לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1820018,200 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'פינת המחשבה'
פינת המחשבה
<< ההודעה הנוכחית
02/02/2006 | 09:33
73
372
מה דעתכם על פינת מחשבה?
לאיזה גילאים זה מתאים?
כמה זמן ילד צריך להיות בפינת המחשבה?
בישיבה? עמידה?
איפה ממקמים את פינת המחשבה?

תודה לעונים
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'על הידיים של אמא.'
על הידיים של אמא.
02/02/2006 | 10:16
17
66
לצפיה ב-'כן? אבל אז'
כן? אבל אז
02/02/2006 | 11:14
1
72
איך מחברים את האלקטרודות?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא מחברים אותן...'
לא מחברים אותן...
02/02/2006 | 11:34
39
לצפיה ב-'בכל מצב?'
בכל מצב?
02/02/2006 | 17:52
14
48
אז איך את מאפשרת לילד להבדיל בין טוב לרע?
הרי יש שלב שהילד צריך להתחיל ללמוד איך מתנהגים ומהם החוקים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מה, אי אפשר להסביר לילד מחובק?'
מה, אי אפשר להסביר לילד מחובק?
02/02/2006 | 18:09
10
41
לא בכל מצב. רק כשאני מפוקסת, ולא מבולבלת מעצבים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אפשר ואפשר'
אפשר ואפשר
02/02/2006 | 22:32
40
לצפיה ב-'לא בכל סיטואציה יש ילד מחובק'
לא בכל סיטואציה יש ילד מחובק
02/02/2006 | 22:38
20
לצפיה ב-'אבל לא תמיד גם לנו בא לחבק'
אבל לא תמיד גם לנו בא לחבק
02/02/2006 | 22:46
7
29
וחיבוק כן צריך תמיד לצאת מהלב.
בעניין העקרוני של פינת המחשבה - אני לא בעד אם זה נתפס כעונש.
אני כן בעד ללמד את הילד טכניקות של הרגעות - לא משנה באיזו דרך זה מתבצע (כל עוד, כמובן, זה לא פוגע באחרים). אני יכולה לראות מצב שבו פינת מחשבה משרתת את הנושא הזה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם אני חושבת כך'
גם אני חושבת כך
02/02/2006 | 23:13
25
מה שמשנה זה איך עושים את הענין ומי הגננת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כתבתי שכשאני נורא עצבנית'
כתבתי שכשאני נורא עצבנית
03/02/2006 | 00:12
3
24
אני לא מצליחה להיות שקולה ולעשות מה שלדעתי טוב.
אבל העצבים שלי קשורים אלי, ולא לילד. כך שאם אני מצליחה להתעלות מעליהם, ולהזכר שהילד במצוקה (בחיי. כל הפעמים בהם הילדים שלי מעצבנים אותי, זה כי הם במצוקה), אני מחבקת מהלב.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כשילד משתולל, מתוך שמחה'
כשילד משתולל, מתוך שמחה
03/02/2006 | 07:50
2
27
ולפעמים עובר את הגבול, מתוך כייף (ובעיקר עם יש חבר בסביבה),
הוא לפעמים יכול לעצבן- ואין שום ספק שהוא לא במצוקה.
ורוב המקרים שהילד עצבן אותי- לא היו בגלל שהוא היה במצוקה- זה היה כי אני הייתי במצוקה (למשל אם נורא מיהרתי לאיפה שהוא, הילד ממש לא במצוקה, הוא מבסוט ושמח ועושה את הדברים בקצב שלו).
בנוסף, אני מגיעה למסקנה, שמה שאת חושבת עליו, מבחינת הסיבה להרחקה- שונה לגמרי ממה שאני חושבת עליו. במיוחד בגלל שאת עושה את ההקבלה (שלא קיימת) בין גן לבית.
יש הבדל בין בית וגן מבחינת מערכות היחסים, ויש הבדל גדול בין הכללים במסגרת בית ובין מסגרת הגן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז את אומרת'
אז את אומרת
03/02/2006 | 10:12
1
15
שיש מקום לכסא מחשבה בגן, אבל לא בבית?



>פורשת עד לתיקון המקלדת <
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני אומרת שבגן יכול להיות לו תפקיד'
אני אומרת שבגן יכול להיות לו תפקיד
03/02/2006 | 10:15
24
בגלל המסגרת, בגלל כללי ההתנהגות, בגלל שיש קבוצת ילדים גדולה.
בבית, אני לא רואה איזה תפקיד הוא יכול למלא.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את מוכנה לתת כמה דוגמאות'
את מוכנה לתת כמה דוגמאות
04/02/2006 | 23:36
1
24
של טכניקות הרגעות ואיך מלמדים אותן.

ובאופן יותר ספציפי: האם את מלמדת את הטכניקות האלו "תחת אש", כלומר, כשהמצב לא רגוע, או ביתוח לאחר מעשה? האם את נותנת שם מסויים להרגעות, שהילד מכיר ולומד לפעול בנידון? איך במצב של אובדן שליטה של הילד את מביאה אותו ליישום הטכניקות?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'דברים כמו:'
דברים כמו:
05/02/2006 | 09:17
22
לנשום עמוק, לצאת החוצה, למצוא פעילות פיזית משחררת, ללכת לחדר אחר, לשטוף פנים, לשיר שיר... לא יודעת מה - כל אחד והדברים שעוזרים לו - זה לא משהו מובנה.
אני לא "מלמדת" - אבל כשאת מגלה משהו שעוזר לילד, כדאי להסב את תשומת לבו (לפעמים באמת "תחת אש" זה לא עוזר, אבל אם עושים את זה מספיק פעמים לאחר מעשה - הילד לומד בעצמו לזהות שזה עוזר לו - כמו שלפעמים עצבנות נובעת מרעב - אפשר לעשות את הקישור הזה ושהילד יזהה את זה בעצמו וידע לאכול משהו או לבקש לאכול).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אצלנו יש "פינת מרגוע"'
אצלנו יש "פינת מרגוע"
03/02/2006 | 11:55
2
47
בגן של הקטנים שלי יש פינה כזו. אצלנו בבית אמצנו את המנהג, רק שהפינה היא בידיים של אמא. הבן שלי מבין טוב מאד את המושג, ולפעמים גם מנסה לברוח מפינת המרגוע שלנו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תוכלי לפרט?'
תוכלי לפרט?
03/02/2006 | 17:01
1
26
איך הילדים מתייחסים לזה? זה עוזר? כמה זמן ילד נמצא בפינת המרגוע?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בבית או בגן?'
בבית או בגן?
04/02/2006 | 21:48
25
על הגן אני לא יכולה לפרט, אני לא יודעת מספיק.

