לימוד קריאה לילדה בת 3.5

[volfson]

לימוד קריאה לילדה בת 3.5

שלום. אני עובד עם הילדה על אותיות, היא כבר מזהה את רובן, ועכשיו אנחנו עובדים על "באיזה אות מתחילה המילה X". אני מעוניין להתקדם איתה כדי להגיע ליכולת קריאה, אבל לא כ"כ ברור לי באיזה אופן. האם יש משמעות לכתיבת האותיות ? היא יודעת לכתוב את שמה, אבא וכו'. האם זה הזמן להתחיל לעבוד על ניקוד והברות ? האם לעבוד על מילים שלמות ? באיזה אביזרים אתם ממליצים להשתמש ? תודה.

 

[פלגיה]

השאלה הראשית היא - למה?

למה "לעבוד איתה על קריאה"? אם זה מגיע מהילדה והיא מתעניינת ורוצה זה נהדר. ואז גם אין שאלה איך לעבוד. פשוט עונים על השאלות שלה. היא תוביל את עצמה לקריאה. אם זה בא ממך - הנח לה בשקט. עוד יהיו לה המון שנים ללמוד קריאה. בגיל 3 וחצי צריך ללמוד את כל העולם שמסביב. הקריאה יכולה לחכות.

 

[נוגה של צדק]

למה לא?

מי אמר שקריאה צריכה להתחיל בגיל 6? משרד החינוך? מי קבע את זה? ואם יהיו לה עוד הרבה שנים ללמוד קריאה מה יזיק לה ללמוד את זה עכשיו? למה "הנח לה" מה הוא עושה לה רע? למה התפיסה הזאת שאם אתה מלמד את הילד אתה פוגע בנפשו הרכה ואם אתה נותן לו לצפות בערוץ הופ החסר כל אינטליגנציה אתה תורם לו? למה שהקריאה תחכה? אם היא תדע לקרוא זה יפתח לה את העולם, למה לפתוח אותו בגיל 6 ולא בגיל 3? אלפי חרדים לומדים קריאה בגדיל שלוש וזה לא מזיק להם כלל וההפך הוא הנכון הם שולטים בקריאה ובהבנת הניקרא פי כמה מאלה שלמדו את זה בגיל שש ושבע. ןלך האבא- תלמד לפי הסדר: 1-שליטה מוחלטת בכל האותיות כולל סופיות 2- ניקוד החל מקמץ , פתח, חיקי , צירה, סגול, שורוק וקובוץ 3- מילים שלמות קלות רק בפתח או קמץ וכן הלאה... יש ספרים לזה. בהצלחה!!

 

[פלגיה]

שיטת החדר

בונה על היכרות עם האותיות החל מגיל 3 (לגיטימי, גם אני עושה את זה) ועל היכרות עם הצלילים. לא מתחילים בפיענוח טקסטים לפני גיל חמש. אחי למד בשיטת החדר. הוא ידע לקרוא מוקדם. מתי הוא התחיל לקרוא ממש? בגיל 6. אז הקריאה תפסה אותו. לא אמרתי שקריאה צריכה להתחיל בגיל 6. הקריאה היא שלב אחרי שנחקר כל שאר העולם מסביב - בראיה, במגע, וכו'. יש ילדים שסיימו לחקור בגיל 3. הם מלמדים את עצמם לקרוא. אני הייתי כזאת אף אחד לא היה צריך "לעבוד" איתי על הקריאה. זה הגיע מתוך משחק ומתוך הנאה. יש ילדים שהשלב מגיע בגיל 5 או 6 או 7. לכפות עליהם לימוד מוקדם יותר - עלול ליצור תסכולים מיותרים. אני לא נגד קריאה בגיל צעיר (3 ילדים שלי נכנסו לכיתה א' כשהם קוראים שותף) אני נגד הכנסת "בית ספר" לפני שמגיע הזמן לכך.

 

[נוגה של צדק]

מי מחליט מתי נכון ללמד קריאה?

הרי חקירת העולם לפי התיאור שלך היא בעצם דבר שלא ניגמר. מה פתאום סיימו לחקור את העולם בגיל שלוש? אני לא מכירה אף אחד שסיים לחקור את העולם בגיל הזה ובכלל. וגם- מה זה " מלמדים את עצמם"? הרי אם לא יגידו לך שאלף זה אלף מאיפה תדעי את זה? מרוח הקודש? נכון שיש ילדים שרצים עם זה אבל גם להם צריך להקנות את היסודות. יש ילדים שפחות נכנסים לזה אז צריך לעבוד איתם יותר קשה. בכל מיקרה אני בעד יסודיות של בנית הקריאה ואת זה שיטת החדר עושה מצויין. כל מישפחתי כולל אני למדו כך - וקראנו וכתבנו הרבה לפני גיל חמש. ברור שיש כאלה שיותר קשה להם . אז אני טוענת ההפך- למה לא להקנות את היסודות כבר מגיל צעיר ולהתקדם עם הילד בקצב שלו? הרי אם נתחיל בגיל שש והקצב של הילד הוא איטי- מתי ידע לקרוא? חוץ מיזה כשאני לימדתי לקרוא התייחסתי לאות כמו אל תמונה- כמו שאני מסבירה שגמל זה גמל באותה מידה של הפשטה אני מסבירה שאלף זה אלף וכן הלאה. אני לא מכירה אף ילד שניפגע מיזה שלמד מוקדם מידי . אני מכירה הרבה ילדים שניפגעו מיזה שהתחילו את לימוד הקריאה מאוחר מידי.

 

[mevav1]

דעתי היא שרק אם זה בא מבתך..

אם היא רוצה ללמוד ורק אם זה בא ממנה,רק אז תלמד אותה. אני יודעת מהגדולים שלי ששיטת האוריינות היא השיטה הכי מוצלחת. אבל אני לא מורה ואין לי מושג מה לומר לך בנוגע לזה. אבל...תניח מולה ציור או תמונה כלשהיא ושיהיה כתוב מתתחת או ליד את שם הדמות וככה בכל דבר והילדה "תצלם" את האובייקט ותדע מה כתוב במשך הזצמן. מעבר לכך..שהיא תדע היטב אתאותיות האלף בית ושתבין את המשמעות שלהן. כלומר,שבאות אלף מתחילה המילה אוירון למשל. אבל באמת שאין לי מושג כיצד ללמדה. אני ממינה שזה יבואמ מנה. אגב,את ילדיי הגדוים לא שלחתי להכנה לכתה א' רק בגלל שהמורות והגננות אמרו לי שהם טובים בכך והם יוצאים מצויין לקרוא ולכתוב ולא כדאי ללמד אותם כעת עוד חומר נוסף כי ישעמם להם. לכן הפסקתי ללמדם אלא רק מה שהם רצו לדעת ובאמת בכתה א' הם טסו עם החומר ועברו את כולם..אבל שעמם להם..וזה לא טוב.

 

[צימעס]

שתי הערות על דברייך

1 - שאלת איך ילד יתחיל ללמוד לקרוא אם הוריו לא יציגו בפניו את האותיות. ילדים רואים סביבים טקסטים כתובים כל הזמן - ספרים שקוראים להם, תויות על מוצרי מזון, שלטים, פתקים שאנחנו כותבים לעצמנו וכו' וכו'. כל ילד מגיע מתישהו לסקרנות לגבי משהו שנמצא סביבנו כ"כ הרבה. אני מכירה אי אילו ילדים שלמדו לקרוא כשהם רצו, וכל מה שהוריהם עשו היה לענות להם על שאלות שבאו מהילדים. 2 - אמרת שאינך מכירה ילדים שניזוקו מלימוד קריאה מוקדם מדי. השאלה היא "מהו נזק?". אני יכולה לחשוב על הרבה סוגים של נזק, ואני משערת שחלקם כלל לא יראו בעיניך נזק. דוגמה משל עצמי: למדתי לקרוא בגיל צעיר, אני בנאדם של מילים ושל טקסטים כתובים. אני לא יכולה שלא לקראו מילים שנמצאות לידי. עכשיו - אני לא יודעת האם הביצה היתה קודם, או שמא התנגולת - כשאני רואה סרט עם כתוביות, אפילו אם הוא בעברית (שלא לדבר על שפה אחרת), אני קודם כל קוראת. אני מפספסת ככה את התמונה, וחלק גדול מהקול. (אגב, כשאני חושבת על זה עכשיו, נדמה לי שתכונות אלה הטשטשו אצלי מעט עם הגיל.) 2 ב - בדומה, אמרת שאת מכירה ילדים שניזוקו מלימוד קריאה מאוחר מדי (אני ממציאה מקרה: התחיל רק בגיל 6, התקשה, פיגר בחומר אחרי חבריו, והצליח בקושי להשתלט על קריאה בקצב סביר בגיל 9). למיטב הבנתי, ילדים אלה הם ילדים שהיו אמורים ללמוד לקרוא עוד יותר מאוחר, ובעצם גם הם ניזוקו מלימוד קריאה מוקדם מדי.

 

[נוגה של צדק]

תשובות

1-אם עונים להם על שאלות- אז מישהו איתם מסביר להם- אז הם לא ממש "למדו לבד" אלא נעזרו בסביבה המבוגרת יותר כדי ללמוד כך או אחרת. אולי " זה בא מהם" כמו שנורא חשוב פה לציין אבל לא ממש " למדו לבד" 2-אני מאחלת לך ולכל אלה שלמדו לקרוא "מוקדם מידי" שאלו יהיו הצרות שלהם בחיים. 3- כלומר לפי תפיסתך גם עם הילד הזה היינו צריכים לחכות עד ש"זה יבוא ממנו", אולי מעד זיקנה ושיבה? אולי לעולם לא? יש פה תפיסה שאני רואה לכל אורך הפורום, גם בגמילה גם בלימוד בכל דבר: חכי שזה יבוא מהילד... סליחה ואם זה לא יבוא מהילד? אולי זה ילד שכל היום רוצה לשחק בכדור ולא אכפת לו גם שיש לו חיתול באותו זמן? התפיסה של "לזרום עם הילד" והילד במרכז כבר הוכיחה את עצמה כשגויה, מצאנו את עצמו עם דור מפונק, אלים, אגואיסט, לא ממושמע, ועוד ועוד... מה יקרה אם יגידו לילד מה לעשות ומשהו יבוא מההורים?

 

[Mלביאה]

כמה שאני מסכימה איתך לכל אורך

השרשור. גם אני בתפיסה שהילד צריך דחיפה. אם ניתן לו לרחף - זה בדיוק מה שהוא יעשה - ירחף.

 

[צימעס]

"עד שיבוא מהילד" זה לא "הילד במרכז"

אני לא מכירה ילדים (שהוריהם חיכו "שזה יבוא מהם") שכל היום משחקים בכדור ולא מתענינים בקריאה-כתיבה-חשבון.

 

[Kalla]

מסכימה איתך מאוד, מאוד, מאוד!

 

[mevav1]

צימעס...לא הבנתי דבר אחד....אם גם

אני קראתי בגיל צעיר ותמיד הייתי הומנית,מגילצעיר וחזקה מאוד בתחום הזה,אז אם גםאני קוראת את התרגום כמו שתיארת מה זה אומר? שזה פספוס? ולמעשה,אקשה עלייך ואשאל אותך לדעתך: האם ללמד מוקדם בסופו של דבר או לא? האם כך או כך חלול לא להיות לטובה. מה דרך הביניים?

 

[צימעס]

ברמה התיאורטית

אני משתדלת ללמד ילדים כל דבר כשהם מבקשים אותו. לגבי עצמי - אני מרגישה שכשרגילים לראות את העולם דרך מילים כתובות, לא מספיק פנויים לראות אותו בעיניים: צבעים, צורות וכו' אני לא יכולה לומר לך אם זה כן או לא קשור לזמן בו למדתי לקרוא. יכול להיות שזה אופי שלי, יכול להיות שזה כמה קראתי לעומת כמה (לא) שיחקתי בשכונה בילדותי [אם כי שני אלה נראים לי כקשורים באותה צורה לסביבה בה גדלתי], אבל הרבה פעמים נדהמתי (הופתעתי, התרשמתי) מהאופן בו אנשים אחרים רואים דברים, וקצת הצטערתי.

 

[mevav1]

מעניין מה שאת כותבת.בכל מקרה

מה הקשר לכמה שיחקת או לא בשכונה?(אגב,גדלת בגבעתיים במקרה?).. כי אני שיחקתי בשכונה הרבה אבל גם ישבתי ללמוד המון ולכן,אם הבנתי אותך נכון,אצלי בכל אופן,אין קשר. לסביבה זה כן קשור..אבל בגדול זה אופי של ילד אם הוא אוהב ללמוד או לא.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

זאת רק את...

