לימוד קריאה לילדה בת 3.5

[צימעס]

תודה שפירטת

 

[Kalla]

אני לא למדתי לקרוא מוקדם

ועדיין אני כמוך מבחינת התייחסות למילים ולטקסטים. אני דווקא מייחסת זאת לגישה הספרותית שלי ולא לגיל שבו התחלתי לקרוא. ידעתי מספרים ולמדתי לספור לפני שידעתי לקרוא ואני משום מה לא רואה מספרים בכל מקום, לא זוכרת אותם טוב ואין לי כל עניין מיוחד בהם ואף פעם לא היה.

 

[פלגיה]

ילד עד גיל שלוש

צריך ללמוד דבר חשוב - שלא משנה איך נסתכל על חפץ: מלמעלה, מלמטה, מהצד או מקדימה הוא יישאר אותו דבר. הכוס נשארת כוס גם כשהופכים אותה. באותיות - זה הפוך. אם נסובב את ח' היא תהיה כ'. ממש לא אותו הדבר. הילד שלי הכיר את כל האותיות בגיל שנתים ורבע. בלי שום בלבול בין ב' לבין כ' או בין ד' לבין ר'. ממש הכיר. איך? יש ספרים בבית יש משחקים עם אותיות. אני לא חוסמת אף אחד ועונה על כל שאלה. באופן מפתיע בגיל 3 הוא שכח את הכל, ובגיל 4 התחיל ללמוד לקרוא מהתחלה. אבל אני לא מלמדת. אני מצביעה על אותיות ואומרת שמות. אבל לא מצפה שהילד יקלוט את זה. אם הוא קולט - יופי. אני לא שואלת. בערך בגיל 5 אני כן מצפה שהילד יידע את שמות האותיות ואת הצליל שלהן - אבל לא מחייב לקשר את זה לצורת האות, ובטח לא לכתיבת האותיות. רק פעם אחת התערבתי בלימוד הקריאה של ילדי: כשהבת שלי התחילה לקרוא הכל בקמצים ובפתחים, השתמשתי בעצה של מורה בכיתה א' והראיתי לה שיש צלילים אחרים ואיך הם נראים. בכל השאר הם "למדו לבד". לבד - זה לא מהאוויר. לבד זה בקצב שלהם ובהובלה שלהם. וחבל לי שההוראה בבית הספר הסטנדרטי לא נעשית בצורה הזאת.

 

[Mלביאה]

האמת היא שעקרונית - זו גם "צורת

הלימוד שלי"... אנחנו פשוט מסתכלות על זה מכיוונים הפוכים. מבחינתי - כפי שבזמנו הראיתי לו צורות - ממש שירטתי צורות צבעוניות על דף (בגיל שנה וחצי- שנתיים) - זה היה ללמד, אותו דבר עם אותיות, אני כותבת לו אותיות או מילים (או מספר, או במחשב, לא חשוב איפה) ומבהירה לו אותן, וגם -לא שואלת "איזו אות זו?" או "מה כתוב פה?" ובכ"ז זה נחשב אצלי ללימוד. אצלך זה נחשב התפתחות טבעית...

 

[פלגיה]

נכון

רק שאצלי: אם לא ילמדו צורות זה משהו שצריך לטפל בו, ואם לא ילמדו אותיות - אז לא. וכאמור מתוך 5 ילדים שהגיעו לגיל שלושה נכנסו לבית ספר קוראים, ושנים לא. ממה שראיתי עם זאת שנכנסה לכיתה א' ללא ידיעת קריאה (כן עם ידיעת ציור אותיות) - היא למדה לקרוא במהירות הגדולה ביותר מכולם. זה העניין של "בשלות".

 

[צימעס]

גם אני עושה דברים כאלה, אבל רק אם

מבקשים ממני (ומפסיקה כשנגמרת ההתענינות).

 

[אור2221]

בתור ילדה שקוראת שוטף

מגיל צעיר משלוש, בהחלט היה לי רווח נקי אח"כ. הבעתי התעניינות, הכרתי אותיות וצלילים, אמא שלי עשתה לי כרטיסיות עם מלים ותלתה אותן בחדר. על פי הסיפורים, כל מילה שהיא שמה על הלוח למדתי, וכל פעם היא הוסיפה מלים. את אחותי הקטנה ואחי היא לא לימדה, הם פשוט לא היו מעוניינים. היא ניסתה והם לא הביעו כל עניין. אני היחידה שלמדתי וזה מראה שהלמידה אכן באה מהילד.