בבית, אני מיישמת רק על הבן הקטן (הגדול כבר גדול מדי - בן 7, עם הבת אף פעם לא התעורר הצורך). הוא מבין את העניין. כשאני תופסת אותו באמצע השתוללות הוא מנסה לברוח אבל גם צוחק, ואני מסבירה שהוא צריך עכשיו להירגע. אני מחזיקה אותו נדמה לי לשתיים-שלוש דקות, אולי גם יותר (האמת שאף פעם לא מדדתי, זו סתם הערכה), ומשחררת אותו כשאני מרגישה שאפשר. גם כשבידיים שלי הוא עדיין משתולל וצוחק, ברגע שאני משחררת הוא תמיד מתנהג בצורה רגועה ולא ממשיך במה שהיה קודם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא לפני גיל 4'
לא לפני גיל 4
02/02/2006 | 11:23
3
26
כשלילד יש יכולת לדחות סיפוק ובנוסף להבין את משמעות ההרחקה מהפעילות..
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'רק בגיל 4 הילד מבין את המשמעות'
רק בגיל 4 הילד מבין את המשמעות
02/02/2006 | 11:35
2
29
שמרחיקים אותו מהמקום אחרי שהתנהג בצורה אלימה?

אנחנו מושיבים ילד "לנוח" אחרי שעשה דבר מה שפגע באחר, ואחרי כמובן שהסברנו לו למה. אצלנו הם מבינים טוב מאד למה הם יושבים קצת "לנוח". הם בני2-3.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מבין ברמה שרלוונטית ל"כסא מחשבה"'
מבין ברמה שרלוונטית ל"כסא מחשבה"
02/02/2006 | 12:16
1
32
אני ממש לא מצפה מילד בן 2-3 שיחשוב על מה שעשה.
מקסימום הוא יכול לקשר בין העובדה שהתנהג בצורה בעייתית לבין העובדה שהזיזו אותו ממקום ההתרחשות לכמה דקות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כשהוא נשלח לנוח, זה כדי להירגע'
כשהוא נשלח לנוח, זה כדי להירגע
02/02/2006 | 22:18
21
וגם להבין שלא עשה דבר נחמד במיוחד... נכון, לא מצפה ליותר מזה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'על מה ילד אמור לחשוב בכסא מחשבה?'
על מה ילד אמור לחשוב בכסא מחשבה?
02/02/2006 | 13:01
32
39
על מה, לדעתכן, הוא חושב שם?
מישהו מכם זוכר את עצמו כילד - מוענש? על מה הוא חשב?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שאלה רטורית.'
שאלה רטורית.
02/02/2006 | 13:08
19
כמובן שחושבים כיצד לבצע את המעשה שגרם לעונש, אבל הפעם הרבה יותר מעצבן, כואב ובלתי הפיך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שאמא ואבא שלו ממש רעים'
שאמא ואבא שלו ממש רעים
02/02/2006 | 13:08
12
לצפיה ב-'עושה רושם שאת מדמיינת לעצמך כסא'
עושה רושם שאת מדמיינת לעצמך כסא
02/02/2006 | 14:43
24
14
עינויים, הרחקה לחדר קר חשוך ורחוק בקצה המבנה.
זה בסך הכל מקום אליו שולחים את הילד להרגע אם יש סיבה שהוא צריך הפוגה בגלל סיבה מסויימת.
זה נמצא באותו חדר, והמטרה היא שהוא יבין שעשה משהו לא מקובל ולכן הופסקה הפעילות שלו.
חשובה כמובן התדירות והסיבה לשימוש במקום כזה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מה שמפריע לי בעניין הזה'
מה שמפריע לי בעניין הזה
02/02/2006 | 14:58
23
19
מעבר לכל מיני השגות מוסריות, הוא חוסר היגיון שבבקשה לשבת בפינת מחשבה דווקא בזמן שמשתוללים. אם ילד "נכנס לאטרף" ומשתולל (נאמר, מרביץ לאחיו או שובר דברים), האם לא יותר הגיוני לתת לו להוציא את המרץ השלילי הזה במקום שבו אפשר ומותר להוציא אותו?

אבל מה עושים ההורים? מציעים לו הצעה לא הגיונית: פינה לשבת ולחשוב - לעצור פעילות בכוח, להיכנס ל"ניוטרל" באופן מלאכותי, בדיוק בזמן שהוא בשיא המתח שלו. לדעתי זה פשוט לא בריא, ברמה הפיזית ממש. אי אפשר מריצת ספרינט של 100 מטר, להיכנס פתאום למצב של מדיטציה.

