול היו לי צירים בשבוע 28 ומאז הייתי מאוושפזת עד הלידה. עשיתי דיקור מי שפיר והייתי תחת מעקב צמוד בבית חולים עד הלידה - כמובן שלא הפלתי. קראנו לתאום רום=שיא. רום התאום שיצא ראשון.... והוא שיא השיאים אחרי מה שעברתי בהריון. התאומים הם השיא והאהבה הכי גדולה שלי.... (הסיפור ארוך אך לא ארחיב כדי לא לשעמם
) תודה ....
בשבוע 22 בבדיקת סקירת מערכות אמר הרופא שיש בעיה בהתפתחות של אחד העוברים. מכאן הכל התחיל. בכל בדיקה אמרו שישנה בעיה והמליצו בין השורות על הפלה של אחד התאומים. נרשנו לוועדה להפלה ומרוב הלחץ, הבכי והכאב הגדול היו לי צירים בשבוע 28 ומאז הייתי מאוושפזת עד הלידה. עשיתי דיקור מי שפיר והייתי תחת מעקב צמוד בבית חולים עד הלידה - כמובן שלא הפלתי. קראנו לתאום רום=שיא. רום התאום שיצא ראשון.... והוא שיא השיאים אחרי מה שעברתי בהריון. התאומים הם השיא והאהבה הכי גדולה שלי.... (הסיפור ארוך אך לא ארחיב כדי לא לשעמם
) תודה ....הסיפור שלנו
על השם של הבכור, בעל החליט עוד לפני שפגש אותי. בהריון השני החלטתי ש"תורי" לבחור שם. לאחר שגילינו שיש לי בת, חיפשתי שם והיו לי כמה קריטריונים. היה לי חשוב שזה לא יהיה ע"ש אבא שלו או אמא שלי. מכיוון שזו בת חיפשתי שם מעצים, של מנהיגה שיעזור לה לסלול את דרכה בחיים. שללתי שמות של פרחים /ציפורים וכו'. בסוף מצאתי נסיכה, בת של מלך, שהעיזה למרוד באביה ולהמרות את פיו כדי לתמוך באהובה ולמלט את נפשו מפני אביה. החלטתי לקרוא לה מיכל. והיא אכן כזו- עומדת על שלה, לא מוותרת. הדברים צריכים להיות בדרך שלה, על פי הבנתה. זה לא קל לגדל ילדה כזו, אבל בטוחני כאשר תהיה גדולה תהיה לה אג'נדה משלה לחיים שתקדם אותה ותעזור לה.
על השם של הבכור, בעל החליט עוד לפני שפגש אותי. בהריון השני החלטתי ש"תורי" לבחור שם. לאחר שגילינו שיש לי בת, חיפשתי שם והיו לי כמה קריטריונים. היה לי חשוב שזה לא יהיה ע"ש אבא שלו או אמא שלי. מכיוון שזו בת חיפשתי שם מעצים, של מנהיגה שיעזור לה לסלול את דרכה בחיים. שללתי שמות של פרחים /ציפורים וכו'. בסוף מצאתי נסיכה, בת של מלך, שהעיזה למרוד באביה ולהמרות את פיו כדי לתמוך באהובה ולמלט את נפשו מפני אביה. החלטתי לקרוא לה מיכל. והיא אכן כזו- עומדת על שלה, לא מוותרת. הדברים צריכים להיות בדרך שלה, על פי הבנתה. זה לא קל לגדל ילדה כזו, אבל בטוחני כאשר תהיה גדולה תהיה לה אג'נדה משלה לחיים שתקדם אותה ותעזור לה.
ברק
בזמן ההריון הלכו והתגבשו מס' שמות ששנינו הסכמנו עליהם, ואמרנו, שכשיגיע- נחליט. בשבוע 34 הרופא בבדיקה שגרתית לא הצליח לראות כ"כ טוב באולטרא סאונד במרפאה וביקש שאקפוץ למיון נשים שיבדקו שם. הלכתי שאננה לגמרי, אפילו שלחתי את בעלי לעבודה בהנחה שזו סתם בדיקה שגרתית, אך בסיומה הודיעו לי שמכניסים אותי מיידית לחדר ניתוח ומיילדים אותי. כמובן שבעלי הוקפץ חזרה ואפילו הורשה להכנס איתי לניתוח, ומשם רץ אחרי האינקובטור עם הפצפון שלנו ישר לפגיה. אני נשארתי להתאוששות, וכשבעלי חזר אליי אחרי כמה שעות, עוד לפני שאפילו ראיתי את הפצפון (שנולד 1.700!), הסתכלנו אחד על השני ואמרנו- הגיע כמו ברק...