 

[Mלביאה]

לגמור לחקור את העולם בגיל 3? ../images/Emo12.gif

אני עשרות שנים אחרי גיל שלוש ועדיין מתבוננת בעולם. אם התפיסה היא כזו, שמתחילים ללמוד רק אחרי ששום דבר כבר לא מעניין - אז איך בכלל אפשר ללמוד?? הרי אמורים ללמוד אך ורק בגלל שהכל מעניין ורוצים לחקור את העולם עוד ויותר לעומק. הקריאה, כידוע, היא כלי מדהים לשם כך. זה לא שברגע שלומדים לקרוא אז זהו, הראש קבור בין ערימות ספרים ושוכחים לצאת לשחק. אני חושבת שלימוד קריאה בגיל זה הוא נהדר - כל עוד הילד מראה עניין בכך. ואם זה מה שלאב ולילדתו כיף לעשות יחד - מה רע? מי אמר שדווקא השתוללות בגינה בצוותא מתאימה יותר? לגבי שימוש בקריאה - אמי למדה אותנו לקרוא מוקדם - כן, ביזמתה - ועשינו בזה שימוש כבר אז. נהנתי לקרוא בעצמי, בנסיעות ארוכות היתה לי תעסוקה לכל אורך הדרך בקריאת השלטים ושמות הרחובות, ואפילו, לתקופה מסוימת הטעמתי חי"ת ועי"ן בקריאת ספר (רק בקריאה - כך יכולתי להבחין בין חי"ת לכ"ף ובין עי"ן לאל"ף) בהשפעת גננת תימניה אהובה. (אל דאגה, אלה היו ספרי ילדים, לא הנחיתו עליי את דוסטוייבסקי בגיל ארבע וחצי)

 

[נוגה של צדק]

גם לי זכורים לטובה הימים

שאבי לימד אותנו קריאה (אגב הוא לימד גם את אימי שהיתה עולה חדשה וידעה לקרוא רק בלועזית...) אני זוכרת אותו ממש מלמד ואותנו לומדים בהנאה רבה. ואני גם חושבת שהאינטימיות של הלימוד של הורה וילד היא מאד מוצלחת.

 

[galia26]

את אחות שלי? ../images/Emo6.gif

כל בוקר הייתי הולכת לעבודה של אבי ולפני הגנון הוא היה מלמד אותי קרוא וכתוב זה נחקק אצלי כזכרון מתוק ביותר ואני עוד יותר מתענגת עכשיו כשאני רואה אותו מלמד את הילדים שלי... ד"א הוא לימד גם את אימי האנגלוסקסית...כמו אצל נוגה.

 

[מדעי החיים]

לי זה נראה מוקדם ממש "ללמד"

אני מעדיפה שיטות שמתקשרות למשחק. אני קניתי ספר מקסים בארה"ב (הוא באנגלית ולא תורגם לעברית) שנראה GAMES FOR READING. יש בו כל מיני רעיונות מקסימים למשחקים עם חרוזים למשל, או משחקי "חברה" משחקיים שבאופן עקיף מקדמים ומפתחים יכולות קריאה. שוב - אין שם שום דבר שקשור ל"לימוד", אלא יותר הכרות עם הברות, מילים, קישור בין אות לצליל וכו'. אני אוהבת את הכוון הזה. ראה שאלתי פה למטה בעניין דומה.

 

[נוגה של צדק]

למה אתם מפחדים מהמילה" לימוד?"

לא צריך להושיב את הילדים בשורה ולהרביץ להם בסרגל אם לא יודעים את התשובה. אבל אם יושבים איתם בכיף ומלמדים אותם , זה כיף להם בדיוק כמו משחק הרי הם לא יודעים שעכשיו " לומדים" הם בכיף עם אמא שלהם או אבא שלהם רואים אותיות ולומדים להבין את משמעותן כמו את משמעות הניקוד וכולי. באותה מידה אני מראה להם תמונות של ארצות או בעלי מסביר על מערכת השמש. למה כולם נורא לחוצים כשאומרים "לימוד" והכל בסדר כשקוראים לזה משחק? ולגבי שיטת האורינות והקריאה כמכלול היא ניכשלה בגדול. מכיון שאם היסודות אינם קיימים ואינם חזקים וילד לא יודע היטב אות אות וניקוד ניקוד הוא לא ידע לקרוא, הוא פשוט ינסה לנחש. עובדה שעכשיו גם בתי הספר מנסים לחזור לשיטה הישנה והטובה.