אני, במקום לשלוח לשבת בשקט בפינה, הייתי מכניסה ילד משתולל לחדר "בטוח" ונותנת לו "משימה" - לזרוק ולשבור צלחות פלסטיק, לכדרר כדור בכוח, להתאגרף עם שק אגרוף כזה שתלוי מהתקרה (כמובן יש לקנות שק כזה....), או אם יש מסדרון ארוך בבית, לרוץ 20 פעם לאורכו, לגעת בקיר ולחזור. אלה דברים שיפרקו את המתח, ירגיעו באמת (פיזית) וגם ישחררו, אולי גם יכניסו הומור לסיטואציה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שוב התאור הציורי הזה'
שוב התאור הציורי הזה
02/02/2006 | 17:36
12
10
אין לי מושג מה עובר לך בדימיון, אבל לא מדובר על זיקוק שמשחררים ואין אפשרות לעצור.
ולא מדובר דווקא על השתוללות מלאת אנרגיות.
מדובר בדרך כלל על התנהגות שלא מקובלת מבחינת משחק, או חברות, או מבחינת שימוש במשחק.
תגידי, הילד שלך היה בגן? כי מהמה שאת כותבת, נדמה שאין לך מושג איך ומה קורה במסגרת כזו.
וכן, זו מסגרת, עם כללים.
ולא, הילדים לא יושבים שם כבבית כלא.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני אוהבת מטאפורות, מה לעשות'
אני אוהבת מטאפורות, מה לעשות
02/02/2006 | 22:14
11
8
אבל "בית כלא" זה מונח שאת הכנסת לדיון.

עבדתי שנתיים כעוזרת לגננת, ואני בהחלט יודעת מה קורה בגן (למרות שהילד שלי עדיין לא בגיל הרלוונטי). בשני הגנים שעבדתי בהם לא היו שם פינות מחשבה, וטוב שכך. בעיות המשמעת נפתרו יפה מאוד גם בלעדיהן.  

התנהגות לא מקובלת אצל ילד - צריך לעצור, ויש כל מיני צורות לעשות זאת. להגיד לו לשבת בפינה זה בעיני לא יעיל, קודם כל (וגם מתחסד - מי באמת מאמין שהילד יושב שם לחשוב על מה שעשה?).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נכון, לא בכל גן יש פינת מחשבה'
נכון, לא בכל גן יש פינת מחשבה
02/02/2006 | 22:35
10
16
אני לא מקדמת את הנושא, אבל לא רואה בזה את הקטסטרופות שאת רואה.
הכל, כמו תמיד, הוא שאלה של מי שמפעיל את האמצעי- ולא בהכרח האמצעי עצמו.
גננת טובה- יכולה להפוך פינת מחשבה למשהו תורם, גננת גרועה יכולה להפוך את זה למשהו משפיל.
לראות כל דבר בקיצוניות, לא בהכרח משקף את המציאות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שוב מטאפורות?'
שוב מטאפורות?
02/02/2006 | 23:08
9
15
מי אמר "קטסטרופות"? לא אני - את אמרת.  

וממש לא ברור לי מדוע את סבורה שאני הקיצונית בין שתינו.
אם כבר, את קיצונית לצד השני.
(נה-נה-בננה, המורה היא התחילה! ).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'איך מחברים את האלקטרודות?'
איך מחברים את האלקטרודות?
02/02/2006 | 23:11
8
11
(המשפט שלך בראשית השרשור)
מה לעשות, לי זה נראה כמו תאור של מישהו שחושב שזו קטסטרופה ומתייחס בקיצוניות לנושא.
אבל אולי אני טועה, ואולי את לא מודעת למה שאת כותבת, או שזה התאור השכיח אצלך לנושאים שגרתיים שאת לא מסכימה איתם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא זה ולא זה'
לא זה ולא זה
03/02/2006 | 09:48
7
11
סתם בדיחה קלושה.

יש קטסטרופות אמיתיות בחיים, כמו מחלות, אסונות, התעללות זדונית ורעב, ולהן אני שומרת את שמות התואר הקשים (מזעזע, מפחיד, נורא ואיום....). לטיפול בילדים שאינו לפי רוחי או השקפותי אני לא מצמידה את שמות התואר האלה. מקסימום "מרגיז".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז אני אמורה לקרוא מחשבות?'
אז אני אמורה לקרוא מחשבות?
03/02/2006 | 10:13
6
5
ואני מאמינה בפתגם- אין עשן בלי אש.
אני חושבת שלא סתם בחרת את "הבדיחה הקלושה".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נו'
נו
03/02/2006 | 11:45
5
5
אז?

את מבלבלת בין התבטאות קיצונית לבין דעה קיצונית. הבדיחה על אלקטרודות היתה אולי מעט קיצונית, אבל הדעה נגד פינת מחשבה בהחלט אינה קיצונית.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את מבלבלת....אותי'
את מבלבלת....אותי
03/02/2006 | 12:55
4
4
איך אני אמורה להבין את דעתך, אם לא מההתבטאות שלך?
הדעה שלי לגבי כסא המחשבות היא-
אני מבינה את הרציונל.
זה לא דבר הכרחי
וכפי שלאה כתבה- אני כן בעד ללמד את הילד טכניקות של הרגעות - לא משנה באיזו דרך זה מתבצע (כל עוד, כמובן, זה לא פוגע באחרים). אני יכולה לראות מצב שבו פינת מחשבה משרתת את הנושא הזה.
כלומר, אני לא נגד באופן גורף.
אם את נגד באופן גורף, במיוחד כשאת משווה את זה לכסא חשמל, בעיני זו ראייה קיצונית של הנושא.
.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'להיות נגד באופן גורף'
להיות נגד באופן גורף
03/02/2006 | 22:57
3
11
זו לא קיצוניות. יש עוד הרבה גוונים על הסקאלה - למשל, לחשוב שמי שמפעיל פינת מחשבה דינו מאסר (וזו כמובן דוגמה ולא דעתי האישית - לפני שתתחילי לספור לי גם את ההתבטאות הזו..).

