לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1820118,201 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'מרגישה כמו פיל בחנות חרסינה'
מרגישה כמו פיל בחנות חרסינה
<< ההודעה הנוכחית
25/07/2005 | 12:01
30
21
מאז אחותו נולדה!
הפצפון בן 2.9 ויש עליות וירידות, בעיקר בבטחות העצמי שלי ככל הנראה, אבל כל כך קשה להתמודד עם רגשות שלו! אני קוראת מאמרים וכל שרשור ושרשור הקשורים בנושא תינוק/ת חדש במשפחה ובכל זאת...
כל קשה לי להתמודד עם זה. אני כל כך מרחמת אליו. נכון, אני אמורה להרגיש ולהביע רק אמפטיה ולא רחמים, אבל כל כך קשה לו עכשיו! הוא נעלב מכל דבר, מכל שטות, והוא כועס עלי ולכן לא נותן לחבק ולנשק ואפילו מסרב להצעות לשבת עלי או לקבל מסאג' בכל פעם שמזדמן לי. אלא רוצה את כל אלו בדיוק כשאני חייבת לטפל באחותו התינוקת, שהיא דורשת המון ידיים בשלב הזה של שיניים וכוליי. ואז כשאני מתפנה הוא כבר שוב לא רוצה שום תשומי ממני. אומנם, שמח אם אשב לידו ואשתתף במשחק, אבל גם כאן השתתפות פעילה זוכה ב"לא לגעת אמא" (במכוניות או בלגו שלו) ו"עכשיו הרסת!". ובכל מקרה ברוב הפעמים שאני התינוקת מרשה לשים אותה מול טלויזיה אני חייבת לארגן דברים מעשיים בשבילו - לאכיל או ליזום ביקור בשירותים (גם זה מבצע כי ככה סתם תמיד "אין לי פיפי" אפילו שתוך כדי המשפט הוא "רוקד"), וליזום החלפת בגדים וכוליי. כמעט ואין לנו זמן איכות, כי הוא דוחה אותי כשנוח לי (ואני לא מאשימה אותו חלילה, יש לו אחלה סיבות לכעוס, הייתי מאה האחוז שלו פעם וגם סבלנית הרבה הרבה הרבה יותר ).
במקביל הוא "הורג את אחותו" בתשומי. מסתער עליה בכל פעם שהיא עליי (שזה המון), במיוחד אם אני שמה אותה במנשא כדי לשחק איתו. מחבק אותה חזק מדי, מושך לה ברגליים/ידיים, דופק לה "ראש בראש" (זה באמת בעדינות, אחרי כל הערות שלי, אבל עדיין לא נראה לי נעים במיוחד). ואני מאפשרת לו את כל האלו, טוב שהוא אוהב אותה וכל זה, אבל לפעמים הסבלנות שלי פוקעת ואני מבקשת שיפסיק (לפעמים יוצא בצעקה, כשהוא נסחף) ואז הוא נעלב נורא, רץ וקובר את ראשו בספה או מכסה את העיניים ביד ורוטן "לא רוצה, לא רוצהנ, לא רוצה" וחצי בכי. וצריך לבוא ורבע שעה לנאום אל תוך הגב שלו כמה אני אוהבת אותו ואין צורך להעלב וכוליי
אני מרגישה שאנחנו רק פוגעים בו, עוד ועוד ועוד.
אני רואה כמה שהוא נלחם על המקום שלו במשפחה ולבי נקרע. מה אפשר לעשות?
אני משתדלת לנהוג ע"פ כל העצות כאן בפורום, מתמללת לו את רגשות שלו, מספרת כמה קשה זה עם תינוקות ושאין מה לעשות הם דורשים המון ידיים ויחס אבל היא תגדל עוד מעט ויהיה כיף... חלק מזה שהוא אוהב אותה זה שאני שוב שוב ושוב מספרת לו כמה היא אוהבת אותו ורוצה להיות כמוהו, וכמה מהר היא נרגעת כשהוא בה אליה (אבל בצורה איך שהוא מטפל בה היום הייתי מעדיף שיתעלם ממנה).

