שלום לכם. מזמן לא כתבתי כאן, כי

[החתולה השחורה]

מודעות תבוא רק מלהביט למפלצת

ישירות ובלי פחד (שלנו-ההורים) בעיניים. "אם ילד גדל למציאות שבה הגבולות בנושא הזה ברורים - לא נצטרך לומר לו אף מילה כדי שידע שמצבים מסויימים אינם נורמליים" לצערי זה לא נכון. בחברה החרדית למשל, אין פתיחות מבחינה מינית, לא מסתובבים ערומים בבית ולא בפני הורה מהמין השני, ובכל זאת פדופיליה נפוצה גם שם.

 

[תּמר]

אני לא מדברת על גבולות צניעות

אלא על גבולות שהילד שם על גופו. אם המתעלל הוא אב, סביר להניח שהוא לא שידר לילד שגופו שייך לו. ודווקא מה שאיריס אמרה על התייחסות לילד כאל חפץ, אולי כן נפוצה אצל אנשים מסויימים בחברה החרדית (לא מדברת מידע - אז זאת רק השערה)

 

[א אוהל]

אני חושדת. בכל גבר.

גם באנשים שאני מכירה ואוהבת. אף אחד הוא לא מעל לחשד אצלי (זה בעברית בכלל?) לא יודעת איך מלמדים. רוצה להאמין שלכל ילד יש אינסטינקט, חוש, שיאמר לו כאשר מתרחש משהו שלא כשורה. מה שלדעתי מבדיל בין הקורבנות לאלו שלא זה האמונה בעצמך והידיעה הבטוחה שיש לך על מי לסמוך ושיש מי שיאהב אותך בכל מקרה ושיעזור לך נגד "האיש הרע".

 

[החתולה השחורה]

האינסטיקטים של הילד לא עוזרים לו,

כי אנחנו כמבוגרים הרבה פעמים דורשים ממנו ללכת נגד האינסטיקטים שלו: האינסטיקט אומר לקשט בצבעים את הקיר הלבן והמשעמם בסלון, לאכול בידיים את האפונה שמתפזרת לכל עבר, לדהור בקורקינט במסדרון הארוך והנהדר של בית החולים השקט וכ"ו. כמו כן, הפדופיל לא נתפס כאיש רע: הם עושים מאמצים להתפס כטובים: הם מכירים את סדרות הילדים, את משחקים הילדים, קופצים איתם בחבל, מחשקים מחבואים, מספרים בדיחות, מכירים את הסלנג מחזיקים בביתם סרטי וידאו של ילדים וכ"ו. קראי את השרשרור המקורי ב"להיות הורים" ותראי כמה הכותבת המומה כי היא הכירה את הפדופיל, והחשיבה אותו כאדם מעבר לכל חשד.

 

[פלגיה]

זה לא מדוייק

כי אני מסבירה בכל מקרה כזה "למה אני לא מרשה" ולא דורשת ציות לחוק שרירותי.

 

[החתולה השחורה]

"סתם" חוטפים הם די נדירים.

האם את מספרת להם למה אסור לחצות את הכביש בלי מבוגר או בלי להסתכל ימינה ושמאלה? (כי תדרס ותפצע ויכאב לך מאוד). אותו דבר. כאשר מבינים את ההגיון, יש יותר סיכוי לקבל שיתוף פעולה.

 

[תּמר]

אבל גם בהסבר על חציית כביש

אני לא מתארת לילדים, שהם עלולים להפגע במוח, ברגל, ביד או למות - אני אומרת באופן כללי, בדיוק כמו שתיארתי חוטפים.

 

[החתולה השחורה]

אבל במקרה של פדופיל צריך את ההסבר

קצת יותר מפורט, כי פדופיל עלול להיות אדם מוכר, ולא זר. אני גם לא מפרטת בדיוק מה יעשה הפדופיל בבולבול ולא נכנסת לתאורים גראפיים של האקטים המיניים, אבל כן מיידעת שבזה מדובר. ובעצם, למה לא לספר? מדוע הרתיעה הגדולה? יש כל כך הרבה מה להרוויח אם נספר, וכל כך הרבה מה להפסיד אם לא נספר.

 

[א אוהל]

מה בדיוק את אומרת?

באילו מילים משתמשת? ומזכיר לי שלימדנו את האפרוח (בת 4) שאם היא הולכת לנו לאיבוד שתגש לאשה עם ילדים ותגיד לה שהלכה לאיבוד. אתמול היינו באיקאה. הראנו לה את עובדי החנות עם החולצות הצהובות ואמרנו לה שאם תלך לנו לאיבוד, שתגש אל אחד מהם. האפרוח ענתה בנחישות: "לא! אני אגש לאשה עם ילדים!". הם מפנימים

 

[meravbr]

גמני מתלבטת בבחירת המילים,

והייתי רוצה לדעת איך בדיוק להסביר...