גם אני בעד ללמד את הילד טכניקות של הירגעות - למשל יוגה ומדיטציה. אני לא בעד לכפות עליו לשבת בשקט דווקא, ברגעים שבהם הוא עושה משהו שלא מוצא חן בעיני המבוגרים. אבל נראה לי שכרגיל הסכמנו לא להסכים, ואין חדש חוץ ממזג האוויר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זה באמת יכול להיות טוב'
זה באמת יכול להיות טוב
04/02/2006 | 10:56
2
5
בזמן של השתוללות (או כל מצב רלוונטי אחר), להושיב את הילד, להגיד לו שישב ישיבה מזרחית, יעצום עיניים וינשום
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ואז אפשר לקרוא לזה- פינת הנשימה'
ואז אפשר לקרוא לזה- פינת הנשימה
04/02/2006 | 11:18
6
מוצא חן בעיני הרעיון כרעיון להתרגעות.
רק שאני חושבת שמי שהגה את רעיון "כסא המחשבה" אכן חשב על מקום שבו הילד יעשה את הקישור של מעשה ותוצאה- בין הפסקת הפעילות שלו ובין המעשים שלו.
אז למרות שהילד לא בדיוק יושב וחושב חשיבה פילוסופית, הוא כן יכול לראות את הקשר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' '
04/02/2006 | 23:21
5
לצפיה ב-'ממולדה, בתיאוריה הדברים שאת כותבת'
ממולדה, בתיאוריה הדברים שאת כותבת
03/02/2006 | 14:05
9
9
נראים כל כך מתאימים, אבל בחיי היום יום, לא תמיד ישימים.
לא תמיד הסיטואציות הן כה דרמטיות במובן של "ריצת ספרינט" או "אטרף" מול "מדיטציה".
המציאות, לפחות מניסיוני הדל, היא לעיתים הרבה פחות דרמטית והרבה יותר בנאלית, לדוגמא:
שני הזאטוטים הפרטיים שלי, האחד בן כמעט 4 והשני בן 10 חודשים, על השטיח. התינוק מעסיק את עצמו בצעצועיו. הגדול גם משחק במשחקיו, אלא שהוא גם רוצה להתעסק עם הקטן (גם במובן הנעים של המילה וגם במובן הפחות נעים שלה). אני מבקשת פעם-פעמיים שלא ימרוט את ידיו של התינוק עד שזה האחרון בוכה. אח"כ אני כבר אומרת לגדול פשוט לשבת בצד ולהרגע, גם תחת מחאה מצידו. אגב, "בצד" זה במתחם הסלון/מטבח, היכן שממילא כולנו נמצאים, אלא שרעיונית הוא הופרש והופרד מהפעילות השוטפת, תוך שאני אומרת לו ש"ילד שמפריע לאחרים לא יכול להיות איתם'. זה גם מוגבל בזמן, כמובן.

אז נכון, מן הסתם הוא השתעמם, או רצה למשוך את תשומת ליבי ולו גם באופן השלילי, אבל יש פה גם מסר (ולילד בן 4 זה מסר שבהחלט יכול להתאים) שיש כללי התנהגות חברתית מסויימים ואי עמידה בהם, גוררת אחריה הרחקה מהפעילות המשותפת.

כך שאני מתנגדת קטיגורית לקונספט. הכל שאלה של איך מיישמים את ההנחלה של כללי התנהגות מקובלת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זו דרך פעולה אחת'
זו דרך פעולה אחת
03/02/2006 | 23:13
8
7
יכולת לנקוט גם דרך אחרת, למשל לתת לגדול פעילות שונה לגמרי. למשל להציע פעילות משותפת לשניהם, שתהיה גם כן פיזית ("תרגיע" את הגדול) אבל בצורה בונה - גלגולים, או כל משחק שטותי אחר.
את ודאי יודעת כמוני שכמעט בכל גיל, לומר להם "אל תעשה כך וכך", זה כמו לבקש לא לחשוב על פילים לבנים

לכן - הבחירה שלך להעביר לו את המסר הזה, היא בחירה לכל דבר. לא אמצעי להרגיע ולא פתרון לבעיה, שהרי את עצמך אומרת שהילד רצה בעצם עניין ותשומת לב שלך.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ושוב אני אומרת - יפה בתיאוריה'
ושוב אני אומרת - יפה בתיאוריה
03/02/2006 | 23:31
7
5
ולעיתים גם במציאות, אך יש פעמים שבהם יש אילוצים מחד, או שיש צורך בהעברת מסר של כללי התנהגות מקובלים, שיאפשרו במכלול חיים משותפים, שאז אחת מדרכי הפעולה האפשריות, מבחינתי, היא גם הרחקה מההימצאות המשותפת.
בגיל 4 יש, לפחות לפי מראית עיני הפרטית ביותר, יכולת להבין ולהפנים קשר בין סוג התנהגות מסויימת לבין המחיר שלה.

דרכי הפעולה והתגובה משתנות עם הגיל. מה שהתאים והיה נכון בגיל שנתיים (שאז הכיוון היה הרבה יותר הסחת דעת לפעילות אחרת מה"אסורה"), משתנה בגיל 4 (שאז גם הילד וגם ההורה עסוקים הרבה יותר בשאלה של התנהגות מקובלת יותר או פחות).

ושוב - אני לא חושבת שהרחקה מהימצאות משותפת (וזו יכולה להיות הרחקה בתחומי אותו חדר!) היא דרך המלך, ובודאי שלא הדרך הבלעדית. כל שאני אומרת הוא שמבחינתי זו דרך נוספת, לגיטמית גם כן. היא אינה פסולה בעיני קטיגורית.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עושה רושם שאת קוראת את לורליי'
עושה רושם שאת קוראת את לורליי
04/02/2006 | 09:31
6
10
ולא אותי
היא פרשנה אותי וטענה שאני מתנגדת קטגורית, באופן גורף, באופן קיצוני וכולי וכולי.

