Shellylove
New member
כבוד לילד - עד כמה?
קראתי הרבה פעמים בפורום את גישת רבים כאן בנושא הכבוד לילד וההתייחסות אליו כאל אדם, מבלי "להשליט" עליו מרות הנובעת מ"כוחנו" כגדולים. בגדול, הגישה מאד נראית לי ואני גם חושבת שאני מיישמת אותה במידה רבה. אבלהשאלה שלי היא עד כמה רחוק ללכת עם זה? למשל, קורה שאני מציעה לשלי (בת 1.8) ללכת לים, שזו פעילות מאד אהובה עליה והיא עונה: לא רוצה. האם לכבד את דעתה ולהישאר בבית למרות שאני יודעת שברגע שנרד למטה היא תלך בשמחה ותיהנה מאד? או "לקחת אותה בכוח"? עוד דוגמא (היפוטטית): אם צריך ללכת הביתה (כי מאוחר, כי אמא צריכה ללכת לאנשהו וכו´) והיא לא רוצה, אני לא יכולה לכבד את דעתה, וגם אם אני מסבירה שצריך ללכת כי... והיא עדיין לא רוצה ללכת, מה לעשות? לקחת בכוח? השתמשתי בדוגמאות רק לצורך חידוד השאלה שלי: עד כמה באמת אפשרי (ברמה הפרקטית) לכבד את רצון הילד?
קראתי הרבה פעמים בפורום את גישת רבים כאן בנושא הכבוד לילד וההתייחסות אליו כאל אדם, מבלי "להשליט" עליו מרות הנובעת מ"כוחנו" כגדולים. בגדול, הגישה מאד נראית לי ואני גם חושבת שאני מיישמת אותה במידה רבה. אבלהשאלה שלי היא עד כמה רחוק ללכת עם זה? למשל, קורה שאני מציעה לשלי (בת 1.8) ללכת לים, שזו פעילות מאד אהובה עליה והיא עונה: לא רוצה. האם לכבד את דעתה ולהישאר בבית למרות שאני יודעת שברגע שנרד למטה היא תלך בשמחה ותיהנה מאד? או "לקחת אותה בכוח"? עוד דוגמא (היפוטטית): אם צריך ללכת הביתה (כי מאוחר, כי אמא צריכה ללכת לאנשהו וכו´) והיא לא רוצה, אני לא יכולה לכבד את דעתה, וגם אם אני מסבירה שצריך ללכת כי... והיא עדיין לא רוצה ללכת, מה לעשות? לקחת בכוח? השתמשתי בדוגמאות רק לצורך חידוד השאלה שלי: עד כמה באמת אפשרי (ברמה הפרקטית) לכבד את רצון הילד?