אני לא הייתי מיחסת את האלימות לקנאה
קנאה בד"כ מופנית כלפי ההורים בגילאים הללו ולא כלפי התינוק. אבל גם לא לדרישה לתשומת לב. אני חושבת שהרבה ילדים רכים שנולדים להם אחים קטנים, פשוט לא מבינים את ההבדל בין משחק עם תינוק רך לבין משחק עם ילד, או לחילופין עם בובה. מחד - התינוק כמעט לא זז כמעט לא עושה דבר. אז הוא כמו בובה, ואם לבובה דוחפים אצבעות לעינים ולאף, למה לא תינוק? מאידך - הוא מחייך ואפילו מאוד מאוד שמח לשחק עם האח הגדול. אז אם משחק, אז כמו גדולים.ניקח אותו לטיול על האוטו שלנו, נבנה איתו בלגו, ואולי אפילו נרביץ לו אם הוא לא עושה מה שאנחנו מבקשים. אז מסבירים שזה תינוק. שהגוף שלו לא בשל, מראים את המרפס, מסבים תשומת לב לבכי של התינוק, ולא משקיעים בכעס על הילד אלא בהגנה על התינוק ובהסברים על מהו גוף התינוק. אפשר ללמד אותה לעשות מסז' לתינוק. ילדים בגיל הזה יכולים לעשות יופי של מסז'. זה גם יאפשר לה לגעת בו, גם יאפשר לה להרגיש שהוא בנאדם ולא בובה, וגם יפתח אצלה רגישות לתגובות שלו.