אם תקראי את הודעתי הראשונה בפתיל זה, תראי שטענתי שהדרך הזו קודם כל פחות יעילה ממה שנדמה. כן, יש לי גם השגות מוסריות - הן קשורות בעיקר בהפעלת פינת מחשבה במסגרות כמו גן ובי"ס. בדורנו עוד היו מושיבים ילד שהפריע עם הפנים לקיר, מורידים אותו לשבת בכיתה של "הקטנים" ועוד עונשים גועליים כאלה. אני נגד זה.
ואני גם נגד חיקוי העונש הזה בבית, במטרה מוצהרת לסגל את הילד לקבלת העונש הזה בגן או בבי"ס.

מצד שני, אם את באמצע "קלחת רותחת" עם שני הילדים, ואת חייבת לנקוט דרך פעולה חותכת כדי להפסיק את הסיטואציה, אפשר לשלוח את הילד לחדר/מקום אחר לעסוק במשהו אחר. כן, אפשר לשלוח אותו, אבל בצורה "בונה" (לפעילות אחרת) ולא בצורה משתקת (לשבת בפינה). הדרישה "שב ותחשוב על מה שעשית" היא זו שמפריעה לי, והיא מאוד מתחסדת בעיני.

אני אזכיר בהקשר הזה את "בוסתן ספרדי", עם הסצינה הנחמדה על tenemaka. האמא כבר משתגעת מהילד, ושולחת אותו לשכנה כדי שיביא משם "טנם אקה". השכנה מבינה מייד שהיא צריכה "להחזיק את הילד" אצלה (בלדינו טנם אקה פירושו "תחזיקי אותו שם" או משהו דומה), ומחזיקה אותו בפעילויות שונות - לעזור לה בסריגה וכולי וכולי. זה עובד כך עד שכל הצדדים נרגעים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' השורה הראשונה של הודעתך, גרמה'
השורה הראשונה של הודעתך, גרמה
04/02/2006 | 14:25
4
2
לי להיזכר במשפט שאם שניים אומרים לך שאתה שיכור, אולי כדאי שתלך לישון...

וברצינות -
אני מנסה לקחת את הדיון על "כסא המחשבה" למקום אחר - על הרחקה מפעילות כהתייחסות להתנהגות לא רצויה/לא ראויה של הילד.

כשהבן הגדול שלי היה באזור גיל שנה וחצי-שנתיים, כשהיינו בגן שעשועים והוא הרביץ/דחף ילדים אחרים, אחרי שכמה פעמים הסברתי, הסבתי לפעילות אחרת וכו', קרו כמה מקרים (לשמחתי - בודדים) שבהם לאחר התראה שכך אעשה, פשוט לקחתי אותו משם, תוך אמירה ש"מי שדוחף ילדים אחרים בגן שעשועים, לא יכול להיות בגן", תוך הבטחה שעוד נחזור לגן השעשועים והוא בודאי יתנהג אחרת (לא זוכרת בדיוק את המשפט שהייתי משתמשת בו, אבל זה היה התוכן).

בגיל ההוא, התנהגות שכזו היא נורמטיבית ביותר, במיוחד על רקע השפה שעדיין מאד לא מפותחת והכישורים החברתיים הגולמניים ביותר (אגב, פעמים רבות הדחיפות אצלו באותו גיל היו מתוך רצון להמריץ ילד אחר לשחק איתו. זאת ותו לא). עם כל ההבנה וההכלה של השלב ההתפתחותי, עדיין נראה היה לי (ועדיין) שצריך גם ללמוד כללי התנהגות חברתית מקובלת, ובלית ברירה - גם ע"י הרחקה מפעילות רצויה.

לכן הגישה של הרחקה מפעילות, כשיש קשר סיבתי ישיר בין ההתנהגות לבין הצורך בהרחקה, נראית לי כאחת מהדרכים האפשריות כדי לא רק להתמודד עם בעיה מקומית ורגעית, אלא גם כדי להנחיל דרכי התנהגות שיאפשרו שהות משותפת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הנחלת ערכים זה טוב'
הנחלת ערכים זה טוב
04/02/2006 | 23:21
3
9
אבל העניין של הנחלת ערכים בהקשר הזה לא כ"כ מסתדר לי. האם באמת הרחקה של הילד בצורה זו מהווה "הכנה לחיים"? באילו מסגרות חברתיות ב"חיים האמיתיים" יש הרחקה מיידית ואוטומטית כזו של מי שלא פועל לפי הכללים? במשחקים (ספורט למשל), בגנים ובבי"ס, וכן בנושא של שמירת החוק (מי שפושע מורחק לבית סוהר), ואולי בעוד מסגרת ששכחתי (חסימת משתמשים בפורומים באינטרנט? ) . ואפילו שם, בסיטואציות האלה, יש מקום למשא ומתן, צורות שונות של הרחקה על פי חומרת ה"עבירה" (במרכאות ולא במרכאות) וכולי.

בשאר המקומות והנסיבות לא *מרחיקים* אנשים מהקבוצה החברתית על סטיות שלהם מהנורמה, אלא מעירים להם בתוך הסיטואציה, ומפעילים עליהם לחץ חברתי וסנקציות שונות (למשל קנס כספי).

לכן הרבה יותר קשה בעיני לחנך ילד שיהיה רגיש למתרחש מסביבו, יפעל על פי נורמות מקובלות, יתאים את עצמו ויסתגל לסיטואציות שונות ויידע לתמרן חברתית בצורה נאותה. כל זה, תוך הקשבה לעצמו ולצו מצפונו. זו באמת משימה גדולה, לא כולנו יודעים לעשות זאת, וקשה עוד יותר להעביר את זה לילדים בכל רגע ורגע.

להרחיק זו הדרך הקלה - ולאו דווקא כפי שאת מתארת, משהו שיעזור לו בהמשך חייו.

