לתת "פליק" לילד ???!!!

[ליליה והגמדים]

מרחב דיעות והמושג "דיעה" לכשעצמו

קיימים בנושא המצב הפוליטי או אם לבחור גן של ויצו או נעמת. מקום לדיעות שונות בנושא אלימות??? גם הסובלנות הזו מזעזעת אותי. סוג של צביעות מזעזעת שמשאירה בסופו של דבר ילדים מוכים לא מדווחים, בעיות אלימות לא מטופלות וכולי. נגע חברתי שמתחיל בביטויים כמו "אני עצמי לא מכה אבל יש כאלו שכן וזה לגיטימי כי זו דעתם על חינוך". זה מה שאתן אומרות בעצם. ילדים לא מגיעים הרי לבתי חולים ומוצאים מהבית במכה הראשונה. הכשרתן את הראשונה - היכשרתן את השרץ. וזה מה שאתן עושות כאן - מכשירות את השרץ. לו זה היה בוס שמאמין בניהול עם סטירות לחי, כולכן הייתן פוצחות במחאה, הרי. האבא הזה (שלא ניגשתי לקרוא אותו כי הוא מגעיל אותי א-פריורי) הוא אדם אלים, הילד היה הטריגר. שיטפל בעצמו, כי אולי זה לא חמור, אבל אם זה ישאר לא מטופל - זה יחמיר.

 

[נורית מ.]

אלה שלא רואים במכה על היד

אלימות מחזיקים בדיעה הזו רק כשמדובר בהורה מול ילד. אם הם יקבלו מכה על היד (לא כואבת) מהשומר בקניון, מהבוס במשרד, מהשכן ממול, מהמורה של הילד או אז זה יחשב בעינהם לאלימות לכל דבר. כך שלדעתי זה לא שהם לא חושבים שמכה על היד היא אלימות אלא שעל ילדים מותר להפעיל אלימות.

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[עמית@]

מסכימה, העניין הוא שאנשים פשוט לא

רואים את זה כך, ומפה מתחיהל הבעיה, נכון שיש לניו סמכות מסויימת לגבי ילחדינו (שנניח אין לשומר בקניון, עלינו) אבל תירגום של סמכות-->כוח---> אלימות, הוא הבעייתי

 

[עמית@]

אוי לי, כמה שגיאות הקלדה..

מתחיהל=מתחילה, לניו=לנו, ילחדינו=ילדינו.

 

[תּמר]

מכה מאיבוד עשתונות

היא יותר חזקה וכואבת, כי היא נועדה להוציא את התיסכול. מכה מושכלת יכולה להתבטא כלטיפה, ורק להעביר את המסר שההורה רצה להעביר (המעשה שעשית חמור בעיני, לדוגמה). וכן, הורה שמכה בכוח בצורה מושכלת, מאוד מזעזע בעיני.

 

[שלולואמא]

ברור, קראתי את השירשור המקורי

ניסיתי פשוט לחשוב מתי אולי אני הייתי משתמשת בזה (עוד לא קרה לנו, מקווה שלא יקרה) אני לא חושבת שקיבלו את זה באהדה - לא קראתי את כל התגובות, אבל בקצת שקראתי ענו לו שאי אפשר לחנך לאלימות באלימות. אני זוכרת בתור ילדה פעם אחת שאמא שלי איבדה אשתונות, ונתנה לי סטירה, עלבון איום - הרבה יותר ממכה על היד, אני בטוחה - אבל לא נהייתי אמא מכה (בנתיים - אני מקווה) - עד היום אני מזכירה לה את זה, והיא צוחקת שאני לא אשכח לה את זה אף פעם...

 

[שלומית412]

שליקה, אוי ואבוי לך אם תגעי בתאום!!

אני אפרק אותך בעצמי!!

 

[שלולואמא]

בנתיים אני לא ממש טיפוס מכה - אפשר

להרגע..

 

[שלומית412]

סומכת עליך ../images/Emo8.gif (לא ממש נבהלתי!../images/Emo3.gif)

 

[emmmmmmma]

על אהדה

אדם מספר שמעד. לרדת עליו? אם באמת את חרדה לגורל הילדה, עדיף שתתמכי בו. אהדה זה מה שהוא זקוק לו כדי שזה לא יקרה לו שוב. את מתבלבלת ומתווכחת עם בן אדם שבעצם מתנגד כמוך למכות.

