פינת המחשבה

[MommyHug]

רק בגיל 4 הילד מבין את המשמעות

שמרחיקים אותו מהמקום אחרי שהתנהג בצורה אלימה? אנחנו מושיבים ילד "לנוח" אחרי שעשה דבר מה שפגע באחר, ואחרי כמובן שהסברנו לו למה. אצלנו הם מבינים טוב מאד למה הם יושבים קצת "לנוח". הם בני2-3.

 

[לורליי43]

מבין ברמה שרלוונטית ל"כסא מחשבה"

אני ממש לא מצפה מילד בן 2-3 שיחשוב על מה שעשה. מקסימום הוא יכול לקשר בין העובדה שהתנהג בצורה בעייתית לבין העובדה שהזיזו אותו ממקום ההתרחשות לכמה דקות.

 

[MommyHug]

כשהוא נשלח לנוח, זה כדי להירגע

וגם להבין שלא עשה דבר נחמד במיוחד... נכון, לא מצפה ליותר מזה.

 

[צימעס]

על מה ילד אמור לחשוב בכסא מחשבה?

על מה, לדעתכן, הוא חושב שם? מישהו מכם זוכר את עצמו כילד - מוענש? על מה הוא חשב?

 

[קַמִילִOn]

שאלה רטורית.

כמובן שחושבים כיצד לבצע את המעשה שגרם לעונש, אבל הפעם הרבה יותר מעצבן, כואב ובלתי הפיך.

 

[תוליק 1]

שאמא ואבא שלו ממש רעים

 

[לורליי43]

עושה רושם שאת מדמיינת לעצמך כסא

עינויים, הרחקה לחדר קר חשוך ורחוק בקצה המבנה. זה בסך הכל מקום אליו שולחים את הילד להרגע אם יש סיבה שהוא צריך הפוגה בגלל סיבה מסויימת. זה נמצא באותו חדר, והמטרה היא שהוא יבין שעשה משהו לא מקובל ולכן הופסקה הפעילות שלו. חשובה כמובן התדירות והסיבה לשימוש במקום כזה.

 

[ממולדה]

מה שמפריע לי בעניין הזה

מעבר לכל מיני השגות מוסריות, הוא חוסר היגיון שבבקשה לשבת בפינת מחשבה דווקא בזמן שמשתוללים. אם ילד "נכנס לאטרף" ומשתולל (נאמר, מרביץ לאחיו או שובר דברים), האם לא יותר הגיוני לתת לו להוציא את המרץ השלילי הזה במקום שבו אפשר ומותר להוציא אותו? אבל מה עושים ההורים? מציעים לו הצעה לא הגיונית: פינה לשבת ולחשוב - לעצור פעילות בכוח, להיכנס ל"ניוטרל" באופן מלאכותי, בדיוק בזמן שהוא בשיא המתח שלו. לדעתי זה פשוט לא בריא, ברמה הפיזית ממש. אי אפשר מריצת ספרינט של 100 מטר, להיכנס פתאום למצב של מדיטציה. אני, במקום לשלוח לשבת בשקט בפינה, הייתי מכניסה ילד משתולל לחדר "בטוח" ונותנת לו "משימה" - לזרוק ולשבור צלחות פלסטיק, לכדרר כדור בכוח, להתאגרף עם שק אגרוף כזה שתלוי מהתקרה (כמובן יש לקנות שק כזה....), או אם יש מסדרון ארוך בבית, לרוץ 20 פעם לאורכו, לגעת בקיר ולחזור. אלה דברים שיפרקו את המתח, ירגיעו באמת (פיזית) וגם ישחררו, אולי גם יכניסו הומור לסיטואציה.

 

[לורליי43]

שוב התאור הציורי הזה

אין לי מושג מה עובר לך בדימיון, אבל לא מדובר על זיקוק שמשחררים ואין אפשרות לעצור

. ולא מדובר דווקא על השתוללות מלאת אנרגיות. מדובר בדרך כלל על התנהגות שלא מקובלת מבחינת משחק, או חברות, או מבחינת שימוש במשחק. תגידי, הילד שלך היה בגן? כי מהמה שאת כותבת, נדמה שאין לך מושג איך ומה קורה במסגרת כזו. וכן, זו מסגרת, עם כללים. ולא, הילדים לא יושבים שם כבבית כלא.

 

[ממולדה]

אני אוהבת מטאפורות, מה לעשות

אבל "בית כלא" זה מונח שאת הכנסת לדיון. עבדתי שנתיים כעוזרת לגננת, ואני בהחלט יודעת מה קורה בגן (למרות שהילד שלי עדיין לא בגיל הרלוונטי). בשני הגנים שעבדתי בהם לא היו שם פינות מחשבה, וטוב שכך. בעיות המשמעת נפתרו יפה מאוד גם בלעדיהן. התנהגות לא מקובלת אצל ילד - צריך לעצור, ויש כל מיני צורות לעשות זאת. להגיד לו לשבת בפינה זה בעיני לא יעיל, קודם כל (וגם מתחסד - מי באמת מאמין שהילד יושב שם לחשוב על מה שעשה?).

