לתת "פליק" לילד ???!!!

[ashlaya]

איך שאני אוהבת את הכתיבה שלך !

 

[רוני של יובל ומאיה]

גם אני ../images/Emo13.gif דעתי כדעת לאה.

 

[ashlaya]

אבא אסא

ברצוני להבהיר שאין ולא היתה לי שום כוונה אישית נגדך ההפניה לפורום זה היא כי מדובר כאן בפורום חינוך ולדעתי הוא הכי מתאים לדיון בנושאים כאלה לו היתה בי כוונה לא טובה כמו שאתה חושב אולי הייתי מקשרת את הודעת המקור אבל עובדה שבחרתי שלא לעשות זאת סיבת הדיון חשובה לא בשביל "לחנך" אותך אישית אלה לשמוע גישה של הורים שונים ולא של חברים - כי אני לא בטוחה כמה גם החברים שלך באמת דוגלים עם הגישה הזאת והרי מהכרות הפורום ההוא ידוע לשנינו שאם מישהו זר היה כותב הודעה כזאת הרי חלק מהתגובות שם היו מאוד מאוד שונות שוב אני מדגישה שהכוונה היא לא לשפוט את "אבא אסא" אלא מקרים שכאלה חבל שזאת התחושה שקיבלת

 

[emmmmmmma]

גם לי זה קרה

אני לא מכירה אותך, ואתה לא מכיר אותי, ואין לי אינטרס אישי בלהגן עליך. גם אני מאד מתנגדת למכות, ואוסרת על כך.אבל פעם נתתי פליק ברגע של יאוש. עברתי יסורים רבים, ופחדתי שזה יקרה לי שוב. מאד עזר לי לדבר על זה עם הורים אחרים ולשמוע שזה קרה לעוד אנשים שמתנגדים לכך באופן עקרוני. התברר לי שהרבה הורים טובים הגיעו למצבים של חוסר שליטה (לפעמים רק צעקו, אבל עדיין) בתקופות קשות ועמוסות. זה קרה לי לפני שנתיים, ומאז לא קרה שוב, ואולי גם זה יכול להרגיע אותך. נראה לי נכון לדבר על זה, להתייעץ, כדי להבין את המצבים בהם קורה איבוד שליטה, בהצלחה.

 

[אבא אסא]

תודה אמה.. לא הייתי מעולם במצב של

חוסר שליטה, אלא שהגעתי לנקודה בה הרגשתי שאני רוצה להעביר מסר אחר משאר המסרים המילוליים שהעברתי במשך החודשיים-שלושה האחרונים. אני עדיין כועס ומבקר את עצמי על זה וברור שמצב כזה לא יחזור אבל אני לא מרגיש שאני "אב מכה". תודה על התמיכה והתשובה. זה תמיד טוב לשמוע מגוון דעות

 

[הילהל]

שלום אבא אסא

אני מאוד מזדהה עם הבילבול שאתה נמצא בו. נראה לי שמדור לדור נושא האלימות נגד ילדים מקבל חשיבות ראויה: סבא וסבתא שלנו אולי נתנו מכות בחגורה/סרגל, ההורים שלנו הפליקו פה ושם בלי ייסורי מצפון, ואצלנו כל פליק מקבל משמעות כבירה ומייסרת. ואני שמחה על זה - אני חושבת שאלימות בכל קנה מידה היא איומה. פעם ראיתי תכנית בה הדגימו להורים בבריטניה מדוע אסור להכות, עשו שם המחשה של נק' המבט של הילד שעומד לקבל "פליק" - מצמרר ומזכיר רגעים פחות נעימים מהילדות. מצד שני, כמו שאמרי - הורינו הפליקו. ואצל רובנו (אצלי) הם בכל זאת נתפסים כהורים טובים וחיוביים שהעניקו לנו ילדות שלילית. ואני מרגישה ששני הדברים האלה יוצרים בילבול. אני חושבת שהורה שהפליק ומתייסר על כך ומתייעץ נמצא במסלול הנכון להורות ללא אלימות. אני מקווה שתמצא את הדרך לחנך את סתיו בלי מכות ולו הזעירות והנדירות ביותר.