אגב, בהקשר לכלל שלך מתחילת ההודעה, פתגם ידוע אומר כי שני זרזירים טועים אינם צודקים יותר מזרזיר טועה אחד
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את יוצאת מנקודת הנחה שגוייה'
את יוצאת מנקודת הנחה שגוייה
05/02/2006 | 07:26
2
4
1. שהילד לא יודע או לא מקבל התראה על כך שהפעילות שלו תופסק. שזו הפעולה הראשונה שנעשית לאחר שהגננת חושבת שיש בעיה בהתנהגות שלו.
2. שזו דרך הפעולה היחידה הקיימת בגן.
זה בהחלט לא סותר דרכי פעולה אחרות, זה בא במקביל אליהן ולא מחליף אותן.
ולפי ההגיון של הפיסקה השניה- את כביכול מעדיפה שיחרימו לו צעצוע, או שלא יתנו לו משהו שכל הילדים מקבלים...
לגבי "הנחלה" של משהו-
יש כאן המחשה של מעשה ותוצאה וזה בהחלט רלוונטי.
ואם את מחפשת הדמייה למה שקורה בחיים, אז זה המצב במספר תחומים- למשל, פיטורים מעבודה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'סעיפים 1 ו-2 לא רלוונטיים'
סעיפים 1 ו-2 לא רלוונטיים
05/02/2006 | 09:33
1
4
לא קשור אם הילד השתובב בפעם הראשונה או בפעם המאה, וגם לא קשור אם יש עונשים אחרים בגן. דיברתי על העניין העקרוני - נקיטה בשיטת ההרחקה האוטומטית אינה מכינה את הילד לחיים האמיתיים, כיוון שבחיים האמיתיים היא קיימת רק במספר סיטואציות מובחנות. נכון שעובד שסרח מפטרים מעבודתו, אבל צריך חוסר התאמה קיצוני כדי שזה יקרה, ואז העובד פשוט הולך לחפש עבודה אחרת שתתאים לו יותר. הפיטורים לכשעצמם הם לא מה שמכריח אותו לשבת בבית.

אגב, למה להחרים צעצוע? למה את חושבת רק בעונשים? האם המטרה שלך היא להעניש את הילד השובב או להפסיק את ההשתובבות? המטרה שלי היא השנייה, ולכן הייתי מעבירה אותו כאמור לפעילות אחרת. אם הוא זורק כדור בתוך הבית ועלול לשבור חלון, אז כן, הייתי לוקחת לו את הכדור, אבל לא מפני שאני "מחרימה" אלא מפני שהסכנה במשחק הזה נראית לעין (זה בהחלט גבול שאני מציבה). במקום זה הייתי מציעה לו לצאת לשחק בכדור בחוץ, או לזרוק כריות בחדר השינה, או להעביר פאזה לגמרי ולעשות משהו אחר לגמרי, שייתן לו סוג אחר של ריגוש כמו לעזור לאמא להוריד דברים מהארון למעלה (כשהוא "זוכה" לעמוד על הסולם).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שוב, זה לא חייב להיות אוטומאטי'
שוב, זה לא חייב להיות אוטומאטי
05/02/2006 | 10:00
4
זה בדיוק ההבדל בצורת היישום- מה שמשנה את הנושא מקצה לקצה.
ולגבי ההחרמה- אני רק המשכתי את קו המחשבה שלך בנוגע לחיים האמיתיים (קנס וכו').
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'רק בגלל האלקטרודות...'
רק בגלל האלקטרודות...
04/02/2006 | 16:15
4
לצפיה ב-'ילד בכסא ממחשבה או בכל סוג של עונש'
ילד בכסא ממחשבה או בכל סוג של עונש
03/02/2006 | 01:29
3
26
אחר, חושב לדעתי (ומזכרוני) על
איך הוא יוצא משם
מה הוא יעשה כשהוא יצא משם (תכנון נקמה)
מלבה את עצמו בעוד כעסים ועצבים על ההורים

לא רואה איך זה משיג את המטרה.
חוצמזה שהכינוי כסא מחשבה הוא נורא בעיני - הוא הופך את החשיבה לעונש.
הייתי רוצה שחשיבה תהיה פעולה כיפית ואתגרית בעיני הילד ולא מטלה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני חושבת שבגילאים האלה'
אני חושבת שבגילאים האלה
03/02/2006 | 07:38
14
(בלי להכנס לרעיון עצמו שתלוי בעיקר במי שעושה אותו)
הם לא יושבים ומתכננים נקמות. ובטח לא בהורים- כי מדובר על פתרון במסגרת של גן.
נראה לי שבגילאי גן צעירים, שבהם בדרך כלל קיימת האפשרות הזו (אם קיימת), הילד קולט בעיקר שהורחק מהפעילות וגם מבין למה.
יש סיכוי טוב, שגם בגנים שאין "מקום מסויים"- אם ילד עושה משהו שמצדיק הרחקה, מרחיקים אותו מהפעילות.
כך שהאמצעי הזה לרוב קיים, גם אם אין לו שם.
לגבי השם, לדעתי במקור הרעיון היה חיובי- כדי שלא לקרוא לאותה הרחקה עונש, הגדירו את הענין- כחשיבה.
מאחר וחשיבה מתבצעת באופן ספונטני, קשה לי לראות ילדים שמקשרים בין השם לבין הפעולה שהם עושים ביום יום.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נקמה??'
נקמה??
03/02/2006 | 16:43
1
12
אני חשבתי שפינת המחשבה זה לא עונש אלא הזדמנות לקחת צעד אחורה, להרגע ואז לפתוח דף חדש.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בעינייך, בעיני כילדה זה היה עונש'
בעינייך, בעיני כילדה זה היה עונש
04/02/2006 | 08:51
13
ואני אמנם לא זוכרת את גיל שנתיים, אבל בגילאים יותר גדולים (4) לשבת בצד להרגע, רק היה גורם לי לחשוב שלילי ולא להרגע באמת.

