לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1821418,214 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'צריכה את עצתכן\ חוות דעתכן...'
צריכה את עצתכן\ חוות דעתכן...
01/08/2005 | 15:41
97
21
למי שלא זוכרת, יש לי ילדונת בת שנתיים ששמונה ועוד קטנטן בן חצי שנה.
הקנאה הייתה גדולה וכללה הרבה אלימות, כעס ותסכולים מצד הילדה לאחיה..
הגענו לחברה של הוריי שהיא פסיכולוגית ידועת שם, הקשבנו שעה, דברנו חצי שעה שלמונו חצי מחיר (לחברים) 240 שקלים!!! והופ]תענו מאוד מהשיטה..
אז ככה:
הפסכולוגית נחושה בדעתה וטוענת- אין פה קנאה!!! יש פה נסיון להתקרב אליכם, ולהיות חלק מהמשפחה החדשה. ולכן, בכל פעם שהגדולה מרביצה לאחיה, אסור אסור לכעוס ובכלל- אסור להגיב, אלא פשוט להגן עליו- להרים אותו, להרחיק אותו אבל לא להתייחס למעשה בשום אופן.
צריך מאוד מאוד להאמין בה ולסמוך עליה שהיא לא תרביץ לאחליה, וכן להשאיר אותם בחדר אחד לבד... אם אני בכל זאת מאוד חוששת, אז לקחת אותו איתי, אבל לא להשאיר אותם ולעמוד ולהשגיח או להציץ מידי רגע כי אז האימון נפגע.
רק ארחרי שאני יאמין בה באופן מוחלט, לא רק חיצונית, ואסמוך עליה ולא אכעס אפילו לו בתוך תוכי על הא"אלימות" כגלפיו, זה יעבור.
בנתיים- יש לנו תינוק פצוע ואומלל, אבל עדיין הרבה אמון ואני מקווה שזה יצליח...
חשוב לי לדעת מהי דעתכן.
תודה!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' סליחה על הטעויות,זה מהתלהבות'
סליחה על הטעויות,זה מהתלהבות
01/08/2005 | 15:43
3
לצפיה ב-'נשמע לי מאד מוזר'
נשמע לי מאד מוזר
01/08/2005 | 15:48
7
אם את ראית במו עיניך את הילדה זורקת כסא על האח, למה למען השם תתני בה אמון? זה לא שהיא רעה, ולא שהיא אלימה. היא ילדה קטנה, לא מודעת לכוחה ולהשלכות של מעשיה, ואולי גם יכולת השליטה העצמית שלה מוגבלת. לכן באמת צריך למתן את הכעס, הציפיות צריכות להיות שונות מאשר הציפיות מילד בן עשר, אבל כל עוד את רואה שהילדה עלולה לסכן את האח - אל תשאירי אותם לבד.

אני נותנת הרבה אמון בבנותי. אבל יש סורגים על החלונות, כי אני חוששת שבתי הצעירה תטפס עליהם ותיפול. זה לא כי אני לא מאמינה בה, אלא כי בתחומים מסוימים אני יודעת שעוד אי אפשר לסמוך על מה היא עלולה לעשות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נשמע נכון, אם באמת זאת הבעיה'
נשמע נכון, אם באמת זאת הבעיה
01/08/2005 | 15:52
4
אני לא יכולה להגיד אם הייתי עושה את זה עם ילדי - כי צריך להכיר את המצב. אצלי אני באמת סומכת עליהם שלא יכו אותה, והם בד"כ לא מכים אותה (היא כבר גדולה, אז הם יותר מרשים לעצמם). אני לא יודעת מה קדם למה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אם יש לכם תינוק פצוע ואומלל שלא'
אם יש לכם תינוק פצוע ואומלל שלא
01/08/2005 | 16:04
38
7
תעיזו להשאיר אותם לבד.
יש לי ילדה מדהימה, חכמה, נבונה, אהובה לאין קץ - אבל אני לעולם לא אשאיר אותה לבד עם אחותה הקטנה, כי היא תהרוג אותה, פשוטו כמשמעו, ולא צריך הרבה, צריך "רק" חבל סביב הצוואר, צריך "רק" צעצוע לפה, צריך "רק" לקיחת יד ביד כדי לשבור לקטנה את היד.

מסכימה שאולי צריך לנסות לשנות טקטיקה בקשר לתגובה, אולי צריך לנסות להבין איתה את הבעיה, לתת לה יותר תשומת לב פרטנית או משפחתית..
זו לא קנאה? דבר הפסיכולוגית המהוללת?? אז מה זה "לרצות להיות חלק מהמשפחה"  - אם לא חשש לאבד ת המיקום במשפחה בגלל הילד החדש = קנאה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'באמת? ידוע לך על מקרים שבהם אח גדול'
באמת? ידוע לך על מקרים שבהם אח גדול
01/08/2005 | 22:17
37
8
הרג את אחיו התינוק? או שבר לו יד? יש לך לינק לכתבה על מקרה ספציפי?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אין לי ספק שהיו כאלו מקרים.'
אין לי ספק שהיו כאלו מקרים.
01/08/2005 | 22:20
13
5
כרגע בשלוף אין לי לינק ספציפי, אבל את רוצה לקחת את הסיכון?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אין לך ספק שהיו כאלו מקרים.'
אין לך ספק שהיו כאלו מקרים.
02/08/2005 | 00:00
12
6
אני מבינה. ילדים לא יכולים להגן על שמם הטוב, אז אפשר להאשים אותם בכל דבר קטגורית, בלי שמישהו יפצה פה ויצפצף.

תראי, אני לא לוקחת שום סיכון, עדיין יש לי רק ילדה אחת. אבל אני מקווה שכשיהיה לי עוד תינוק, אצליח ליצור מצב שבו ילדתי לא תתייחס אליו כאל מכשיר למשיכת תשומת לבי. ואני גם מקווה שאצליח להביא את עצמי לסמוך עליה במידה כזו שתבנה את בטחונה העצמי, ושהתינוק לא ישמש לה מכשיר לבדיקת גבולות. אני לא שופטת אותך, אבל לא כל הטעויות הן של הילדים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אם היינו יכולים לבחון מראש'
אם היינו יכולים לבחון מראש
02/08/2005 | 00:23
7
את מעשינו בדיעבד, וליצור עולם סטרילי בלי הפרעות משום כיוון - אני מניחה שהיינו יכולים לגרום לכך שילד לא יציק לאחיו.

למעשה - לא הכל בידינו, ולעיתים החלטות שנראות לנו נכונות ביותר, גורמות למצבים לא רצויים.