 

[ליליה והגמדים]

תמיד קיימת חרטה על אלימות

הנה המחשה ויזואלית לעניין: http://www.beitnoam.org.il/art_images/files/580102618/cyrcle.pps הנקודה היא שמי שאין לו את הדרייב הפנימי, לא ירים יד גם כשהוא כועס. אם את אכן מודע לזה - לך לטיפול, למד את עצמך שפה חלופית ולקחת פסק זמן, למד את עצמך איך לא מאפשרים לאלימות לצאת החוצה ומנתווים את התקשורת למקום טוב יותר. ה"וויתור" והמשפט האחרון שלך בכללו הם מניפולציה לשמה - לא נתנו לך כלום, אין לך על מה לוותר. אתה יכול להכיר בכך שאדם נטול גרעין של אלימות לא "מפליק", או לא. כמו בהרבה תחומים אחרים - בדר"כ אלימות נמצאת תמיד רק במגמת התעצמות. אז כדי שלא תהיה לך סיבה לבוא שוב לכבס את המצפון אצלינו בפורומים - לך לטיפול, תכיר את עצמך טוב ומדוייק יותר וקבל כלים לעבודה עם עצמך כדי שזה לא יקרה שוב. כמו שכבר ציינתי כאן - לאלימות אין סליחה, אבל יש לה תיקון.

 

[אבא אסא]

חחחחחח ליליה... את בסדר...

"תהיה לך סיבה לבוא שוב לכבס את המצפון אצלינו בפורומים" "לך לטיפול" אני כבר לא יודע איך להגיב אבל נהנה להחיות את השרשור מחדש. אני לא אדם אלים. לא פגעתי בה פיזית, בסהכ מנעתי ממנה שוב להחטיף לילדה אחרת בראש מטוס ענק מפלסטיק קשיח אחרי שהיא שרטה אותה בפנים ומשכה לה חזק בשערות. התנהגתי בסדר גמור וקיבלתי עוד רעיונות איך להגיב במקרה כזה. אני לא מכבס את המצפון אלא מתמודד באופן גלוי בדברים שאנשים אחרים אפילו לא חושבים עליהם לשניה. אז תודה רבה על התגובה...

 

[אורלי99]

נו באמת....

את פותחת פה שירשור רכילותי, עאלק במסווה של דיון מרתק על אלימות הורים כלפי ילדיהם.... ממש לא לעיניין....

 

[ashlaya]

את מנתחת את הכוונות שלי ?

למה שיהיה לי משהו נגד מישהו שאני לא מכירה בכלל נו באמת!

 

[lulyK]

אני אומרת

-שכשמי שכותב את ההודעה הוא מישהו שאת מכירה את קוראת אותה אחרת. זו עובדה. -לא קראתי שם את כל התגובות ובאלו שקראתי ההתיחסות ל"פליק" היתה מגנה. אולי אלו שאמרו שזה לא נורא, באמת חושבים שלתת פליק זה לא נורא? (בלי קשר לאישיותו של הכותב?)

 

[אמאילי]

"ילד מוכה" ? לא הגזמת?

ההורות של היום היא כבר קיצונית וצריך להתחיל לראות גם את האמצע. כשהייתי ילדה, זכיתי בכמה וכמה ימי שישי ל"סטירה" מאמא שלי. היא עבדה קשה וניקתה את הבית ואני - לא רק שלא עזרתי גם הפרעתי. והפלא ופלא - לאחר אותן הסטירות (וזה קרה כ 5-6 פעמים בכמה ימי שישי) ולאחר הבכי המתבקש הלכתי וסידרתי את חדרי. אז אני ילדה מוכה? אם אני כזו לדעתך אז לידיעתך הייתי יותר כועסת על אמא שלי אם היתה הופכת אותי לפרזיטית (כפי שקרה לאחיין שלי שרק מקבל ומקבל ולא רוצה לתת כלום בתמורה). עדיין מעולם לא יצא לי להכות את ילדי. בעלי ניסה פעם להפליק לבת שלי על היד אולם היא לא הבינה שזה אמור להעליב (ובטח לא להכאיב , הוא עשה זאת כל כך חלש) ולא הפסיקה את התנהגותה ) אולי אם יקרה הדבר ו"אפליק" או "אסטור" לאחד מהם זה ממש לא נראה לי טראגי. מה איתכם, השתגעתם?

 

[היידי אור]

הגזמת.

 

[א י ו ש י]

מסכימה בהחלט!!!

 

[א י ו ש י]

מרוב דעות אבהיר למה אני מסכימה

אני מסכימה שלתת פליק לא במקום בתור חינוך כי זאת לא הדרך יחד עם זאת פליק קטן שהוא כמו מכה בטוסיק או מכה על היד שהילד נודע במשהו שאסור הוא לעיתים חיובי אם שום דרך אחרת!!!! לא הלכה. אבל לא באופן שיטתי ובטח לא חוסך שבטו שונא בנו

 

[ליליה והגמדים]

האם מי שנותן פליק לילד

היה מעיז לתת פליק לחבר הכי טוב שלו אם הוא היה מעצבן אותו? אני מתה על הפחדנים האלה שמצליחים להיות נורא חזקים על ילדה קטנה.