בקיצור, שפכתי את כל זה בעיקר כדי לשמוע שהוא יתגבר ושהכל לא נרא כמו שזה נראה.
וכמובן עצות אם יש (אבל אני כל כך מקפידה לקרוא את השרשורים הרלוונטים שלא יודעת אם יש משהו שפספסתי)

תודה!!!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מאד מבינה את התחושות שלך '
מאד מבינה את התחושות שלך
25/07/2005 | 12:46
5
5
אחר כך, כשיהיה לי יותר זמן, ארחיב בנושא ששאלת עליו, אבל בינתיים הדבר הראשון שקפץ לי בקריאת ההודעה שלך - כתבת "אבל גם כאן השתתפות פעילה זוכה ב"לא לגעת אמא" (במכוניות או בלגו שלו) ו"עכשיו הרסת!"", ונראה לי שאותן אמירות של "לא לגעת, אמא" ו"עכשיו הרסת!", הן השתקפות של דברים שנאמרים לו לגבי אחותו התינוקת, ואולי זה המקום שבו הוא יכול להרגיש שליטה, ו"להחזיר" לך על מה שאת "עושה לו" (ואני כותבת במרכאות, כי ברור שזה לא זה ולא זה). אז אולי לחשוב בכיוון של איך לבנות את מערכת היחסים הזו בלי התחושות האלה שלו - על בסיס של בניה, ולא של הריסה, על בסיס חיובי ולא שלילי, על בסיס של "כן" ולא "לא", "מותר" ולא "אסור". גם אם בהתחלה זה נראה יותר סמנטי, אני חושבת שיש לזה משמעות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא לא, כבוגרת של הפורום הזה'
לא לא, כבוגרת של הפורום הזה
25/07/2005 | 14:03
2
4
(קודם כל, תודה על התגובה. ואשמח מאוד מאוד אם תרחיבי בנושא!)

אני מעולם לא אומרת לו דברים בצורה של "אל תגע בתינוקת". עשיתי את שיעורי הבית שלי מכל השרשורים כאן ובכל פעם שאני צריכה לגשת אליה (שזה כל הזמן בתקופה הזאת, ממש בעיה) אני מזמינה אותו לבוא ולעזור לי ומתפרצת בהמון תודות כל פעם שהוא כן בא (לדוגמה, אני עושה מקלחת ביחד לשניהם אבל תמיד מבקשת שיבוא לעזור לי לקלח את התינוקי ואפילו שתמיד גם הוא נשטף במהלך העיניינים, מגדירה זאת כעזרה לאמא ומודה לו. אבל גם כאן ישנם סכסוכים לאחרונה, הוא שם את המכוניות שלו באמבטיה הקטנה שלה ואז מתעצבן שהיא בועטת בהם ואני טוענת שכיוון שזוהי האמבטיה שלה הוא צריך או שלהוציא את המכוניות או שלהרשות לה לבעות - והנה שוב היד מכסה את העיניים והוא נעלב!)
גם כשאני רוצה שיפסיק אני אומרת לו "די, מספיק, זה כבר לא נעים לה". אני באמת שבוחרת את המילים שלי בקפידה רבה.
אבל אולי בכל זאת זה המסר הסמוי שהוא מקבל? אל תיגע ואל תהרוס
מה אני אעשה? הוא מאוד לא עדין איתה וגם כשאנחנו לבד שלושתינו לא מניח לה לדקה. אני מבינה מאיפה זה בא, בטח הצורך להיות מעורב וגם יריבות וגם לרצות אותי אולי, אבל כל הזמן להיות בהיכון מתמיד הזה... (בחיי אם ישאלו אותי אמליץ לאנשים לעשות יותר רווח בין הילדים)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אם ככה, בטח את כבר יודעת בעל פה'
אם ככה, בטח את כבר יודעת בעל פה
25/07/2005 | 15:19
1
5
את המאמר על הקנאה (אז אני אחסוך לך את הקישור...).
אולי, כמו שאת אומרת, הוא מקבל מסר כזה. אולי זה לא קשור. זו סתם האסוציאציה שהיתה לי כשקראתי את הדברים. גם כי תארת את זה כאילו שזה משהו חדש, אז ייחסתי את זה למצב החדש, ולא לגיל או לרצון שלו בשליטה.
הייתי כן מנסה לנטרל את הנושא הזה על ידי אימוץ התייחסות חיובית בכל הנוגע ליחס שלו לתינוקת ולטיפול בה, וזאת בשני מישורים:
במישור של התינוקת - להדגיש, גם בפני אחרים (כשהוא שומע), איזה אח נהדר הוא, וכמה התינוקת אוהבת אותו, ואיך היא מתרגשת כשהיא רואה אותו - מהר מאד זה גם ניכר באופן פיזי, ואפשר להפנות את תשומת לבו (תראה איך היא מנופפת בידיים כשהיא רואה אותך - היא כל כך מתרגשת, או תראה כמה היא מחייכת כשאתה מגיע - היא אוהבת אותך מאד, וכו').
במישור שלך - כן להעזר בו (לא כחובה שלו, כמובן, אלא כזכות) ולאפשר לו, ככל האפשר, לטפל בה כמו שהוא מבין. ברור שלא כל מה שהוא עושה נעים לה (בין אם בכוונה ובין שלא בכוונה), אבל הייתי מנסה להמנע מלומר "לא", "אסור", ולנסות להתמקד בניסוחים חיוביים (במקום "אל תגע לה בראש" - "היא אוהבת שמלטפים לה את היד") וגם בניסוחים שמופנים לצד ג' ("כשאתה מראה אותה לחברים שלך תסביר להם שאסור לגעת לה בראש, אלא רק ביד").
ובאמת קל מאד לתת עצות מאחורי המקלדת, כאשר את לא נמצאת בתוך הסחרחורת הזו של תינוק חדש... אז בעיקר קבלי גדול - היכולת שלך להתבונן על דברים גם בתוך הצונאמי הזה, היכולת שלך לחשוב ולשקול ולברור מילים - ראוייה להערכה אין קץ, והיא הבסיס להורות המכבדת, המתחשבת והמצויינת שלך - ועם בסיס כזה - לא נראה לי שאת צריכה לדאוג לעתיד, כי כמו שכתבת - זה באמת ירגע ויעבור, ואתם תכנסו לתוך שגרה נעימה יותר
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/07/2005 | 15:47
2
אנסה ליישם (למרות שבאופן כללי נראה לי שאני כן עושה את זה ככה).
רעיון מצויין לבקש שהוא יסביר לחברים (לא חסר מסתערבים בגן שלו כי אני תמיד בא לאסוף אותו יחד איתה) איפה ואיך מותר לגעת.

