שלום לכם. מזמן לא כתבתי כאן, כי

../images/Emo128.gif../images/Emo128.gif../images/Emo128.gifמאד חשוב בעיני ניסוח השאלה

קודם כל - וזה עקרוני - אין פרופיל קורבן. בשום מקרה. האם מישהו היה מעז להעלות על דעתו לשאול לגבי כל פשע אחר - האם יש פרופיל לנפגעים? נגיד - מרצח? מפריצה? משוד? לא. משום שלנפגע בשום מקרה אין אחריות על הפשע - כל האחריות היא רק על הפוגע. השאלה הרלבנטית והחשובה, אכן - היא מה גורמי הסיכון שמעלים את ההסתברות שילד מסוים יפגע, ומה גורמי החיסון שמקטינים סיכון כזה. רוב גורמי הסיכון והחיסון קשורים לסביבת הילד - המיידית המשפחתית והרחוקה יותר - החברתית. לא ידועים גורמי סיכון ספציפיים הקשורים לנפגע אישית. (כן יש גורמי סיכון ידועים לאישיות התוקף). ככל שיש יותר גורמי סיכון, הסיכון כמובן עולה. הנה כמה גורמי סיכון מוכרים: אוירה ונורמות של דיכוי במשפחה או בסביבה (דרישה לצייתנות מצד הילד). נורמות של כוחנות ואלימות במשפחה ובסביבה. הזנחה פיזית או רגשית של הילד. חוסר גבולות והעדר פרטיות במשפחה, במיוחד במה שכרוך בהתנהגות מינית. התנהגות מינית פרוצה ולא מובחנת בסביבה. נורמות של סודיות וסגירות (אין למי לפנות לתמיכה). יחס עקבי הנוטל מן הילד שליטה על רצונותיו ופעולותיו. חוסר אונים וחוסר מודעות של ההורים. גורמי חיסון: תמיכה ונוכחות משמעותית של ההורים בחיי הילדים. מודעות מוגברת של ההורים ותחושת מסוגלות להתמודד. שני הורים במשפחה או שתי דמויות משמעותיות מטפלות (לא משנה המין). נוכחות חיובית של אבות (דמות גברית משמעותית). סביבה בעלת נורמות של כבוד, פלורליזם ובעלת הררכיה פחותה.
 

צימעס

New member
אבלדמה...

כשאת אומרת, למשל - "יחס עקבי הנוטל מן הילד שליטה על רצונותיו ופעולותיו.", האם זה לא משהו שמתבטא בילד עצמו, באישיותו, בתגובותיו? למעשה, מה שכתבת על "איך לגדל" הוא מידע רב ערך הרבה יותר מ"איזו אישיות", כי הוא המלצה מעשית. שאלה בנושא - הרשימה שהבאת, כיצד היא נבנתה? תיאורטית? במחקרים אמפיריים? איך מודדים את כל אלה?
 
הרשימה לקוחה מסיכום של מאמרים

שבדקו נסיבות משפחתיות של ילדים שנפגעו מינית. המחקרים ברובם אמריקאיים, מיעוטם אירופאיים ושניים מהארץ, מהשנים 1995-2003. המחקרים הללו בדקו את הנסיבות בכמה דרכים: דרך ראיונות עם נפגעות ונפגעים בבגרותם, דרך תסקירים של עובדי רווחה במקרים שהגיעו ללשכות רווחה, דרך דוחות בתי משפט במקרי העמדה לדין והרשעה. ויש חומר שנאסף לא במחקרים אלא מ"השדה" - מאלפי שעות של טיפול קליני בנפגעות ונגעים שמספרים על סביבתם ומשפחותיהם. ויש מה שכולנו מכירים על החברה בה אנו חיים ואיזה מקום ותפקיד היא נותנת לילדים ונשים. לגבי ביטוי של דיכוי ושליטה חיצונית באישיות הילד - בודאי שעקבותיהם ניכרים בילד. אבל לא כל ילד כזה יפגע, ויש הרבה נפגעים שכלל אינם כאלה, אלא באים מבתים מכבדים ומטפלים ומשגיחים על הילד. אבל בלי מספיק מודעות וערנות לעניין. מאחר שאנחנו חיים בסביבה לא סטרילית, ילדים נפגעים גם בסביבות לכאורה ללא גורמי סיכון, פרט לחוסר מודעות של ההורים. ככה שממש אין דרך לאפיין פרופיל של ילד מועד לפגיעה. יש רק דרך לשפר את סביבתנו כדי למנוע.
 

irisgh

New member
תגובה נהדרת וחשובה

גם אני שואלת, מאיפה הרשימה. מי גיבש את המחשבות האלה, ולפי מה, אם יש.
 