 

[אורלי99]

זו השוואה שלא במקומה....

עם החבר נמצאים כשרוצים. כשחבר שלך מעצבן אותך, אתה יכול לקום וללכת. אין לך חובה/אחריות לחנך את החבר שלך. את החבר שלך אתה לא מלווה לבית קפה בבוקר כשאתה לחוץ בזמן והוא מנג'ס לך... וכו' וכו' וכו' "הפליק" הוא לא מעמדה של חוזק על הילד, אלא בעיקר מחוסר אונים וחולשה דווקא. (רק לשם הברהרה מעולם לא הרמתי יד על ילדיי, ואני מתפללת כל יום ובכל שעת משבר שלא הגיע לידי כך. אני לא מצדדת בהורים מפליקים, אבל יכולה להזדהות עם התחושה של איבוד אשתנות - יש כאלה שמצליחים ברגעים כאלה לקחת נשימה גדולה ולהבין מהסיטואציה שמכות לא יעזרו/ יעילו/ יחנכו ויש כאלה שלא....ואני מאמינה להם שהם מתייסרים על כך.)

 

[לאה_מ]

אם הפליק הוא מחוסר אונים וחולשה

(ואני מאד מסכימה איתך בזה), אז הוא לא קשור לחובתנו ולאחריותנו לחנך את ילדינו. ואני חושבת שאם נבין שהילדים שלנו הם האנשים שאוהבים אותנו יותר מכל דבר אחר בעולם, לא נחשוב כל כך שהם מעצבנים. ובינינו - אם בכל זאת הילדים שלי כל כך מעצבנים אותי, אני יכולה לקום וללכת, לפחות לחדר השני כדי להרגע, וכנראה אני לא "אתגרש" מהם בדיוק כמו שאני לא "אתגרש" מהחברים הטובים שלי, גם אם התעצבנתי עליהם בסיטואציות מסויימות. משום שמרקם היחסים בינינו בנוי מהרבה יותר מאשר רגעים.

 

[אורלי99]

כמה דברים....

בוודאי שהילדים שלנו אוהבים אותנו יותר מכל, אבל מה לעשות והפעולות שלהם וההתנהגות שלהם היא לא תוצאה ישירה של אהבתם?? הרבה פעמים הם פועלים מתוך אינטרסים מסויימים שחלקם מובנים לנו, חלקם לא, ולחלקם אנחנו ממצאים פסיכולוגיה בגרוש כדי שנוכל לתרץ/להסביר את התנהגותם. עדיין זה לא מוריד כהוא זה מאהבתם לנו ומאהבתנו להם. האהבה הזו אני רוצה להאמין אינה תלויה בדבר, ולמרות זאת בבגרותנו חלקנו יכולים לומר אני לא אוהב את ההורה שלי אבל אין מה לעשות הוא ההורה שלי ויש את היכולת לנתק קשרים. בילדות אין לילדים את האופציה הזו, הם כל כך תלויים בנו (ואנו בהם עד סוף הימים) כך שלומר שבגלל שהם אוהבים אותנו/תלויים בנו - הם לא מעצבנים, זה לא נכון בעיניי. אני אוהבת את ילדיי אהבת אינסוף ועדיין לעיתים הגדול מתנהג בצורה שיכולה להרגיז אותי. לא מתוך אי אהבתו אליי אלא מתוך עינייניו האישיים. ולמרות כל זאת לעולם לא יעלה בדעתי "להתגרש" מילדיי. יש דבק בלתי ניתן להסרה שמחבר ביננו. עם חברים אין לי את זה ואם סך הרגעים שיש לי עם חבר מסויים יהיו לי לנטל למעמסה לדחיה, אני אנתק את הקשרים איתו. בחברות אתה בוחר מתוך אלפי אנשים שעוברים בחייך את הבודדים שאיתם תהיה בקשר ואותם תאהב, בגלל מה שהם מעניקים לך. זה יכול להיות אוזן קשבת, זה יכול להיות עיניין, בידור תחושה של חום וכו' כשלא נקבל מהם דבר או שסך הנתינות לא יתאם לציפיותנו ננתק קשר. זו אהבה שתלויה בדבר. זה נשמע רע להגיד שכל החיים החברתיים שלנו זה תן וקח, אבל עוד לא קם המאנייק שבגלל שאני אוהבת אותו אני אשאר בסביבתו. זה נשמע לי חולני. לא צריך שהחברים שלנו יהיו רק 100 % נתינה, אלא שבסך הכללי יותר טוב לנו איתם מאשר רע.ובמרקם הזה של החברות גם אני נשארת.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gifאין לי ויכוח איתך בעניין הזה../images/Emo13.gif