הוא יודע שהיא אוהבת אותו, אומר כך אם שואלים, אבל כנראה חלק מהחמרה הזאת זה שאנחנו כבר לא בשלב התחלתי (היא בת 5 חד') ועכשיו היא כבר לא מחייכת סתם ככה וגם פורצת בבכי ביתר קלות. אולי בגלל זה הוא התחיל להתעצבן לאחרונה.

בכל אופן, המון תודות!!!
דווקא מאמר על הקנאה קראתי לפני שהיא נולדה ולפני כמה ימים היה קישור אליו באחד השרשורים ועיינתי שוב, ופתאום זה נראה אחרת לגמרי, וזהיתי דברים בהתנהגותו שקישרתי למשהו אחר קודם - עשה לי נורא עצוב.
אז זהו, לא רוצה עוד קישור
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עוד דעה'
עוד דעה
25/07/2005 | 15:08
1
2
גם לי קפץ במוחד הביטוי הזה ורק רציתי לספר שבחודש האחרון גם אני שומעת את זה הרבה מבתי... (בת שנתיים וחצי ועדיין בת יחידה) - היא רוצה שאסתכל עליה משחקת אבל לא בהכרח אשתתף, וגם כשכן היא אומרת לי בדיוק מה ואיך לעשות... נראה לי שזה דווקא עניין של גיל, של שלב, שהם מסדרים לעצמם את עולם המשחק כפי שהם רוצים... לא הייתי מתרגשת מזה... נסי לבקש ממנו הנחיות איך לשחק, שהוא יהיה הבמאי ויתן לך הוראות השתתפות במשחק...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אולי באמת זה רק הגיל'
אולי באמת זה רק הגיל
25/07/2005 | 15:49
1
הוא בגיל דומה - 2.9...
ואני סתם מתקרצצת עליו כשבסה"כ הוא רק רוצה קצת פרטיות
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כתבת קצת מבולבל'
כתבת קצת מבולבל
25/07/2005 | 13:50
6
3
(מי כמוני יודעת שזו ה-תקופה ה-מבלבלת וה-מתישה ביותר!!!)