החיים מורכבים יותר מידי, מכדי למצוא סיבה להתנהגות כזאת או אחרת ומכדי לשפוט אותה. ההתנהגות קיימת, וצריכה טיפול. ועל זה אנחנו מדברים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את חושבת שאני מעוניינת במצב הקיים?'
את חושבת שאני מעוניינת במצב הקיים?
02/08/2005 | 20:01
2
4
מה לעשות שיש לי ילדה בשר ודם, ולא דמות וירטואלית סטרילית ומופלאה? ודאי שלא כל הטעויות הם של הילדים, אחרת הפורום הזה היה מיותר, אבל ילדים  - אולי בניגוד למה שנדמה לך, הם לא יצורים מלאכיים ותמימים - הם בני אדם לכל דבר.
(להאשים אותם בכל דבר קטגורית? אני אומרת לך שילדה בגיל שנתיים יכולה בטעות להרוג את אחיה התינוק, בלי להתכוון להיות רוצחת המונים)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'האמצעית שלי היתה יותר גדולה'
האמצעית שלי היתה יותר גדולה
02/08/2005 | 21:23
4
בת 6 - כשאמרה לי "אמא, את יודעת שהתינוקת נורא רכה, כשלוחצים עליה ככה היא מתקפתלת כמעט לשניים" (והיא לחצה לה על הגב באיזור המותנית כשהפיצית שכבה על הבטן)
לא בכוונה רעה. לא בקנאה - פשוט בגילוי מרעיש. מדענית.
לא להשאיר לבד לרגע.
אם טעינו - מה המחיר?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אלו דבריה של אמא לילד/ה אחד'
אלו דבריה של אמא לילד/ה אחד
03/08/2005 | 09:42
3
לצפיה ב-'בהצלחה .'
בהצלחה .
03/08/2005 | 09:04
4
לצפיה ב-'בתור מישהי שדווקא'
בתור מישהי שדווקא
03/08/2005 | 09:59
4
7
אף פעם לא סבלה מקנאת אחים בין אף אחד מהילדים שלה (ועד היום אני מחשיבה את זה לנס גדול!), נימת דברייך מקוממת מאוד! ראשית, אל תדוני אם אחרת עד שתגיעי למקומה. שנית, אפילו אם במשפחה הפרטית שלך לא תהיה קנאת אחים, זה לא אומר כלום. כל הילדים וכל המשפחות שונים זה מזה, ואין להסיק מסקנות מדוגמא מבודדת אחת על כלל המקרים. מאחלת לך שתצליחי בכל המטרות שאת מציבה לעצמך, אך הצורה שבה את כותבת במקרה הספציפי הזה משאירה טעם רע בפה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כוונות זה דבר מצויין'
כוונות זה דבר מצויין
03/08/2005 | 10:18
3
5
אני כשלעצמי מתכוונת יום אחד לקפוץ בנג'י, וכשאגיע לזה אני הולכת לעשות הכל בצורה הכי אלגנטית, בלי לצרוח או להקיא או לסרב לקפוץ - פשוט אתקרב לי לקצה, אפרוש ידיים ואזנק בצורה הכי יפה שיש. ואראה פיצוצית!
(ככה אני רוצה לעשות את זה. רק אני שומרת זאת לעצמי, בשקט בשקט, ולא מספרת לאלו שכבר כן קפצו)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
03/08/2005 | 10:20
1
לצפיה ב-' בהצלחה!'
בהצלחה!
03/08/2005 | 10:22
4
לצפיה ב-''
04/08/2005 | 07:46
3
רק רציתי להגיד לך, שגם בטוח שלא ייהרס לך הפן .
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לבנות תאוריות זה קל, גם אני בניתי'
לבנות תאוריות זה קל, גם אני בניתי
03/08/2005 | 22:01
1
4
תאוריות של אהבה חברות שלום עולמי  ואחווה בין אחים. לפעמים זה לא עובד כך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אגב, חשבתי על זה שוב ונזכרתי'
אגב, חשבתי על זה שוב ונזכרתי
04/08/2005 | 01:17
4
שלא צריך קנאת אחים כדי ליצור מצבים מסוכנים בין ילדים. מספיק שהאמצעי מנפנף בהתלהבות ובחוזקה בחרב או במקל ו/או משליך צעצוע קשיח בלי להסתכל לאן, ובמקרה הקטנה עוברת שם בטווח הפגיעה כדי בפוטנציה להוציא לה עין או לשבור לה את הראש. מספיק שהגדול והאמצעיים משחקים בתופסת או בהאבקות ובלהט המשחק מעיפים זה את זה על הקטנה או סתם דורסים אותה. כל זה בלי בכלל לשים לב שהיא שם וכמובן בלי שום כוונה לפגוע בה. הם מאוד אוהבים אותה ועדינים איתה כשהם מודעים לקיומה ועוד לא נתקלתי במצב שבו הם ניסו להכאיב לה במודע, אך הם רק ילדים וכשהם שקועים במשחקים שכרוכים בפעילות פיזית נמרצת שום דבר לא קיים בשבילם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גיסי זרק את אחותו מהחלון'
גיסי זרק את אחותו מהחלון
01/08/2005 | 22:22
5
כשהוא היה בן שלוש והיא היתה תינוקת.

היא לא מתה,אבל...מספיק רע?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הילדה של שכנתי בת הרבע לארבע'
הילדה של שכנתי בת הרבע לארבע
01/08/2005 | 22:36
2
6
משכה בחוזקה רבה את ידה של התינוקת בת החצי שנה ופרקה לה את הכתף. יכלה גם לשבור את היד.
אני בטוחה שהיו מקרים גרועים יותר, אבל בד"כ לא מפרסמים את זה, כדי לא ליצור מצב שמאשימים ילד קטן במשהו נורא שעשה בלי להיות מודע למעשה ולעצמו...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני מקווה ששלום לקטנטונת.'
אני מקווה ששלום לקטנטונת.
01/08/2005 | 23:54
1
4
את בטוחה שיש מקרים גרועים יותר, אבל לא יודעת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני זוכרת מקרה מהעיתונות'
אני זוכרת מקרה מהעיתונות
03/08/2005 | 10:17
6
שילד אתיופי בן 4 דחף מהחלון את אחיו הפעוט (לא זוכרת בן כמה), שנהרג בנפילה.
אין לי קישור, כי זה קרה לפני 5-6 שנים, אם אני לא טועה.
לא רוצה לחשוב איך חיים עם זה אחר כך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לי די ברור שהסכנה כן קיימת'
לי די ברור שהסכנה כן קיימת
02/08/2005 | 14:20
4
(סליחה אם אחזור על דברי מישהי, עוד לא קראתי את שאר השרשור)

אבל לי יש ילדים בהפרש דומה לספגטינה וכשהגדול שלי מתוך אהבה וכיף מחליט לעשות "סוס" (בדיוק כמו שעשה אתמול בגן עם החבר שלו) ומתכוון להתיישב על אחותו בת 5 חד' ששוכבת לה על הבטן בתנוחה באמת מזמינה לזה... אני די בטוחה שזה היה הורג או פוצע אותה קשות