שרוֹן

New member
יש פה גורם אישיותי שאי אפשר להתעלם

ממנו. אם סטטיסטית מי שנפגע/ת הסיכוי שלו/ה להפגע גדל משמעותית, זה מצביע על גורם אישיותי נרכש/מולד. יש דבר כזה קורבנות/ניצולים מועדים. יתכן שיש אנשים שנולדים עם עם יותר מהדבר הזה, או רוכשים את זה במהלך חייהם, וזה מה שגורם להם להראות טרף קל יותר.
 
בעיני זה חשוך ומזעזע מה שאת טוענת.

אולי כדאי ללמוד קצת לפני קביעות כאלה? מי שנפגע בעבר - הסיכוי שלו להפגע שוב אכן גדל, מסיבות שקשורות אך ורק להשפעות הפגיעה. הגורמים להעלאת הסיכון לפגיעה חוזרת:
חוסר אונים נרכש. חוסר יכולת להגן על עצמה במצבי סכנה, עקב חוסר אמון בעצמה ובהגנת הסביבה.
בעיות בהערכה עצמית הגורמות לנפגעת לתפוס את הפגיעה כמשהו שמגיע לה.
מנגנון הגנה של ניתוק בין גוף לנפש ובין פונקציות נפשיות ושכליות, שמונע זיהוי סכנה או איום, בשל הניתוק המופעל באופן אוטומטי.
סוציאליזציה לניצול - מופנמים אצל הנפגעת יחסים עם הזולת כך שניצול נתפס כהכרחי במערכות יחסים.
עיוותי אגו – הזדהות עם התוקף ולקיחת אשמה על עצמה.
סינדרום המטרה הנייחת – חזרה כפייתית ושחזור יחסים טראומטיים מתוך משאלה לשינוי ולפתרון חיובי.
 

שרוֹן

New member
לא טענתי לאחריות הקורבן על שנעשה בו

גם לא אמרתי דבר שהוא שונה מהותית ממה שכתבת. את כותבת "הסיכוי שלו להפגע שוב אכן גדל, מסיבות שקשורות אך ורק להשפעות הפגיעה". כלומר, את אומרת שיש "משהו" שבמקרים מסויימים עשוי למשוך אש. אין ילדים שיש להם בעיות בהערכה עצמית/חוסר אונים ממצבים שאינם מוגדרים כפגיעה מינית או פיסית כלשהי? נאמר, מצבים של הזנחה או חוסר בתשומת לב? את יכולה לחתום לי שאין דבר כזה ילדים שנולדים עם פוטנציאל לבטחון עצמי נמוך יותר מילדים אחרים?
 

mummy

New member
תודה! לדעתי צריך לגזור ולשמור

את התשובה הזו. והכי חשוב - להפנים.
 
../images/Emo41.gif שאלה :

כתבת כגורמי חיסון: 'שני הורים במשפחה או שתי דמויות משמעותיות מטפלות (לא משנה המין). נוכחות חיובית של אבות (דמות גברית משמעותית)'. שאלתי : על מה התבססת? האם מדובר במסקנה על סמך למשל סקר במשפחות חד הוריות אמריקאיות שחיות בסביבה קשה וכשהאם למשל היא נערה? או שיש לכך בסיס אחר ? ועוד שאלה : בכל הקשור לנושא השרשור הזה , מה מותר משפחה דו הורית או 2 דמויות מטפלות על פני משפחה חד-הורית ?
 
נשמטה עוד שאלה :

מדוע חשוב שתהיה דמות גברית משמעותית ? כיצד זה משפיע על יכולת החיסון מפני אסונות מהסוג שאנו מדברים עליו כאן ?
 
תשובות.

אכן, יש כאן רגישות שקשורה למשפחות חד הוריות. לצערי, הסטטיסטיקה מראה שילדים במשפחות חד הוריות (בין אם ההורה הוא אם ובין אם אב) נתונים בסיכון גבוה יותר לפגיעה מינית. למה? לא נחקר מספיק, אבל אני משערת שזה בין היתר קשור לכך שלאדם אחד יש זוג עיניים אחד ומוח אחד ולזוג יש ארבע עיניים ושני מוחות, ומה שמחסיר האחד - עשוי לפצות השני. סביר שיש עוד גורמים להבדל בין סוגי המשפחות, ביניהם מצב סוציואקונומי ירוד שמחייב את ההורה במשפחה חד הורית להעדר שעות ארוכות מהבית כדי לפרנס, הורות בגיל צעיר וכו'. אגב, במשפחות חד הוריות בהן דמות נוספת קבועה מעורבת בטיפול בילדים - סבתא, דודה, בייביסיטר - הסיכון יורד. מדוע דמות גברית משמעותית? שוב סטטיסטיקה. עוד לא ברור מדוע דווקא דמות גברית משמעותית, אבל אני משערת שזה קשור למבנה החברתי שלנו שמייחס לגברים יכולת הגנה, סטטוס וסמכות. ומשהו מזה מחלחל לילדים שנהנים מהחסות הגברית. ואולי פדופילים נמנעים מלהגיע למקום שיש בו חסות גברית משמעותית. גם לי זה בלט, וחשוב לדעתי לשאול הלאה מה כאן משמעותי בעצם. כרגע, עובדתית, אני משוכנעת שיש כאן קייס.
 