ובכל זאת אנסה לתת כמה עיצות מעזרו לנו:   אחרי שהקטן נולד הגדול מאוד נחלש - פיסית, מוראלית ונפשית.   דבר ראשון לקחנו אותו לרופאה הומיאופטית שנתנה תרופה שהרימה אותו.   אחרי כן התחלנו לאט לאט "לשקם את ההריסות" (אני ראיתי את התקופה אחרי לידתו של הקטן כצונאמי שבא על המשפחה), יצרנו סדר עדיפויות והשתדלנו מאוד לנהוג לפיו.   עשיתי לקטן סדר יום ואז הדברים היו טיפה יותר ברורים, ידעתי מתי אני עם הקטן ומתי עם הגדול, אבא נכנס חזק לתמונה עם הגדול, לדוגמא, ההרדמות והאמבטיות של הגדול היו "עליי".  
דבר נוסף בקשר לרחמים, גם אני ריחמתי על הגדול שלי, הרגשתי שאני דורשת ממנו יותר ממה שהוא מסוגל לתת, הלא הוא בעצמו עדיין בייבי קטן שצריך לקבל המון תשומי, בדיעבד זו הייתה טעות, צריך לחזק אותו ואת זה שהוא גדול ובוגר ולהדגיש את השוני בינו ובין הקטן ולהראות לו את היכולות שלו ולדרבן אותו לעצמאות ולבגרות, ברגע ששיניתי את התפיסה בראש ההתמודדות איתו הייתה לי יותר קלה.

אל תחפשי נוסחאות קסם כי לצערי הן לא קיימות, אני אגיד עכשיו משהו דיי קלישאי אבל , מה לעשות, אמיתי  - הזמן יעשה את שלו.    הקטן שלי כבר בן 10 חודשים ועכשיו הכל הרבה יותר טוב.  תתנחמי בזה שזה עובר מהר - אני מבטיחה לך
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למעשה דווקא את זה רציתי לשמוע'
למעשה דווקא את זה רציתי לשמוע
25/07/2005 | 14:16
3
3
קלישא או לא

איך שהוא נראה לי שאני כן עושה את כל אלו - מחזקת ומדגישה כמה שהוא גדול ועצמאי וכמה שהיא המסכנה לא יכולה לעשות דברים כמוהו. כמו בעניין ההנקה, "תינוקי לא יכולה לשתות שוקו ולאכול דברים טעימים, רק חלב של אמא, איזה מסכנה". וכמה שהיא כבר רוצה להיות גדולה כמוהו ולדעת ללכת וכולי. אבל לא נראה לי שהוא מתרשם (ז"א אפקט כל שהוא ישנו, למשל הוא לא מקנא בעניין ההנקה...) אבל...
מה ההפרש בין אדם לאוריה?

ולגבי האבא, יצא מצב מצחיק. הוא תמיד העדיף את האבא על פניי, בלי להסס לרגע. אבא מוכן לעזור (כשהוא בבית), אבל מאז הקטנטונת נולדה הוא דווקא מעדיף אותי, לראשונה בחייו
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שמחתי להשמיע '
שמחתי להשמיע
25/07/2005 | 14:26
2
3
צרת רבים חצי נחמה...לא?!

ההפרש בינהם הוא שנה+7 , אדם באמת היה קטן כשאוריה נולד.

ונזכרתי בעוד עצה שקיבלתי ויישמתי וגם עזרה ועוזרת עד היום - קניתי לו תינוקי משלו - בובה ב-10 שקלים ובקבוק ועגלה.
כשהנקתי את אוריה הוא הניק את סיסי (זה השם שהוא נתןלבובה), כשהחלפתי לו, הוא החליף לסיסי וכן הלאה...

היום סיסי עוזר לנו בדברים אחרים, אבל זה כבר שייך לדיון בנושאים אחרים
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא כל כך צרת רבים'
לא כל כך צרת רבים
25/07/2005 | 14:36
1
2
(טוב, נו, גם קצת)
כמה שההבטחה שזה יסתדר, ובלי יותר מדי פגיעות לטווך ארוך...