בזמן ההריון הלכו והתגבשו מס' שמות ששנינו הסכמנו עליהם, ואמרנו, שכשיגיע- נחליט. בשבוע 34 הרופא בבדיקה שגרתית לא הצליח לראות כ"כ טוב באולטרא סאונד במרפאה וביקש שאקפוץ למיון נשים שיבדקו שם. הלכתי שאננה לגמרי, אפילו שלחתי את בעלי לעבודה בהנחה שזו סתם בדיקה שגרתית, אך בסיומה הודיעו לי שמכניסים אותי מיידית לחדר ניתוח ומיילדים אותי. כמובן שבעלי הוקפץ חזרה ואפילו הורשה להכנס איתי לניתוח, ומשם רץ אחרי האינקובטור עם הפצפון שלנו ישר לפגיה. אני נשארתי להתאוששות, וכשבעלי חזר אליי אחרי כמה שעות, עוד לפני שאפילו ראיתי את הפצפון (שנולד 1.700!), הסתכלנו אחד על השני ואמרנו- הגיע כמו ברק...
"תני לו שם שיהיה לו מקום בעולם"
הרצון תלילד משלי היה חזק מכל דבר אחר חזק אפילו במחיר חיי שלי. נכנסו להריון מהפרייה בטרא לא תקינה אין עוברים ברחם הרופא אמר - "להפסיק את ההריון" לא הסכמתי בשום פנים.... 3 עוברים השתרשו אחד מחוץ לרחם שניים בפנים גילו אותם בשבוע 8 וקצת. ידעתי שהתינוק השלישי הלך... היה לנו מזל שהוא נספג לבד ולא היה צריך התערבות....(מצחיק כשאני חושבת על ההמשך) בשבוע 10 נפל אחד התאומים וגרם להיפרדות שיליה עובר אחד גיבור קטן לגילו עם דופק חלש נשאר בפנים והיפרדות שיליה הולכת וגדלה הרגשתי רע מאוד , הקאות קשות, רעד וערפול מוחלט , כאבים קשים פילחו את הבטן שוב ושוב דימומים לרוב... הרופא אמר - צריך להפסיק את ההריון הזה הוא לא תקין ומשהו איתך לא בסדר אני רק לא יודע מה ... לא הסכמתי בשום אופן מאושפזת מחוברת לעירוים הסתכלתי לשמיים והתפללתי - אל תיקח את ילדי ממני ופתאום היתה לי הרגשה שאני צריכה לתת לו שם מהר מיד כדי שיהיה לו מקום בעולם שהמקום שלו יחכה לו נדבי. נדבי היה תינוק של אנתן לשום עובדה חריגה להפריע לו. בשבוע 18 כבר לא יכולתי ללכת יותר הכאבים הרגו אותי רזיתי המון בשבוע 19 התמוטטתי בבית עם הקאות דמיות אמבולנס לבית חולים אני כבר צורחת מכאבים ומאבדת הכרה לסרוגין אבל ידעתי דבר אחד אני לא מוותרת על נדבי יש לו שם יש לו מקום בעולם ניתוח חירום חסימת מעיים לאישה בהריון עם עובר בבטן שבוע 19 אני צרחתי על הרופא "התינוק שלי? מה איתו? מוכרחים להפסיק את ההריון את תמותי , תעשי אחר... הם נאלצו לקשור אותי שלא אברח מחדר הניתוח לא הסכמתי לקבל שום תרופה עד שהמנתח יכנס - הכאבים היו איומים כשהגיע המנתח תפסתי לו את היד ואמרתי לו "אם נדבי שלי ימות בניתוח אני אתאבד לא תקבלו את הילד שלי תציל אותו תציל אותו. הורדמתי נותחתי התעוררתי ב 1 בלילה במחקלה שקטה חדר לבד חושך כולי צינורות איש לא היה בחדר ניסיתי להגיע ללחצן המצוקה אבל לא יכולתי להזיז את היד שלי היא היתה עם 2 עירוים בכלל לאיכולתי לזוז מרוב כאבים ואסור לת משככי כאבים לאישה בהריון... 30 תפרים לאורך הבטן חבושה... צמאה ומבוהלת הילד הילד... עצמתי את העיניים וביקשתי מנדבי, חומד, אמא פה, תגיד לי שאתה בסדר , תעשה משהו שאני אדע נדבי, יש לך שם ומקום בעולם ואז בעיטה פעם ראשונה, שבוע 19, על תפרים, נדבי יודע שהוא בסדר ושאמא פה ובלילה הזה נכרתה ברית בינינו לבין אלוהים אני נדב ואלוהים שהוא יחיה שהוא יבוא איתי הביתה בריא ושלם ההחלמה היתה נוראה כאבים קשים, בטן שממשיכה לגדול על תפרים, הקאות חוזרות, גוף שקורס.. ונדב