פסטיבל

[liranzamsh]

קלאסיקת הזמר הישראלית שאני גדלתי עליה

בתור ילדה תמיד התעצבנתי שניסו לקלח אותי, ואז בכדי להרגיע אותי היו שרים לי: "הסבון בכה מאוד דני לא רוצה בי עוד, ומברשת השיניים מתייפחת שבעתיים..." וככה הייתי נרגעת ומסכימה שיקלחו אותי. אין ספק שזה אחד השירים הכי אהובים עלי מילדותי. דרך אגב, גם אני אימצתי את הטריק הזה ואני מוצאת את עצמי שרה לילדים את השיר הזה כאשר מתחיל להיות בלאגן במקלחת...

 

[לילך 77]

"כולם הלכו לג'מבו ג'מבו ג'מבו"

"ורק אותי השאירו ילדה קטנה לבד.." הביצוע המיתולוגי של ציפי שביט עם הרגל השבורה. אני שרה את השיר לבת שלי באוטו, בדרך לגן, ובתחילה היא היתה מאד מוטרדת למה הילדה לבד, למה לא לקחו אותה, ואם היא היתה עצובה. תמימות של פעם, ותמימיות של ההווה.

 

[ליטל האחת11]

"מקהלה עליזה "מילים: לאה נאור לחן:נורית הירש

מי זוכר את תוכנית הרדיו שריתקה אותנו "מקהלה עליזה "? כל שבת הינו מתאספים בחדר המדרגות ילדי הבניין ..ומקשבים לתוכנית של שרה דורון ויואב קוטלר ..ותמיד התוכנית נפתחה בשיר "מקהלה עליזה על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה, שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה. העפרונית הסולנית ניקתה את הגרון, שילבה כנף, זקפה מקור וגם פצחה ברון. ציף ציף, שריק שרק בול בול בול בול ביל בל לה לה לה... וכל מי ששמע אמר, אח איזו מקהלה. פתאום הפסיק את השירה פשוש אחד זעיר, אם אין מילים ואין תווים הוא לא מוכן לשיר. "אנחנו לא רוצים מילים", רגזו הבולבולים, "אנחנו, גם ללא מילים, נורא מתבלבלים" ציף ציף, שריק שרק... הסנוניות כתבו תווים על חוט ועל גדרות, תוכי אחד לימד אותן מילים נהדרות. אלפי דרורים ועפרונים פרצו מיד בשיר, ומקולות הבולבולים התבלבלה העיר. ציף ציף, שריק שרק... "אוי די כבר, די לכם לשיר", צעק פתאום הברוש, "לכו לישון, כבר מאוחר כואב לי כבר הראש" האופרטה היפה לא באה עד סופה - מחר יצפצפו קונצרט על עץ הצפצפה. ציף ציף, שריק שרק..." נוסטלגיה ...שעוד הקשיבו למילה בלי צורך בלווי ויזואלי ..שעוד האוזניים ידעו לעבוד בלי העיניים ...

 

[שלומי מועלם]

עוזי חיטמן זה הזמר ילדין אין לא מחליף

כילדים היינו מרותקים לטלבזיה והינו שקועים בהופה היי כבר היינו מחכים לפרק הבאה עוזי חיטמן זמר יוצר ולמחין דגול יהי זכרו ברוך עוזי חיטמן כתב והלחין את השירים ששמונים אחוז מהילדים בארץ גדלו אליהים כגון אני זוכר שירים בגן אני נולדתי לשלום ועוד ועוד

 

[tomjobim]

פסטיבל משלנו

אני וחברה שלי היינו סוגרות את הדלת בסלון ועושות פסטיבל משלנו - מופיעות אחת בפני השנייה בשירים מפסטיבלים, מחזיקות משהו ביד במקום מיקרופון, מוחאות כפיים זו לזו ונהנות מהחיים.

 

[TheLost]

פלאי קלעים

כשהייתי ילד קטן (לא כ"כ מזמן) הייתה תכנית אחת, "פלאי קלעים", עם דפנה דקל, אדם וטוביה צפיר. בכל פרק, התכנית הייתה לוקחת אגדה מוכרת כלשהי ומעוותת אותה כרצונם. משהו בתכנית הזו ננעץ בי לנצח וכשלפני שבוע צפיתי שוב באחד הפרקים עם אחיין שלי, גיליתי שאני עדיין זוכר את המילים לשירים- כנראה שזה היה עמוק בתוך תת המודע שלי. אחותי מספרת לי שהייתי מכור לתכנית הזאת, קניתי את כל הקלטות שיצאו והלכתי להצגה שהייתה אז. אני בעצמי זוכר שאחת התכניות הייתה מחולקת ל-2 חלקים, והחלק הראשון היה ממש מצמרר (יחסית התכנית בוגרת ומפחידה), ואף פעם לא יצא לי לראות את החלק השני. בשבוע שעבר, כשניצלתי את ה-VOD שבבית של אחיין שלי, סוף סוף ראיתי את החלק השני ושוב צמרמורת עברה בגופי.