 

[מיכל מאיר]

אם מדובר במשהו חיוני - בעד. אחרת -

נגד!!!! חיוני: ילד שמטפס למקום שמסוכן לו - כמו על השיש ליד הכיריים, על החלון הלא מסורג, על סורגים במרפסת, ילד שמכניס דברים לתוך השקעים, ילד שמנסה לשחק באש. כל זה - רק בגיל מסויים שבו ילד לא מסוגל להבין שזה מסוכן ואסור, ורק הידיעה שהוא יקבל מכה קלה תעצור אותו(לא צריך חזק, אפילו מכונת קטנטנה על היד מרתיעה אותם). מעבר לזה, אסור בשום אופן להכות. אם לא נשמור את הידיים אצלינו - אז: דבר ראשון - הילדים לומדים להכות. אנטי חינוכי בעליל. דבר שני - אף פעם אי אפשר לדעת מתי נגלוש ונכה ללא צורך, סתם בגלל ה"עצבים", לאחר שהתרגלנו שמותר לנו. ובכל מקרה, גם כשזה חיוני: חייבים להראות לילד שזה בא מתוך רוגע ולא מתוך כעס, כי אחרת לא משיגים את המטרה.

 

[לאה_מ]

החום של האש לא ירתיע אותו, אבל

הידיעה שהוא יקבל מכה קלה תעצור אותו??? תרשי לי לפקפק בהגיון הזה. נכון, ילד בן שנה לא יכול להבין שלטפס על אדן החלון זה מסוכן. הוא לא מסוגל לצפות את תוצאות המעשה שלו. אבל האם מה שימנע ממנו לטפס על אדן החלון זה הפחד מפני המכה (הקלה) שהוא יקבל ממני? האם לא יותר סביר שאני אתמקד בדרכים למנוע מהילד שלי בגיל הזה אפשרות לטפס על אדן החלון (או אפשרות ליפול ממנו), במקום להתעסק באיך להכות אותו מתוך רוגע? ומשהו לגבי מכות מתוך רוגע - אולי הדמיון שלי מוגבל, אבל אני לא מסוגלת לדמיין אמא שרואה את הבן שלה מכניס משהו לשקע, ואז אוספת את עצמה, נרגעת, והולכת לתת לו "מכה קטנה ביד מתוך רוגע". מצטערת. לא יכולה לדמיין כך את הסיטואציה. ואגב, גם לולא הייתי כל כך מוגבלת, ויכולתי אכן לדמיין סיטואציה כזו, קשה לי להבין איך הילד היה מבין בדיוק את המשמעות של המכה הזו. בקיצור - לא נשמע לי מוצלח בשום הקשר!

 

[מתרגשת]

ואני חושבת שאת לא יודעת על מה את

מדברת. את רכלנית, ולא מכירה את הנפשות הפועלות. הייתי מתעלמת אבל את מגעילה אותי מדי וכן, הצלחת לעלות לי על העצבים. את בהמה דוחה ומגעילה. וזו הפעם הראשונה שאני מתבטאת ככה בפורומים. ואני חושבת שאת בדיוק האדם הנכון להתחיל איתו. אני גם חושבת שלהורה מטומטם יהיו ילדים מטומטמים אז אני כבר מרחמת על הילדים שלך מעכיו.

 

[Kalla]

זה שזו פעם ראשונה

שאת מתבטאת כך לא משנה את העובדה שזו פעם אחת יותר מדי.

 

[ashlaya]

חבל שזה ברור שזאת לא פעם ראשונה

התת רמה הזאת התת רמה הזאת ובזה נסגור את העניין כי ההגנה הטובה היא התקפה כנראה יש סיבה!

 

[אבא אסא]

../images/Emo26.gifשלום אשליה - תגובת המפליק....

שמעתי כי פנית גם לכאן ואולי לעוד פורומים בנוגע למכות שאני נותן לבתי. אז כמה דברים. א. אני מעריך את הדאגה הכנה שלך בנוגע להודעה הזו. זה אכן מעיד על אכפתיות לילד ועל כך אני יכול להעריך אותך. ב. אני לא מעריך את הרכבת עליה את מתחילה לדהור. לא משנה מה הסיבה, זאת חריצת דין או סתם המרדה שלא לשמה. נכון שאנחנו באינטרנט, נכון שהכל פתוח, נכון שאת יכולה לעשות מה שבא לך. זה לא חברותי וזה לא PC. ג. אני בחור מאד מוכר לבנות בפורום 747 מאחר ואני פעיל שם קרוב לשנתיים ובתפוז מעל ל3 שנים. כ50% מהן מכירות אותי אישית והנותרות רק מכירות אותי מפה ושם. את ההודעה כתבתי מתוך היסורים וחרטה על הפליק (הקטן והמחנך, לא המכאיב דרך אגב) כתגובה להתנהגות של סתיו. את ההודעה כתבתי לפורום שבו ישנם חברים לא כדי שיגידו לי לא נורא (כי זה כן נורא ואני מייסר את עצמי עד עכשיו על כך) אלא כדי לקבל עצות מניסיונותם של אחרים. אז תודה על העזרה, מוותר עליה. תודה על תיוגי כאב מפליק, מוותר עליה.