לא נתן לעובדות להפריע לו נס רפואי היו צירים קשים ודימומים , גרתי בבית החולים היו שולחים מתמחים לבדוק אם יש דופק עדיין, הבכירים לא יכולו להסתכל לי בעיניים להגיד מצטערים אין תינוק אבל אני הייתי עם נדבי בקשר על הזמן הוא הודיע לי שהוא בסדר. בשבוע 33 חזרנו הביתה שבוע אחר כך אני מתעוררת בהרגשה משונה לא כואב אבל שונה נדב בעט אבל זה לא היה רגיל משהו לא היה בסדר אני ידעתי בעלי צחק עלי אמר שאני משוגעת כב רוהלך לעבודה אני הלכתי לביתה חולים, נכנסתי למיון יולדות כולם כבר הכירו אותי הגיע רופא בכיר מיד בודק.... מותק ירדו המיים מזמן כבר אין מיים כמעט בכלל וחום גבוה מיד חדר ניתוח אני לא הסכמתי שוב ניתוח בתוך כל הדרמה נדבי שמח מאוד אין שום בעיה אית ו והלכנו ללידה רגילה 17 שעות בחדר לידה שעתיים תינוק תקוע בתעלת לידה ואין מיילדת בסביבה הרופא הלך לישון הם צעקו עלי ללחוץ מידי שעה לא זז כלום לא ידענו אבל הרחם כבר נקרע רופא ערני שהגיע מוקדם בוקר קלט שהמצב קשה קיסרי חירום ונדב אחד מקסים עם 6 אצבעות ביד ימין נולד אצבע אלוהים שמרה עליו נתנו לו שם זה החזיק אותו חי. נדבי כבר בן 6 שנים , בשנה הבאה ילך לכיתה א' ויש לו המון מקום בעולם
הרצון תלילד משלי היה חזק מכל דבר אחר חזק אפילו במחיר חיי שלי. נכנסו להריון מהפרייה בטרא לא תקינה אין עוברים ברחם הרופא אמר - "להפסיק את ההריון" לא הסכמתי בשום פנים.... 3 עוברים השתרשו אחד מחוץ לרחם שניים בפנים גילו אותם בשבוע 8 וקצת. ידעתי שהתינוק השלישי הלך... היה לנו מזל שהוא נספג לבד ולא היה צריך התערבות....(מצחיק כשאני חושבת על ההמשך) בשבוע 10 נפל אחד התאומים וגרם להיפרדות שיליה עובר אחד גיבור קטן לגילו עם דופק חלש נשאר בפנים והיפרדות שיליה הולכת וגדלה הרגשתי רע מאוד , הקאות קשות, רעד וערפול מוחלט , כאבים קשים פילחו את הבטן שוב ושוב דימומים לרוב... הרופא אמר - צריך להפסיק את ההריון הזה הוא לא תקין ומשהו איתך לא בסדר אני רק לא יודע מה ... לא הסכמתי בשום אופן מאושפזת מחוברת לעירוים הסתכלתי לשמיים והתפללתי - אל תיקח את ילדי ממני ופתאום היתה לי הרגשה שאני צריכה לתת לו שם מהר מיד כדי שיהיה לו מקום בעולם שהמקום שלו יחכה לו נדבי. נדבי היה תינוק של אנתן לשום עובדה חריגה להפריע לו. בשבוע 18 כבר לא יכולתי ללכת יותר הכאבים הרגו אותי רזיתי המון בשבוע 19 התמוטטתי בבית עם הקאות דמיות אמבולנס לבית חולים אני כבר צורחת מכאבים ומאבדת הכרה לסרוגין אבל ידעתי דבר אחד אני לא מוותרת על נדבי יש לו שם יש לו מקום בעולם ניתוח חירום חסימת מעיים לאישה בהריון עם עובר בבטן שבוע 19 אני צרחתי על הרופא "התינוק שלי? מה איתו? מוכרחים להפסיק את ההריון את תמותי , תעשי אחר... הם נאלצו לקשור אותי שלא אברח מחדר הניתוח לא הסכמתי לקבל שום תרופה עד שהמנתח יכנס - הכאבים היו איומים כשהגיע המנתח תפסתי לו את היד ואמרתי לו "אם נדבי שלי ימות בניתוח אני אתאבד לא תקבלו את הילד שלי תציל אותו תציל אותו. הורדמתי נותחתי התעוררתי ב 1 בלילה במחקלה שקטה חדר לבד חושך כולי צינורות איש לא היה בחדר ניסיתי להגיע ללחצן המצוקה אבל לא יכולתי להזיז את היד שלי היא היתה עם 2 עירוים בכלל לאיכולתי לזוז מרוב כאבים ואסור לת משככי כאבים לאישה בהריון... 