לא נראה לי הגיוני שאסמוך אליו עד כדי להשאירם לבד עוד הרבה זמן
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כןלפני מס' חדשים קרה מקרה כזה'
כןלפני מס' חדשים קרה מקרה כזה
02/08/2005 | 16:43
14
9
אפשר לנסות לחפש את הכתבה ב ynet. אם (חד הורית) לשני פעוטות, הגדול כבן שנתיים, שלא מנעה ממנו להכות את אחיו בראשו באמצעות שלט הטלוויזיה עד שכעבור שבועות מספר נפגע התינוק מוחית ונפטר . פשוט מזעזע.
האם נעצרה, והמשפחה כולה לפחות ע"פ הכתבה זורקת את מלוא האשמה על הילדון האומלל.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נורא! '
נורא!
03/08/2005 | 09:56
1
3
לצפיה ב-'אוי נכון, גם אני נזכרת עכשיו'
אוי נכון, גם אני נזכרת עכשיו
03/08/2005 | 10:11
2
מפחיד לדמיין אפילו באיזו קלות כזה דבר כול לקרות
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תגידי'
תגידי
03/08/2005 | 14:06
11
5
את היא לא היתה חד הורית היית כותבת אם (נשואה) לשני פעוטות וכו.... או שמה היית מסתפקת במילה אם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את היא = אם היא'
את היא = אם היא
03/08/2005 | 14:07
4
לצפיה ב-'תודה על ההארה!'
תודה על ההארה!
03/08/2005 | 14:13
3
לצפיה ב-''
03/08/2005 | 14:22
3
לצפיה ב-'איך ידעתי שזה יגיע...'
איך ידעתי שזה יגיע...
03/08/2005 | 16:06
7
4
מעבר לזה שאלו הם פרטי המקרה, כתבתי זאת כדי להבהיר שהיא היתה המבוגרת האחראית היחידה בסביבת הילדים. זה לא קרה בגלל שהיתה רק מבוגרת אחת בסביבתם, הרי רובם המכריע של הילדים נמצאים בסביבת מבוגר אחד רוב הזמן,  אלא בגלל שהיא היתה המבוגרת הזו. אבל מה לך ולזה? את בכלל "יחידנית מבחירה" אם אינני טועה. הפסיקי לחפש אקשן איפה שאין והיי עניינית.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'וגם- מעניין שאת הגזענות המובהקת כמה'
וגם- מעניין שאת הגזענות המובהקת כמה
03/08/2005 | 16:17
6
7
הודעות מעל זו בנוגע לילד ה*אתיופי* שדחף את אחיו מן החלון לא מיהרת להוקיע כפי שמיהרת לזנק על העניניות בה נכתבה ההודעה שלי. כל כך חיפשת "את זה" עד שהצלחת להפגין מוסר כפול היכן שאפילו אין כפילות!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תרגעי'
תרגעי
03/08/2005 | 16:20
5
4
מטר עלבונות לא ישנה את מה שכתבת ואת מה שרימזת עליו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מה היא רמזה? שאין עוד מבוגר בסביבה?'
מה היא רמזה? שאין עוד מבוגר בסביבה?
03/08/2005 | 18:30
1
3
שהיא האחראית הבלעדית על הילד? יש לך דרך לסתור את זה?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מכירה אישית שני מקרים'
מכירה אישית שני מקרים
03/08/2005 | 19:04
6
בהם אח שרף את האח הקטן למוות.

לא מתוך רוע אלא מתוך משחק.


חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נראה לי שאת זו שצריכה להירגע'
נראה לי שאת זו שצריכה להירגע
03/08/2005 | 19:55
2
5
ואז לשוב ולקרוא את ההודעה המקורית בלי לחפש מה להילחם כל פעם שנכתבות המילים "חד הורית" על נגזרותיהן.
הסבר מפורט יותר: הסיבה שהכנסתי מלכתחילה את צמד המילים הזה לסוגריים היא על מנת להקדים תשובה לשאלה "היכן היה אבי הילדים" או "מדוע רק האם נעצרה". אני גם חושבת שעצם זה ש"חד הורית" בסוגריים מרמז דווקא להיפך, שמבחינתי היותה חד הורית הוא לא העיקר בסיפור.

כתבתי "ידעתי שזה יגיע", כי עוד כשכתבתי את ההודעה ידעתי שעליי לנהוג בPC, והאמיני לי שאצלי התקינות הפוליטית לא באה באוטומט... אני צריכה ממש להתכוונן לכך שיצא לי משהו עונה לתקן . ואכן השתדלתי. את יודעת מדוע? בדיוק בגלל זה - בגלל שאני יודעת שיש כאן בפורום מס' נשים שאצות "לקרוא לחבר'ה" מהפורום השכן כל אימת שנדמה להן או שהן החליטו שמישהו אמר משהו אסור על חד הוריות.
אבל האמת היא שבאיזה שהוא מקום ידעתי מראש שמישהי תנתר ממקומה, לכן כתבתי שראיתי את זה מגיע...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ושוב ניראה'
ושוב ניראה
03/08/2005 | 20:20
1
4
שמי שנילחם זו דווקא את.
ההתקפה שאת מנהלת רק מעצימה את התחושה הלא נוחה שהיתה לי למקרא דברייך.
ובזה אני פורשת מהדיון הזה. אני חושבת שהפואנטה שלי הובנה היטב, ואני חושבת שכך גם העמדות שלך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שיהיה...'
שיהיה...
03/08/2005 | 22:56
4
זה שהרהבת עוז לקבוע מהן עמדותיי והשקפותיי ע"פ דימיונך הפרוע עוד לא מוכיח דבר. ולגבי ההתקפה עלייך (מדגישה, שלא תהיה אי הבנה: כבת אדם, לא כחד הורית) - הרווחת אותה ביושר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אחותי (האהובה והאוהבת)'
אחותי (האהובה והאוהבת)
04/08/2005 | 10:36
5
שגדולה ממני בשנה ו 10 חודשים, פרקה לי את היד כשהייתי תינוקת.
היום אני בסדר .
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'צריך לינק כדי להוכיח?'
צריך לינק כדי להוכיח?
04/08/2005 | 15:06
1
4
ידיד של חברה שלי הרג את אחיו התינוק כשהיה בן 3.
לא, אין לי לינק, יש לי רק סיפור מאוד עצוב של משפחה מאוד עצובה ובחור שחי עם יסורי מצפון כל יום מחייו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני עושה את זה.'
אני עושה את זה.
01/08/2005 | 16:44
7
זה די עבד תקופה די ארוכה.
(טוב, היו כמה 'כמעטים'..).

אני לא חושבת שאין 'קנאה', אבל אני חושבת שהרבה יותר מזה הם 'מנסים' אותנו.
וכדאי לתת להם להתשלב, כן צריך להאמין בהם.
כשיהיה לי יותר זמן אפרט יותר.
אולי בנתיים, תצרפי איזו הפניה למה שכתבת פעם. יש תקופות שבהם מחוסר זמן אני קוראת. פחות.

מצד שני, לאחרונה התגברה אצלנו הקנאה. הקטן גדל (הוא בן 2.2), הפסיק להיות תינוק, ומתחרה בגדול. אז הגדול בפרוש חוזר לקנא.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' מנצלשת לשאלה פרקטית בענין '
מנצלשת לשאלה פרקטית בענין
01/08/2005 | 21:23
39
7
קראתי בספרים, וגם את השרשורים שהיו כאן בנושא, וגם את השאלות והתשובות. הבנתי את התאוריה שמוצגת גם כאן בפורום לא מעט, היא נשמעת לי הגיונית, אבל אני אשמח לדעת - אם תסכימו לשתף - מה קורה במבחן המציאות בפועל, ביומיום המתיש והמעייף של אחרי לידה שניה. מה אתם עושים (או לברי המזל שביניכם - עשיתם ) כשהגדול/ה מתקרב לקטנ/ה בכוונה ברורה ומיידית לעשות פעולה שעלולה להזיק לקטנ/ה?

אני אומרת לא, אסור, עוד פעם ועוד פעם. מסבירה שזה כואב. שזה לא נעים. שזה מסוכן. שהיא קטנה ועדינה. שהיא לא צעצוע. מציעה לו לעשות משהו אחר. אבל הוא בשלו. שוב ושוב ושוב. אני מזיזה אותו פיזית מהמקום. הוא כמובן חוזר - צוחק מבסוט, נהנה מהמשחק הזה שהוא מהסוג האהוב עליו (פיזי: אמא מרימה אותו, אנחנו כמו מתגוששים, וכן הלאה).