נראה לי שזאת תחושה סובייקטיבית שלך שנובעת ממשהו אחר, בטח לא מזה שלמדת לקרוא מוקדם. אני להבדיל, ידעתי לקרוא ולכתוב ב-2 שפות בגיל 3, עד היום אני מאוד אדם של מילים ושל קריאה, אבל גם של מספרים, אולי אפילו יותר. את רוב הילדות שלי העברתי בלשחק בחוץ אבל היו לי עוד המון תחביבים. גם כיום אני אדם של תחביבים ושל הרבה תחומים. אני גם מסכימה שהרעיון של "לזרום עם הילד" קצת נטול הגיון, ואפילו תבוסתני. בעיני זה מתפרש כפחד של הורים לקחת אחריות על התפקיד שלהם כהורים (פחד בין היתר מלדפוק את לילד ת'חיים ולהיות מושא טיפולים פסיכולוגיים אינסופיים). יש פחד להתמודד עם כל מה שיותר קשה מלהפשיר שניצל במיקרו אז בטח ובטח עם סוגיות קצת יותר מורכבות כמו שינה בלילה, גמילה, לימוד וכו'.

 

[פלגיה]

אז את מציעה ללמד את כולם קריאה

בגיל 3? לא מדובר על "לזרום עם הילד" מדובר על "חנוך לילד לפי דרכו" ההבדל הוא מאוד משמעותי.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

לא, איפה קראת את זה בכלל?

 

[אביטלתל]

זה מעניין

בעיניי זה קצת להפך וזה מעניין איך שאנחנו מסתכלים על אותו הדבר ונותנים לזה פרשנויות שונות לחלוטין אני חושבת שהרבה הורים שלא מסוגלים "לזרום עם הילד" הם לפעמים אנשים שמפחדים מפחדים שהילד לא יעמוד בציפיות החברה, לא יגיע להשגים שהוא "צריך" להגיע אליהם מעין מחשבה שאם לא נלמד אותם כלום אז הם לא ידעו כלום שאם לא נדחוף ונלמד אותם הם לא ילמדו אני חושבת שלילדים יש דחף טבעי ללמוד ולהתפתח התיאבון מגיע עם החשיפה למשל - ילד שנחשף לספרים ירצה ללמוד לקרוא, זה יגיע לבד בשלב כזה או אחר בעינייך זה מתפרש כפחד מאחריות אני בטוחה שיש הורים שאצלם זה ככה ואני מכירה הורים שאצלם זה מקום של שיחרור של הילדים להתפתח בקצב שמתאים להם, במקום לכפות עליהם את הקצב שמתאים לנו או שאנחנו חושבים שהם צריכים לעמוד בו

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

מה זה "לזרום עם הילד"?

במקרה של להענות לסקרנות טבעית של הילד אז התפקיד של ההורה הוא לדעת מתי זה טוב ומתי לא. הסקרנות של הילד שלי גורמת לו להצביע על אותיות ומספרים בספרים ולשאול מה זה, אז אני עונה לו ומכירה לו את האותיות, המספרים, החיות - הוא בוחר מה הוא אוהב ובמה הוא רוצה להעמיק. כאן אנחנו אמ-אמא של ה"זורמים". אני לא מתכוונת לעצור אותו או להאט אותו מחשש שהוא לא יישר קו עם כולם. הבעיה שלי עם "זרימה" היא במישור אחר, וזה להכליל ולהגיד על כל תופעה שהיא טבעית וטובה ובאה מהילד ולקבל אותה. וכן, כאן בהחלט יש חוסר התמודדות של הורים. הרי יש לנו תפקיד בחיים שלהם מגיל 0 ויש הרבה מצבים שאנחנו עושים טעות וזה מתבטא בהתנהגות של הילד, אז יש הרבה התנהגויות שהן תוצאה של התערבות שלנו, לא הכל טבעי.

 

[אביטלתל]

זה באמת עניין של הגדרה

לזרום עם הילד בעיניי זה להענות לצרכים ולסקרנות הטבעית לא כל תופעה היא טובה בעיניי סביר להניח שהיא טבעית לילד בזמן ובמקום שבו היא קרתה, אבל היא לא תמיד טובה ומתאימה ולפעמים נדרשת תגובה שלנו.