תשובה שיטחית:

ילד בעל בטחון עצמי נמוך, דחוי מעט ע"י בני גילו. אחד כזה ש"נשאר בצד" וכמהה לתשומת לב.
 

פלגיה

New member
השאלה אם זה לא כבר התוצאה

כלומר - שאחרי שחווה התעללות, יורד לו הביטחון העצמי והוא נשאר בצד וכמהה לתשומת לב
 
לא. את הילד שבצד, קל יותר

לפדופיל "ללקט" בשדות הציד שלהם: גני השעשועים, הרחובות סביבות ביה"ס ושאר המקומות בהם ילדים מסתובבים בכמויות ללא ליווי הורים.
 

irisgh

New member
באמת איך?

ממש לא יודעת שאיך נותנים גבולות דווקא בתחום המיני. אני כן יודעת איך מגדלים ילד שהפעמון שלו מצלצל בזמנים המתאימים: נותנים לו כבוד. לא מתייחסים אליו כחבילה ולא מפעילים אותו בכח. אלא נותנים לו תחושה של אוטונומיה והשפעה, ומלמדים התחשבות הדדית. אבל לא ע"י ריבוי מניפולציות. במילים אחרות, לא מתנהגים לילד כחפץ, אובייקט. אלא כאל אדם בעל רצונות ודעה. סובייקט. למה? כדי שכאשר מתייחסים אליהם כחפץ, משתמשים בהם, לעיתים בניגוד לרצונם, הדבר יצרום להם. יחווה מוזר. והם כבר ידעו. כי יהיה ברור להם מאליו שהדעה שלהם משפיעה. ושהם לא חפץ. אמרתי, ואני יודעת שאנחנו לא מחנכים מספיק כך. אני יודעת שהילדים שלי חשופים ליותר כוחניות משהייתי רוצה. (אגב, גם אחד מהשני). כך שלא תמיד יצרום להם כשמישהו נוהג בהם כאובייקט. הבעיה כמובן היא, שפדופילים מוצלחים מצליחים להביא ילד לשתף פעולה איתם. אני לא חושבת שיש דרך למנוע באופן גורף. הדבר נפוץ מדי. הייתי רוצה לחשוב שילדי מוגנים עקב חינוך כזה או כזה. אבל אני מפוקחת מכדי להאמין בהכחשות שכאלה. אין תעודת ביטוח. לגבי פרופיל: מי שנדפק פעם אחת... מכירים? מי שכבר חווה התעללות מינית בחייו, לרוע המזל סיכוייו או סיכוייה לעבור זאת שוב גדולים ממקריים. אולי זה קשור לכך שבאמת, פעמוני האזהרה לא מצלצלים בזמן, ולכן הם חשופים יותר. אולי גם להאצה בהתפתחות המינית שמתרחשת בעקבות התעללות מינית. (ישנה טענה שזה מה שקורה). לא יודעת.
 

תּמר

New member
יכול להיות שיש אנשים שאוהבים שעושים

מהם אובייקט? שמניעים אותם? אני חושבת שאנשים כאלו קיימים, ועליהם מתביית אנס פוטנציאלי. האם זה עניין מולד? או חינוך? יש גם ילדים שמאוד רוצים לרצות את הזולת, ויסכימו לעשות כל דבר שיתבקשו (ואני לא מדברת על ריצוי ההורים - כי זה כל ילד רוצה לעשות)
 

פלגיה

New member
מה משנה האבחנה הזאת?

זה כמו להגיד שיש נשים שרוצות להיות מוכות. יכול להיות שאנשים כאלה קיימים (לדעתי במידה מסויימת הם קיימים, וזה מולד), מה יעזור לדעת את זה?
 

תּמר

New member
לגדל את ילדי שלא יהיו בקטגוריה הזאת

השאלה היא כמובן מה גורם למה. אם איריס אומרת שמדובר בילדים שרגילים שמפעילים אותם - אני יכולה להשתדל כמה שיותר לתת לילד בחירה בפעולות שאני עושה איתו (רחצה, התלבשות, גזירת ציפרניים)
 
למעלה