עכשיו הלהיט הוא לדחוף לה אצבעות לעיניים. מקום שני במצעד - לשים את הרגל שלו על הראש שלה, כאילו לבעוט. ושלישי - סתם להתגלגל עליה כל אלו מלווים במבט לעברי שבודק שאני מסתכלת, ותיאור מילולי מדויק שלו את המעשה - הוא יודע מה הוא עושה והוא יודע שאסור לעשות את זה. וכאילו אין קשר בין הדברים.

הוא דרך אגב בן שנתיים, היא בת 3 חודשים.
אני מזכירה לעצמי השכם וערב שיש כאן שילוב של אחות חדשה וגיל שנתיים הנפלא (...), ושהוא לא מנסה אותנו אלא שהוא מנסה את היכולות החדשות שלו, ומשתדלת לעשות כל מה שקראתי כאן שוב ושוב: כמעט בכל פעם שאני יכולה אני יוזמת איתו המון מגע פיזי. משתדלת לפחות פעם בשבוע לצאת איתו לבד, בלעדיה, ובד"כ זה יוצא יותר מפעם אחת (ברור לי שאין כמות שתהיה יותר מדי, ותמיד אפשר יותר - ובכל זאת). משתפת אותו בטיפול בה כמה שאפשר, והוא מאד אוהב את זה. משתדלת להתנסח באופן חיובי ולא שלילי כל הזמן. מפזרת פידבקים חיוביים בכל הזדמנות אפשרית... אני רק רוצה לדעת אם יש עוד משהו שאפשר וצריך לעשות שיכול לעזור ברגע הספציפי הזה שבו הוא נכנס לכאילו דווקא הזה. איך שוברים באופן אפקטיבי את הלופ הזה של מעשה מצידו ---> תגובה מילולית שלי ששוללת את המעשה ובפועל רק מזמנת אותו שוב וחוזר חלילה...

והכי חשוב - בבקשה, תגידו לי לאן זה הולך האם זה רק עניין של זמן? בסוף הוא "יבין" וגם יפנים וגם יפסיק? אולי זה פשוט יתחיל לשעמם אותו המשחק הזה? יש תמורה לאגרה? או שאני מפספסת פה ובענק...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני לא ממש מנוסה'
אני לא ממש מנוסה
01/08/2005 | 21:27
7
3
אבל ניסית להרחיק אותה ממנו, ולא להפך?
אחת הסיבות להכאה היא משיכת תשומת לב שלילית מההורה. אם תשומת הלב לא ניתנת לו, אלא לאחותו - הוא יגלה במוקדם או במאוחר שתשומת לב מושכים בדרכים אחרות.

(כשתשאלי על מריבות בין אחים גדולים - אומר לך מה אני [לא] מצליחה לעשות)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בוודאי... אני לוקחת אותה והולכת'
בוודאי... אני לוקחת אותה והולכת
01/08/2005 | 21:36
6
3
למקום אחר, לחדר אחר. הוא כמובן בא אחרינו. בצהלות שמחה וגיל יש לומר. כבר היו רגעי ייאוש ותסכול מצידי שהביאו אותי גם להכנס איתה לחדר אחר, להגיד לו שאני לא יכולה להיות שם יותר איתו כי הוא לא מפסיק להציק לה (לי, לנו). פעם אחת אפילו ממש סגרתי את הדלת אחרי.  אחרי כמה שניות פתחתי אותה כדי למצוא אותו הולך ומלמל לעצמו "נשארת לבד, נשארת לבד"
זה ממש לא מה שרציתי לעשות, והרגשתי עם זה רע מאד, אבל זה היה אחד מאותם רגעים שבהם באמת לא ידעתי מה לעשות עוד כדי שהוא יפסיק. ומיותר לציין שזה ממילא לא בא ממקום רציונלי של מה יהיה נכון לעשות כאן, אלא פשוט כי לא יכולתי יותר.

השאלה שלי מגיעה כמעט רק מכאן, כדי לא למצוא את עצמי שוב באותו המקום. או ככה לפחות אני מקווה...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תשמעי MUMMY, הייתי בדיוק באותו'
תשמעי MUMMY, הייתי בדיוק באותו
01/08/2005 | 21:47
5
5
מצב עם אותם תאורי "התעללות" מדויקים.... ההפרש בן הגדולה לקטן הוא שנתיים וחודש...
אני מאוד מבינה אותך ולכן אנסה לעזור מנסיוני:
ניסיתי את השיטה של להרחיק אותה ממנו, להגיד לה- לא, זה מסוכן, זה כואב.... כלום כלום כלום לא יצא מזה. היא עקשנית מאוד ונהנתה מלשמע "אסור"
אח"כ ניסינו להגיד לה על ה"מכות" - "יופי, את מלטפת? תלטפי פחות חזק חמודה....- גם לא ממש עזר.
אח"F ניסינו בכל פעם שהיא מרביצה לשים אותה בחדר לשתי דקות והמצב החמיר מאוד.
כל שיטה נוסתה כחודש+ מלבד השיטה האחרונה שכעבור שבועיים של "טרור" התייאשנו.
ועכשיו... לאחר שהתיעצתי עם פסיכולוגית, ועצתה נשמעה לי מוזרה, אין מה להגיחד יש הקלה משמעותית.
תסתכלי בהודעת הפתיחה די פרטטי שם, ואם יש שאלות שלחי מסר. אגב, באמת באמת חשוב הקטע של האמון, רק שאצלך היא בגיל קטן ושברירי יותר, אז צריך יותר לךהזהר- משמע להרים אותה איתך ולדמיין שיש בבית שיפוצים, לא לכעוס בכלל על ההתנהגות שלו ולהתנטרל לגמרי ממנה!!
בהצלחה!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'קראתי את מה שכתבת ומכאן הכל עלה'
קראתי את מה שכתבת ומכאן הכל עלה
01/08/2005 | 23:51
4
4
לא סתם ניצלשתי אליך.

אני מודה שהעצה שקיבלת נשמעת לי בעייתית ליישום במקרה שלי. אני לא מרגישה נוח לא להגיב להתנהגויות כאלה בכלל. זה לא מרגיש לי נכון. מה גם, שכמו שאמרת, היא באמת מאד מאד קטנה, וסוגיית האמון העיוור היא מסוכנת מדי לטעמי בשלב זה (וככל הנראה, בכלל). למרות  שכשאני חושבת על זה עכשיו, עד שהוא התחיל עם ההתנהגות המכוונת הזו, מאד סמכתי עליו שלא יפגע בה, והוא אכן לא עשה זאת, ובהחלט השארתי אותם לבד, וגם לא קפצתי עליו בכל פעם שהתקרב אליו עם אזהרות וחסימות. עכשיו אני יותר דרוכה, ובטח שלא משאירה לבד.