30 תפרים לאורך הבטן חבושה... צמאה ומבוהלת הילד הילד... עצמתי את העיניים וביקשתי מנדבי, חומד, אמא פה, תגיד לי שאתה בסדר , תעשה משהו שאני אדע נדבי, יש לך שם ומקום בעולם ואז בעיטה פעם ראשונה, שבוע 19, על תפרים, נדבי יודע שהוא בסדר ושאמא פה ובלילה הזה נכרתה ברית בינינו לבין אלוהים אני נדב ואלוהים שהוא יחיה שהוא יבוא איתי הביתה בריא ושלם ההחלמה היתה נוראה כאבים קשים, בטן שממשיכה לגדול על תפרים, הקאות חוזרות, גוף שקורס.. ונדב לא נתן לעובדות להפריע לו נס רפואי היו צירים קשים ודימומים , גרתי בבית החולים היו שולחים מתמחים לבדוק אם יש דופק עדיין, הבכירים לא יכולו להסתכל לי בעיניים להגיד מצטערים אין תינוק אבל אני הייתי עם נדבי בקשר על הזמן הוא הודיע לי שהוא בסדר. בשבוע 33 חזרנו הביתה שבוע אחר כך אני מתעוררת בהרגשה משונה לא כואב אבל שונה נדב בעט אבל זה לא היה רגיל משהו לא היה בסדר אני ידעתי בעלי צחק עלי אמר שאני משוגעת כב רוהלך לעבודה אני הלכתי לביתה חולים, נכנסתי למיון יולדות כולם כבר הכירו אותי הגיע רופא בכיר מיד בודק.... מותק ירדו המיים מזמן כבר אין מיים כמעט בכלל וחום גבוה מיד חדר ניתוח אני לא הסכמתי שוב ניתוח בתוך כל הדרמה נדבי שמח מאוד אין שום בעיה אית ו והלכנו ללידה רגילה 17 שעות בחדר לידה שעתיים תינוק תקוע בתעלת לידה ואין מיילדת בסביבה הרופא הלך לישון הם צעקו עלי ללחוץ מידי שעה לא זז כלום לא ידענו אבל הרחם כבר נקרע רופא ערני שהגיע מוקדם בוקר קלט שהמצב קשה קיסרי חירום ונדב אחד מקסים עם 6 אצבעות ביד ימין נולד אצבע אלוהים שמרה עליו נתנו לו שם זה החזיק אותו חי. נדבי כבר בן 6 שנים , בשנה הבאה ילך לכיתה א' ויש לו המון מקום בעולם
והחזרתי נשמה יהודית הביתה
הילד השני שלי נולד באמצעות פונדקאית כי כבר לא היה רחם אחרי הלידה הנוראה ההיא. הנזק היה כל כך גדול בגוף שלי שכבר אי אפשר היה לעשות טיפולים והיינו צריכים גם תרומת ביציות אז מצאנו פונדקאית מקסימה ונסענו לקייב. ההחזרה היתה בבוקר. היא הלכה לנוח אבל לי היתה משימה. נסעתי לבאבי יאר . אתר הרצח הכי גדול באוקראינה, חשבתי שזה יהיה ביע ראפל וחבוי אבל זה היה במרכז העיר ממש כמו כיכר מלכי ישראל של קבר ענקי. היה שלג עד גובה הירך ובור ענק מעוגל ומתפתל בגובה של 10 קומות. הייתי מזועזעת ירדתי ברגל בשלג לבור הענק עמדתי באמצע עצמתי את העיניים וכאילו שמעתי הכל את הצרחות את היריות, ילד שצועק אמא ובכי נורא של אמהות עמדתי ורעדתי ידעתי שמתחת לרגליים שלי יש נשמות של ילדים שצריכים לבוא הביתה כרעתי את הבירכיים בשלג ואמרתי בקול רם נועם ישראל בוא הביתה תחזור הביתה נתתי שם לעובר שהחזירו לרחם של איש זרה אחרת בשביל שהנשמה שלו תבוא אלי 3 עוברים החזירו לי פעם אחד נותר איפה הילדים שלי? ידעתי שזה יהיה בן , לא יודעת להסביר נועם ישראל נועם ישראל היה עובר רגוע ושמח נועם ישראל נולד בלידה רגילה ומהירה בשבוע 37 וחצי, וחייך כמעט מיומו הראשון מלא אור ושמחה וצחוק נועם ישראל שלנו בן שנתיים וחצי כבר עושה לנו מסיבות תופים ושירים וריקודים ומחכה לתינוק הבא שלנו הםע זו תהיה בת. עושד שבועיים אני צריכה לתת לה שם כדי שיהיה לה מקום בעולם כמו לכל הילדים שמחכים להיולד לכל הנשים שמחכות ונלחמות בכל דרך ויבואו הביתה בריאים ושלמים אמן.