אשיג לו בובה באמת, אולי ילק מהתשומי ישתפך אליה

(ותני לי לנחש מה תפקידו של סיסי היום... לספוג קצת עצבים ומכות? (אצלנו יש ספה לצורך זה))
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תתפלאי אבל לא ממש...'
תתפלאי אבל לא ממש...
25/07/2005 | 15:08
3
סיסי עוזר לנו בהמון דברים - אנחנו עושים לו אנהלציות (למרות שמאוד קשה לו לקבל) ונותנים לו תרופות במזרק (למרות שהוא ממש שונא את הטעם והרבה פעמים יורק את התרופה החוצה) ואז אדם משתכנע שגם הוא יכול לעשות אנהלציות ולקחת תרופה...ממש תיאטרון אימפרוביזציה הבית שלנו
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זו גם המסקנה שלי.'
זו גם המסקנה שלי.
26/07/2005 | 22:28
1
3
השנה הראשונה סוערת. אני למשל, בניגוד אלייך, לא קראתי הרבה לפני וגם בעת ההתרחשויות כמעט ולא התייעצתי, וממקרא דברייך עולה שאת דווקא מתמודדת יפה, לדעתי טוב יותר מאיך שאני התמודדתי. הגעתי למסקנה שלא משנה מה - השנה הראשונה סוערת. זה גל שצריך לצלול לתוכו ולבסוף לצאת החוצה רעננים ומחייכים.

אתמול ראיתי תמונות וסרטונים (סוף סוף פרקתי את הדיסקים )של הגדול שלי מהחדשים שלאחר הלידה ופתאום קלטתי איזה תינוק הוא היה (גם אובייקטיבית- הוא היה בן שנה ושבעה ח' כשאחיו נולד)!! ואלו הררי ציפיות היו לי ממנו... אין לי מילים
ורק במבט לאחור אני יכולה להגיד "אההההה... זה מה שהיה, זה מה שהייתי צריכה לעשות, נו, ברור!". והמסקנה היא שבעצם לא משנה איך מתמודדים, רק במבט לאחור אפשר להבין לעומק את התקופה המורכבת הזו והעיקר הוא לעבור אותה בשלום
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לצאת מהגל רעננים ומחייכים או'
לצאת מהגל רעננים ומחייכים או
27/07/2005 | 10:25
למצוא את עצמך שרוע על החוף עם עיניים מזוגגות וצורבות, יורקת המון מי מלח, מנסה נואשות למלאות את הראות במעט אויר ומתאמצת להבין אם שרדתי או לא לבסוף (סתם סתם, זה בגלל שאני עדיין אי שם במעמקים)

אגב, הכי נורא שמה שאת אומרת זה כל כך נכון - רק בדיעבד רואים איך היינו או לא היינו צריכים לנהוג. ז"א כל פעם אחרי התפרצות שלו או שלי אני פתאום בבירור ראה מאיפה נבע שלו ומה היה לא בסדר בשלי

אבל המון המון המון תודות על העידוד
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אוי, כל-כך מוכר'
אוי, כל-כך מוכר
25/07/2005 | 14:20
8
3
למקרה ופספסת, אז הנה משהו שכתבתי פה (עם קישור למה שכתבתי כשהייתי במצבך).
לגבי מה שלאה האירה/העירה נראה לי שזה בא אצלו דווקא ממקום של "התחשבנות", כלומר עכשיו הוא מחליט והוא "דוחה" אותך ("קודם לך לא היה זמן אלי, עכשיו לי אין זמן אלייך").

זה באמת משתפר עם הזמן (וגם יותר קל כשלא כל-כך חם).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
25/07/2005 | 14:30
4
3
קראתי, מאמר מעולה! אני זוכרת את השרשור, יחד עם המאמר של כוכביתי. קראתי עוד אז, התרשמתי, הפנמתי - והנה, בכל זאת אני כותבת הודעות ייואש

כן, נראה לי הגיוני, אבל בנתיים הוא דוחה אותי כי אני "דוחה" אותו ואין זמן איכות. בנות, תבטיחו שזה לא יחמיר, שלא יווצר מצב של מעגל סגור...