אבל אולי זו רק אני.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כסא המחשבה זה רק הכינוי'
כסא המחשבה זה רק הכינוי
03/02/2006 | 16:58
15
הוא אמור לקבל הזדמנות להתרחק, להרגע ולפתוח דף חדש.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'על פי פסיכולוגית שדיברתי איתה'
על פי פסיכולוגית שדיברתי איתה
02/02/2006 | 13:32
10
35
ההמלצה היא:

למקם את פינת המחשבות במקום מרכזי. כלומר: לא צריך להיות סגור בחדר לבד. זה יכול להיות כסא או שטיחון או פוף שנמצאים בסלון.

זמן השהות בפינה צריך להיות כגיל הילד בדקות. כלומר: לילד בן חמש- 5 דקות.

הילד לא ממש אמור לחשוב אלא להרגע וללמוד להרגיע את עצמו.

בסיום צריך לגשת אליו להזכיר לו למה הוא נמצא שם לחבק ולסגור עניין.

עצה נוספת שלה להרגיע ילדים משתוללים היא לשתוף להם את הידיים- לדבריה זה מריגע ברמה הפיזיולוגית.

לא ניסית אפ אחת מהעצות, אבל בהתחשב באי אילו מצבים סוערים שהיו אצלנו בעבר- אז פינת מחשבות מהסוג הזה נשמעת לי סבירה לחלוטין, למרות שבמקור התנגדתי לרעיון ולשיטה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
02/02/2006 | 14:41
8
3
לצפיה ב-' לכסא מחשבה'
לכסא מחשבה
03/02/2006 | 16:06
7
9
אף ילד לא באמת חושב שם כשהוא מושב בכסא המחשבות,הוא פשוט נענש ומחכה לתום ריצוי העונש.
אני חושבת שיש דרכים מגוונות אחרות להעביר לילד מסר שמה שעשה לא בסדר,ואפילו ללמד אותו שלמעשים מסויימים יש מחיר,אבל לא זו הדרך.
ילדים צעירים נוטים לא פעם "לדבר עם הידיים"(להרביץ),מתקשים לדחות סיפוקים,דרכי התקשורת שלהם לא בשלות דיין,המקום שלנו(מבוגרים משמעותיים בחייו)לחזור ולהסביר ולתת דוגמא אישית בככך שנפתור בעיות לא בכח ובכפיה.
אצלי בגן לילדים יש זכות בחירה חופשית מה לעשות,במה לשחק וכו עד שהם בוחרים לפגוע/לסכן את עצמם או את זולתם אז אנחנו בוחרות עבורם או מצמצמות להם את הבחירה(לשחק או לשבת בשולחן יצירה כל שהו)הם יודעים זאת מראש כי זה יהיה המחיר אם יבחרו להרביץ וכו... ואז נוצר איזה פסק זמן ומעבר מפעילות תוססת למשהו רגוע.
אפשר אגב לתת לילד גם אפשרות רגיעה במרבץ כריות /ספריה אם הוא זקוק למנוחה או פסק זמן אבל ישיבה בכסא(באמצע או בצד החדר)נראית לי מיותרת אפילו מביישת ומשפילה-קצת כמו לעמוד בפינה עם הפנים לקיר.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אותה הגברת בשינוי השם'
אותה הגברת בשינוי השם
03/02/2006 | 16:55
4
זה לא משנה איך קוראים לזה, פינת מחשבה, מדרגה שובבה, שולחן יצירה, פסק זמן. הרעיון הכללי זה העיקר, שמנתקים את הילד מהמעשה שעשה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אותה גברת'
אותה גברת
03/02/2006 | 17:59
5
8
"ואז נוצר איזה פסק זמן ומעבר מפעילות תוססת למשהו רגוע.
אפשר אגב לתת לילד גם אפשרות רגיעה במרבץ כריות /ספריה אם הוא זקוק למנוחה או פסק זמן אבל ישיבה בכסא(באמצע או בצד החדר)נראית לי מיותרת אפילו מביישת ומשפילה-קצת כמו לעמוד בפינה עם הפנים לקיר."
זאת אומרת- שמה שמפריע לך זה שזה כסא?
אם יושיבו את הילד על כרית על הרצפה הוא ירגיש שונה?
אולי, תלוי איך זה נעשה- הקונספט הוא אותו קונספט.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'האמת ,כן'
האמת ,כן
03/02/2006 | 18:26
4
8
לשכב על שטיח/כריות נשמע לי הרבה יותר נעים,טבעי מלשבת באמצע/פינת הגן על הכסא בחוסר מעש.במקרה והילד זקוק באמת למנוחה ורגיעה ,במידה וזה לא נחוץ לו אז  אני מעדיפה הניתוב למשהו חיובי (משימה כל שהיא).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'השאלה איך זה נראה לילד'
השאלה איך זה נראה לילד
03/02/2006 | 18:50
3
8
ממה שאני רואה, הילדים פחות מתרשמים מההבדלים האלה מאשר אנחנו המבוגרים.
בכל מקרה זו לא בחירה שלו לשבת שם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נכון, הבחירה היא לא שלו'
נכון, הבחירה היא לא שלו
03/02/2006 | 21:28
2
7
אנחנו מחליטים ומנתבים את הילד לדרך שאנחנו חושבים שהיא הנכונה והטובה ביותר בשבילו. זה תפקידנו.
שוב, פינת המחשבה או שאיך שנבחר לקרוא לזה זה לא אמור להיות עונש, אפילו זכות.
תחשבו שבכל פעם שאתם כועסים בבית או בעבודה יש לכם את האפשרות לצאת להפסקה ולנוח (מישהי אמרה פה שצריך לחשב דקה לכל שנה מחיי הילד - זה היה נותן לי חצי שעה)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'האפשרות לצאת להפסקה לנוח'
האפשרות לצאת להפסקה לנוח
04/02/2006 | 11:06
7
קיימת גם עבור הילד, אמרת בעצמך זו לא בחירה של הילד זו בחירה של המבוגרים  ההקבלה המתאימה היא שהבוס היה שולח אותך להרגע לנוח חצי שעה בפינת מחשבה איך שלא נהפוך את זה  זה סוג של סנקציה/עונש(בתפיסה של הילד)ורצוי שהיא תהיה מכבדת .ורצוי לדעתי שיהילד ידע מראש מה ה"מחיר "של הבחירה שלו,כלומר להזהיר קודם,לידע שלא ינחת לו על הראש .
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' כן בדיוק כשמגיעים לגיל שבו'
כן בדיוק כשמגיעים לגיל שבו
04/02/2006 | 21:40
7
מתחילים להעריך פסק זמן של שקט אז מפסיקים את זה...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
03/02/2006 | 17:21
5
לצפיה ב-'לא מוצאת מקום ל"פינת מחשבה"'
לא מוצאת מקום ל"פינת מחשבה"
04/02/2006 | 23:07
3
24
לא מקום מוגדר שכזה . לא פינה ולא כסא וודאי לא בעמידה מול  הקיר.
גם בבית וגם בגן יש מצבים שצריך להפסיק את הילד מהתנהגות שאיננה מקובלת, ולגרום לו לעצור רגע.
לא צריך בשביל זה מקום מסויים המוגדר מראש.
לדוגמא: ילד בגן מתפרע וזורק חפצים במוקד הקוביות. הגננת מובילה אותו מחוץ למוקד ומבקשת ממנו לפנות לפעילות אחרת. אם הוא מסרב או מתווכח. עוצרים ואומרים לו שכרגע אסור לו להיות שם כי... לכן ישחק או יפעל במוקד אחר. במיקרים חריגים של התפרעות, מצמידים איש צוות. (נדיר מאד. בגן ילדים נוטים לקבל את החלטות הגננת)
דוגמא אחרת: בבית ילד שמשחק בכפתורי הגז/ תנור, אמא ביקשה, הוא ממשיך, מוציאים אותו מהמטבח, שילך לשחק במקום אחר.. הוא הולך לסלון ומעיף צעצוע על הטלויזיה או על אחיו התינוק, מגבילים את המשך ההתפרעות שלו בכך שמאלצים אותו לשבת בהשגחה ליד אחד ההורים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שערוריה רוחל'ה'
שערוריה רוחל'ה
05/02/2006 | 07:20
17
מה זה הדלות הזו בגן?אין פינת מחשבה?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'התנור הוא דוגמה מצוינת'
התנור הוא דוגמה מצוינת
05/02/2006 | 08:09
1
13
במקרה כזה, אני מציעה לילד לשחק עם הכפתור שמצית את האש.
הוא גם לא מסוכן, וגם עושה קול מדליק.

