צו גיוס
אין ספק שערביי ישראל מופלים לרעה, אבל אינני מבין למה הפרות הסדר שלהם מתואמות עם הפלסתינאים. היו להם 52 שנה להפגין (ברשיון)ולמחות. למה דווקא עכשיו? ולמה לצעוק ``איטבח אל יהוד`` ? זה הזמן לגייסם לכוחות הביטחון ולהעמידם במיבחן הנאמנות ע``י שבועת אמונים למדינה בעת לבישת מדי צה``ל. לאחר השבעתם, יש להציבם מול התנזים ושות`. מי שנאמן למדינה, יקבל את מלוא הזכויות. ומי שלא ? זה גם הזמן לחזור לרעיון החלוקה (בתיקוני גבול והחלפת שטחים)ולהקים את פלסתין ב` עבור ערביי ישראל. כתומך נלהב של תהליך השלום (ז``ל), אני מודה שכנראה טעינו בפרטנר, אם כי לא לא בעצם הפתרון כי הרי רק הסכם שלום מוסכם על שני הצדדים הוא אשר יביא לשקט ושיגשוג. מדינת ישראל עדיין לא החליטה אם היא שייכת למזרח (האלים, הלא-דימוקרטי,החשוך) אליו מושך חלק ניכר מהציבור, או למערב (הסובלני, הדימוקרטי, הנאור) אליו מנותבת המדיניות הרשמית של מדינת ישראל מאז הקמתה. הדבר גורם לכך שהמדינאים שלנו מדברים ``מערבית`` עם שכנינו הדוברים ``מזרחית``. דו-שיח של חרשים. הרחוב הישראלי אכן דובר ``מזרחית`` אך שוכח את היתרונות של השפה ה``מערבית``:גביע אירופה, חברות (עתידית) בקהיליה האירופית וכו`. עראפאת שאינו דובר ``מערבית`` מתעתע במערב בערמומיות מזרחית . עם רגל אחת בקבר, הוא כנראה בחר להכנס להסטוריה הפלסטינאית כקבלן של בתי קברות ומחנות פליטים, וכאחד המנהיגים הערביים שאיחדו את עם ישראל.