ולגבי החום, כל כך נכון!!! אני גוססת, גם ההנקה וגם כל הזמן יש עליי גוף חימום זה או אחר
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את יכולה לשקף לו שזה'
את יכולה לשקף לו שזה
25/07/2005 | 14:34
1
2
מה שהוא עושה: "אני עכשיו פנויה ויכולה להיות איתך, אתה יכול להחליט לנצל את הזמן להיות איתי ולעשות X או לעשות משהו אחר, זו הבחירה שלך!".

[קראת גם את השרשור שכתבתי כשהייתי במצבך? זה ייתן לך להרגיש יותר נורמלית]
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מצאתי וקראתי - תודה'
מצאתי וקראתי - תודה
25/07/2005 | 15:55
2
כן, את זה פספסתי, לפני שנה עניינה אותי רק ההורות לאחד

נורא חמוד לקרוא משהו מלפני שנה (כולל התגובות של כמה בנות שהספיקו ללדת מאז ולהתמודד עם כל העסק ולכתוב כאן בשרשור הזה עצות ותובנות - כל כך שונה, כמו תמונות האלו "לפני" ו"אחרי")
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני דווקא לא סבלתי את החורף'
אני דווקא לא סבלתי את החורף
25/07/2005 | 15:12
1
2
חיכיתי שהוא יגמר!!!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם אני מעדיפה קיץ אבל!!!!'
גם אני מעדיפה קיץ אבל!!!!
25/07/2005 | 15:56
השנה עם כל ההנקה וההורמונים ושני "גופי חימום" בחיבוק מתמיד אני פשוט מתה מחום
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כמעט שכחתי מזה... מזל שהזכרת...'
כמעט שכחתי מזה... מזל שהזכרת...
25/07/2005 | 15:09
1
1
את מרשה לי להוסיף למאמרים?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כמובן'
כמובן
25/07/2005 | 17:43
בשביל מה טרחתי
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כתבת כל כך יפה '
כתבת כל כך יפה
25/07/2005 | 16:24
(כרגיל).




אני מנסה להתרגל להצצות גם בפורום זה.
בכל זאת הילדה כבר עושה עוד כמה דברים חוץ מלינוק    (לפרפר את ההורים שלה, למשל)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ואולי זה שלב נחוץ?'
ואולי זה שלב נחוץ?
25/07/2005 | 15:50
4
5
קודם כל הרבה הזדהות עם המצב החדש והלא קל...

שנית, מאוד בולט מהדברים שלך שאת מצפה שאם תנהגי "נכון" (כי קראת ולמדת) אז הילד יהיה רגוע ושמח, ואת מתוסכלת שהוא לא רגוע ולא שמח.

אני מציעה לך כיוון מחשבה אחר- לקבל את השלב הזה כשלב הכרחי- הבכי שלו, הצעות ההתפיסות שלך- הוא צריך את זה כרגע!!! וזה שאת מאפשר לו גם להיות "ילד רע"- בזה את עונה על הצרכים שלו.

אין נוסחא לפיה אפשר להעלים קשיים של קבלת אח או אחות חדשים וטוב שכך.

אינני אומרת שלא לנסות להתמודד ברמה מקומית ולפתור כל מיני בעיות ומצבים שנוצרים בעקבות ההתנהגות שלו... אבל בגדול- מציעה לשנות את הגישה ולקבל את כל מה שאתם עוברים עכשיו כשלב חיוני לקבלת האחות החדשה.


חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כן, זהו קו המחשבה שבהחלט יעזור'
כן, זהו קו המחשבה שבהחלט יעזור
25/07/2005 | 15:59
1
תודה
איך שהוא קראתי את זה המון כעצה לאחרות באותו מצב, והסכמתי אבל לא הפנמתי...
(חוץ מזה שקשה כל כך לראות את הילד הפרטי שלך במצב קשה ועוד בעיקר תודות לי)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בדרך כלל "הודעת הייאוש" היא השלב'
בדרך כלל "הודעת הייאוש" היא השלב
25/07/2005 | 16:16
2
הנמוך ביותר שממנו רק עולים