 

[לאה_מ]

אבא אסא - לא הבנתי...

יפה או לא יפה, זה נוהג לא נדיר בפורומים לקשר דיון מפורום אחד לפורומים אחרים שהגולשים בהם עשויים למצוא עניין בנושא הדיון. עם זאת, מאחר ואני מבינה שנעלבת מההפניה, אני בהחלט מוכנה למחוק את כל הדיון, אבל בשביל זה הכי כדאי שתפנה אלי ותבקש את זה, במקום לכעוס על ashlaya. אם אתה בכל זאת מעוניין לשמוע, אם אתה כבר כאן

, את הדעות של הגולשים גם בפורום הזה, אני בטוחה שכולנו נשמח להביע את דעותינו

 

[אבא אסא]

תודה לאה - אין צורך למחוק את הדיון.

להיפך, חשוב שדיון כזה יקבל ביטוי כדי לקבל ולשמוע דעות שונות. אין בי על "אשליה" חוץ ממה שכתבתי. אני יודע מי אני וכך גם אשתי והחברים, כך שדעתה יכולה להיות כל דעת. תודה

 

[לאה_מ]

אז אני אשמיע גם את דעתי:

אני חושבת שמכה מכל סוג שהוא היא פסולה. אני ארחיב ואומר (ותיכף אביע גם את דעתי בשרשור אחר בעמוד הזה

) ששימוש בכח באופן כללי הוא פסול. אני לא חושבת שצריך להגדיר אותך, אבא אסא, כ"הורה מכה", משום שאני שומעת מן ההודעות שלך, עד כמה אתה מסוכסך עם עצמך בנושא הזה, ואני בטוחה שבסופו של דבר תגיע לתובנות שיאפשרו לך לממש את ההורות שלך כפי שאתה מבין באמת. אבל אני חושבת שטוב מאד שהביטוי הזה עלה, משום שהמטרה היא לזעזע, ולגרום לך לחשוב שוב ושוב, ולגרום לך לשאול את עצמך מהי בעצם המטרה של המכה הזו (או קודמותיה, או אלה שיבואו אחריה, אם יבואו). אני אישית מאמינה שרוב המכות שהורים נותנים לילדיהם (ואני בכוונה לא משתמשת במילה "פליק", כי היא קצת מקטינה בעיני את המעשה) הן תוצאה של חוסר אונים וחוסר שליטה מצד ההורה, ולא אקט חינוכי ומושכל. באספקט הזה אציין רק, שחוסר אונים וחוסר שליטה לא מביאים לחווית למידה אצל הילד - כלומר, הילד לא יגיד לעצמו "וואו, אבא נתן לי מכה. בטח עשיתי משהו נורא. אני לא אעשה זאת יותר". הילד יגיד לעצמו "זה לא פיר. זה לא הגיע לי. אני אראה לו מה זה" ויותר מזה, הוא חושב "הצלחתי להביא את אבא שלי לידי אבדן שליטה" וזה יכול לגרום לו לפחד נוראי או לשכרון כח אדיר - אני משערת שזה תלוי בילד. לא נראה לי שתובנה חינוכית תצמח מזה. לגבי "מכות חינוכיות" - אני ממש לא מאמינה שזה יכול לפתוח סוג של דיאלוג חינוכי - נכון, אולי זה עובד. אפשר לאלף ככה חיות. אבל מותר האדם מן הבהמה עדיין זכור לי במידה כזו, שאני לא הייתי רוצה לאלף כך את הילדים שלי. אני מצרפת קישור לדיון בנושא מכות חינוכיות שהתנהל כאן בעבר (וגם אספקטים אחרים של שימוש בכח). הבעתי שם את דעתי בצורה מאד מפורטת, אז אם אתה רוצה לשמוע עוד - או מה התחליפים שבעיני ראויים - אתה יותר ממוזמן לקרוא את הקישור, וגם להמשיך לדון כאן. בשולי הדברים אני רוצה לחזור על ההמלצה שלי על הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו".