לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1820118,201 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'מקפיצה את הדיון בנושא הוראת קריאה'
מקפיצה את הדיון בנושא הוראת קריאה
29/05/2006 | 07:33
147
44
לצפיה ב-'לימוד קריאה לילדה בת 3.5'
לימוד קריאה לילדה בת 3.5
<< ההודעה הנוכחית
25/05/2006 | 09:33
146
1461
שלום.

אני עובד עם הילדה על אותיות, היא כבר מזהה את רובן, ועכשיו אנחנו עובדים על "באיזה אות מתחילה המילה X".

אני מעוניין להתקדם איתה כדי להגיע ליכולת קריאה, אבל לא כ"כ ברור לי באיזה אופן.

האם יש משמעות לכתיבת האותיות ? היא יודעת לכתוב את שמה, אבא וכו'.

האם זה הזמן להתחיל לעבוד על ניקוד והברות ?

האם לעבוד על מילים שלמות ?

באיזה אביזרים אתם ממליצים להשתמש ?

תודה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'השאלה הראשית היא - למה?'
השאלה הראשית היא - למה?
25/05/2006 | 21:09
88
179
למה "לעבוד איתה על קריאה"?

אם זה מגיע מהילדה והיא מתעניינת ורוצה זה נהדר. ואז גם אין שאלה איך לעבוד. פשוט עונים על השאלות שלה. היא תוביל את עצמה לקריאה.

אם זה בא ממך - הנח לה בשקט. עוד יהיו לה המון שנים ללמוד קריאה. בגיל 3 וחצי צריך ללמוד את כל העולם שמסביב. הקריאה יכולה לחכות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למה לא?'
למה לא?
25/05/2006 | 21:28
87
130
מי אמר שקריאה צריכה להתחיל בגיל 6? משרד החינוך? מי קבע את זה?
ואם יהיו לה עוד הרבה שנים ללמוד קריאה מה יזיק לה ללמוד את זה עכשיו? למה "הנח לה" מה הוא עושה לה רע? למה התפיסה הזאת שאם אתה מלמד את הילד אתה פוגע בנפשו הרכה ואם אתה נותן לו לצפות בערוץ הופ החסר כל אינטליגנציה אתה תורם לו? למה שהקריאה תחכה? אם היא תדע לקרוא זה יפתח לה את העולם, למה לפתוח אותו בגיל 6 ולא בגיל 3?
אלפי חרדים לומדים קריאה בגדיל שלוש וזה לא מזיק להם כלל וההפך הוא הנכון הם שולטים בקריאה ובהבנת הניקרא פי כמה מאלה שלמדו את זה בגיל שש ושבע.
ןלך האבא-
תלמד לפי הסדר:
1-שליטה מוחלטת בכל האותיות כולל סופיות
2- ניקוד החל מקמץ , פתח, חיקי , צירה, סגול, שורוק וקובוץ
3- מילים שלמות קלות רק בפתח או קמץ וכן הלאה...
יש ספרים לזה. בהצלחה!!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שיטת החדר'
שיטת החדר
25/05/2006 | 21:45
86
201
בונה על היכרות עם האותיות החל מגיל 3 (לגיטימי, גם אני עושה את זה)
ועל היכרות עם הצלילים.
לא מתחילים בפיענוח טקסטים לפני גיל חמש.
אחי למד בשיטת החדר. הוא ידע לקרוא מוקדם. מתי הוא התחיל לקרוא ממש? בגיל 6. אז הקריאה תפסה אותו.

לא אמרתי שקריאה צריכה להתחיל בגיל 6. הקריאה היא שלב אחרי שנחקר כל שאר העולם מסביב - בראיה, במגע, וכו'. יש ילדים שסיימו לחקור בגיל 3. הם מלמדים את עצמם לקרוא. אני הייתי כזאת אף אחד לא היה צריך "לעבוד" איתי על הקריאה. זה הגיע מתוך משחק ומתוך הנאה. יש ילדים שהשלב מגיע בגיל 5 או 6 או 7. לכפות עליהם לימוד מוקדם יותר - עלול ליצור תסכולים מיותרים.

אני לא נגד קריאה בגיל צעיר (3 ילדים שלי נכנסו לכיתה א' כשהם קוראים שותף) אני נגד הכנסת "בית ספר" לפני שמגיע הזמן לכך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מי מחליט מתי נכון ללמד קריאה?'
מי מחליט מתי נכון ללמד קריאה?
25/05/2006 | 21:54
82
93
הרי חקירת העולם לפי התיאור שלך היא בעצם דבר שלא ניגמר. מה פתאום סיימו לחקור את העולם בגיל שלוש? אני לא מכירה אף אחד שסיים לחקור את העולם בגיל הזה ובכלל.
וגם- מה זה " מלמדים את עצמם"? הרי אם לא יגידו לך שאלף זה אלף מאיפה תדעי את זה? מרוח הקודש?
נכון שיש ילדים שרצים עם זה אבל גם להם צריך להקנות את היסודות. יש ילדים שפחות נכנסים לזה אז צריך לעבוד איתם יותר קשה.
בכל מיקרה אני בעד יסודיות של בנית הקריאה ואת זה שיטת החדר עושה מצויין.
כל מישפחתי כולל אני למדו כך - וקראנו וכתבנו הרבה לפני גיל חמש. ברור שיש כאלה שיותר קשה להם . אז אני טוענת ההפך- למה לא להקנות את היסודות כבר מגיל צעיר ולהתקדם עם הילד בקצב שלו?
הרי אם נתחיל בגיל שש והקצב של הילד הוא איטי- מתי ידע לקרוא?
חוץ מיזה כשאני לימדתי לקרוא התייחסתי לאות כמו אל תמונה- כמו שאני מסבירה שגמל זה גמל באותה מידה של הפשטה אני מסבירה שאלף זה אלף וכן הלאה.
אני לא מכירה אף ילד שניפגע מיזה שלמד מוקדם מידי . אני מכירה הרבה ילדים שניפגעו מיזה שהתחילו את לימוד הקריאה מאוחר מידי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'דעתי היא שרק אם זה בא מבתך..'
דעתי היא שרק אם זה בא מבתך..
25/05/2006 | 22:19
67
אם היא רוצה ללמוד ורק אם זה בא ממנה,רק אז תלמד אותה.

אני יודעת מהגדולים שלי ששיטת האוריינות היא השיטה הכי מוצלחת.
אבל אני לא מורה ואין לי מושג מה לומר לך בנוגע לזה.

אבל...תניח מולה ציור או תמונה כלשהיא ושיהיה כתוב מתתחת או ליד את שם הדמות וככה בכל דבר והילדה "תצלם" את האובייקט ותדע מה כתוב במשך הזצמן.

מעבר לכך..שהיא תדע היטב אתאותיות האלף בית ושתבין את המשמעות שלהן. כלומר,שבאות אלף מתחילה המילה אוירון למשל.

אבל באמת שאין לי מושג כיצד ללמדה.
אני ממינה שזה יבואמ מנה.
אגב,את ילדיי הגדוים לא שלחתי להכנה לכתה א' רק בגלל שהמורות והגננות אמרו לי שהם טובים בכך והם יוצאים מצויין לקרוא ולכתוב ולא כדאי ללמד אותם כעת עוד חומר נוסף כי ישעמם להם.

לכן הפסקתי ללמדם אלא רק מה שהם רצו לדעת ובאמת בכתה א' הם טסו עם החומר ועברו את כולם..אבל שעמם להם..וזה לא טוב.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שתי הערות על דברייך'
שתי הערות על דברייך
26/05/2006 | 10:04
75
80
1 - שאלת איך ילד יתחיל ללמוד לקרוא אם הוריו לא יציגו בפניו את האותיות. ילדים רואים סביבים טקסטים כתובים כל הזמן - ספרים שקוראים להם, תויות על מוצרי מזון, שלטים, פתקים שאנחנו כותבים לעצמנו וכו' וכו'. כל ילד מגיע מתישהו לסקרנות לגבי משהו שנמצא סביבנו כ"כ הרבה.
אני מכירה אי אילו ילדים שלמדו לקרוא כשהם רצו, וכל מה שהוריהם עשו היה לענות להם על שאלות שבאו מהילדים.

2 - אמרת שאינך מכירה ילדים שניזוקו מלימוד קריאה מוקדם מדי.
השאלה היא "מהו נזק?".
אני יכולה לחשוב על הרבה סוגים של נזק, ואני משערת שחלקם כלל לא יראו בעיניך נזק.
דוגמה משל עצמי: למדתי לקרוא בגיל צעיר, אני בנאדם של מילים ושל טקסטים כתובים. אני לא יכולה שלא לקראו מילים שנמצאות לידי. עכשיו - אני לא יודעת האם הביצה היתה קודם, או שמא התנגולת - כשאני רואה סרט עם כתוביות, אפילו אם הוא בעברית (שלא לדבר על שפה אחרת), אני קודם כל קוראת. אני מפספסת ככה את התמונה, וחלק גדול מהקול. (אגב, כשאני חושבת על זה עכשיו, נדמה לי שתכונות אלה הטשטשו אצלי מעט עם הגיל.)

2 ב -
בדומה, אמרת שאת מכירה ילדים שניזוקו מלימוד קריאה מאוחר מדי (אני ממציאה מקרה: התחיל רק בגיל 6, התקשה, פיגר בחומר אחרי חבריו, והצליח בקושי להשתלט על קריאה בקצב סביר בגיל 9).
למיטב הבנתי, ילדים אלה הם ילדים שהיו אמורים ללמוד לקרוא עוד יותר מאוחר, ובעצם גם הם ניזוקו מלימוד קריאה מוקדם מדי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תשובות'
תשובות
26/05/2006 | 10:22
3
69
1-אם עונים להם על שאלות- אז מישהו איתם מסביר להם- אז הם לא ממש "למדו לבד" אלא נעזרו בסביבה המבוגרת יותר כדי ללמוד כך או אחרת. אולי " זה בא מהם" כמו שנורא חשוב פה לציין אבל לא ממש " למדו לבד"
2-אני מאחלת לך ולכל אלה שלמדו לקרוא "מוקדם מידי" שאלו יהיו הצרות שלהם בחיים.
3- כלומר לפי תפיסתך גם עם  הילד הזה היינו צריכים לחכות עד ש"זה יבוא ממנו", אולי מעד זיקנה ושיבה? אולי לעולם לא?

יש פה תפיסה שאני רואה לכל אורך הפורום, גם בגמילה גם בלימוד בכל דבר: חכי שזה יבוא מהילד...
סליחה ואם זה לא יבוא מהילד? אולי זה ילד שכל היום רוצה לשחק בכדור ולא אכפת לו גם שיש לו חיתול באותו זמן?
התפיסה של "לזרום עם הילד" והילד במרכז כבר הוכיחה את עצמה כשגויה, מצאנו את עצמו עם דור מפונק, אלים, אגואיסט, לא ממושמע, ועוד ועוד...
מה יקרה אם יגידו לילד מה לעשות ומשהו יבוא מההורים?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כמה שאני מסכימה איתך לכל אורך'
כמה שאני מסכימה איתך לכל אורך
26/05/2006 | 10:49
60
השרשור. גם אני בתפיסה שהילד צריך דחיפה. אם ניתן לו לרחף - זה בדיוק מה שהוא יעשה - ירחף.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'"עד שיבוא מהילד" זה לא "הילד במרכז"'
"עד שיבוא מהילד" זה לא "הילד במרכז"
26/05/2006 | 12:15
61
אני לא מכירה ילדים (שהוריהם חיכו "שזה יבוא מהם") שכל היום משחקים בכדור ולא מתענינים בקריאה-כתיבה-חשבון.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מסכימה איתך מאוד, מאוד, מאוד!'
מסכימה איתך מאוד, מאוד, מאוד!
26/05/2006 | 13:51
38
לצפיה ב-'צימעס...לא הבנתי דבר אחד....אם גם'
צימעס...לא הבנתי דבר אחד....אם גם
26/05/2006 | 13:10
69
47
אני קראתי בגיל צעיר ותמיד הייתי הומנית,מגילצעיר וחזקה מאוד בתחום הזה,אז אם גםאני קוראת את התרגום כמו שתיארת מה זה אומר?
שזה פספוס?
ולמעשה,אקשה עלייך ואשאל אותך לדעתך:
האם ללמד מוקדם בסופו של דבר או לא?
האם כך או כך חלול לא להיות לטובה.
מה דרך הביניים?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ברמה התיאורטית'
ברמה התיאורטית
26/05/2006 | 13:25
68
44
אני משתדלת ללמד ילדים כל דבר כשהם מבקשים אותו.

לגבי עצמי -
אני מרגישה שכשרגילים לראות את העולם דרך מילים כתובות, לא מספיק פנויים לראות אותו בעיניים: צבעים, צורות וכו'
אני לא יכולה לומר לך אם זה כן או לא קשור לזמן בו למדתי לקרוא. יכול להיות שזה אופי שלי, יכול להיות שזה כמה קראתי לעומת כמה (לא) שיחקתי בשכונה בילדותי [אם כי שני אלה נראים לי כקשורים באותה צורה לסביבה בה גדלתי],
אבל הרבה פעמים נדהמתי (הופתעתי, התרשמתי) מהאופן בו אנשים אחרים רואים דברים, וקצת הצטערתי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מעניין מה שאת כותבת.בכל מקרה'
מעניין מה שאת כותבת.בכל מקרה
26/05/2006 | 17:42
29
מה הקשר לכמה שיחקת או לא בשכונה?(אגב,גדלת בגבעתיים במקרה?)..
כי אני שיחקתי בשכונה הרבה אבל גם ישבתי ללמוד המון ולכן,אם הבנתי אותך נכון,אצלי בכל אופן,אין קשר.
לסביבה זה כן קשור..אבל בגדול זה אופי של ילד אם הוא אוהב ללמוד או לא.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זאת רק את...'
זאת רק את...
27/05/2006 | 23:38
66
30
נראה לי שזאת תחושה סובייקטיבית שלך שנובעת ממשהו אחר, בטח לא מזה שלמדת לקרוא מוקדם. אני להבדיל, ידעתי לקרוא ולכתוב ב-2 שפות בגיל 3, עד היום אני מאוד אדם של מילים ושל קריאה, אבל גם של מספרים, אולי אפילו יותר. את רוב הילדות שלי העברתי בלשחק בחוץ אבל היו לי עוד המון תחביבים. גם כיום אני אדם של תחביבים ושל הרבה תחומים.

אני גם מסכימה שהרעיון של "לזרום עם הילד" קצת נטול הגיון, ואפילו תבוסתני. בעיני זה מתפרש כפחד של הורים לקחת אחריות על התפקיד שלהם כהורים (פחד בין היתר מלדפוק את לילד ת'חיים ולהיות מושא טיפולים פסיכולוגיים אינסופיים). יש פחד להתמודד עם כל מה שיותר קשה מלהפשיר שניצל במיקרו אז בטח ובטח עם סוגיות קצת יותר מורכבות כמו שינה בלילה, גמילה, לימוד וכו'.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז את מציעה ללמד את כולם קריאה'
אז את מציעה ללמד את כולם קריאה
28/05/2006 | 00:11
1
38
בגיל 3?

לא מדובר על "לזרום עם הילד" מדובר על "חנוך לילד לפי דרכו" ההבדל הוא מאוד משמעותי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא, איפה קראת את זה בכלל?'
לא, איפה קראת את זה בכלל?
28/05/2006 | 11:44
22
לצפיה ב-'זה מעניין'
זה מעניין
28/05/2006 | 00:30
2
25
בעיניי זה קצת להפך
וזה מעניין איך שאנחנו מסתכלים על אותו הדבר ונותנים לזה פרשנויות שונות לחלוטין

אני חושבת שהרבה הורים שלא מסוגלים "לזרום עם הילד" הם לפעמים אנשים שמפחדים
מפחדים שהילד לא יעמוד בציפיות החברה, לא יגיע להשגים שהוא "צריך" להגיע אליהם
מעין מחשבה שאם לא נלמד אותם כלום אז הם לא ידעו כלום
שאם לא נדחוף ונלמד אותם הם לא ילמדו

אני חושבת שלילדים יש דחף טבעי ללמוד ולהתפתח
התיאבון מגיע עם החשיפה
למשל - ילד שנחשף לספרים ירצה ללמוד לקרוא, זה יגיע לבד בשלב כזה או אחר

בעינייך זה מתפרש כפחד מאחריות
אני בטוחה שיש הורים שאצלם זה ככה
ואני מכירה הורים שאצלם זה מקום של שיחרור של הילדים להתפתח בקצב שמתאים להם, במקום לכפות עליהם את הקצב שמתאים לנו או שאנחנו חושבים שהם צריכים לעמוד בו
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מה זה "לזרום עם הילד"?'
מה זה "לזרום עם הילד"?
28/05/2006 | 11:54
1
29
במקרה של להענות לסקרנות טבעית של הילד אז התפקיד של ההורה הוא לדעת מתי זה טוב ומתי לא. הסקרנות של הילד שלי גורמת לו להצביע על אותיות ומספרים בספרים ולשאול מה זה, אז אני עונה לו ומכירה לו את האותיות, המספרים, החיות - הוא בוחר מה הוא אוהב ובמה הוא רוצה להעמיק. כאן אנחנו אמ-אמא של ה"זורמים".
אני לא מתכוונת לעצור אותו או להאט אותו מחשש שהוא לא יישר קו עם כולם.

הבעיה שלי עם "זרימה" היא במישור אחר, וזה להכליל ולהגיד על כל תופעה שהיא טבעית וטובה ובאה מהילד ולקבל אותה. וכן, כאן בהחלט יש חוסר התמודדות של הורים.
הרי יש לנו תפקיד בחיים שלהם מגיל 0 ויש הרבה מצבים שאנחנו עושים טעות וזה מתבטא בהתנהגות של הילד, אז יש הרבה התנהגויות שהן תוצאה של התערבות שלנו, לא הכל טבעי.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זה באמת עניין של הגדרה'
זה באמת עניין של הגדרה
28/05/2006 | 13:42
10
לזרום עם הילד בעיניי זה להענות לצרכים ולסקרנות הטבעית

לא כל תופעה היא טובה בעיניי
סביר להניח שהיא טבעית לילד בזמן ובמקום שבו היא קרתה, אבל היא לא תמיד טובה ומתאימה ולפעמים נדרשת תגובה שלנו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'פחד להתמודד?'
פחד להתמודד?
28/05/2006 | 08:10
60
17
הלכת רחוק.
את פשוט לגמרי לא מכירה אותי ואת ילדי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נכון, לא העברתי עלייך ביקורת'
נכון, לא העברתי עלייך ביקורת
28/05/2006 | 12:02
45
12
אני לא מכירה אותך בכלל, אין לי שום ביקורת עלייך.

כמו שאני לא מכלילה מהמקרה שלי כך גם את לא צריכה להכליל מהמקרה שלך. דוגמא אחת לפה או לשם לא אומרת שככה טוב, או אחרת.

מה שכן, יש לי בהחלט בעיה עם הגישה שאומרת שאם זה בא מהילד אז זה טבעי וזה טוב. אני לא מדברת על קריאה וכתיבה ולכן לא מעבירה ביקורת עלייך באופן פרטי, אני מדברת על הורים שלא מתערבים ולא שמים גבולות והתוצאה היא ילדים עם התנהגות לא נעימה, אלימה פיזית ומילולית.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
28/05/2006 | 13:07
8
לצפיה ב-'כלומר מבחינתך'
כלומר מבחינתך
28/05/2006 | 14:18
43
13
המשמעות של "לזרום עם הילד" זה "אי הצבת גבולות" ?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם אני חושבת שיש כאן בלבול מושגים'
גם אני חושבת שיש כאן בלבול מושגים
28/05/2006 | 22:08
42
13
לצפיה ב-'לא בהכרח.'
לא בהכרח.
29/05/2006 | 01:18
40
15
[אני, כמו חתולה, מוציאה את זה מההקשר של השרשור, מההקשר של קריאה וכתיבה. זה מילא, זה באמת לא קריטי]

הגבול בין "לזרום עם הילד" ל"לתת לו לעשות מה שבא לו כדי לא להגביל את ההתפתחות הטבעית שלו" - שממנו מחליקים בקלות ל"לתת לו לעשות ככל העולה על רוחו" - הנו דקיק ושקוף. למבוגרים אולי הוא ברור (גם זה לא בטוח...). לילד ממש לא.
באמת שאין מה לדאוג, המשאבים הפנימיים של הילד והחיבור העמוק שיש לו עם הטבע ועם עצמו לא יישברו על ידנו כ"כ מהר, לא בשנים הראשונות. ילדים במצבים איומים בהרבה  מסתם אמא/אבא שאומרים מה אסור ומה מותר נותרים ילדים ככל הילדים! עם מחשבות ילדותיות, רגשות ילדותיים, והסתכלות על העולם מנק' מבט של ילדים.

גם אני פעם חשבתי שזה בסדר לצייר על הקירות, מה פתאום להגביל את היצירתיות? עד שהוא קשקש על המסך של הלפטופ. גם אני פעם חשבתי שזה בסדר שידפוק על הסירים (מתי שבא לו!), הרי מה יותר קלאסי מילד שמתופף על סירים? - התשובה היא: מוסיקה קלאסית או לכל הפחות - קצת שקט!

בקיצור, אל דאגה, הוא לא יאבד את הדחף שלו לצמוח ולהתפתח מאיסורים והגבלים, זה יקרה בכל מצב, זה חזק מהכל. גם אם נגיד לו מה לעשות, גם אם (חלילה!) נאסור עליו דברים. גם כאלו שכל הבעיה בהם היא שהם מפריעים לנו. נכון, אנחנו הורים שרוחשים כבוד לילד ולצרכי החופש שלו, אבל אנחנו הרבה יותר מזה. מעבר לזה שאנחנו בני אדם, אנחנו הסביבה החברתית המיידית שלו, ומאתנו הכי חשוב שילמד כיצד יש להתנהג.
וחוצמזה, אנחנו היינו פה קודם. אז בבקשה, עם כל הכבוד - שהוא יזרום איתי . בכ"ז, בניגוד אליו, אני לא נולדתי אתמול וכבר רכשתי לי מושג או שניים אודות הלכות העולם הזה.  

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני כל כך לא מסכימה איתך!'
אני כל כך לא מסכימה איתך!
29/05/2006 | 07:32
38
13
העובדה שאני מכבדת את הילד שלי כאדם, העובדה שאני נותנת מקום גם לרצונות שלו ולבחירות שלו, העובדה שאני מנסה שלא לכפות עליו דברים - ממש ממש לא אומרת, שהוא זה שמכתיב את מהלך העניינים.
הכללים (או אם תרצי, הגבולות) אצלנו מאד ברורים, והם נשענים על העקרון הפשוט של כבוד הדדי והתחשבות בזולת. לעובדה שאני מכבדת את רצונותיהם של ילדי אין קשר, ולו הפעוט ביותר, להזנחה, רשלנות או אי חינוך. אני רואה חלק מהתפקיד שלי כחינוך ילדי לתפקד כמבוגרים יעילים בחברה - לזה, כמובן, יש הרבה מאד זמן, וגם יש מקומות שונים שבהם מותר לנהוג אחרת. לכן, למשל, אני כן מרשה לקפוץ על הספה (למרות שאני לא קופצת, והם יודעים זאת היטב), ולא מרשה לדבר בגסות לאחרים. ואת יודעת מה? אני לא צריכה "לא להרשות" להם - זה מוטמע אצלם מצויין, כי כנראה זה עובר אליהם בצורה כל כך ברורה, שזה לא צריך להיות נתון לויכוח. ואין לזה שום קשר לשאלה האם אני מאפשרת להם יצירתיות, והאם אני מנסה להתקדם איתם לפי תחומי העניין שלהם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
29/05/2006 | 14:01
6
לצפיה ב-'"מוטמע" זה שורש העניין לדעתי'
"מוטמע" זה שורש העניין לדעתי
29/05/2006 | 14:07
3
10
דברים מסוימים עוברים גם בצורה בלתי אמצעית, כאילו הם נספחים מהסביבה, אבל זה לא בגלל שהילדים שלך נולדו ממושמעים או מנומסים. הם כנראה משקפים צורת התנהגות מסוימת של הוריהם והסביבה ומנותבים להתנהגות הזאת בצורה מאוד עדינה ולא תוך מאבק ו"חינוך" מכוון.

בגלל זה אני לא חושבת שכל מה שהילד עושה הוא "טבעי" לילד כי קשה עד בלתי אפשרי לבודד את האופי שהילד בא איתו מתרומת הסביבה להתנהגות שלו.

הספר שאני קוראת עכשיו נותן כדוגמה את נושא ההקראה לילדים והשפעתה על הצלחתם במבחנים בגיל יותר גדול (לוקחת בערבון מוגבל, אבל בכ"ז מעניין). נמצא שאין קשר בין כמה שההורים הקריאו להצלחת הילדים אך שיש קשר הדוק בין כמות הספרים בבית לסיכויי ההצלחה. לכאורה איפה שההורים השקיעו מאמץ במכוון זה פחות עזר ואיפה שרק "היה משהו באויר" בבית זה כן עזר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ואני אקח את זה חזרה לקריאה'
ואני אקח את זה חזרה לקריאה
29/05/2006 | 14:22
2
12
כי לדעתי השקעת המאמץ בהוראה אקטיבית של קריאה לילד מועילה פחות מאשר יצירת סביבה אוריינית בבית (הורים קוראים לילדים ולעצמם, בית מלא ספרים)

לא כל מה שהילד עושה הוא טבעי לו. אם זה היה כל כך פשוט - לא היתה לנו עבודה כהורים. אבל כן אפשר לראות לאן הנטיות הטבעיות שלו מנחות אותי, ומה צריך עוד זמן עד שהוא יבשיל אליו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את רואה? אנחנו מסכימות '
את רואה? אנחנו מסכימות
29/05/2006 | 14:39
1
5
לצפיה ב-''
29/05/2006 | 15:06
4
לצפיה ב-'ומהכיוון ההפוך -'
ומהכיוון ההפוך -
29/05/2006 | 17:58
32
14
העובדה שאני לא מרשה לקפוץ על הספה (כי היא תהרס), ושאני מרשה לצייר אך ורק על הנייר (באיזה שרשור התייעצות שלי פעם נתנו לי שפע עצות כיצד אוכל לאפשר לילדי לצייר על הרצפה או על הקירות בלי שיקרה נזק. העניין הוא שמבחינתי ההתנהגות הזו - היא הנזק. קל וחומר איפשורה ע"י ההורה), ושאני (כבר) לא מרשה לתופף על הסירים - כל זה ממש לא אומר שאני לא מבדת אותו כאדם, או לא נותנת מקום לרצונותיו ולבחירותיו - כשאני רואה לנכון שהם במקום. וכן, אני מחליטה מתי הם במקום.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הזכרון שלי ממש טוב'
הזכרון שלי ממש טוב
29/05/2006 | 21:29
31
12
כך שאני עדיין זוכרת את עצמי כילדה, והעולם של הילד מלא באיסורים למיניהם, אז אם אפשר לצמצם או לרכך אז למה לא?
הרעיון הוא שאם את מפחדת שהספה תהרס אז אפשר לארגן להם מקום אחר לקפוץ עליו (אצלנו למשל כן מותר על הספה אבל לא על המזרנים שלהם דווקא, כי אלו אכן חדשים ויקרים - בנתיים הם עומדים בתנאי שלי יפה מאוד, למרות שבמקור בעלי צחק ואמר שאין מצב למנוע מהילד לקפוץ המזרן. אבל בנתיםם אני יצאתי צודקת כי אני מציעה חלופה - הספה או המזרן שלנו).
וכשהרשתי לו להדביק מדבקות על הקיר בחדרו שסמוך למיטה שלו כולם אמרו לי שאני משוגעת ועכשיו הדירה כולה תתמלא בציורי קיר ומדבקות. אבל סמכתי עליו, ויצאתי צודקת לחלוטין - הוא אדם הגיוני...

מה הרעיון שלי? שגמישות מהצד של ההורה בכלל לא אומרת חוסר גבולות או הזמנה לשבירתם. והילד שלי, יעידו שרשורים רבים כאן בעבר, הוא רחוק מלהיות צייתן או שקט או כנוע, אלא שדווקא בנושאים חשובים שהוא רואה שאני סומכת עליו הוא מעריך ולא מאכזב.
לדעתי איסור גורף ללא סיבה מיוחדת למעט "ככה זה כי אני אמרתי" זה כן חוסר כבוד (מתייחסת לעניין הקירות ולמשפט "...מבחינתי ההתנהגות הזו - היא הנזק. קל וחומר איפשורה ע"י ההורה...")
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'איפה כתבתי "כי אני אמרתי"?'
איפה כתבתי "כי אני אמרתי"?
29/05/2006 | 22:01
30
8
אני לא מפריחה איסורים באויר להנאתי... ודווקא לדוגמא הכה פשוטה של הסירים: בעוד לי יש אפשרות אחת לשקט - והיא להפסיק את התיפוף, לו יש אינספור אפשרויות אחרות לתעסוקה, לכן הוא ילד. אז כשאני אומרת שלא משחקים עם הסירים, גם אם זה מאד "לא פייר" - זה מה יש, שיזרום לו לכיוון אחר . וכן, השחתה של קירות היא נזק. ונכון שזה מאד חמוד, כאמור גם אני סברתי כך. אבל באמת, לחנך על פי ראות עיניי (שאין להשחית קירות) זהו חוסר כבוד לילד?? לאן זה עוד יגיע?

ודרך אגב, אני חושבת שהתגמשות אל הילד ולצרכיו על כל ניגוד אינטרסים שנוצר הוא גרוע הרבה יותר מאיסור פסקני, אפילו כזה של "כי אמרתי".


גם אני זוכרת את עצמי כילדה. בראיה אובייקטיבית לאחור אני יודעת להצביע על הרבה הרבה יותר איסורים שחלו עלינו בילדות מאשר שאני אוסרת על ילדיי. ואצלנו הגבולות נאכפו בצורה ממש לא אידיאלית. אבל אני גם זוכרת את העולם הפנימי העצום שחייתי בו כילדה [לכל ילד יש עולם כזה, כידוע] ושהתויית הדרך הקפדנית לא ממש נכנסה לתוכו או הפריעה לו. אפשר לומר שהתקיימתי בשני מישורים, זה עם האיסורים, הארצי, וזה שלי הפנימי שהכיל אותי בתוכו.  



חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תראי, לדעתי זה לא חייב להיות שחור'
תראי, לדעתי זה לא חייב להיות שחור
30/05/2006 | 09:59
29
10
או לבן (נכון לעכשיו, מי יודע מה אני אסנגר בעוד זמן קצר כשהקטנה תגלה פלאי יצירתיות),
מסכימה איתך לגמרי שאין שום דבר חמוד בציורי קיר, ושיצירתיות לא תפגע אם תתבטא אל הנייר או קרטון או כל דבר אחר שניתן להחליף/להעלים בקלות,
אבל! הסוגיה כאן היא אחרת (לדעתי). לא כל הקירות הם אותו הדבר. יש את הסלון ויש את החדר שלנו ויש את החדר שלהם, וכאן לדעתי עובר הגבול. לגבי ילד גדול (בני שנתיים וחצי פלוס, לא מתחת! בעלי יכולת ההבנה ומשא ומתן) לדעתי החדר שלהם הוא אכן שלהם ושם אם ברצונם לצייר על הקירות למה שלא יעשו זאת? הם אלו שיצטרכו להתבונן ב"יצירה" התקוע שם יום ולילה, הם אלו שישאו באחריות. הגבול של חדר שלהם לעומת שאר הדירה הוא מאוד ברור בעיניי, ובנתיים במבחן המציאות הוא גם מאוד ברור בעיניי הילד שלי (עוד נראה מה יהיה עם הקטנה).
אני זוכרת את עצמי מנהלת מלחמות אין ספור בהיותי מתבגרת בעניין, נורא צרם לי שמצד אחד היה לי חדר משלי ומצד שני הוריי הרגישו חופשיים לדרוש ממני לסדר אותו. (נכון נשמע מצחיק אבל לי היה חשוב העיקרון - הוריי מסודרים, אני בלגניסטית (ואגב כזאת נשארתי) והיה לי חשוב להבהיר אז בעצם כמה החדר הזה באמת "שלי". וגם היום לא שיניתי את דעתי, ואני חושבת שלא היה להם זכות לדרוש משהו שלא נוגע לחיי הדירה באופן כללי).
למשל אנחנו שמנו דלטות חדשות עכשיו ובעלי רוצה לצייר משהו יפה עליהם (לו מותר), הצעתי שהדלת של החדר שלהם הילד יצבע לבד (בצבעי גועש, כאלו שניתן לשטוף). בעלי לא אהב את הרעיון אז הגענו לפשרה שהילד יצבע את החלק הפנימי של הדלת, זה שפונה אל תוך חדרם. ומוכנה להתערב עכשיו שהילד לא יחרוג מהמוסכם, כי ההסדר הוא פייר לגמרי.

ואותו הדבר בעניין הסירים והרעש, ברור שיש מצבים שמישהו ישן או סתם בא האוזניים שלך הולכות להתפקע, אבל למה זה צריך להיות איסור גורף, ואי אפשר נניח לטופף בזמן אחר פשוט? הרי ממילא יום יום חייבים להתמודד עם הרעש הלא-ממש-רצוי של העולם החיצוני - נניח השכן שמשכים מוקדם ביום שישי ומתחיל לכסח את הדשא שלו במרץ או לשפץ את דירתו המשופצת כל שני וחמישי... אז איך אנחנו מתמודדים? אם זה בשעות ממש לא לעניים אז באים ומבקשים לעשות זאת בעוד כשעה שעתיים, אפילו שעדיף שהיה מתפגר ומפסיק אם השטויות האלו אחד ולתמיד.
אז למה גם הילד לא יכול לזכות ביחס דומה? כי יש לנו את  היכולת לאסור באופן גורף, ולגבי שאר העולם אין...

אני אישית זוכרת שבאמת קשה היה לי להתמודד רק עם איסורים שרירותיים, "לא הגיוניים", וגם במבט לאחור חלקם כן לא היו הגיוניים (למרות שגדלתי במשפחה מאוד דמוקרטית, ואין לי הרבה טענות). וזהה מה שחשוב לי עכשיו לקחת בחשבון כשאני מעבירה גבולות
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ולגבי כל השגיות שבהודעתי ...'
ולגבי כל השגיות שבהודעתי ...
30/05/2006 | 10:09
9
לצפיה ב-'ואם מחר הם ירצו לשבור קיר בחדר שלהם'
ואם מחר הם ירצו לשבור קיר בחדר שלהם
30/05/2006 | 10:27
12
6
סליחה?
ראשית החדר שלהם הוא חלק מהבית של כולם. כמו שאף אחד לא יעשה בתא שלו באניה חור כי זה התא שלו, כך אף אחד לא פוגע בחדר מחדרי הבית.
ואם מחרתיים הם ירצו לגזור את השמיכה "שלהם" לחתיכות?
ואם בשבוע הבא הם ירצו לשבור את כל הצעצועים "שלהם"?
ואם בעוד שנה הם ישברו את הכיסאות בכיתה "שלהם"?
מה עם השחתה? מה עם חינוך לכבוד וערך לחפצים שניקנו בעמל אני מתארת לי?
ומה עם כבוד להורים שלמשל רוצים לנוח ולא רוצים לשמוע רעש עכשיו?

ואגב גם אני מציירת על קירות והם יודעים שאמא מציירת  על קירות ורק אמא- לא אבא ולא אף אחד אחר. וכשהם ציירו על הקיר אז במטוטא מהם הם גם ניקו את זה, בכיף אגב, וגם צבעו את הקיר - בכיף מאד.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אבל הם לא רוצים.'
אבל הם לא רוצים.
30/05/2006 | 11:23
9
ואת יודעת למה הם לא רוצים (לשבור קירות/לגזור שמיכות/לשבור צעצועים/לשבור כסאות בכתה)? כי כן יש להם כבוד לרכוש. כי הם כן מבינים ומעריכים ומכבדים את הגבולות ואת כללי ההתנהגות, וזה בכלל לא משנה האם הגבול הוא כמו שאומרת זואי - בחדר שלך אתה יכול לצייר על הקיר אבל בסלון לא, או כמו שאומרת Mלביאה - אתה יכול לצייר רק על ניירות ולא על הקיר, או כל אפשרות אחרת - למשל, נדביק בריסטול על הקיר ואתה תצייר עליו, או נסמן שטח ציור על הקיר, ואח"כ נסייד אותו יחד, או תצייר על הקיר ואח"כ תנקה. כל אחד מהכללים האלה בנוי, בסופו של דבר, על בסיס אותו עקרון - כבוד לרכוש. כל אחד מתנהל לפי הכלל שהוא מוצא אותו מתאים יותר לאופי שלו, לאופי של הילד, לצורת ההתנהלות בבית, למקובל בחברה או שיקולים דומים אחרים.
ולגבי כבוד להורים (וכבוד לילדים ), שזה בהחלט ערך בעיני (שהייתי מנסחת אותו כ"כבוד לזולת") - אני מעדיפה להשתמש ב"מסרי אני". ואם הילדים שלי מאד רוצים לעשות סדנת תיפוף בדיוק כשאני עייפה, אני מעדיפה לא לומר להם "אל תעשו רעש", אלא "אני מאד עייפה ורוצה לנוח". בעיני יש הבדל גדול בצורה שבה המסר נקלט אצלם. הוא נקלט לא כאיסור סתמי, אלא כמעביר את המסר הערכי שאני מעוניינת להעביר, מעורר פחות אנטגוניזם, ו"על הדרך", גם מאפשר לי לנוח .
בקיצור - בכלל לא נראה לי שיש סתירה בין ההודעות השונות בשרשור הזה. היישום הוא שונה - לא העקרון המוביל, ואת היישום כל אחד בוחר, כמובן, לפי מה שמתאים לו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ואם הם ירצו לקפוץ מהגג'
ואם הם ירצו לקפוץ מהגג
30/05/2006 | 13:09
10
9
אז אולי אני לא ארשום אותם לחוג התעמלות כדי לא לתת להם רעיונות, כי אם מהמתקן אפשר לקפוץ אז למה לא מהגג?

יש המוווווווון "אם" בהודעה שלך, וגם המון מסקנות חפוזות בעיניי (מדגישה, בעיני!), שאילו הייתי מחשבת את כל ה"אם" האלו לא הייתי מעיזה לחיות, ובטח שלא להביא ילדים לעולם.
אענה סעיף סעיף:
"ואם מחר הם ירצו לשבור קיר בחדר שלהם"
אז אסביר להם שזה אסור כי הקיר מחובר לשאר הדירה וזה מפריע לכולם. נכון שבתא באוניה לא עושים חורים אבל למיטב ידיעתי בעל (הזמני) של התא בהחלט יכול ומורשה לצייר ולקשט את תאו ככל שעולה על רוחו. מתארת לעצמי שנדרש להחזירו למצב המרוקי בתום השימוש. וכך גם בעניין הדירות השכורות לרוב.
"ואם מחרתיים הם ירצו לגזור את השמיכה "שלהם" לחתיכות"
אברר למה ולאיזה מטרה ואם נניח יתברר שיש איזה יצירת אומנות אסביר שחבל על השמיכה השימושית ואביא להם שמיכה ישנה אחרת כל שהיא.
"ואם בשבוע הבא הם ירצו לשבור את כל הצעצועים "שלהם"?"
אסביר שאלו צעצועים שלהם ולא ישאר במה לשחק, והלאה לשיקולם.
תאמיני לי שעם בן 3.7 שלי כבר הייתי בסוגיות דומות, וכמה שהילד הזה דעתן ועקשן, שכל ישר יש לו בשפע והוא למד מניסיון שצעצוע שנשבר ב95% מהמקרים משאיר חלל ריק מאחוריו ושום תחליף לא נקנה.
"ואם בעוד שנה הם ישברו את הכיסאות בכיתה "שלהם"?"
הכיתה היא לא רכושם הפרטי וכך גם הכיסאות, ואם את חושבת שהם לא מבחינים בהבדל הדק בין חדר שלהם בבית שלהם לבין הכיתה שלהם, העיר שלהם, המדינה שלהם וכד', אז לדעתי את ממש מזלזלת ביכולת השכלית של הילדים ככלל.

לגבי הכבוד להורים אני מאוד בעד, וגם הכבוד לילדים אחרים שרוצים לנוח. כתבתי אחרת? למיטב הבנתי כתבתי מפורשות שלמשל טיפוף על הסירים ניתן לדחות למועד הנוח לכולם, בדיוק כמו שהשכן שקודח בקיר בשעת המנוחה של הקטנה למשל מתבקש לעשות זאת מאוחר יותר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא ביכולת השכלית של הילדים חלילה'
לא ביכולת השכלית של הילדים חלילה
30/05/2006 | 16:44
9
12
אלא בכיכולת הגדרת הגבולות של הוריהם
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את מזלזלת ביכולת של ילדים'
את מזלזלת ביכולת של ילדים
30/05/2006 | 16:56
4
12
להפנים כללי התנהגות בשמפחה/חברה, כשאלה מוגדרים בצורה מורכבת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כללי צריכים להיות ברורים'
כללי צריכים להיות ברורים
30/05/2006 | 18:34
3
7
למען הסביבה ובראש ובראשונה למען הילד.
ילד שלא ברור לו מה מותר ומה אסור. שלא יודע עד איפה הוא יכול למתוח גבולות, הוא ילד אבוד. הוא ילד שאין לו ביטחון ומשענת ממי שאמור להיות לו לכזה. אם הכל גמיש ונייד ודינמי על מה ישען ובמי יבטח?

משל למה הדבר דומה לאדם המהלך על גג שאין לו גדר, הוא עומד באמצע הגג ופוחד לנוע לכאן או לשם שמא יפול. אדם שיודע שגדר חזקה וגבוהה שומרת עליו מנפילה יהיה חופשי בצעדיו וירוץ על הגג לאן שיחפוץ.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אבל הכללים נורא ברורים:'
אבל הכללים נורא ברורים:
30/05/2006 | 22:07
2
7
כשאמא במצב רוח טוב, מותר לתופף על סירים. כשאמא עייפה או חולה - אסור, אלא רק בחוץ. כשאמא עייפה אבל במצב רוח טוב, אפשר לתופף בשקט. כשאמא עצבנית, עדיף לא לתופף, גם אם היא בריאה לגמרי   כשאמא רעבה, כדאי לחכות שהיא תגמור לאכול, אז סביר שהיא בכלל לא תבחין בתיפוף וכו' וכו'
(וזה לפני "אפשר לבקש מאבא שיוציא סיר מהארון כדי לתופף")

ילדים נורמליים לגמרי, אמא נורמלית (יחסית), מערכת יחסים מורכבת
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'או בקיצור'
או בקיצור
30/05/2006 | 23:25
1
8
אני עושה מה שמתאים לי עכשיו, בתנאי שזה לא מפריע לסביבה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
31/05/2006 | 09:19
4
לצפיה ב-'יש הורים ויש הורים'
יש הורים ויש הורים
30/05/2006 | 18:13
3
9
יש הורים שמבחינתם הצבת הגבולות היא באופן חד משמעי "מותר" או "אסור" וזהו. ואז הכללים צריכים להיות ברורים. יש הורים שמסוגלים לומר "מותר בתנאים מסויימים" "בדרך כלל מותר אבל היום לא מתאים לי" וכדומה. אצל הורים כאלה למשל עובד מאוד יפה "על הקיר הזה מותר לצייר, ועל הקיר השני לא"
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יש ילדים ויש ילדים'
יש ילדים ויש ילדים
30/05/2006 | 18:42
2
8
יש ילדים שתגידי להם על הקיר הזה כן ועל זה לא והם לא יבינו למה.
חוץ מיזה גם אצל הורים עם כללים ברורים (כמוני למשל) יש חריגות בתנאים מסויימים לא מדבור פה בתורה למשה מסיני.
יש כללים שבהם לא אתגמש בשום פנים ואופן-לצייר על קירות זה לא דבר שהייתי משחקת איתו. כמו גם לא להכות ילד אחר, כמו גם להיזהר בכביש .
לעומת זאת-
מקלחת למשל שנעשית מידי ערב היא כן נושא שאפשר להתגמש איתו אם הילד עייף למשל, שעת שינה יכולה להשתנות בתנאים מסוימים וכו'.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'והנה הזלזול'
והנה הזלזול
30/05/2006 | 20:52
11
"...והם לא יבינו למה..." - אז מסבירים, לא? ואין שום סיבה שבעולם למה לא יבינו משהו שאת ואני מבינות! (אם הילד יחליט להכנס על זה למלחמה זה סיפור אחר לגמרי ובדרך כלל בכלל לא קשור לנושא עליו מתנהלת המלחמה, וכאן אני למשל מאוד ברורה. נניח במקרה של הקיר, לא רוצה להסתפק בקיר "שלך" אל תצייר בכלל. אם הוא הולך על הכל או כלום, כך גם אני).

אגב, גם זלזולך בתבונת ההורים הוא לא עניין. מדבריך נובע שכל מי שלא נוהג כמוך, ובדיוק כמוך, הוא לא יודע להציב גבולות.
נשמע הגיוני?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ציור על קירות שקול'
ציור על קירות שקול
30/05/2006 | 21:37
10
להכאת ילד או לזהירות בכביש?

לדעתי לא. יש דברים שלא אתגמש עליהם והם אסורים ממש, ויש דברים שלפעמים מותר ולפעמים אסור.
אני לא יודעת על ילדים אחרים. הילדים שלי מבינים למה, ואם הם לא מבינים - מסבירים להם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למה לא להתנהג עם הילד כפי'
למה לא להתנהג עם הילד כפי
30/05/2006 | 17:54
14
8
שמתנהגים עם מבוגר? כדי שלכשיגדל, השכנים שלו לא יצטרכו לקוות שיתפגר כשהוא מכסח את הדשא בשתיים בצהריים. אם הוא רגיל שעל כל דבר הוא יכול להתווכח ולהעלות את הטיעונים שלו זה לא מוסיף לו כבוד. בעיניים של ילד זה ההישג האולטימטיבי של הסיפוק המיוחל לתחושה הכה טבעית שלו - "העולם הוא שלי". אין בה כל רע כתחושה, אבל האיפשור של ההורה למשא ומתן על כל דבר ועניין והעלאת רמת שיקול הדעת של הילד לרמת שיקול הדעת של ההורה והצבתם זו כנגד זו כאילו יש מה להשוות בכלל - לא נותנות שום סיכוי לפתח הבנה בוגרת של "יש עוד אנשים בעולם", שגם היא אמורה להיות טבעית.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'*הצבתם זה כנגד זה...'
*הצבתם זה כנגד זה...
30/05/2006 | 17:55
5
השיקול, לא הדעת ...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא נראה לי שאיזה ערס שלא שם על אף'
לא נראה לי שאיזה ערס שלא שם על אף
30/05/2006 | 21:03
12
8
אחת דווקא גדל בשיטות אובר-דמוקרטיות

תראי, אותי כן גידלו בכבוד רב והרבה התחשבות בדעותיי. מה אני אגיד, אני לא טיפוס קל אבל אגואיסטית ולא מתחשבת בזולת אני בטח שלא.

בנתיים אצלנו לא הכל פתוח למשא ומתן אבל הכל בהחלט פתוח לדיון, לדעתי ככה הם מפנימים הכי טוב. ואני גם סומכת עליו באמת ובתמים ועד היום הוא לא אכזב בדברים החשובים באמת (כולל מדבקות על הקירות וכד')
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם אני. ובאמת קשה לי להבין את מהות'
גם אני. ובאמת קשה לי להבין את מהות
30/05/2006 | 23:03
11
10
המחלוקת פה. כולנו סבורות שהילדים גדלים בתוך מערכת של כללים. למה להכתיב לי באיזו צורה להגדיר את הכללים האלה, אם ברור שהתוצאה (לפחות ב-13 השנים האחרונות) היא מצויינת???? למה להתווכח עם מישהו שחושב שניתן לנהל מו"מ עם ילדים בטענה שהילדים שלו יגדלו להיות מבוגרים לא מתחשבים? זה נשמע לי כמו חוסר סובלנות לדעה אחרת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לאה, אמש כתבתי תגובה לנסיון הבהרה'
לאה, אמש כתבתי תגובה לנסיון הבהרה
01/06/2006 | 11:26
10
8
נוסף לכוונתי, אך האינטרנט אצלי נפל והתגובה אבדה. לא היה לי כח לשחזר, אבל איזה מזל שהיום מצאתי את התגובה הזו של ענתש בפורום מקביל.

בתגובה שלי שנמחקה כתבתי שאי אפשר שלא להבחין שאצלך זה עובד מצויין, אבל זה בזכות האישיות שלך ובזכות האמא שאת. רובם המוחלט של ההורים המחזיקים באג'נדה החינוכית הזו תופסים טרמפ על הגישה שלך, שעל הנייר נקראת הכי הגיונית והכי נכונה והכי שיכולה להתאים לכולם, רק שבמציאות שלהם הדברים נראים אחרת לחלוטין, ולרעה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'על כל אג'נדה אפשר לתפוס טרמפ'
על כל אג'נדה אפשר לתפוס טרמפ
01/06/2006 | 11:39
8
6
באותה מידה "ילדים זקוקים לגבולות" יכול להתרגם למציאות של אלימות (גם אם רק מילולית).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נכון, אך ההבדל הוא'
נכון, אך ההבדל הוא
01/06/2006 | 11:52
7
3
שהטרמפ שנתפס על האג'נדה הזו בא מתוך עצלות, רגשות אשם (שיש להם סיבה, לדעתי) ובעיקר - עצלות. למרבית ההורים הקריירטיסטים (אבל לא רק) כיום ממש אין כח להתעסק יותר מדיי עם הילדים מעבר לנחוץ.

לעומת זאת, לקחת את ההיפך לכיוון אלים דורש הרבה יותר התעסקות של ההורים בילדים, זה גם משהו (צינית, צינית - אבל בכל צחוק יש גם אמת).

שבה ומדגישה שהטרנד הזה סוחף הרבה יותר, כי הוא הרבה יותר מתקבל מוסרית. מה גם שהפגיעה בילד איננה מוחשית וגם לא ממש מיידית, כך שהמצפון מדיף את ריח מרכך הכביסה לאורך זמן...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בהחלט אפשר בקלות לגלוש לאלימות'
בהחלט אפשר בקלות לגלוש לאלימות
01/06/2006 | 11:56
6
4
תציפי אג'נדה של "סמכות וגבולות, גבולות וסמכות" ותראי איך זה עובר מהר מאוד (לאנשים עצלנים שמחפשים שקט, ואנחנו מדברים כאן רק על העצלנים ומחפשי השקט. אצל החושבים ומוכנים לעבוד קשה כל שיטה תעבוד בתנאי שהיא תואמת את האישיות שלהם) לאלימות מילולית ופיזית.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' כאן אני מסכימה איתך לחלוטין!!!'
כאן אני מסכימה איתך לחלוטין!!!
01/06/2006 | 12:03
5
8
איזה יופי שמצאנו סוף סוף את עמק השווה במשהו


רק מה, הנזקים מהגישה של "תעשה מה שאתה רוצה" זהים לחלוטין לאלו מהגישה של "אל תעשה כלום" של לפני כמה עשרות שנים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'והסבר:'
והסבר:
01/06/2006 | 12:04
4
4
בשתיהן הילד גדל עם התחושה שלהורים לא ממש איכפת ממנו...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נכון מאוד'
נכון מאוד
01/06/2006 | 12:29
3
7
ודווקא לאחרונה אני קולטת שלפעמים הילדים שלי נורא צריכים שאני אגיד להם מה לעשות.
או כדי שהם לא יצטרכו להחליט, או כדי להחליט הפוך ממני. בכל מקרה העובדה שיש לי עמדה בנושא מסייעת להם לגבש עמדה משלהם. אבל זה באמת בהתעסקות עם מתבגרים, וזה נושא שונה לחלוטין.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' נראה לי שהגענו לראש ההר'
נראה לי שהגענו לראש ההר
01/06/2006 | 14:02
1
8
אז אני טוענת שגיל ההתבגרות זה כל הזמן, בערך מגיל שנתיים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מגיל שנתים יש "תקופות התבגרות"'
מגיל שנתים יש "תקופות התבגרות"
01/06/2006 | 14:30
9
מגיל 12 (בערך) זה כבר כל הזמן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא רק הילדים.'
לא רק הילדים.
04/06/2006 | 22:47
8
מה, לא קורה שאנחנו רוצים שיגידו לנו מה לעשות?
היינו לא מזמן בשיחה עם פסיכולוגית מהשפ"ח לגבי התלבטות האם להעלות את הצעיר לכתה א' או לא. בשלב מסויים היא שאלה מה היינו רוצים שיקרה כדי להחליט. אני אמרתי שהייתי רוצה שמישהו יגיד לי "תעשי כך או תעשי כך". ברור שזה לא יקרה - אם זה היה חד משמעי, או אפילו די ברור, לא הייתי זקוקה לעזרה, לא הייתי כל כך מתלבטת. הבעיה שלי היא בדיוק שנראה לי שלכל אפשרות היתרונות והחסרונות שלה, ואני לא מצליחה להחליט מהי האפשרות המיטבית עבורנו. ברור שלא התכוונתי שהפסיכולוגית תגיד לי מה לעשות, אבל הבעתי משאלה. זו אחריות כבדה על כתפינו לקבל החלטות כל הזמן
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני בטוחה שתופסים טרמפ על האג'נדה'
אני בטוחה שתופסים טרמפ על האג'נדה
04/06/2006 | 22:53
14
הזו, אבל כמו שצימעס אמרה, אפשר לתפוס טרמפ על כל אג'נדה, ואני חושבת שחשוב מאד שהאג'נדה שלי תושמע בפורומים, משום שמה שעומד בבסיס שלה הוא בדיוק ההיפך מהטרמפיסטיות שאת מתארת - הוא נוגע לעבודה קשה של ההורה עם עצמו, ולא להטלת האחריות לשינוי על הילד בעוד ההורה אינו מוכן להשתנות. הוא נוגע להבנה עמוקה מאד של ההורה של דברים שלכאורה נראים טריוויאליים, אבל בפועל אינם בהכרח כך. אני חושבת שכמו שיש "טרמפיסטים" שמתכסים באיצטלת ה"זרימה" (ביטוי לא אהוב עלי במיוחד) כדי לחפות על עצלנות שלהם או חוסר רצון שלהם להתמודד, כך יש גם אנשים שמתחברים לגישה הזו באמת, ולאנשים האלה אני רוצה לדבר - כי זה לא מובן מאליו, כי לפעמים אתה זקוק לחיזוק בצורת דוגמה שאתה מקבל ממישהו שמספר לך מהחוויות שלו, כי לפעמים אתה קורא משהו שגורם לך לראות את הדברים אחרת (וגם לי זה קרה לא פעם) - ובגלל כל אלה, אני חושבת שהגישה הזו זכאית וחייבת חשיפה מלאה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בואי נישאר בדוגמת הסירים.'
בואי נישאר בדוגמת הסירים.
29/05/2006 | 07:55
7
אני עדיין חושבת שזה נפלא.
ואני תמיד ידעתי שלפעמים זה מתאים לי, ולפעמים אני רוצה שמישהו יעלים את הסירים, הילדים שדופקים עליהם, ואת אמא שלהם שהרשתה להם את זה.
במצבים כאלה, אני מפנה את הילדים להמשיך לדפוק בחצר או בלחש או בלב או על הספה.

כלומר - אני "זורמת עם הילדים", אבל דואגת שאני והם לא נטבע יחד בשטפון.


יש עכשיו דף ארוך בבאופן שמדבר על חינוך_ללא_כפייה: http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?חינוך_ל...
מומחש שם ההבדל בין לכבד את הילד (ורצונותיו, וזכויותיו) ובין לרצות אותו/להתרפס בפניו.
מדברים שם הרבה [עם דוגמאות] על "איך נחפש מה הילד באמת רוצה כשמה שהוא אומר שהוא רוצה זה ההפך הגמור ממה שאנחנו רוצים".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני חושבת שזה מאוד אינדיווידואלי'
אני חושבת שזה מאוד אינדיווידואלי
29/05/2006 | 08:45
13
10
יש ילדים שצריך לדחוף אותם, אולי בגלל שפחדים שלהם מונעים מהם להתקדם (הגדול שלי מאוד כזה בכל תחום של החיים), לעומתם ישנם ילדים עם תעוזה שחוקרים ומחפשים ודוחפים את עצמם (הקטן שלי כזה, הוא עד כדי כך כזה שהוא אפילו לא מרשה לנו לעזור לו בשומדבר).

צימעס - שאלה אליך : לא הבנתי את הקשר בין קריאה בגיל צעיר לבין קריאת הכתוביות בטלויזיה (גם אני לא מוותרת על קריאת כתוביות וגם אני קראתי כבר בגיל 4) אני שואלת באמת מתוך עניין ולא מתוך התרסה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זה ניחוש'
זה ניחוש
29/05/2006 | 10:45
3
6
שמרגע שהעולם מתורגם למילים כתובות, הוא נתפס פחות דרך דברים אחרים (תמונות, צבעים, קולות, ריחות).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'דווקא נושא הכתוביות'
דווקא נושא הכתוביות
29/05/2006 | 14:24
2
8
נראה לי מהיותינו פרובינציה המייבאת סרטים ולא מדבבת (בילדותינו) כך שהתרגלנו כולנו "לקרוא" סרט במקום לראות סרט.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הכתוביות הן blessing in disguise'
הכתוביות הן blessing in disguise
29/05/2006 | 14:44
1
5
יש ביטוי כזה בעברית?

יש לפרובינציאליות הזאת יתרון ענק. אמנם בארץ קוראים את הכתוביות אבל מתרגלים תוך כדי זה לשמוע את השפה הזרה (אנגלית, לצורך העניין) בקצב הנכון, בדקדוק ובתחביר הנכונים ובמבטא הנכון. עם מספיק שעות חשיפה זה תורם המון ליכולת לקלוט את השפה, לאינטואיציה לתפוס אותה נכון, להבין ניואנסים ולהגיב במהירות שיחה. זאת אחת הסיבות שהנוער בישראל יודע אנגלית הרבה יותר טוב מאשר במדינות אירופאיות בהן התוכניות מדובבות.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ובנוסף'
ובנוסף
29/05/2006 | 15:00
7
ברוב המקרים איכות השחקנים המדבבים נמוכה בהרבה מאיכות השחקנים בפס הכל, והדבר ניכר בפירוש (ולכן הבנות שלי התעקשו מגיל מאוד צעיר להביא "סרטים אמיתיים" ולא מדובבים)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תינוק שאינו יודע לדבר'
תינוק שאינו יודע לדבר
29/05/2006 | 23:32
8
14
קולט הרבה מסרים לא-מילוליים, ואנחנו, כהוריו האוהבים, קולטים ממנו הרבה מסרים לא מילוליים. כשהוא גדל ולומד לדבר - העולם שלו, במובן מסוים מתרחב, כי הוא יכול להביע מסרים מופשטים ולא רק של כאן-ועכשיו, אבל במובן מסוים הוא גם מצטמצם במידה ניכרת - כי היכולת, שלו ושלנו, לתקשר במסרים הלא-מילוליים, פוחתת משמעותית, לרוב.
אותו דבר בקריאה. ילד לא-קורא, רואה תמונה שלמה. כשהוא לומד לקרוא, הוא מתמקד בכתוב, ומאבד הרבה מידע אחר.
יש ניסוי מעניין שעושים קוסמים (ליאור מנור למשל) להניף מול הקהל שלטים עם שמות של צבעים, הצבועים בצבע אחר (למשל המילה "כחול" צבועה באדום) - ולבקש מהקהל לומר את הצבע שהם רואים. רובם, אומרים את מה שכתוב, ולא את הצבע שהם רואים באמת.

אז אני לא נגד קריאה וכתיבה (וחשבון, ודיבור), אבל חושבת שאין מה להאיץ את הלימוד. לתת די זמן גם לסוג הראיה התמים יותר, לפני שעוברים הלאה.
לא לעצור ילד שמתעניין, אבל גם לא לקדם באופן פעיל ילד שלא מתעניין, או מתעניין-רק-קצת.

אפשר ללמד גם תינוקות לקרוא. השאלה היא מה התועלת? ומצד שני - מה ההפסד?

(והילדים שלי הגיעו קוראים לבי"ס, כי ענינו על שאלותיהם - אבל לא לימדנו אותם בצורה מסודרת. בכיתה הם למדו בצורה מסודרת ובאמת חל שיפור גדול מאד בקריאה ובכתיבה. אז עכשיו יש לי בן 7 ובת 7 שקוראים ממש יפה ורצוף. האם הם הפסידו משהו מכך שזה לא קרה קודם (ואין לי ספק שהיה אפשרי קודם)?).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
30/05/2006 | 10:04
3
לצפיה ב-'בחיים לא שמעתי על הגישה הזאת'
בחיים לא שמעתי על הגישה הזאת
30/05/2006 | 10:20
2
16
מי שיודע לקרוא מאבד מסר לא מילולי? אני בשוק מעצם הרעיון. להפך הוא מרחיב את היכולת שלו לקלוט גם מסרים מילוליים וגם לא מילוליים.
דווקא הדוגמא שלי שאינה מצביעה על הכלל, כמו שהדוגמא של צימעס אינה מצביעה על הכלל מראה הפוך. אני באה מבית של אמנים, וכאלה נישארנו כולנו, מתעסקים באמנות כזאת או אחרת. לאמר שיכולת הקריאה צמצמה את ההסתכלות שלנו זה יותר ממגוחך. ההפך הוא הנכון. בעזרת הקריאה הרחבנו את עולמינו גם לגבי האמנות. ומה שמחזק את זה זה שלמרות שידענו לכתוב ולקרא היינו מציירים על כל דף חלק שמצאנו, עד היום הזה.
ונכון לאמר שחלקנו, הפחות מוכשר בתחום האמנות מוכשר מאד בתחום המילולי ואף מתפרנס מכך.
צר לי מאד אבל ממש לא השתכנעתי בנזקים של לימוד קריאה " מוקדם".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תסתכלי סביבך'
תסתכלי סביבך
30/05/2006 | 11:15
1
12
ברור שלא כל המסרים הלא-מילוליים הולכים לאיבוד, אבל חלק ניכר מהם.
את יכולה לעשות את הניסוי שתיארתי, במשפחה שלך, זו שאת אומרת שלא מושפעת.
כשאת רואה תמונה עם שם - האם שם התמונה (שקראת) משנה את ההסתכלות שלך על התמונה, אילו היתה ללא שם? (שוב, את יכולה לעשות ניסוי, על ידי הסתרת השמות של תמונות לא-מוכרות, ואז גילויו).

וזה, בנוסף לכך שילד שלא מוכן עדיין ללימוד קריאה, או עדיין לא מעוניין בכך - לחץ עליו יכול להשפיע על הסקרנות והרצון ללמוד מעצמו, או לתסכל אותו מאד, לפעמים עד כדי הפניית עורף לתחום. ולא צריך לחץ חזק.
אני יכולה לספר לך על הילדים שלי, שעצם העובדה שהבת התחילה לצייר קודם,  כבר מנעה מאחיה התאום להתייחס לתחום, מה שגרם לפער גדל והולך ביניהם. כשעזרנו לו (ריפוי בעיסוק), הוא פתאום גילה את התחום, והתחיל מצייר הרבה מעצמו, כך שאי אפשר לומר שזה "פשוט לא עניין אותו".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הם הולכים לאיבוד אבל לא בגלל הקריאה'
הם הולכים לאיבוד אבל לא בגלל הקריאה
30/05/2006 | 18:01
8
אלא בגלל ההתרחקות מהילדות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אפשר שאלה לדעתך - שנשמעת לי'
אפשר שאלה לדעתך - שנשמעת לי
30/05/2006 | 12:24
2
34
דומה או לפחות קרובה לדעתי
תומר שלי, הוא מהילדים שאם במקור חשבתי שאין דבר כזה ילד שילמד לקרוא לבד - הוא בדרך.
כשהוא התחיל בגיל שנה וחצי בערך להתעניין במספרים, אחרי התלבטות קניתי לו משחקים עם מספרים מסול, ותוך שבוע הוא הכיר את כולם, וגם את העשרוניים שמתחילים באחד (כלומר הוא מזהה 13, 23 כבר יכול להקרא כעשרים ושלוש או שלושים ושנים) מזה הוא עבר לאותיות באנגלית ובעברית, והכיר את כולם לפני גיל שנתיים.
היום הוא אוטוטו בן שלוש, מתעניין בכל מה שכתוב, שואל מה כתוב בעברית ובאנגלית, לומד סימנים של כל מה שאפשר (תמרורים, מכוניות, שלטים בכל מקום) מזהה מצולמות מעט מילים, את השם שלו, יציאה ועוד כמה מילים שחוזרות בשלטי רחוב. קורא את המילה אש - כלומר יודע שהיא מורכבת מא וש, ולא רק מצלם אותה...
במקור כשהוא היה בערך בן שנתיים חשבתי שתוך שנה הוא קורא, בנתיים עברה שנה והוא לא קורא - אני לא מושיבה אותו ללמוד מסודר, כן עונה לו על שאלות (מין הסתם) ילד כזה כדאי להושיב? האינסטינקט שלי אומר לחכות, יקלוט יקלוט, לא יקלוט - עוד יש הרבה זמן...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני ממש לא חושבת שיש צורך להושיב'
אני ממש לא חושבת שיש צורך להושיב
30/05/2006 | 13:15
1
14
לענות לשאלות - בהחלט כן. משחקי מילים, אם זה כיף לכולם (לחפש מילים שמתחילות ב-, חרוזים, הפכים וכו') - יופי.
אבל למה להושיב מסודר? מה המטרה?
כשהוא ירצה - הוא ילמד, כפי שהוא כבר עושה. אז זה יקח עוד זמן?

הלימוד לא מתבצע באופן לינארי. אלא בקפיצות. הרווחים שבין הקפיצות, לא פחות חשובים מהקפיצות עצמן. זה נראה כאילו הוא לא מתעסק בנושא, אבל בעצם ישנו עיבוד כלשהו. וגם מנוחה לגמרי זה בסדר.

לרוב לוקח זמן רב בין הכרת האותיות לבין קריאה ממש. זה בסדר, לא צריך להאיץ את התהליך. בעיני דווקא מאד יפה לראות איך זה קורה, כאילו מעצמו.
בהדרגה. ולא מתוך דחיפה שלנו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'המון המון תודה '
המון המון תודה
30/05/2006 | 13:47
2
לצפיה ב-'תודה שפירטת'
תודה שפירטת
30/05/2006 | 17:01
5
לצפיה ב-'אני לא למדתי לקרוא מוקדם'
אני לא למדתי לקרוא מוקדם
26/05/2006 | 13:50
16
ועדיין אני כמוך מבחינת התייחסות למילים ולטקסטים. אני דווקא מייחסת זאת לגישה הספרותית שלי ולא לגיל שבו התחלתי לקרוא. ידעתי מספרים ולמדתי לספור לפני שידעתי לקרוא ואני משום מה לא רואה מספרים בכל מקום, לא זוכרת אותם טוב ואין לי כל עניין מיוחד בהם ואף פעם לא היה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ילד עד גיל שלוש'
ילד עד גיל שלוש
26/05/2006 | 11:06
4
31
צריך ללמוד דבר חשוב - שלא משנה איך נסתכל על חפץ: מלמעלה, מלמטה, מהצד או מקדימה הוא יישאר אותו דבר. הכוס נשארת כוס גם כשהופכים אותה.

באותיות - זה הפוך. אם נסובב את ח' היא תהיה כ'. ממש לא אותו הדבר.

הילד שלי הכיר את כל האותיות בגיל שנתים ורבע. בלי שום בלבול בין ב' לבין כ' או בין ד' לבין ר'. ממש הכיר. איך? יש ספרים בבית יש משחקים עם אותיות. אני לא חוסמת אף אחד ועונה על כל שאלה. באופן מפתיע בגיל 3 הוא שכח את הכל, ובגיל 4 התחיל ללמוד לקרוא מהתחלה.

אבל אני לא מלמדת. אני מצביעה על אותיות ואומרת שמות. אבל לא מצפה שהילד יקלוט את זה. אם הוא קולט - יופי. אני לא שואלת. בערך בגיל 5 אני כן מצפה שהילד יידע את שמות האותיות ואת הצליל שלהן - אבל לא מחייב לקשר את זה לצורת האות, ובטח לא לכתיבת האותיות. רק פעם אחת התערבתי בלימוד הקריאה של ילדי: כשהבת שלי התחילה לקרוא הכל בקמצים ובפתחים, השתמשתי בעצה של מורה בכיתה א' והראיתי לה שיש צלילים אחרים ואיך הם נראים. בכל השאר הם "למדו לבד". לבד - זה לא מהאוויר. לבד זה בקצב שלהם ובהובלה שלהם. וחבל לי שההוראה בבית הספר הסטנדרטי לא נעשית בצורה הזאת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'האמת היא שעקרונית - זו גם "צורת'
האמת היא שעקרונית - זו גם "צורת
26/05/2006 | 11:16
2
18
הלימוד שלי"... אנחנו פשוט מסתכלות על זה מכיוונים הפוכים. מבחינתי - כפי שבזמנו הראיתי לו צורות - ממש שירטתי צורות צבעוניות על דף (בגיל שנה וחצי- שנתיים) - זה היה ללמד, אותו דבר עם אותיות, אני כותבת לו אותיות או מילים (או מספר, או במחשב, לא חשוב איפה) ומבהירה לו אותן, וגם -לא שואלת "איזו אות זו?" או "מה כתוב פה?" ובכ"ז זה נחשב אצלי ללימוד. אצלך זה נחשב התפתחות טבעית...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נכון'
נכון
26/05/2006 | 11:52
9
רק שאצלי: אם לא ילמדו צורות זה משהו שצריך לטפל בו, ואם לא ילמדו אותיות - אז לא.
וכאמור מתוך 5 ילדים שהגיעו לגיל שלושה נכנסו לבית ספר קוראים, ושנים לא.
ממה שראיתי עם זאת שנכנסה לכיתה א' ללא ידיעת קריאה (כן עם ידיעת ציור אותיות) - היא למדה לקרוא במהירות הגדולה ביותר מכולם. זה העניין של "בשלות".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם אני עושה דברים כאלה, אבל רק אם'
גם אני עושה דברים כאלה, אבל רק אם
26/05/2006 | 12:17
10
מבקשים ממני (ומפסיקה כשנגמרת ההתענינות).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בתור ילדה שקוראת שוטף'
בתור ילדה שקוראת שוטף
26/05/2006 | 15:39
14
מגיל צעיר משלוש, בהחלט היה לי רווח נקי אח"כ.

הבעתי התעניינות, הכרתי אותיות וצלילים, אמא שלי עשתה לי כרטיסיות עם מלים ותלתה אותן בחדר.
על פי הסיפורים, כל מילה שהיא שמה על הלוח למדתי, וכל פעם היא הוסיפה מלים.

את אחותי הקטנה ואחי היא לא לימדה, הם פשוט לא היו מעוניינים. היא ניסתה והם לא הביעו כל עניין. אני היחידה שלמדתי וזה מראה שהלמידה אכן באה מהילד.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לגמור לחקור את העולם בגיל 3? '
לגמור לחקור את העולם בגיל 3?
26/05/2006 | 11:03
2
10
אני עשרות שנים אחרי גיל שלוש ועדיין מתבוננת בעולם. אם התפיסה היא כזו, שמתחילים ללמוד רק אחרי ששום דבר כבר לא מעניין - אז איך בכלל אפשר ללמוד?? הרי אמורים ללמוד אך ורק בגלל שהכל מעניין ורוצים לחקור את העולם עוד ויותר לעומק. הקריאה, כידוע, היא כלי מדהים לשם כך. זה לא שברגע שלומדים לקרוא אז זהו, הראש קבור בין ערימות ספרים ושוכחים לצאת לשחק.

אני חושבת שלימוד קריאה בגיל זה הוא נהדר - כל עוד הילד מראה עניין בכך. ואם זה מה שלאב ולילדתו כיף לעשות יחד - מה רע? מי אמר שדווקא השתוללות בגינה בצוותא מתאימה יותר?


לגבי שימוש בקריאה - אמי למדה אותנו לקרוא מוקדם - כן, ביזמתה - ועשינו בזה שימוש כבר אז. נהנתי לקרוא בעצמי, בנסיעות ארוכות היתה לי תעסוקה לכל אורך הדרך בקריאת השלטים ושמות הרחובות, ואפילו, לתקופה מסוימת הטעמתי חי"ת ועי"ן בקריאת ספר (רק בקריאה - כך יכולתי להבחין בין חי"ת לכ"ף ובין עי"ן לאל"ף) בהשפעת גננת תימניה אהובה. (אל דאגה, אלה היו ספרי ילדים, לא הנחיתו עליי את דוסטוייבסקי בגיל ארבע וחצי)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם לי זכורים לטובה הימים'
גם לי זכורים לטובה הימים
26/05/2006 | 11:28
1
9
שאבי לימד אותנו קריאה (אגב הוא לימד גם את אימי שהיתה עולה חדשה וידעה לקרוא רק בלועזית...) אני זוכרת אותו ממש מלמד ואותנו לומדים בהנאה רבה. ואני גם חושבת שהאינטימיות של הלימוד של הורה וילד היא מאד מוצלחת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את אחות שלי? '
את אחות שלי?
29/05/2006 | 09:01
9
כל בוקר הייתי הולכת לעבודה של אבי ולפני הגנון הוא היה מלמד אותי קרוא וכתוב זה נחקק אצלי כזכרון מתוק ביותר ואני עוד יותר מתענגת עכשיו כשאני רואה אותו מלמד את הילדים שלי...  ד"א הוא לימד גם את אימי האנגלוסקסית...כמו אצל נוגה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לי זה נראה מוקדם ממש "ללמד"'
לי זה נראה מוקדם ממש "ללמד"
25/05/2006 | 22:22
7
21
אני מעדיפה שיטות שמתקשרות למשחק. אני קניתי ספר מקסים בארה"ב (הוא באנגלית ולא תורגם לעברית) שנראה GAMES FOR READING. יש בו כל מיני רעיונות מקסימים למשחקים עם חרוזים למשל, או משחקי "חברה" משחקיים שבאופן עקיף מקדמים ומפתחים יכולות קריאה. שוב - אין שם שום דבר שקשור ל"לימוד", אלא יותר הכרות עם הברות, מילים, קישור בין אות לצליל וכו'. אני אוהבת את הכוון הזה. ראה שאלתי פה למטה בעניין דומה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למה אתם מפחדים מהמילה" לימוד?"'
למה אתם מפחדים מהמילה" לימוד?"
26/05/2006 | 09:22
6
13
לא צריך להושיב את הילדים בשורה ולהרביץ להם בסרגל אם לא יודעים את התשובה.
אבל אם יושבים איתם בכיף ומלמדים אותם , זה כיף להם בדיוק כמו משחק הרי הם לא יודעים שעכשיו " לומדים" הם בכיף עם אמא שלהם או אבא שלהם רואים אותיות ולומדים להבין את משמעותן כמו את משמעות הניקוד וכולי. באותה מידה אני מראה להם תמונות של ארצות או בעלי מסביר על מערכת השמש.
למה כולם נורא לחוצים כשאומרים "לימוד" והכל בסדר כשקוראים לזה משחק?
ולגבי שיטת האורינות והקריאה כמכלול היא ניכשלה בגדול. מכיון שאם היסודות אינם קיימים ואינם חזקים וילד לא יודע היטב אות אות וניקוד ניקוד הוא לא ידע לקרוא, הוא פשוט ינסה לנחש. עובדה שעכשיו גם בתי הספר מנסים לחזור לשיטה הישנה והטובה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שיטת הלימוד -'
שיטת הלימוד -
26/05/2006 | 10:07
5
20
תלוי עבור איזה ילד.
כשמלמדים בכתה אולי אין ברירה וצריך ללמד את כולם באותה שיטה, אבל אם לומדים בבית, יש ילדים עבורם "השפה כמכלול" מתאימה יותר.

(סביר שבהמשך גם אלה גם אלה יכירו את כל האותיות, כל סימני הניקוד וכו')
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם בכיתה - לא מלמדים את כולם באותה'
גם בכיתה - לא מלמדים את כולם באותה
26/05/2006 | 10:59
1
10
שיטה.
המנהלת של "הורים לילדים ביסודי" חני ב היא מורה בכיתה א' והיא מספרת שאצלה בכיתה יש כמה שיטות להוראת קריאה שנלמדות במקביל.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'טוב לשמוע.'
טוב לשמוע.
26/05/2006 | 12:13
35
לצפיה ב-'כך בדיוק לימדו אותי'
כך בדיוק לימדו אותי
26/05/2006 | 15:42
2
10
את סימני הניקוד למדתי רק בכיתה א', אחרי קריאה במשך שלוש שנים. לא זוכרת איך התמודדתי עם מלה שלא הכרתי, אבל מסתבר שהסתדרתי והצלחתי לקרוא אותה, עובדה.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'סיפורים אישיים זה יפה מאד אבל'
סיפורים אישיים זה יפה מאד אבל
26/05/2006 | 16:32
1
8
זה לא מעיד על הכלל. גם לא מעיד על שיחטה טובה ללמד את הילד. זה נעשה על ידי מחקרים שמה לעשות הוכיחו בצורה חד משמעית ששיטת החדר היא המוצלחת ביותר
כמו כן רמת הבנת הניקרא ויכולת הקריאה של בוגרים שלמדו בשיטת המכלול כל כך גרועה לעומת האחרים שזה מעיד על כישלון עצום של השיטה.
הסיפור שלך הוא כמו זה של הסבתא התימניה שכל החיים עישנה נרגילה ולעסה גת שתתה גלונים של עראק ומתה בגיל 140
מה אנחנו לומדים מיזה?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אל תביני אותי לא נכון'
אל תביני אותי לא נכון
27/05/2006 | 17:51
7
אני חושבת שהשיטה הזו מחרידה ללימוד בבתי הספר, ומסכימה איתך לגבי שיטת החדר - אבל היא בהחלט התאימה לי, כילדה שכבר לבד זיהתה מילים ועשתה את הקישור בין האותיות למלים. נראית לי שיטה בהחלט לא רעה ללימוד מוקדם של קריאה - לפני גיל בית ספר, כאשר הילד מראה יכולת ועניין.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כדאי שתשאל בפורום של מורים/גננות'
כדאי שתשאל בפורום של מורים/גננות
26/05/2006 | 10:05
3
12
פורום זה הוא פורום של הורים, ואיננו מומחים בהוראת קריאה.

מותר לשאול אותך למה אתה מלמד את הילדה לקרוא?
האם גם היא "מעונינת להתקדם כדי להגיע ליכולת קריאה"?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אצל שני ילדיי לפני10 שנים ו7 שנים'
אצל שני ילדיי לפני10 שנים ו7 שנים
26/05/2006 | 13:18
2
21
לימדו את שיטת האוריינות.
השיטה מאוד התאימה להם אם כי כאמור,הם ידעו לקרוא ולכתוב,בעיקר לכתוב מעולה כבר לפני כן.
אבל בכל זאת,לא לימדתי אותם קריאה והיה חסר להם חומר כי לימדתי אותם מה שרצו וחששתי אז ללמד אותם חומר שמא יבלבל אותם.
אז בקיצור,הם למדו לקרוא שוטף ובהטעמה כבר במחצית הראשונה ללימודים בעוד שרוב הכתה ואף השכבה בקושי ידעו לכתוב.
אבל זה באמת תורשתי ומזלם שירשו ממני את זה
בכל אופן,לי האוריינות בזמנו נראתה שיטה מאוד קשה וזכור לי שהשיטה שאני למדתי בביה"ס-בני כתתי כי ידעתי כבר לקרוא,הייתה השיטה של נמה קמה או איך שהיא נקראת.
ומעניין אם זו השיטה גם כיום.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זאת לא השיטה שמלמדים היום'
זאת לא השיטה שמלמדים היום
26/05/2006 | 13:21
1
16
"השפה כמכלול" יצאה מתוכנית הלימודים.
זה לא אומר שתוכניות הטלוויזיה של "בלי סודות" לא מוצלחות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז לא הבנתי-איזו שיטה מלמדים'
אז לא הבנתי-איזו שיטה מלמדים
27/05/2006 | 18:39
9
כיום,פלגיה?

ובכללי,אני חושבת שכל ילד והשיטה שמתאימה לו.
הרבה לא אהבו בזמנו את האוריינות ובזמני הרבה לא אהבו א השיטה בה אני  למדתי ואשר גם לשני אחיי הגדולים לא התאימה.
לכן תמיד,אבל תמיד,יהיו שיטות שחלקן לא מתאימות לילדים שונים.
והאם אגב,נהוג כמו שאמרתן ללמד בכתה אחת כמה סוגים של לימוד?
איך משלבים את זה בין 40 ילדים ומורה אחת?
סתם תהיות שעלו לי לראש כעת,למרות שיש לנו עוד הרבה זמן לכך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'איזה שירשור סוער!'
איזה שירשור סוער!
28/05/2006 | 22:20
1
10
משום מה הנושא טעון מאוד...אני אישית למדתי לקרוא לבד לגמרי ובגיל מוקדם. הורי היו עולים חדשים ולא ידעו בכלל עברית ואני ידעתילקרא ראשונה בגן - אין לי מושג איך ומי לימד אותי...
הבן שלי בן שלוש + וזה בכלל לא מענין אותו. הוא חולה על ספרים שאני קוראת לו אבל לא מעבר לזה. בכלל אחרי שקראתי את השירשור אני קולטת שאני לא יושבת איתו על כלום. הוא הרי כל היום בגן אז בבית אני מניחה שבא לו לנוח ולעשות רק מה שרוצה. הוא משחק המון במכוניות, בחצר, משתולל עם אחיו הקטן או הולך לחברים. מתי אני ישב איתו? לפעמים אני רואה ציורים של ילדים (בעיקר ילדות) בגילו ונדהמת. הוא עדיין מקשקש לגמרי. ואני, דרך אגב, תמיד הייתי הציירת של הכיתה.

האם אני עצלנית ולא מתמודדת כפי שנכתב פה? אני פשוט באמת לא חוששת. גם אני וגם בעלי לא קיבלנו שום דחיפה, ושנינו אוהבים לקרוא ובסך הכל אנטילגנטים (טוב, לא פרופסורים...). כן היתה לי חסרה דחיפה מההורים בגיל ההתבגרות אבל בגיל הרך???
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'רק להגיד שממה שאני רואה בגן אצלינו'
רק להגיד שממה שאני רואה בגן אצלינו
31/05/2006 | 06:44
17
אז רוב רובם של הבנים (אפלו בגיל מעל 4) עוד מקשקשים - עיגולים, קוים, ציורים מופשטים יחסית עם מעט פרטים בעוד שהבנות כבר מציירות פרצופים (גבות, שיער, אוזניים וכו'), פרחים, שמש, בתים וכו'.
נראה לי שזה עניין נפוץ (לפחות אצלינו בגן זה נפוץ).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תגובתי ...'
תגובתי ...
29/05/2006 | 08:19
37
27
שלום.

אחרי שהעלתי את השאלה, עבר כמעט יום ולא קיבלתי תשובה. כבר חשבתי שהשאלה עומדת להיקבר, ואז - בום. מבול של תשובות ורגשות.

אני רוצה לספר לכם מאיפה זה מגיע אצלי:
אני מעוניין שהבת שלי תדע לקרוא מוקדם ככול האפשר כי הקריאה היא מקפצה עצומה לידע, בדיוק כמו שהליכה אצל תינוק מאפשר לתינוק לחוות סט שלם של חוויות, הרבה מעבר לזחילה.

עכשיו, נשאלת השאלה איך מקדמים את זה. והתשובה היא במשחק ובגירוי. יש לנו באמבטיה אותיות ספוג. אנחנו מדברים על מה מתחיל במה.

נראה לי ששידרתי לילדה שזה כיף, ולכן היא יוזמת ושואלת אותי "אבא, במה מתחיל מטוס? בג' נכון?!" ...

כל ערב קוראים לילדה סיפור במיטה. יש לנו ספר עם אותיות וציורים. ערב אחד, אחרי הסיפור, התחלתי לשנן איתה "ב' - בקבוק. ב' - בקבוק". ושוב, נראה ששידרתי לה שזה כיף כי מאז היא מגיעה למיטה באופן קבוע עם שני ספרים - סיפור וספר אותיות.

הילדים הם כמו דף ריק שממש צמא ללמוד. את המספרים מ1-10 למדנו דרך הירידה בחדר המדרגות והתבוננות במספרי הקומות. את המספרים עד 20 למדנו כי הכרחתי אותה להתנדנד לבד (לפני שאני עוזר לה) 20 פעם.

יש לנו "אנציקלופדיה לילדים קטנים". היתה תקופה שסיפרתי לה מתוך האנציקלופדיה. היא היתה מוקסמת - גמל חי במדבר. וטרינר הוא רופא של כלבים.

עכשיו אנחנו קוראים את "פליקס והשעון" ולומדים על מחוג גדול ומחוג קטן.

אין לנו כבלים/יס בבית אלא ערוץ 1+2 שמספק את שעת הטלווזיה. זה לא אומר שהיא לא רובצת מול הטלווזיה, אבל אנחנו שולטים על מה שהיא רואה (קלטות).
אני מראה לה קלטות באנגלית (קלטות אמריקאיות לילדים בגילה). מקסימום - הילדה תקלוט גם כמה מילים באנגלית.
אנשים - תבדקו מה אתם מראים לילדים שלכם. גם בקלטות.

אגב, הילדה היא הכי רחוקה מדמות ה"חננה". ילדה ספורטיבית ואנרגטית. לא ממושמעת לפי מידה. שובבה ומקסימה.

ידע הוא כח. וצריך להקנות אותו לילדים שלנו כמה שיותר, וכמה שיותר מוקדם. אני שמח שהילדה שלי שמחה לקבל אותו, ושאנחנו מוצאים את הזמן להעביר אותו בלי לוותא על שום חווית ילדות,כך שהדיונים על "יהיה לה עוד זמן ללמוד" או "תן לה לשחק בחצר" אינם רלוונטים מבחינתי.

ואגב, את הכל קיבלתי מאימי, שיודעת למצוא איך למצוא בכל אובייקט נושא ללימוד (מנייר כסף מקומט אפשר ללמוד על שבירת קרני השמש. בכל גיל)

רק בשמחות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'האם קידמת גם אם לימודי ההליכה שלה?'
האם קידמת גם אם לימודי ההליכה שלה?
29/05/2006 | 08:21
14
5
לצפיה ב-'במובן מסויים כן.'
במובן מסויים כן.
29/05/2006 | 09:05
8
הליכה היא תהליך טיבעי (להבדיל מקריאה) , ולכן לא דחפתי אותה לשם אבל בהחלט גיריתי אותה. בדיוק כמו שעזרתי לה לחזק את שרירי הגב תוך שכיבה על הבטן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'צימעס'
צימעס
29/05/2006 | 12:59
12
9
הליכה זה אינסטינקט כמו אכילה . הליכה זה בעצם בשלות של הגוף בעוד שקריאה בעצם לא תיווצר אם לא ילמדו אותה, בניגוד לכל הסיפורים היפים על המתנבאות פה  ש"למדו לבד".
מכיון שהליכה היא אינסטינקט כמו אוכל אפשר לתת לו להתפתח בקצב שלו ואפשר לכוון למשל להליכה נכונה כמו גם לאכילה נכונה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זה נכון ולא נכון.'
זה נכון ולא נכון.
29/05/2006 | 13:27
5
15
אנחנו חיים בסביבה אוריינית. אנחנו מוקפים מילים כתובות, ולכן, לדעתי, הקריאה "תיווצר" אצל ילדים שיהיו מעוניינים בכך.
תוך לקיחת סיכון שהסיפור היפה על המתנבאות ש"למדו לבד" לא ירצה אותך, אני בכל זאת אספר - אני למדתי לקרוא בסביבות גיל שנתיים. אמא שלי לימדה אותי, באמצעות כרטיסיות עם מילים (ובעזרת ספר ששמו "למדי את תינוקך לקרוא"). למדתי בשיטה הידועה כיום לשמצה בשם "השפה כמכלול", שכנראה עבורי בכל זאת היתה מאד מתאימה. לטענת אמא שלי, אני ביקשתי ללמוד (שני הורי היו באותה עת סטודנטים, ואני הייתי מבקשת "גם לכתוב" כשהם היו לומדים, ולכן היא נתנה לי לשחק בכרטיסיות). אמא שלי מספרת, שכשלושה חודשים אחרי שהיא התחילה לשחק איתי בכרטיסיות עם מילים, חברות שלה הפחידו אותה שאני אשתעמם בכתה א' ואהיה חריגה וכו', והיא החליטה להפסיק, אבל אז כבר ידעתי לקרוא.
אני ניסיתי ללמד את הבכור שלי באותה צורה בגיל קצת יותר מאוחר. הוא גילה עניין מועט בלבד, וזנחנו את זה במהרה, לטובת דברים שעניינו אותו יותר, וגרמו הנאה רבה יותר לשנינו. חוסר העניין שלו בקריאה המשיך גם במהלך גן עירוני, והוא עלה לכתה א' לא קורא (מזהה אותיות, כי לימדו בגן, אבל ממש לא קורא), וכפי שכבר סיפרתי בשרשור הזה, בחנוכה הוא קרא יפה מאד (בשיטת "בלי סודות" ממנה למדו אז בביה"ס שלו).
את האמצעית שלי לא ניסיתי אפילו ללמד אחרי ה"כשלון" עם הבכור. בשלב כלשהו בגן טרום חובה, כשהיא היתה בת 4 ומשהו, גיליתי שהיא מזהה המון מילים. גיליתי את זה במקרה, כשהיא הצביעה על מילה בספר שקראתי ואמרה לי מה כתוב שם. התברר לי, שהיא מזהה את השמות של כל ילדי הגן שלה, אותם הכירה מהכרטיסיות של לוח "מי בא לגן" בכניסה לגן. היא זיהתה את השמות גם כשראתה אותם מודפסים בתוך טקסט אחר, גם כאשר אותיות השם היוו חלק ממילה אחרת, וגם כאשר אני כתבתי אותם על דף באותיות דפוס. היא גילתה עניין בקריאה, היתה שואלת "מה כתוב פה" על הרבה דברים, מתעניינת, ועסקה ב"לכתוב" הרבה לפני שידעה באמת לכתוב צורת אותיות בעברית. למעשה, בלי שלימדתי אותה באופן מסודר, היא קראה בסביבות גיל 5. מובן, שכשהבנתי שהיא מזהה מילים ומתעניינת, שיחקנו במשחקי מילים, כתבנו מילים שונות - וברור שעשיתי איתה פעילויות בתחום הזה שקידמו אותה. היא הגיעה לכתה א' קוראת, ולא השתעממה בכלל
הצעיר שלי עכשיו בן חמש וחצי, בגן חובה. הוא לא מתעניין בקריאה במיוחד. בגן עושה את המטלות הנדרשות. מזהה את האותיות שלמדו בגן. אוהב משחקי מילים בע"פ (כמו חרוזים, שרשרת מילים וכו'), אבל לא רוצה לקרוא בעצמו. לעומת זאת, הוא מאד סקרן ואוהב ידע, ומבקש הרבה לקרוא מידע על נושאים שמעניינים אותו כמו דינוזאורים, חלל, בעלי חיים, גוף האדם ועוד. מה שהוא מבקש, אנחנו עושים יחד בשמחה. להערכתי, הוא ילמד לקרוא בכתה א' ללא בעיות מיוחדות.
אז מהמדגם המאד לא מייצג שלי - 33% מהילדים שלי, ניתן לומר ש"למדו לבד". זה נכון גם לגבי משפחת המוצא שלי (אמא שלי לא הצליחה ללמד בצורה דומה את שני אחי, שלא גילו עניין במשחקי קריאה). ברור שהיתה לי תרומה ללימוד של בתי. אני לא נגד לימוד של ילדים. אני פשוט חושבת שכדאי שנושאי הלימוד המשותף (שהם חלק גדול ממארג היחסים בין הורים וילדים) יהיו נושאים שגורמים הנאה לשני הצדדים, ולא נושאים שרק ההורה מעוניין בהם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נסיון מאלף תודה על השיתוף '
נסיון מאלף תודה על השיתוף
29/05/2006 | 13:38
4
8
אפשר בבקשה לדעת איך משחקים ב"שרשרת מילים"?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כל אחד מהמשתתפים בתורו אומר מילה'
כל אחד מהמשתתפים בתורו אומר מילה
29/05/2006 | 13:54
3
11
שמתחילה באות בה נגמרה המילה שאמר המשתתף שלפניו.
לגדולים יותר, אפשר להכניס רמות קושי (למשל, דרישה שהמילים יהיו בנושא משותף, וכו'). לקטנים יותר אנחנו "מחליקים" אותיות דומות (כמו ט' ו-ת', כ' ו-ק' וכו').
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נאמץ, ברשותך. תודה '
נאמץ, ברשותך. תודה
29/05/2006 | 13:59
1
11
לצפיה ב-'מצויין בתור משחק לנסיעות '
מצויין בתור משחק לנסיעות
29/05/2006 | 15:07
9
לצפיה ב-'עם החברים אנחנו משחקים ככה "אישיות"'
עם החברים אנחנו משחקים ככה "אישיות"
29/05/2006 | 21:23
11
לצפיה ב-'למיטב ידיעתי'
למיטב ידיעתי
29/05/2006 | 21:22
1
9
ילד שיגדל בסביבה בה אין אנשים שהולכים, לא ילמד ללכת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יש מקרה של ילדות שגדלו אצל זאבים'
יש מקרה של ילדות שגדלו אצל זאבים
29/05/2006 | 22:20
435
והן אכן הלכו על ארבע.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הליכה צריך ללמוד'
הליכה צריך ללמוד
29/05/2006 | 23:10
3
8
עשיית צרכים בשירותים צריך ללמוד
קריאה צריך ללמוד.
כל דבר צריך ללמוד בזמן המתאים וכמו שיש ילדים שהולכים בגיל 10 חודשים, ואחרים רק בגיל שנה וחצי, וכמו שלא יעזור ללמד ילד ללכת בגיל עשרה חודשים - הוא לא יצליח, אם זה לא הזמן המתאים בשבילו - כך לכל ילד יש את הבשלות הקוגניטיבית המתאימה ללימוד הקריאה.
יש ילדים שלומדים לקרוא בגיל 3. יש ילדים שרק יצברו מזה תסכולים.

ולגבי רוב הילדים המגיעים לכיתה א' - בין אלה המגיעים קוראים ובין אלה שלא למדו לקרוא ולומדים רק בכיתה א' עצמה - רובם "מיישרים קו" ותוך שלושה או ארבעה חודשים נמצאים באותה רמת קריאה. מה שאומר שלפעמים אם מחכים לגיל חמש או שש - הזמן הנדרש כדי ללמוד לקרוא הוא קצר הרבה יותר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אולי פספסתי'
אולי פספסתי
30/05/2006 | 19:15
2
3
אבל על זה היה הויכוח?

אני חשבתי שהדיון הוא רק על ילדים שמתעניינים ושאלו שטוענות ההיפך ממני טוענות כי גם ילד שמתענין צריך להשאר איתו בסטטוס של לענות על שאלות ולא "לשבת איתו" מפאת גילו הצעיר.

לגבי ילד שלא מתעניין - זה ברור שלא רק שאין מה לשבת אלא מן הסתם אפילו אין שאלות לענות עליהן...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'השאלה המקורית שלי'
השאלה המקורית שלי
30/05/2006 | 21:43
8
לפותח ההודעה היתה "למה אתה רוצה ללמד את ילדתך לקרוא בגיל שלוש וחצי".

זאת לא היתה הטפת מוסר אלא התעניינות לשם מענה תשובה.

אם זה בא מרצון של האב, ללא התעניינות מוקדמת של הילדה - אין מה ללמד אותה (לדעתי)
אם זה בא מרצונה של הילדה ומהתעניינות שלה - הולכים לפי השאלות שלה.
אני לא פוסלת לימוד ססיטמתי, או לימוד בכלל (יש ילדים שאפילו מבקשים "אבא תלמד אותי לקרוא")

אני כן אומרת שזה שילד מזהה כמה אותיות אומר שהגיע הזמן ללמד אותו את כל הא"ב
וזה שילד מזהה את כל אותיות הא"ב לא אומר שהוא יכול לזהות צלילים, או לקשר אותיות לצלילים, או לקרוא ממש באופן שוטף ולהבין את הנקרא.

כל שלב הוא שלב שונה, ואין מה לרתום את העגלה לפני הסוסים ולהניח שאם הילד שלי יודע איך נראות אותיות השם שלו כבר אפשר ללמד אותו לקרוא.


האם "לשבת עם הילד"?
כן - עם ילד שמתאים לו לשבת וללמוד (מיעוט)
לא - עם ילד קופצני ואקטיבי שמעדיף ללמוד תוך כדי משחק (שזאת השיטה העדיפה בעיני בגיל הגן ובכלל)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כמה אפשרויות'
כמה אפשרויות
30/05/2006 | 22:04
7
ילד שרוצה ללמוד - איך עוזרים לו?
ילד שלא יוזם למידה - האם מלמדים אותו? איך?

אצלי:
אם הילדים יוזמים למידה, אני עונה להם על שאלות.
אני "יושבת אתם" רק אם הילדים מבקשים במפורש שאשב אתם (או אם אין לי שום דבר אחר להעסיק אותם אתו באותו רגע. נניח - תור משעמם במקום צפוף ומצופים להיות שקטים)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מנסיוננו'
מנסיוננו
29/05/2006 | 08:52
20
19
לדעת לקרוא בגיל שלוש זה נחמד, אבל זה חריג ולא באמת נחוץ.
זה נהדר אם זה בדיוק מה שהיא רוצה, ומזה היא נהנית, אבל זה מיותר אם מפסיקים אותה מדברים שמעניין אותה לעשות בשביל הניתובים הללו.

"חריג" אומר, שבמקרה הטוב היא רק תשתעמם בכיתה א' ובמקרה הגרוע היא תנודה חברתית בגלל שיחשבו שהיא שוויצרית או מנותקת מהעם.

מאיך שאני רואה את הדברים מכאן, מה שבאמת חשוב בחיים אלה מיומנויות חברתיות ויכולת להסתגל ולהשתלב במארג החיים, תוך כדי עשייה של דברים שאתה נהנה מהם וטוב בהם.
אני מקווה שניסחתי נכון. בכל אופן, בעיני זה המפתח לחיים מספקים.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני לא מסכימה'
אני לא מסכימה
29/05/2006 | 23:04
10
33
לא עם ה"חריג", לא עם ה"תשתעמם בכיתה א'" ולא עם המנודה חברתית.

ילד שרוצה לקרוא ובשל לזה - יקרא כבר בגן. זה לא יגרום לו נידוי חברתי. זה יכול אפילו לעשות ממנו מרכז החברה (הוא מקריא לכולם)
בכל כיתה א' מגיע ילד אחד לפחות שיודע לקרוא, והמורות כבר יודעות להתמודד עם זה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'פלגיההבן שלי בגיל חמש וקצת כבר'
פלגיההבן שלי בגיל חמש וקצת כבר
29/05/2006 | 23:41
16
כתב והעתיק את כל מה שהגננת הקריאה ונתנה להם לכתוב.
וןשאר הילדים בגן,לא ידעו..רק המתוק שלי..וכל הילדים ביקשו ממנו שגם יצייר להם יפה כמו שהוא יודע וגם ייכתוב להם מהשצריך.
מיותר לציין שזה מאוד תרם לו חברתית באותו הגן..ובכתה אלף,הוא קרא שוטף במחצית השניה ואולי לפני,אבל הוא מעט השתעמם אבל לא היה כסנוב כי הוא יודע לקרוא.
לא חושבת שזה מתאים לגיל הזה מחשבות כאלה..אולי כן לגיל מתקדם יותר.
ואני עדיין לא החלטתי האם זה כדאי או לא,אבל אני זורמת..כמו שהגדולים שלי כבר כתבו את שמם בעברית ואנגלית בגיל 3 וחצי וזיהו את כל האותיות אאל"ט,וזה בא להם מרצונם ולא כי אני רציתי,אז ככה אני בעד..לזרום.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יש כאלה שהשתעממו'
יש כאלה שהשתעממו
31/05/2006 | 09:24
8
9
ויש שנודו חברתית. לא אקסקלוסיבית בגלל הקריאה, אלא בגלל שנחשבו לחננות באופן כללי. לא יודעת איך זה היום.

כשהמורה מצויינת והכיתה סבלנית, אני מניחה שזה יכול להראות אחרת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'חננה זה אופי'
חננה זה אופי
31/05/2006 | 10:44
7
10
זה לא קשור לידיעת קריאה.
באמת יכול להיות שילד שמתקשה חברתית בורח אל הקריאה. זה לא שהקריאה גרמה לו להיות מנודה

ושיעמום - מורה צריכה לדעת להתמודד עם ילד קורא. בכל כיתה א' יש לפחות אחד כזה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'קשה להגיד מה הסיבה ומה המסובב'
קשה להגיד מה הסיבה ומה המסובב
31/05/2006 | 11:58
6
9
אצלנו הילד הקצה עצמו החוצה, גם כשרצו לשתף אותו. רק אחרי הרבה עבודה וכמה שנים הוא התחיל להתקרב לחברת ילדים ביזמתו.
הלמידה שלו (בפורמט ה"אקדמי" - אותיות מספרים קריאה) התחילה בערך בגיל שנה וחצי, ששם אין שום מושג לגבי נידוי כמו בגיל חמש או שש.
היה לו חוסר עניין משווע בבני גילו, ועניין מוגבר בלדעת כל דבר שאפשר לתת לו שם.
אני רואה כמה הוא היה שונה ביחס לאחותו הקטנה (עכשיו בת שנה וחצי), שמאוד נהנית לשחק עם ילדים אחרים ולהתייחס ולקבל יחס מבני גילה ולהתמקצע ביחסי אנוש (מה גורם מה שאני עושה לאחרים ולהפך- איך אני מגיבה למה שאחרים עושים/אומרים).

בקיצור- אני חושבת שילדים מגלים עניין, במה שמעניין אותם.
אני מנסה לחשוב, מה חושב ילד כזה בסיטואציה עם ילדים נוספים:
אני לא מבין מה הם עושים, ואני לא רוצה שהם יגעו בי. אה! הינה סלסלה עם כל החיות בעולם, בו נסדר אותם בשורה וניתן לכל אחד שם. זה נראה לי כיף.

אבל אולי הוא אפילו לא סופר אותם. כמו מישהו שנכנס למסיבה, כשהמטרה שלו היא להגיע לספריה בסלון, ששם מחכה לו הספר הארי פוטר 7. אין לו עניין באנטרקציה החברתית, רק הספר נמצא מול עיניו וזו לא בריחה. במצב כזה (הארי פוטר 7), גם עבורי המסיבה היא מטרד מזמזם ותו לא...