כלומר - יש מה לעשות לפני הרחקה מכל סוג.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ולמה את חושבת שזה לא נעשה?'
ולמה את חושבת שזה לא נעשה?
05/02/2006 | 09:05
75
את יוצאת מנקודת הנחה שזו דרך הפעולה היחידה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז אנחנו קוראים לזה "עונש" זה לא כז'
אז אנחנו קוראים לזה "עונש" זה לא כז
05/02/2006 | 07:39
2
23
כזה גרוע מבחינתנו.
כשעומר תופס ג'ננה (וזה קרה סביב תחילת גיל השנתיים) אנחנו פשוט הושבנו  אותו על הספת יחיד בסלון לעונש. "שב פה ותרגע 2-3 דקות וכשתרגע תקרא לנו". אחרי 2-3 ד' בספה (בלי TV, בלי מוצצי ובלי דובי-הפק"ל שהיה לו(כבר לא בחודש האחרון), אחד מאיתנו ניגש אליו, יורד לגובה שלו ומסביר לו שמה שעשה שגוי ואיך כן מתנהגים.

אני רוצה לספר לכם שהיו לנו חודשיים כאלה אינטנסיבים (באמת גיל קשה) ומאז, ילד בונבון. הוא שולט בקריזות של ומספיק איום קטן ברגעים של איבוד שפיות הדעת מצידו, והוא חוזר לאיזון.

לא פסול מבחינתנו, אפקטיבי, לא מעליב וחינוכי.

בנוגע לפינת מחשבה בגן, הגעתי יום אחד לגן ואחרי שעומר וילד נוסף זרקו צעצועים אחד על השני ורבו, הגננת שמה אותם ליד השולחן שלה, אחד ליד השני על כיסאות בישיבה ("פינת מחשבה). אני חושבת שזו דרך נכונה (לפחות בשנים הראשונות)עד שהם למדים לעצב לעצמם התנהגויות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'"מספיק איום קטן"'
"מספיק איום קטן"
05/02/2006 | 16:05
1
14
כלומר - הילד מפחד?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'איום, כל החיים שלנו עובדים כך, לא?!'
איום, כל החיים שלנו עובדים כך, לא?!
07/02/2006 | 10:49
18
אם לא תעשה X לא תקבל Y (מהילדותת, צבא, אקדמיה, עבודה)...לכל יש השלכות לאורך החיים.

גם אני פחדתי מאבא שלי וידעתי את ההשלכות של התנהגויות מסויימות (במקרה זה חטפתי כהוגן ועל טעות כזו לעולם לא אחזור-כמובן)

אבל, כל עוד הענישה היא חינוכית (חיזוקים חיוביים ושלילים/עונש סו-קולד) ולא מתבטאת בכאב חלילה או פגיעה בכבודו של הילד כאדם, אני חושבת שהיא לגיטימית.
כל חיינו סובבים סביב סיבה ותוצאה ובגבולות ההומניות, היא לגיטימית מבחנתי (ובעלי).
חינוך לגיל הרך >>

הודעות אחרונות

16:18 | 20.08.19 אורחים בפורום
10:31 | 08.07.19 אורחים בפורום
15:20 | 29.05.19 אורחים בפורום
16:01 | 23.05.19 פיקוס123
04:12 | 24.02.19 מיטל בר אילן
09:43 | 15.02.19 סתיו7337
17:11 | 09.01.19 חולית 10
10:34 | 15.10.18 יום טוב22

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