אני שמחה בשבילך שזה עובד אצלכם, ובהחלט הייתי שמחה גם לשמוע יותר פרטים ולו כדי להרחיב את סקאלת האפשרויות גם אם באופן תיאורטי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'התשובה בידייך, כשסמכת עליו הוא'
התשובה בידייך, כשסמכת עליו הוא
02/08/2005 | 10:50
1
1
לא הרביץ... הילדים חשים הכל!! אני ממש רואה את זה. חוסר האמון, הדריכות והמתח- גורם לו לנסות אותכם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא בטוחה שזה אכן הגורם היחיד...'
לא בטוחה שזה אכן הגורם היחיד...
02/08/2005 | 23:21
3
לצפיה ב-'אני לגמרי לא קופצת על כל דבר.'
אני לגמרי לא קופצת על כל דבר.
02/08/2005 | 20:02
1
2
להפך, תמר מתעסקת איתה המון, מזיזה ונוגעת, מטפלת וממששת, אבל אני בפירוש משגיחה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בוודאי. מתעסק, ממשש ובודק מקרוב'
בוודאי. מתעסק, ממשש ובודק מקרוב
02/08/2005 | 23:23
1
גם לא קופצת על כל דבר ממש באופן מילולי, אבל היום אחרי ה"רגרסיה" (תלוי איך מסתכלים על זה) אני הרבה יותר נזהרת מקודם.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כמו שאת מתארת לעצמך - אנחנו עדיין'
כמו שאת מתארת לעצמך - אנחנו עדיין
01/08/2005 | 21:50
6
3
שם, זה בא והולך, אבל בגדול עדיין ההתשה בעיצומה - השיטה היחידה שבאמת עובדת? להגיד לתמר שזה לא נעים לדורון, ומכיוון שדורון עוד לא יכולה ללכת בעצמה, אני אקח אותה - וללכת (לא ללכת למעוזות לא נודעים, ללכת שני מטר הצידה, זה מספיק כדי שתמר תפרוץ בבכי תמרורים+ טנטרום לתפארת )

תמר בדיוק כמו איתמר, עושה הכל מתוך מודעות ותוך כדי תמלול ("אמא, נכון זה לא נעים לדורון, אבל נכון זה בריא לה"?)
תגובה מילולית בלבד לא עוזרת, מה שנקרא: מה לעשות?? לעשות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ואז היא מפסיקה לפחות?'
ואז היא מפסיקה לפחות?
01/08/2005 | 22:03
5
1
או שמדובר בהפוגה זמנית בלבד?

בלעשות אם אני מבינה נכון, את מתכוונת ללקום ולזוז. ממרומי נסיונך הרב - את מרגישה שזה עוזר במשהו? במיידי? בפרספקטיבה של זמן? משהו? (תזרקי לי עצם כאן... אני ממש מתחננת .

וכן, גם אצלנו מגיע בהרבה מקרים בכי שלו. בד"כ כשאני מזכירה את המילה "כועסת" - פתאום הוא נזכר לבכות כי הוא לא רוצה שאני אכעס עליו ברוב המקרים בכלל זה נראה לי בכי מעושה - כאילו הוא מחקה את עלמה בוכה. נראה לי שהוא חושב שככה הוא יקבל ניחומים. אני בד"כ אומרת לו שאני מבינה למה הוא בוכה כי זה באמת לא נעים כשכועסים עליך ואז זה מפסיק בדיוק כמו שהתחיל (אח, אח, מה הייתי עושה בלי "איך לדבר עם----").
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עוזר זמנית, וחוזר חלילה.'
עוזר זמנית, וחוזר חלילה.
01/08/2005 | 22:12
4
זו בלי ספק הדרך הארוכה אל הגאולה, אבל אני באמת מאמינה שבסוף זה יעזור.
תמר בוכה הרבה מאוד ביבבות קולניות (לאחרונה גם בצווחות סופרנו מצמררות) תוף כדי העפת מבטים בוחנים לבדוק איך אני מגיבה, ובמקביל גם מאוד מאוד אוהבת את דורון - מטפלת בה הרבה יותר יפה מפעם, והתקריות בינהן בדרך כלל מאוד קשורות *בי* ובמה שאני עושה (מאכילה/מניקה/עובדת עם דורון על הידיים), הרבה יותר מאשר בעבר (שאז היו מכוונות גם כלפי דורון)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז יש תקווה את אומרת טוב לשמוע'
אז יש תקווה את אומרת טוב לשמוע
01/08/2005 | 23:51
3
3
לצפיה ב-'טיפונת עידוד'
טיפונת עידוד
02/08/2005 | 14:44
2
2
מה שאת mummy מתארת זה בדיוק בדיוק בדיוק מה שהלך אצלנו בגיל חודשיים שלושה (של התינוקת כמובן). גם זוכרת את עצמי מגיבה דומה וגם מתחרטת לאחר מכן.
עכשיו כעבור כמה חודשים כולנו הסתגלנו יותר, נהיינו יותר מתונים. (ההפרש שלנו זה 2.4). כמו תמר של עמית, הוא אוהב מאוד להתעסק איתה וזה גם כולל המון "חוסר עדינות", וכאשר בפעם השניה אני מאירה בקל יותר כועס יש המון עלבון ורגשות פגועים

בקיצור במבט לאחור התקופה ההתחלתית ההיא נראת לי קשה להחריד
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תודה '
תודה
02/08/2005 | 23:21
1
1
וכן, אני מסכימה איתך. ההתחלה הזו קשה להחריד.
אני מתנחמת בזה שעברו כבר 3 חודשים... והם עברו לי בצ'יק. אז ממש עוד מעט היא תהיה בת שנה והכל יראה לי כמו זכרון רחוק ומעומעם... אני מקוה
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כן, גם אני מצפה לשנה הנכספת הזאת'
כן, גם אני מצפה לשנה הנכספת הזאת
03/08/2005 | 09:53
1
כולם מסביב, לא רק כאן בפורום, מבטיחים שאם אשרוד את שנה הראשונה, אז...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מה קורה כשאת לוקחת את הקטנה במינשא?'
מה קורה כשאת לוקחת את הקטנה במינשא?
<< ההודעה הנוכחית
01/08/2005 | 22:22
1
2
לצפיה ב-'במנשא הרבה פחות מעורר התקלויות'
במנשא הרבה פחות מעורר התקלויות
01/08/2005 | 23:40
2
כמעט ולא אפילו. והיא אכן המון המון במנשא. פשוט הכי נוח לי (אם לא מחשיבים את כאבי הגב. ממש מדכא אותי, כי איתו שהיה גם המון במנשא, לא היה לי כל כך קשה פיזית; כנראה אפקט מצטבר). אבל לא תמיד היא יכולה להיות במנשא, וגם לא תמיד צריכה - מגיע גם לה קצת להתנועע במרחב לא רק על הגוף שלי, אלא גם בעזרת הגוף שלה
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא בטוחה שאני יכולה לעזור'
לא בטוחה שאני יכולה לעזור
01/08/2005 | 22:37
6
3
כי אצלנו כשאלה נולדה, שלי היתה יותר גדולה ועם יכולות מילוליות ותקשורתיות יותר מורכבות. האמת? גם לא קרה הרבה שראיתי שהיא מפנה כעס מכוון כלפי אלה. כשזה קרה, זה בד"כ היה כי היא כעסה עלי מאיזושהי סיבה ולכן גם הבאתי לתשומת ליבה: "את כועסת עלי, לא על אלה, אז תעזבי אותה, היא לא קשורה לעניין. את רוצה להגיד לי למה את כועסת עלי?"