 

[החתולה השחורה]

בדומה למה שכתבתי בהודעה הפותחת:

יש גברים רעים שמעמידים פנים שהם נחמדים, והם אוהבים לגעת בטוסיק ופיפי ובולבול של ילדים, והם אוהבים שילדים יגעו להם בבולבול ובטוסיק. אל תסכימו לזה, וספרו מיד לאמא או לאבא או לכל מי שאתם אוהבים וסומכים עליו. זה יכול להיות כל אחד, אפילו סבא שמשון, הדוד חיים או השכן יצחק.

 

[א אוהל]

ומה לענות על השאלה הבלתי נמנעת

לפחות אצל האפרוח שלי "למה לא להסכים?"

 

[irisgh]

גם שלי עשוי לשאול את זה..

בפרט שזה באמת לא ברור לו. (וגם לו ברור לו מדוע איני מסכימה שהוא יגע בבולבול של אחיו הקטן במהלך האמבטיה, בעוד האח הקטן עצמו צוחק צחוק גדול ומחזיר באותה מטבע ..)

 

[maya100]

גמני מצטרפת לשאלה

ואביגיל אפילו אמרה לי "ואם זה נעים לי?"

 

[א אוהל]

../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

מדגישה את השאלה שלנו - אולי למישהי יהיו רעיונות

 

[ליליה והגמדים]

אותי זה לא מצחיק

לא נוגעים בבולבול או פות של מישהי/ו אחר/ת. נקודה. ילד/ה שמסוגל/ת להבין, מקבל/ת הסבר. יש שלב שפשוט "לא כי זה איבר אישי ואני פשוט לא מרשה" - מספיק.

 

[א אוהל]

אז מה ההסבר?

לא נראה לי שהתשובה "כי זה יעשה לך טראומה" היא טובה

 

[לאה_מ]

ומוסיפה לגבי סודות:

אני אמרתי לילדים שלי, שכאשר מישהו מבקש מהם לא לגלות משהו להורים, זה צריך להיות סימן בשבילם שזה דבר שחשוב לספר אותו להורים. בגילאים האלה ילדים לא אמורים לשמור סודות מההורים, ולא אמורים לעשות קואליציות עם אנשים אחרים שלא בידיעת הוריהם - מכיוון שאני משערת שההסתרה והסוד הם חלק בלתי נמנע (גם) מפדופיליה - זה נראה לי רעיון טוב לומר את זה לילדים (אגב, אצלנו זה עלה דוקא בהקשר אחר, של משחקים אלימים, אבל נראה לי נכון מאד גם כאן).

 

[צימעס]

בשלב ה"למה"

אני כן מוצאת את עצמי אומרת דברים כאלה.

 

[תושה]

זהירות! קרובי משפחה!

אני אורחת בפורום, אבל מתנדבת של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מזה 8 שנים. מתוקף הניסיון שלי אני רוצה לתקן נקודה קטנה שצוינה כאן: כ 50% מהתוקפים הם בני משפחה מדרגה ראשונה: אבא, אמא, אח בוגר או סבא. הם לא מפתים באמצעות סוכריה אלא מנצלים את הקשר עם הילד. צריך להזהיר את ילדכם מכל אדם שעושה לו משהו שלא נעים לו - גם אם הוא מאוד חשוב לו. הדברים עלולים לקרות ממש בתוך הבית ופחות באמצעות פיתוי חיצוני. דבר נוסף: הפדופילים הללו משתמשים באמצעי השתקה. הם אומרים לילד ש"זה הסוד רק שלנו" וכי "אסור לספר לאף אחד אחרת..." למדו את ילדיכם שאין סוד אבסולוטי - תמיד מותר לספר ולא יקרה כלום. ילדים עברו תקיפה מינית בילדות מספרים בבגרותם כי הם ניסו לרמוז או לספר למבוגרים בסביבה ואלו לא היו קשובים: שימו לב, האם ילדכם מאוד לא רןצה ללכת למקום מסוים באופן קבוע (מתחזה לחולה רק כדי לא לבקר אצל סבא וסבתא, למשל). יכול להיות שזה רק חוסר חשק, אבל כדאי לשים לב. ילדים רבים גם אומרים שהם לא יספרו רק כדי שלא לפגוע באמא או אבא - "אם אני אספר אמא תמות..." נסו לשדר לילדיכם שאין דבר חמור מכדי לספר אותו - מה שלא יהיה, אתם המבוגרים תהיו בסדר. שימו לב לדברים שלא בשגרה - ידע מיני מוגבר, פחדים לא הגיוניים, כאבים באזור איבר המין, רתיעה מאדם מסוים. שלא נדע מצרות, וכל טוב.