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שרון המקרה של הבן שלך'
שרון המקרה של הבן שלך
31/05/2006 | 12:25
5
8
לא קשור לעובדה שהוא יודע לקרוא.
אני מכירה גם ילדים כאלה. זה שאין לו עיניין באינטרקציה חברתית זה לא בגלל שהוא יודע לקרוא, ואגב זה נישמע לא טוב. אני מבינה שאתם עובדים על זה. אני לא יודעת בן כמה הבן שלך אבל כדאי לעבוד על מיומנויות חברתיות, וכדאי גם לבדוק באמת למה אין לו עיניין חברתי- כלומר שיעבור אבחון.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כלומר זה לא סיבה ומסובב זה קורלציה'
כלומר זה לא סיבה ומסובב זה קורלציה
31/05/2006 | 12:33
7
פשוט יש מתאם בין העובדה שהוא יודע לקרוא לעובדה שאין לו מיומנות חברתית. זה בא ביחד במיקרה או שלא במיקרה. זה לא אומר שהעובדה שהוא יודע לקראו הרחיקה אותו חברתית או שהרחקה חברתית גרמה לו להתמקד בידע והרחבתו.
כמו שיתכן שהוא שונא ברוקולי- האם בגלל זה הוא מרוחק חברתית או האם ההעדפות הקולינריות שלו נבעו מהרחקה חברתית?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני גם חושבת'
אני גם חושבת
31/05/2006 | 12:54
3
8
וכן, אנחנו בטיפול, ויש שיפור גדול.
לפי האיבחון, לא היה לו עניין חברתי  בגלל שהוא לא הבין אינטואיטיבית את המשחק החברתי, וגם כי הוא רצה להמנע ממגע פיסי עם ילדים, וכך "הפסיד" שנים של למידה על אינטרקציות חברתיות.

צריך היה "לתרגם" לו סיטואציות חברתיות ובעצם ללמד אותו פורמלית דברים שילדים אחרים לומדים בניסוי ותהייה, תוך כדי משחק.
היום, כשיש לו הרבה יותר כלים לעבוד איתם, אני רואה שהוא מצליח להבין את העולם, בזכות העובדה שהוא כבר בעצם "בפנים".
עדיין, הוא תמיד יהיה מי שהוא, ובעל תחומי עניין מעט שונים מבני גילו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הבן שלי גם כזה'
הבן שלי גם כזה
31/05/2006 | 13:17
2
10
ולפעמים הקריאה שלו היא בריחה. בריחה מסיטואציות לא נוחות אל מקום שבו הכל הרבה יותר לינארי, והרבה יותר ברור.

אבל לדעתי זה כבר עניין לשרשור אחר לגמרי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יש בשרשור לפחות'
יש בשרשור לפחות
31/05/2006 | 13:23
1
6
שלושה ענינים נפרדים לגמרי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' '
01/06/2006 | 12:06
7
לצפיה ב-'ואם הרצון לקרוא בא ממנה'
ואם הרצון לקרוא בא ממנה
30/05/2006 | 01:33
8
9
אין סיכוי שהיא תהיה "חריגה"? רק אם הדחיפה באה מההורים היא "מסוכנת"?
מעבר לזה שאני ממש לא מסכימה שהיא תשתעמם או תנודה חברתית רק מפני שהיא תגיע לכיתה א' עם היכולת לקרוא. יש לא מעט ילדים היום שמגיעים לכיתה א' כשהם כבר יודעים לקרוא, והמורות מתמודדות (ואם לא, אולי הגיע הזמן שיתמודדו).
מעבר לזה, מי אמר שלהיות "חריג" זה רע ולא נחוץ?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא נחוץ לכפות על ילד לקרוא'
לא נחוץ לכפות על ילד לקרוא
31/05/2006 | 09:21
7
7
וזה לא שהוא יהיה המאושר באדם אם הוא יקרא בגיל חמש.
ובהכרח לא, אם זה לא בא ממנו, אלא כתוצאה מדחיפה וציפיות של ההורים.

ושוב, מהסטטיסטיקה הקטנה סביבי, "יכולות אקדמיות" בגיל מוקדם הן לא המפתח לאושר (או לעושר). לא כששאר הילדים סביבך עושים דברים אחרים לגמרי.

הילד שלי שונה, והוא נהדר ונפלא. לא כתבתי שזה רע (תיכנסי שוב לתגובתי). זה פשוט דורש התמודדות. רק מטרידה אותי הלהיטות להפוך את הילד שלך לחריג.

כשהדברים באים מהילד, אין טעם לעצור את זה, כי כזה הוא וזה בסדר. הרבה פעמים היכולות האלה באות עם בעיות, שהן חלק בילתי נפרד מהיכולות.
בהתחלה השאלות של עידו סיפקו הרבה נחת, כשהוא התחיל לשאול על אותיות כפעוט. כבר אז דאגתי מה יהיה בכיתה א', כי כמו שאת רואה אני מאוד קונפורמיסטית...  
עד היום, אותם דברים שגורמים לו רגיעה והנאה (חקירה, למידה, חזרה על דברים, שיום של כל דבר בתבל, וידוי, ושוב בדיקה), הם אלה שהפכו אותו לידען שהוא, אבל הם גם אלה שגרמו לו ולנו להרבה סבל (אובססיות כאלה ואחרות).

מה שכתבתי, כתבתי ממה שאני מכירה סביבי. אני מניחה שיש כל מיני מקרים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אבל את מסיקה מהמקרה הפרטי'
אבל את מסיקה מהמקרה הפרטי
31/05/2006 | 12:59
6
6
שלכם אל הכלל. איך את יכולה להסיק מהמקרה האחד שכך יהיה אצל כולם? ומנין לנו לדעת שילד שידע לקרוא בגיל 5 לא יהיה המאושר באדם? ואולי יש ילדים שההורים יודעים שזקוקים רק לדחיפה אחת קטנה קדימה כדי לפרוץ? דוגמא פרטית מתחום אחר - גמילה מחיתולים. למרות כל הדעות ש"זה צריך לבוא מהילד" לי היה ברור שאם אני לא אעשה מעשה, יהב לא ייגמל לעולם מחיתולים. למה? כי ממש לא מפריע לו אם יש או אין חיתול, וידעתי לאתר את הנקודה המתאימה בזמן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא הסקתי'
לא הסקתי
31/05/2006 | 13:39
5
6
דיברתי על כך שהמקרה פרטי.

מה שהאבא מדבר עליו לא נשמע כמו דחיפה קטנה, אלא כמו הרבה דחיפות קטנות.
והחיתולים זה סיפור אחר- ודוגמא רעה במיוחד, מכיוון ששם אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לעשות פיפי וקקי באדיקות, בכל מקום שהוא ובכל מצב (בחסות החיתולים), ואח"כ, כעבור שנתיים שלוש, אנחנו מגנים זאת בכל פה.
זאת סתם התעללות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'טוב. האמא המתעללת פורשת מהדיון'
טוב. האמא המתעללת פורשת מהדיון
01/06/2006 | 02:13
4
10
לצפיה ב-'לא צריך ישר להעלב'
לא צריך ישר להעלב
01/06/2006 | 10:30
3
7
זה בסדר, עושים את זה כבר כמה דורות בקרב הסיביליזציה הפסאודו נאורה.
גם אני עשיתי את זה עם הילד הראשון

כשזה מגיע לחיתולים (צימעס! נושא רביעי!), למדתי שזה לא הילדים צריכים חיתולים- זה אנחנו. זה לא שלהם קשה להיפרד מהקקי כמו שלנו נעים יותר שהוא נשאר בחיתולים.
ברור שאחרי שנתיים שלוש בחיתולים, מיום הראשון לחייהם, יהיה להם מעט טראומתי לעבור לשיטה אחרת.
בקיצור, תינוק בשל ללמידת הגיינה מהיום הראשון. רצוי כמה שפחות "ללמד" אותו לעשות בחיתולים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הגזמת...'
הגזמת...
01/06/2006 | 12:14
2
8
אם כל החורף נתנו לו להסתובב בחופשיות בבגדים חמים וכשמגיע הקיץ אנחנו מחליפים לו בבת אחת את כל הבגדים לבגדים קצרים זה טראומתי? לא, זה פשוט לא מתאים יותר. גם חיתולים - עד עכשיו זההתאים, מעכשיו - לא. בנחת, תוך הסבר מותאם שהוא גדל מיום ליום וההרגלים צריכים לגדול איתו.

משגעות אותי הפרשנויות הסיזיפיות הללו לכל דבר שאנחנו עושים או אומרים, כיצד זה ישפיע על הילד ואיזה נזק וודאי זה יגרום.

די כבר עם זה, ילדים הם לא עד כדי כך שבירים. אם כבר, השדר הזה שמועבר אליהם בכזו עצמה גורם להם לחוש כך.


וקצת בנימה לסיכום השרשור: האמיני לי, הורה שמעניש באהבה - הילד יזכור מזה את האהבה, לא את העונש.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מה זה להעניש מאהבה?'
מה זה להעניש מאהבה?
01/06/2006 | 17:22
1
7
ומה קשורה הענשה ללימוד קריאה או לחילופין ללימוד עשיית קקי ופיפי בחיתול בלבד ?
או שזה קשור לשני הנושאים האחרים בשרשור ששכחתי את שמם?

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' עזבי, דחסתי פה הכל אחד בתוך'
עזבי, דחסתי פה הכל אחד בתוך
01/06/2006 | 21:57
7
השני... משום מה זה היה לי ברור כשכתבתי את זה, היה לי מובן מאליו שזה יהיה ברור לכולן... אויש, הנזקים האלו שנוצרים מקריאה מגיל צעיר מדיי

עזבי, אין לי כח להסביר שוב. אם את מתעקשת להבין, את יכולה לקחת כל פסקה בהודעה הזו ולחבר אותה לנושא המתאים לה בשרשור. חתיכת אתגר
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני ללימוד מספרים לקחת סרט'
אני ללימוד מספרים לקחת סרט
29/05/2006 | 09:07
21
דביק ועשיתי להם בחדר את המשחק "קלאס"  והם (בעיקר הגדול, אבל גם הקטן מתחיל) קופצים וסופרים וכבר יודעים לקרוא מספרים.  

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הגדרה מהי קריאה.'
הגדרה מהי קריאה.
29/05/2006 | 09:09
3
50
אני רוצה לחדד את הנקודה.

הילדה בת 3.5, ואני לא דוחף אותה לקריאה שוטפת תוך מס' חודשים. הכוונה היא שהיא תדע אותיות, עיצורים, ותדע לקרוא/לזהות מילים.

התהליך הוא ממילא ארוך (בכיתה א' הוא לוקח כמעט שנה), כך שממילא יהיה מדובר על גיל 4+ עד שהנושא יתיצב.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני לא אוהבת את הגישה הזאת'
אני לא אוהבת את הגישה הזאת
29/05/2006 | 14:10
19
מעדיפה שזה יבוא מהילד.
מזלה של בתך שהיא נהנית מזה ומוצאת בקריאה משחק כיפי. מקווה שתמצא דרך לשחק איתה בכיף ולהנות גם אם או כאשר היא לא תחשוב שזה כיף.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יש פער גדול'
יש פער גדול
29/05/2006 | 14:30
14
וחשוב להדגיש את זה.
לדעת אותיות - שלב אחד
להכיר עיצורים ("צלילים") שלב שני

שני השלבים האלה ניתנים להוראה או להקניה בדרך משחקית בקלות יחסית, גם לילדי גן.

הם עדין לא מובילים באופן מיידי לקריאה ולזיהוי מילים. אצל ילד שבשל לכך - המעבר הזה מהיר, ויכול להגיע "מעצמו" ("מה כתוב כאן?") אצל ילדים מסויימים יתפתח "כאילו קריאה" - דיקלום בעל פה של מילות הספר הידועות מכבר (עמוס עוז מתאר את עצמו בקריאה כזאת. גם לי היה שלב כזה)
אצל ילדים שאינם בשלים עדין יכולים לעבור חודשים רבים, ואפילו שנה או שנתים בין שלב זיהוי העיצורים לבין שלב הקריאה והפיענוח.
(בשלב הזה - לא להתעסק בכלל עם כתיבה. זאת מיומנות שונה לחלוטין)

לגבי אורך התהליך בכיתה א' - לא צריך לקחת שנה. בשיטה נכונה ילדים יכולים לקלוט את הקריאה באופן שוטף רהוט ומדוייק בתוך 3 חודשים ופחות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מודעות פונולוגית'
מודעות פונולוגית
31/05/2006 | 02:14
33
התחלת מצויין בכך שאתה מעלה את המודעות הפונולוגית של הילדה שלך. הכוונה היא לצליל פותח צליל סוגר חריזה ועוד חלוקה להברות. זוהי ראשיתה של הקריאה. בלעדיה לא תהיה כלל קריאה, לדעתי אתה צריך להשאר ברמה הזו של המודעות הפונולוגית לשחק איתה במילים כך מרוויחים שתי ציפורים במכה אחת גם מעשירים את השפה שלה ום היא מוכנה יותר לקריאה באותו אופן. מומלץ מאוד להעזר בספר של דתיה בן דור "ככה זה בעברית". כמורה לכתות א' אני יודעת שבלי המודעות הפונולוגית אי אפשר לרכוש קריאה. האותיות עצמן הן רק סמלים. אין משמעות אמיתית להכרות איתן בשלב זה. בשלב יותר  מאוחר תוכל לערוך לה את הקשר בין האות לצליל שלה. אבל עד אז אני ממליצה לך לפעול כך. בהצלחה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יש לך הרבה במשותף עם בעלי...'
יש לך הרבה במשותף עם בעלי...
29/05/2006 | 17:54
28
כל זמן שהוא נהנה והילדה נהנית ואף אחד לא מכריח אף אחד אין לי שום בעיה שהוא ילמד אותה לקרוא, וכך הוא עושה.
הוא התחיל מאותיות, עבר להסביר קשר בין אות לצליל (בהתחלה רק צליל אה - א עושה אה, ב עושה בה וכן הלאה) והמשיך למשחק שהם היו משחקים בנסיעות לגן (אצלינו זו נסיעה של 20 דקות) איזה צלילים יש במילה (למשל בקבוק - בק ו-בוק וכן הלאה) ואז משני המשחקים האחרונים הם התקדמו לכך שאם האות ב' עושה בה וההתחלה של בקבוק היא בה אז בקבוק מתחיל ב-ב'.

ממליצה גם על משחק באתר של נחשון כל יכול (נגה כבר משחקת בזה לבד כשהיא רוצה).
חינוך לגיל הרך >>

הודעות אחרונות

16:18 | 20.08.19 אורחים בפורום
10:31 | 08.07.19 אורחים בפורום
15:20 | 29.05.19 אורחים בפורום
16:01 | 23.05.19 פיקוס123
04:12 | 24.02.19 מיטל בר אילן
09:43 | 15.02.19 סתיו7337
17:11 | 09.01.19 חולית 10
10:34 | 15.10.18 יום טוב22

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