הילד השני שלי נולד באמצעות פונדקאית כי כבר לא היה רחם אחרי הלידה הנוראה ההיא. הנזק היה כל כך גדול בגוף שלי שכבר אי אפשר היה לעשות טיפולים והיינו צריכים גם תרומת ביציות אז מצאנו פונדקאית מקסימה ונסענו לקייב. ההחזרה היתה בבוקר. היא הלכה לנוח אבל לי היתה משימה. נסעתי לבאבי יאר . אתר הרצח הכי גדול באוקראינה, חשבתי שזה יהיה ביע ראפל וחבוי אבל זה היה במרכז העיר ממש כמו כיכר מלכי ישראל של קבר ענקי. היה שלג עד גובה הירך ובור ענק מעוגל ומתפתל בגובה של 10 קומות. הייתי מזועזעת ירדתי ברגל בשלג לבור הענק עמדתי באמצע עצמתי את העיניים וכאילו שמעתי הכל את הצרחות את היריות, ילד שצועק אמא ובכי נורא של אמהות עמדתי ורעדתי ידעתי שמתחת לרגליים שלי יש נשמות של ילדים שצריכים לבוא הביתה כרעתי את הבירכיים בשלג ואמרתי בקול רם נועם ישראל בוא הביתה תחזור הביתה נתתי שם לעובר שהחזירו לרחם של איש זרה אחרת בשביל שהנשמה שלו תבוא אלי 3 עוברים החזירו לי פעם אחד נותר איפה הילדים שלי? ידעתי שזה יהיה בן , לא יודעת להסביר נועם ישראל נועם ישראל היה עובר רגוע ושמח נועם ישראל נולד בלידה רגילה ומהירה בשבוע 37 וחצי, וחייך כמעט מיומו הראשון מלא אור ושמחה וצחוק נועם ישראל שלנו בן שנתיים וחצי כבר עושה לנו מסיבות תופים ושירים וריקודים ומחכה לתינוק הבא שלנו הםע זו תהיה בת. עושד שבועיים אני צריכה לתת לה שם כדי שיהיה לה מקום בעולם כמו לכל הילדים שמחכים להיולד לכל הנשים שמחכות ונלחמות בכל דרך ויבואו הביתה בריאים ושלמים אמן.
sharonbello
New member
מדהים... פשוט מדהים. כמה אהבה יש בך.
אשרי ילדייך שיש להם אותך, ואשרייך שיש לך את ילדייך. טוב לדעת שיש אישה כמוך בעולם. תודה שכתבת
אשרי ילדייך שיש להם אותך, ואשרייך שיש לך את ילדייך. טוב לדעת שיש אישה כמוך בעולם. תודה שכתבת
בחורה מאושרת
New member
ממש התרגשתי לשמוע בעזרת השם שהבת החדשה
שלכם תגיע בשלום ושתתנו לה שם ראוי וטוב ולכולכם המון המון בריאות ! את נשמעת אמא ואשה נפלאה !!
שלכם תגיע בשלום ושתתנו לה שם ראוי וטוב ולכולכם המון המון בריאות ! את נשמעת אמא ואשה נפלאה !!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.