התקווה שאני יכולה לתת לך ז\ה שהיום יש ביניהן יחסים נפלאים ואהבה מאד גדולה. רק לפני כמה ימים שלי אמרה: "איך אני מתה על התינוקת הזאת". אלה מצידה מלטפת ומנשקת את שלי בדרכה היא. נחת. הרבה נחת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מבכיאה!'
מבכיאה!
01/08/2005 | 22:54
3
לצפיה ב-'רעיון מעניין להסיט את הדיון אלי'
רעיון מעניין להסיט את הדיון אלי
01/08/2005 | 23:43
4
ולקשר אני-הוא שלא עובר דרכה. תודה! אני אנסה לראות מה אני יכולה לעשות עם זה במסגרת הגיל והסיטואציה.

וחוץ מזה, אל תהיי כזו דיפלומטית. תני במה להאחז, תני מספר: תוך כמה זמן מגיע הנחת הזה (אמרו לי שנתיים... האמנם )
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בגיל שנה אצלינו נגמרה ה"קנאה ישירה"'
בגיל שנה אצלינו נגמרה ה"קנאה ישירה"
02/08/2005 | 08:10
3
והתחילו תקופות בהן הגדולים (לפי התור) היו תובעניים יותר כלפינו, אבל שלושתם שיחקו יחד ב"חבורה".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'קרוב לגיל שנה של הקטנה'
קרוב לגיל שנה של הקטנה
02/08/2005 | 13:58
חלה רגיעה משמעותית מאד מאד (אולי אפילו לפני). והנחת הגיעה עוד הרבה לפני, בדברים קטנים (הגדולה מצחיקה את הקטנה, ורק היא למשל).
יהיה בסדר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אצלנו אחרי שנה זה התהפך'
אצלנו אחרי שנה זה התהפך
02/08/2005 | 21:26
1
1
"אאאאממממאאא - היא מושכת לי / לוקחת לי / צובטת לי" היה זעקות שבר של הגדולה כשמספר שתיים התעללה בה... (הפרש של שלוש ותשע)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'טוב, אז כולכן בעצם אומרות שנה'
טוב, אז כולכן בעצם אומרות שנה
02/08/2005 | 23:27
2
לפחות יש לי למה לחכות
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בני כמה הם? תני להם קצת זמן'
בני כמה הם? תני להם קצת זמן
02/08/2005 | 08:41
6
3
היום, בגיל שלושה חודשים וחצי, אני יכולה להשאיר את החמודונת יחד עם בנימין בן השנתיים וחצי, ולצאת לקניות. (טוב, אני קצת מגזימה). לפני חודש, לא הייתי מעיזה להשאיר אותם רגע אחד ביחד, ועכשיו אני יודעת שאין סיכוי בעולם שהוא יכאיב לה באיזשהו אופן. להפך, אם היא תבכה, הוא ינסה להרגיע אותה ולהצחיק אותה

אתמול היה לנו מבחן מעניין. היינו אצל חברים, ובנימין היה עייף ומרוגז, ובאיזהו שלב, כשניסיתי לבקש ממנו להיפרד מצעצוע של המארחים, הוא פרץ בבכי והתחיל להרביץ לי, ולמרות שהוא היה מרוגז מאד, הוא השתדל מאד לא להרביץ לתינוקת שהיתה בזרועותיי, אלא רק לי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עכשיו ראיתי שהיא באותו גיל.'
עכשיו ראיתי שהיא באותו גיל.
02/08/2005 | 08:41
2
לצפיה ב-'אצלנו זה התחיל ככה'
אצלנו זה התחיל ככה
02/08/2005 | 10:18
4
2
הוא היה מאד אוהב, מלטף ומחבק אותה בכל הזדמנות, שומר עליה שאחרים לא יתקרבו יותר מדי. דואג כל הזמן שהיא לידינו, שלא שכחנו אותה במקרה באיזה מקום... ההצקות המכונות התחילו רק בשבוע-שבועיים האחרונים. אני עדין לא חושבת שהוא רוצה להרע לה בזדון, אלא שזה יותר מעין משחק שלו. שהוא מבין שיש כאן עניין שמעורר אותי מולו. לא חושבת שהוא באמת רוצה לעשות לה משהו (אולי זה יגיע בהמשך), אלא יותר עושה את זה לי/לנו. היא רק ה"אמצעי".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז זה בדיוק המקום לנטרל את העניין'
אז זה בדיוק המקום לנטרל את העניין
02/08/2005 | 10:21
3
4
שלך - את צריכה למצוא את הדרך המתאימה לכם - אבל זה יכול להיות בדרך של מתן אמון מוחלט (מה שינטרל את העניין שמעורר אותך) או בדרך ש-shellylove הציעה - לומר לו שזה עניין ביניכם ושיעזוב אותה מחוץ לזה, או בכל דרך אחרת שתמצאי - אבל זה נראה לי די ברור ממה שאת כותבת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אינטואיטיבית אני לגמרי מסכימה איתך'
אינטואיטיבית אני לגמרי מסכימה איתך
02/08/2005 | 10:35
1
אני לא לגמרי סגורה על איך לעשות את זה. מה אומרים לילד בן שנתיים? מה ש-- shellylove תיארה מתאים לילד יותר גדול, לא? אם יש לך (או למישהו אחר) רעיון, לניסוח, שעשוי להיות אפקטיבי, אני אשמח
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ניסיתי משהו היום.'
ניסיתי משהו היום.
02/08/2005 | 23:32
1
2
כל פעם שהתחיל, אמרתי לו שאני מבינה שהוא מתחיל להשתעמם ורוצה שאני אתייחס אליו יותר, אז בוא נעזוב אותה, ונלך לעשות X (פאזל, לפרק את הטרקטור, לקרוא סיפור - מה שיכולתי באותו הרגע). משהו כזה. נדמה לי שזה אפילו קצת עבד ... אז תודה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כל יום משהו חדש, בגלל זה אנחנו'
כל יום משהו חדש, בגלל זה אנחנו
03/08/2005 | 10:18
כאלו יצירתיות
כלום לא ישווה לחי יום יום עם ילדים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ולפעמים רק הזמן ירפא...'
ולפעמים רק הזמן ירפא...
02/08/2005 | 11:31
2
1
אצלנו גם הפרש של שנתיים עם בן בכור שגם בלי אח קטן הוא אוהב לתת צ'פחות פה ושם. הקטן עכשיו בן חמישה חודשים ויש שינויים הדרגתיים. בהתחלה שמתי הרבה את הקטן בלול כשהיינו יחד בבית. כך גם אני הייתי רגועה יותר וגם יכולתי לתת יותר תשומת לב לגדול בשעות אחה"צ. לאט לאט התחלתי לשים אותו יותר ויותר על שמיכה בסלון. היום הגדול כבר רוצה לשחק איתו ולא רק להרביץ לו, למרות שגם המשחק עשוי להיות בעייתי... (מנסה לרכב עליו כמו סוס או לגלגל אותו...).
אני משאירה אותם לבד לפעמים ומודיעה "אני הולכת לשירותים אני מבקשת שתהיה עדין איתו". גם אצלנו סצינות דומות לאלו שתיארת של הגדול שמנסה לבדוק גבולות ולמשוך תשומת לב דרך הצקות לקטן. אני אומרת שאסור וגם מתרחקת לפעמים בדיוק כמוך. משתדלת להתיחס לזה כתקופה ולא שוברת יותר מדי את הראש מה לעשות עם זה. כשזה קורה אני מגיבה ופשוט משתדלת שזה לא יקרה (איך? יוצאים הרבה החוצה, נמצאים עם עוד אנשים או מסיחים את דעתו במשהו מענין בבית). לגבי המלצת הפסיכולוגית - יש בזה הגיון אבל אולי לא לכל ילד. הרי ידוע שיש ילדים שמביעים עצמם באופן פיזי ותפקידנו להבהיר שזה אסור. אני באמת אשתדל יותר לתת אמון למרות שזה לא קל וגם אצלי יש מתח ודריכות. אני מחכה ליום ש"הקטן" יגדל ויוכל להחזיר ואז אני אגיד "תסתדרו לבד".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' "תסתדרו לבד" - גם אני מחכה לזה'
"תסתדרו לבד" - גם אני מחכה לזה
02/08/2005 | 11:57
5
לצפיה ב-'בדיוק!'
בדיוק!
02/08/2005 | 14:51
2
גם אנחנו 5 חד' ושמתי לב איך העניינים השתפרו כשלפני כמה ימים הלכתי לשירותים אפילו שידעתי שהגדול בדיוק "מעסיק" את הקטנה (כשהיא בלול. על השמיכה על הרצפה עוד לא הייתי מעיזה)
עד לפני כמה חד' לא הייתי אפילו חושבת לנסות
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אויש, בדיוק מה שאני שואלת את עצמי'
אויש, בדיוק מה שאני שואלת את עצמי
02/08/2005 | 12:41
2
ואשמח אם תמצאי דרך ותדווחי לי
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'mummy, אני לא מבינה את התיאור שלך'
mummy, אני לא מבינה את התיאור שלך
02/08/2005 | 22:27
3
4
מה - את יושבת ומסתכלת איך במרחק שני מטר ממך הפעוט דוחף אצבע לעין של התינוקת? במצב כזה אני מזנקת לשם, וביד שלי חוסמת את היד שלו.
אני גדולה יותר, חזקה יותר, ומספיק מתוחכמת כדי שאוכל למנוע פגיעה פיזית בתינוקת ע"י פעוט מבלי להכאיב לפעוט.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ברור שלא. חוסמת גם חוסמת'
ברור שלא. חוסמת גם חוסמת
02/08/2005 | 22:39
2
3
זה נראה לי טריוויאלי מכדי לתאר.
למרות מה שנראה, השתדלתי מאד לקצר את התיאור... בוודאי שאני חוסמת ומונעת את הפגיעה. אין מה לדאוג, עד עתה לעין של התינוקת שלום זה פשוט מתיש אותי ברמות אינסופיות, וכל הכוונה שלי היתה לנסות לברר מתי יספיק רק להגיד לא, מבלי שאצטרך פיזית גם לוודא שזה אכן לא קורה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אה...'
אה...
02/08/2005 | 22:56
1
1
עכישו הבנתי.
סליחה
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נשמע סביר'
נשמע סביר
02/08/2005 | 07:57
שימי לב שהיא לא אומרת שהילדה צריכה לפגוע בתינוק - את אמורה לחצוץ פיזית. רק לא להתעסק בגערות ונזיפות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נשמע הגיוני'
נשמע הגיוני
02/08/2005 | 08:15
תתחילי בקטן. כלומר לראות את שניהם יחד שאת שם ותתרחקי בהדרגה. שימי לב שילדתך ואת בוחנות זו את תגובתה של זו ומתנהגות בהתאם.
תקבעי לך שלבים . למשל שתיהן יחד על השטיח ואת לידן, את מטר מהשטיח, את במטבח ומציצה עליהן לסלון וכך הלאה.
מה ההבדל ממה שאת עושה? לשנות את נקודת המוצא הפנימית שלך. לחשוב שכוונותיה של בתך טובות וגם לתת לה כר להוצאת האנרגיה שלה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''גמנחנו....'
'גמנחנו....
02/08/2005 | 11:33
1
וברור לי שהרבה מההצקות מיועדות למשוך את תשומת ליבי (גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב...) וגם כדי ליצור אקשן בבית (זה נורא מעניין לגרום לתינוק בן 3.5 חודשים לבכות, לא?).
עם הזמן אני מגלה שחלק גדול מהדריכות שלי נובע מהשלכה שלי על הקטן. לי זה מציק יותר מאשר לו. למדתי לא למהר ולהגיב, למרות שגם אצלי מקנן החשש שמא יגרם נזק רציני. בסה"כ רוב הנגיעות שלו הלא עדינות נעשות לגפיים, ובצורה של "לחורר" עם האצבע חורים בקפלי השומן של התינוק. זה אמנם גורם ל לקטן, אבל הוא לא ניזוק בצורה רצינית ונרגע די מהר.
לאחרונה התחלתי לשנות את דפוס התגובה שלי, מתוך תקווה שזה יביא לשיפור (או לפחות יוריד את מפלס ההתעצבנות שלי ). אני משתדלת להתעלם מרוב ההצקות, מקסימום לומר אמירה מאד עניינית ואינפורמטיבית ("אתה בטח שם לב עכשיו שזה לא נעים לו/שזה מבהיל אותו"); משתדלת להקדים תרופה למכה (תרתי משמע) ולהסב תשומת לב למשהו אחר (זה כמעט כמעט תמיד עובד), ולגייס אותו למשימות (בבית, עם התינוק וכו').
יש הטוענים שהדפוס הזה, של גורים מתגוששים, הוא זה שמפתח את הקשר החברי בין האחים. ימים יגידו....
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ספגטינה, זה עובד. בדוק!'
ספגטינה, זה עובד. בדוק!
02/08/2005 | 21:34
2
5
יש לי 3 ילדים בת 5 בת 3 וחצי ובונבון נסיך בן שנה וחצי, הגדולה מאוד בוגרת אבל הקטנה מתנהגת בדיוק כמו שתיארת בעצמך, ובכן בדקתי עם חברה שלומדת חינוך לגיל הרך וגם עיינתי בספרים ואכן זוהי השיטה, עשיתי אותה ומהר מאוד השקט חזר אלינו.. הם פשוט למדו שאמא לא מתערבת וצריכים להסתדר לבד והמכות פחתו כשראו שאין תגובה. לא להתייאש, נכון, בהתחלה זה קשה וכואב לקטנים, לא נורא, גם אנחנו חטפנו ואנחנו עוד פה...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שמחה לשמע. אגב, אילו ספרים'
שמחה לשמע. אגב, אילו ספרים
02/08/2005 | 21:38
1
4
קראת,? מעניין אותי, כי כששאלתי את הפסכולוגית האם יש ספר שמפרט יותר לגבי השיטה היא אמרה שאין, כי זו שיטה שלה והיא במהלך כתיבת הספר. אבל מהפורום שמעתי שגם יעל אליצור שהיא לא פסכולוגית אלא, מורה, נדמה לי- גם נוקטת בשיטה זו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא זוכרת עוד שמות לספרים אבל תיכנסי'
לא זוכרת עוד שמות לספרים אבל תיכנסי
02/08/2005 | 22:19
4
לצפיה ב-'אצלי ההבדל בין הקטן לאמצעי הוא 7'
אצלי ההבדל בין הקטן לאמצעי הוא 7
03/08/2005 | 22:10
1
שנים.
והוא כל היום מסתובב סביבו ומדגדג אותו. כך שלא ההפרש הוא המשמעותי.
אני אנסה את השיטה שאמרת באמת הרגשתי לאחרונה שאני מעירה לו יותר מדי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני לא הייתי מיחסת את האלימות לקנאה'
אני לא הייתי מיחסת את האלימות לקנאה
03/08/2005 | 22:51
1
2
קנאה בד"כ מופנית כלפי ההורים בגילאים הללו ולא כלפי התינוק.

אבל גם לא לדרישה לתשומת לב.

אני חושבת שהרבה ילדים רכים שנולדים להם אחים קטנים, פשוט לא מבינים את ההבדל בין משחק עם תינוק רך לבין משחק עם ילד, או לחילופין עם בובה.

מחד - התינוק כמעט לא זז כמעט לא עושה דבר. אז הוא כמו בובה, ואם לבובה דוחפים אצבעות לעינים ולאף, למה לא תינוק?

מאידך - הוא מחייך ואפילו מאוד מאוד שמח לשחק עם האח הגדול. אז אם משחק, אז כמו גדולים.ניקח אותו לטיול על האוטו שלנו, נבנה איתו בלגו, ואולי אפילו נרביץ לו אם הוא לא עושה מה שאנחנו מבקשים.

אז מסבירים שזה תינוק. שהגוף שלו לא בשל, מראים את המרפס, מסבים תשומת לב לבכי של התינוק, ולא משקיעים בכעס על הילד אלא בהגנה על התינוק ובהסברים על מהו גוף התינוק.

אפשר ללמד אותה לעשות מסז' לתינוק. ילדים בגיל הזה יכולים לעשות יופי של מסז'. זה גם יאפשר לה לגעת בו, גם יאפשר לה להרגיש שהוא בנאדם ולא בובה, וגם יפתח אצלה רגישות לתגובות שלו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עיסוי - רעיון נהדר! אקח איתי לפעם'
עיסוי - רעיון נהדר! אקח איתי לפעם
04/08/2005 | 17:10
3
הבאה, היום זה כבר לא רלוונטי...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נצל"ש-ואצלנו שק איגרוף לאחרונה'
נצל"ש-ואצלנו שק איגרוף לאחרונה
04/08/2005 | 12:32
3
5
בשבוע האחרון בתי מביאה "פנינים" הבייתה (בת 3.3) ,מדי יום קללות חדשות שהיא "לומדת " בגן, אני מנסה להתעלם, והיא מפנה אותם כלפי אחיה התינוק
נוצרת סיטואציה די משעשעת שבה הוא מחייך אליה ומגרגר והיא "סתום-חוצפן!"
בשיא הרצינות, ואני מתגלגלת מצחוק בתוכי...

איך אתם מתייחסים לקללות חוזרות ונשנות?להתעלם? להעניש?
להתייחס לזה כמו לאלימות פיזית?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני לא מתייחסת לזה כמו לאלימות'
אני לא מתייחסת לזה כמו לאלימות
04/08/2005 | 12:56
2
1
פיזית, מהבחינה שאלימות פיזית אני מנסה לעצור לפני שהיא קורית, וקללות קצת קשה לעצור קודם.
אני גם לא מענישה (ולא רק על קללות).
אבל אני אישית גם לא הייתי מתעלמת מ"סתום, חוצפן!", ולא הייתי מסכימה לדיבור כזה בבית, גם אם הוא מופנה לתינוק שאינו מבין.
אני אומרת שאצלנו בבית לא מדברים כך. אמא שלי היתה אומרת שאלו מילים של רחוב. זה אותו עקרון. וכן הייתי אומרת לה שלא תגיד לו כך כי זה מעליב.
אגב, לטעמי, כשילד חוזר כל יום עם קללות חדשות מהגן, יש טעם לערב בכך את הגננת (בעיקר אם זה משהו חדש - אולי יש איזו אינטראקציה בין הילדים שהיא עדיין לא שמה לב אליה). הייתי מצפה ממנה, אולי במידה פחותה מאשר בבית, אבל עדיין - לשים לב לדברים כאלה ולא לאפשר אותם באופן פרוץ.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תודה לאה,העניין הוא'
תודה לאה,העניין הוא
04/08/2005 | 13:50
1
3
שניסיתי להגיד לה שאסור לדבר כך ושזה מעליב וכו, וזה רק הגביר את זה
לדעתי זה רצון בתשומת לב וקנאה בתינוק,
התופעה הזו מתרחשת בגן רק בשבוע האחרון היות ויש ילדים גדולים בגיל בי"ס שהצטרפו ל"קייטנה " בגן ונמצאים עם בני ה-3

דיברתי עם הגננת-
, שיטת הענישה של "הגן הפרימיטיבי" שהבת שלי נמצאת בו ושאליה אני מתנגדת ושמחה מאד שהגן מסתיים עוד שבוע-היא "לשטוף לילדים המקללים את הפה במים"
שיטה משפילה בעיניי וחסרת תועלת,והיא כמובן שלא עוזרת (זה רק מתגבר),
מקווה שבגן החדש גם תופעת הקללות לא תקרה וגם הענישה הזאת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מענין ,למה זה נראה לך כל כך נורא??'
מענין ,למה זה נראה לך כל כך נורא??
04/08/2005 | 20:31
1
השפלה??-למה? זה הרי יכול להעשות בצינעה ,רק בשביל הילד...
מחכה להסבר ולתגובות נוספות!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'פסיכולוגית שחושבת אחרת.'
פסיכולוגית שחושבת אחרת.
04/08/2005 | 21:09
2
לפני שנים רבות, נכחתי בהרצאה בפסיכולוגיה התפתחותית מפי הפסיכולוגית נעמו פרצ'יק, זו חקוקה בזיכרוני(למרות הסניליות המתקדמת). בהרצאתה סיפרה על מטופל בוגר שסבל מקשיים רבים באשר לדימוי העצמי שלו, וממחשבות אובדניות. בבירור פסיכואנליטי, נמצא כי הוא סחב סיפור מגיל צעיר מאד שבו הוא הניח בחוזקה כרית על פני אחיו התינוק , עד שהקטן פרפר. כשחשב שהתינוק מתנהג מוזר רץ לקרוא לאימו. התינוק ניצל. אך האח סחב במשך הרבה שנים בעיה גדולה.
הפואנטה היתה שילד צעיר שקיבל אח למשפחה צריך לשמוע מפי הוריו את המסר לפיו ההורים מונעים ממנו התנהגויות מסוימות מתוך הגנה עליו. שהרי אם יקרה דבר מה לעולל האח הגדול יהיה זה שישא בתוצאות כל חייו לכן ההגנה היא עם דגש על האח הגדול.

יכול להיותדיון מעניין במפגש בין הפסיכולוגיות
חינוך לגיל הרך >>

הודעות אחרונות

09:42 | 21.11.19 אורחים בפורום
16:18 | 20.08.19 אורחים בפורום
10:31 | 08.07.19 אורחים בפורום
15:20 | 29.05.19 אורחים בפורום
16:01 | 23.05.19 פיקוס123
04:12 | 24.02.19 מיטל בר אילן
09:43 | 15.02.19 סתיו7337
17:11 | 09.01.19 חולית 10

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