 

[מאק מאק שלי]

הקלאסיקה שלי

לפי מה שזכור לי, הקלאסיקה הראשונה שגדלתי עליה הייתה הפסטיגל בשנת 1990 בנושא: "ריב על הנחיית הפסטיגל" עם שלמה בראבא, דב גליקמן ומוני מונושוב. כל שנה היינו מחכים שההורים כבר ירכשו כרטיסים וישלחו אותנו עם שקיות ממתקים לפסטיגל

איזו נוסטלגיה

 

[סימס 2 לכולם]

איזה תחרות מקסימה! השיר שאני הכי זוכר

שהייתי שומע בהיותי בן 5-6 היה "שנינו יחד תחת מטריה אחת, שנינו מקפצים על כל השלוליות". אני זוכר את זה כך שהייתי לוקח את הטייפ שלי, מכניס לחשמל, מכניס את הקלטת המלבנית, לוחץ על "PLAY" ומתחיל לשמוע את רצף השירים הישראליים שהיו בקלטת, והשיר שהכי אהבתי היה השיר הנ"ל והשיר "הדגל שלי הוא כחול ולבן". תחרות מקסימה, בהצלחה לכולם!

 

[mirand]

השיר מי יודע מדוע ולמה של ע.הלל בביצוע משינה

אחח כילד היפראקטיבי הקופצניות של משינה והשיר הכלכך מקסים הזה כבש אותי ושיר ילדים טוב זה שיר שכובש גם ילדים וגם מבוגרים וככה בימים של דכדוך היתי שם את השיר העליז הזה המלא אדרנלין והמצב רוח מתהפך לו וכך גם היום השיר הזה מושמע פה ושם ותמיד עושה לי טוב ואני בטוח שגם לכם

 

[תוססססס]

אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש?!??!

בסוף כל קיץ באופן קבוע כמו שעון - השיר הזה עשה לי את הילדות , את הקיץ , את החוויות - את סיום בתקופה המתוקה של החום והכיף והים - ותמיד סימן התחלה חדשה .... חלב ודבש שרו על תקופה שנגמרת ועם כל הכאב של הפרידה מחוויות וחברים - יש אופטימיות אדירה לקיץ הבא: אם זה מקיטנה, מחנה קיץ, סיום בית ספר יסודי או חטיבה, סיום טיול עם חברים או סתם סיום שך בילוי חד פעמי עם ידידים מזדמנים..... רוצים סוד? כל פעם שאני שומע את השיר - בסופו אני באמת מזיל דמעה . השיר הזה הוא קלאסיקה עצומה - ואני לא מכיר אחד בישראל שאינו מחסיר פעימה כשהוא שומע את השיר..... אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש כולנו נתרגש - זה נפלא. אולי עוד קיץ נמחה את הדמעה ואם תגיע השעה ונבקש - אולי עוד קיץ ניפגש.

 

[yafyafit]

אויש זה ברור...

בתור ילדה מעולם לא לקחו אותי להצגות ופסטיגלים, היו להורים שלי דאגות כלכליות קצת יותר רציניות... אבל כן היה לי תקליט של אחד הפסטיבלים לשירי ילדים, ובו היה השיר הזה ששר הילד המקסים רונן בהונקר ( מעניין איפה הוא היום...) - אמא הו אמא חבקיני חזק, ולעולם לא ניפרד.... תודה על ההזדמנות לזכות בכרטיסים. יש לי שני בנים בגילאי 5+2 שמאד ישמחו לקבל מתנה כזו (האמת שאתמול הם כבר לקחו עלונים כאלה שתלויים ליד הגן, ואמרו לי - "אמא איזה כיף, אנחנו הולכים למותק של פסטיבל!" ואני אמרתי - "רגע, זו רק פרסומת, צריך לשלם הרבה כסף כדי לקנות את הכרטיס האמיתי!") יפית

 

[rahela1]

ה-קלאסיקה

"ילד פלא, הו, ילד פלא הו, ילד פלא פלא..." כולנו ילדי פלא במובן זה או אחר, לא? אין כמו הקלאסיקה הזו!!!

 

[קארין של שרון]

מה שאני זוכרת..

זה את העיוות במילות השיר למשל: שרנו רוץ בין סוסים (במקום סוסי) עוגה עוגה עוגה במעגל נחוגה...אני זוכרת שראיתי ספר של שירי ילדים ובו רואים ילדים עושים מעגל כשבאמצע יש עוגה! בבגרות הבנתי שעוגה זה בא מלשון לעוג לעשות מעגל ולא מלאכול עוגה טעימה של יום הולדת

 

[פרנגס]

ברבאבא בברבאבא, אין כמוך בעולם....../images/Emo79.gif

אחד השירים המדהימים לדעתי , יפי שביט מקסימה ואין עליה. זה הזכרון שלי זה הפסטיגל הכי שווה שאני בתור ילדה זוכרת. סיגל.