 

[לורליי43]

נכון, לא בכל גן יש פינת מחשבה

אני לא מקדמת את הנושא, אבל לא רואה בזה את הקטסטרופות שאת רואה. הכל, כמו תמיד, הוא שאלה של מי שמפעיל את האמצעי- ולא בהכרח האמצעי עצמו. גננת טובה- יכולה להפוך פינת מחשבה למשהו תורם, גננת גרועה יכולה להפוך את זה למשהו משפיל. לראות כל דבר בקיצוניות, לא בהכרח משקף את המציאות.

 

[ממולדה]

שוב מטאפורות?

מי אמר "קטסטרופות"? לא אני - את אמרת. וממש לא ברור לי מדוע את סבורה שאני הקיצונית בין שתינו. אם כבר, את קיצונית לצד השני. (נה-נה-בננה, המורה היא התחילה!

).

 

[לורליי43]

איך מחברים את האלקטרודות?

(המשפט שלך בראשית השרשור) מה לעשות, לי זה נראה כמו תאור של מישהו שחושב שזו קטסטרופה ומתייחס בקיצוניות לנושא. אבל אולי אני טועה, ואולי את לא מודעת למה שאת כותבת, או שזה התאור השכיח אצלך לנושאים שגרתיים שאת לא מסכימה איתם.

 

[ממולדה]

לא זה ולא זה

סתם בדיחה קלושה. יש קטסטרופות אמיתיות בחיים, כמו מחלות, אסונות, התעללות זדונית ורעב, ולהן אני שומרת את שמות התואר הקשים (מזעזע, מפחיד, נורא ואיום....). לטיפול בילדים שאינו לפי רוחי או השקפותי אני לא מצמידה את שמות התואר האלה. מקסימום "מרגיז".

 

[לורליי43]

אז אני אמורה לקרוא מחשבות?../images/Emo8.gif

ואני מאמינה בפתגם- אין עשן בלי אש. אני חושבת שלא סתם בחרת את "הבדיחה הקלושה".

 

[ממולדה]

נו

אז? את מבלבלת בין התבטאות קיצונית לבין דעה קיצונית. הבדיחה על אלקטרודות היתה אולי מעט קיצונית, אבל הדעה נגד פינת מחשבה בהחלט אינה קיצונית.

 

[לורליי43]

את מבלבלת....../images/Emo8.gifאותי../images/Emo13.gif

איך אני אמורה להבין את דעתך, אם לא מההתבטאות שלך? הדעה שלי לגבי כסא המחשבות היא- אני מבינה את הרציונל. זה לא דבר הכרחי וכפי שלאה כתבה- אני כן בעד ללמד את הילד טכניקות של הרגעות - לא משנה באיזו דרך זה מתבצע (כל עוד, כמובן, זה לא פוגע באחרים). אני יכולה לראות מצב שבו פינת מחשבה משרתת את הנושא הזה. כלומר, אני לא נגד באופן גורף. אם את נגד באופן גורף, במיוחד כשאת משווה את זה לכסא חשמל, בעיני זו ראייה קיצונית של הנושא. .

 

[ממולדה]

להיות נגד באופן גורף

זו לא קיצוניות. יש עוד הרבה גוונים על הסקאלה - למשל, לחשוב שמי שמפעיל פינת מחשבה דינו מאסר (וזו כמובן דוגמה ולא דעתי האישית - לפני שתתחילי לספור לי גם את ההתבטאות הזו..). גם אני בעד ללמד את הילד טכניקות של הירגעות - למשל יוגה ומדיטציה. אני לא בעד לכפות עליו לשבת בשקט דווקא, ברגעים שבהם הוא עושה משהו שלא מוצא חן בעיני המבוגרים. אבל נראה לי שכרגיל הסכמנו לא להסכים, ואין חדש חוץ ממזג האוויר.

 

[לורליי43]

זה באמת יכול להיות טוב

בזמן של השתוללות (או כל מצב רלוונטי אחר), להושיב את הילד, להגיד לו שישב ישיבה מזרחית, יעצום עיניים וינשום

 

[לורליי43]

ואז אפשר לקרוא לזה- פינת הנשימה

מוצא חן בעיני הרעיון כרעיון להתרגעות. רק שאני חושבת שמי שהגה את רעיון "כסא המחשבה" אכן חשב על מקום שבו הילד יעשה את הקישור של מעשה ותוצאה- בין הפסקת הפעילות שלו ובין המעשים שלו. אז למרות שהילד לא בדיוק יושב וחושב חשיבה פילוסופית, הוא כן יכול לראות את הקשר.