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' וגם מקושי צומחים'
וגם מקושי צומחים
25/07/2005 | 16:49
1
במיוחד קושי שמקבל הרבה תמיכה ועזרה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-''
25/07/2005 | 17:51
2
לצפיה ב-'עוד רעיון'
עוד רעיון
25/07/2005 | 23:36
2
אני לא מבינה בזה כלום (רק תינוקת אחת כרגע) אבל אחותי עם 3 ילדים אמרה לי משהו שנחרט בזכרוני מאד. שהיא מרגישה היום שהיא עשתה טעות עם הגדולה כשנולדה לה אחות קטנה. ושבנגוד לאינסטינקט צריך לפעמים גם לוותר על צרכי הקטן למען הגדול ולו בשביל שהגדול לא ירגיש שהוא תמיד בא אחרי הקטן. הדוגמא שקפצה לי לעין זה המשחקים באמבטיה. הייתי אומרת לקטנה "אסור לגעת בזה, זה המשחק של XXXX" ברור לי שהיא לא תבין אבל הוא יבין.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'קודם כל '
קודם כל
26/07/2005 | 14:40
1
4
אני מזדהה נורא.

אצלנו זה עובר יותר קל (יונתן בן שנתיים ואחד עשר חודשים, תמרי בת שמונה וחצי חודשים), ובכ"ז היו כמה דברים דומים (לשים את היד על העיניים - אצל השחקן שלי זה משהו שעוזר לו להתחיל לבכות - אני ממש רואה איך הוא חושב על דברים עצובים ועל כמה שהוא אומלל כדי לגרום לבכי להגיע).

אני מודיעה לו מראש מה יקרה בכל נקודת זמן, ומשתדלת לשמור על "נקודות אחיזה" בשבילו. למשל, כשאני אוספת את שניהם מהגנים - אני משתדלת לאסוף קודם אותו, כדי שיהיו לנו את ה-10 דקות לבד עד שאנחנו מגיעים למשפחתון שלה. ובדרך הביתה אני מספרת לו מה יהיה: "עכשיו נגיע הביתה, אני אשכיב את תמרי לישון ויהיה לנו זמן לשחק רק שנינו". אחרי שעה, כשהיא מתעוררת, הוא כבר בקטע של לשחק לבד ואין לו בעיה שאתפנה אליה, אם כי אני תמיד מקפידה להכין גל ךו בקבוק חלב כשאני מכינה לה את שלה. איכשהו, כשהא מגיע פתאום לסלון ורואה אותי מאכילה אותה, פתאום מתחשק לו גם כן בקבוק משלו, וכשאני מראה לו את הבקבוק שמחכה לו, העיניים שלו נדלקות באושר - "לא שכחת אותי".
בערב אני בד"כ רוחצת קודם את תמרי ואז מוסיפה מים לאמבטיה (היא מתרחצת באמבטיה הגדולה) ומכניסה אותו למקלחת זריזה ומוציאה אותו ישר למיטה ללבוש פיג'מה ולישון. בזמן שאני מארגנת אותו אני מניחה אותה לשחק במיטה שלה (המקום הכי בטוח בשבילה ל-20 הדקות שזה לוקח), וקורה שהיא מקטרת. בזמנים האלה אני מקפידה להגיד לה "תמרי, עכשיואני עסוקה עם יונתן, תחכי בבקשה בסבלנות כשאני אסיים להשכיב אותו אני אתפנה אלייך. עכשיו זה הזמן של יונתן". אני רואה כמה זה נעים לו לשמוע. מצד שני, אני לא מהססת להגיד לו את אותו הדבר - אם הוא קורא לי מהמיטה כשאני מאכילה אותה לאחר מכן, אני אומרת לו שעכשיו אני מאכילה את תמרי, ושברגע שאסיים אגיע אליו.

אצלי זה עובד. מקוה שמשהו מזה יעזור גם לך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בנות, המון המון המון תודות על'
בנות, המון המון המון תודות על
27/07/2005 | 10:27
2
העידוד והעצות!!!
אין כמוכן
חינוך לגיל הרך >>

הודעות אחרונות

16:18 | 20.08.19 אורחים בפורום
10:31 | 08.07.19 אורחים בפורום
15:20 | 29.05.19 אורחים בפורום
16:01 | 23.05.19 פיקוס123
04:12 | 24.02.19 מיטל בר אילן
09:43 | 15.02.19 סתיו7337
17:11 | 09.01.19 חולית 10
10:34 | 15.10.18 יום טוב22

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