 

[צימעס]

שיטת הלימוד -

תלוי עבור איזה ילד. כשמלמדים בכתה אולי אין ברירה וצריך ללמד את כולם באותה שיטה, אבל אם לומדים בבית, יש ילדים עבורם "השפה כמכלול" מתאימה יותר. (סביר שבהמשך גם אלה גם אלה יכירו את כל האותיות, כל סימני הניקוד וכו')

 

[פלגיה]

גם בכיתה - לא מלמדים את כולם באותה

שיטה. המנהלת של "הורים לילדים ביסודי" חני ב היא מורה בכיתה א' והיא מספרת שאצלה בכיתה יש כמה שיטות להוראת קריאה שנלמדות במקביל.

 

[צימעס]

טוב לשמוע.

 

[אור2221]

כך בדיוק לימדו אותי

את סימני הניקוד למדתי רק בכיתה א', אחרי קריאה במשך שלוש שנים. לא זוכרת איך התמודדתי עם מלה שלא הכרתי, אבל מסתבר שהסתדרתי והצלחתי לקרוא אותה, עובדה.

 

[נוגה של צדק]

סיפורים אישיים זה יפה מאד אבל

זה לא מעיד על הכלל. גם לא מעיד על שיחטה טובה ללמד את הילד. זה נעשה על ידי מחקרים שמה לעשות הוכיחו בצורה חד משמעית ששיטת החדר היא המוצלחת ביותר כמו כן רמת הבנת הניקרא ויכולת הקריאה של בוגרים שלמדו בשיטת המכלול כל כך גרועה לעומת האחרים שזה מעיד על כישלון עצום של השיטה. הסיפור שלך הוא כמו זה של הסבתא התימניה שכל החיים עישנה נרגילה ולעסה גת שתתה גלונים של עראק ומתה בגיל 140 מה אנחנו לומדים מיזה?

 

[אור2221]

אל תביני אותי לא נכון

אני חושבת שהשיטה הזו מחרידה ללימוד בבתי הספר, ומסכימה איתך לגבי שיטת החדר - אבל היא בהחלט התאימה לי, כילדה שכבר לבד זיהתה מילים ועשתה את הקישור בין האותיות למלים. נראית לי שיטה בהחלט לא רעה ללימוד מוקדם של קריאה - לפני גיל בית ספר, כאשר הילד מראה יכולת ועניין.

 

[צימעס]

כדאי שתשאל בפורום של מורים/גננות

פורום זה הוא פורום של הורים, ואיננו מומחים בהוראת קריאה. מותר לשאול אותך למה אתה מלמד את הילדה לקרוא? האם גם היא "מעונינת להתקדם כדי להגיע ליכולת קריאה"?

 

[mevav1]

אצל שני ילדיי לפני10 שנים ו7 שנים

לימדו את שיטת האוריינות. השיטה מאוד התאימה להם אם כי כאמור,הם ידעו לקרוא ולכתוב,בעיקר לכתוב מעולה כבר לפני כן. אבל בכל זאת,לא לימדתי אותם קריאה והיה חסר להם חומר כי לימדתי אותם מה שרצו וחששתי אז ללמד אותם חומר שמא יבלבל אותם. אז בקיצור,הם למדו לקרוא שוטף ובהטעמה כבר במחצית הראשונה ללימודים בעוד שרוב הכתה ואף השכבה בקושי ידעו לכתוב. אבל זה באמת תורשתי ומזלם שירשו ממני את זה

בכל אופן,לי האוריינות בזמנו נראתה שיטה מאוד קשה וזכור לי שהשיטה שאני למדתי בביה"ס-בני כתתי כי ידעתי כבר לקרוא,הייתה השיטה של נמה קמה או איך שהיא נקראת. ומעניין אם זו השיטה גם כיום.