ילד טוב משאיר צלחת ריקה?!
זו הכותרת של מאמר שקראתי בעלון פרסומי של הקייטרינג המשווק ארוחת צהריים לגנון של בני. המאמר נכתב על ידי שרון פיקר דיאטנית קלינית B.Sc ואני מקלידה אותו כאן, לעיונכם. ==================== מי מאתנו לא נתקל בבעיות בתחום האכלת הילדים? פעוט בן שנתיים שמסרב לאכול או שולח אותנו להכין ארוחת ערב שונה מזו שהכנו לו, ילדון שמוכן לאכול רק מול טלוויזיה או ילד שאוכל רק שטויות. העזרההטובה ביותר שנוכל לתת לילדנו היא לדעת להבדיל בין תפקידנו כהורה הרוצה שילדו יאכל אוכל מזין בריא לבין תפקידו כילד - לאכול ולגדול.
כלל זהב צריך להיות:
ההורים אחראים למזון המוצג ולאופן הצגתו. הילדים אחראים לכמות שיאכלו ואפילו אם יאכלו בכלל. עלינו לבחור עבורם מזון בריא, להכינו ולבשלו להגישו לשולחן, להציגו באור חיובי ולשמור על ארוחות מסודרות, כל זאת באופן שמתאים לגילו של הילד. הילד אחראי לבחור אם לאכול או לא ולכמות אותה הוא אוכל. נסו להימנע מלהשתמש באוכל והאכילה בדרך של איומים, סחטנות, יצירת רגשי אשמה וענישה. 1. אל תאיימו "אתה לא קם לפני שאתה גומר לאכול". ילד שבע יכול לקום מהשולחן! 2. אל תשללו את דעתו "תאכל, גזר זה טעים" הרי גם לכם יש העדפות ומזונות אהובים יותר או פחות. כבדו את טעמו ואת דעתו. 3. אל תענישו "אם לא תאכל לא תראה טלוויזיה". אי אכילה אינה סיבה לקבל עונש, אפשר להציע את אותה המנה אח"כ. 4. אל תגרמו למאכל מסוים להיות שווה יותר מכל האחרים "אם לא תאכל לא תקבל גלידה". זה הזמן להסביר שכל מאכל תורם לגוף רכיבים בריאים אחרים וחשוב לאכול את כולם. 5. אל תהפכו את האכילה לענין אישי "תאכל בשבילי". הילד יאכל, אם וכאשר, רק בשביל עצמו. 6. אל תייצרו ייסורי מצפון "עבדתי כ"כ קשה להכין לך." אי אכילה אינה סיבה לעלבון אישי. 7. אל תעליבו "אתה אוכל כמו חזיר." ילדים יוצרים לכלוך בזמן האוכל - מה חדש? 8. אל תזרזו אותו "צב אוכל יותר מהר ממך." ילדים זקוקים ליותר זמן כדי לאכול תוך כדי גילוי טעמים וטקסטורות חדשות וכן, גם לייצר לכלוך דורש זמן. 9. אל תתערבו בכמות הנאכלת "תגמור את כל מה שיש לך בצלחת" או "אתה אוכל כמו ציפור". ילדים יודעים לווסת את הכמות הדרושה להם אם לא יפריעו להם. 10. אל תערבו טראומות מהבית "אצלנו לא זורקים אוכל". נכון, ולגן נשמור אותו לארוחה הבאה. "לא זורקים" אין פירושו שהילד צריך לאכול יותר מכפי צורכו. 11. זה לא הזמן לשלום עולמי "יש ילדים רעבים בהודו". הילד הפרטי שלכם גדל כאן ועכשיו. התחשבות ברגשותיהם של ילדים הודים לא תתרום כרגע כלום. נסו להסביר את יתרונות הנפלאים שבאכילת מזון מגוון ובריא התורם לגוף את כל אבני הבניין להן הוא זקוק לצורך גדליה והתפתחות תקינה. רוב הילדים רוצים לגדול ולצמוח וישמחו לשמוע על הדרך הנכונה לעשות זאת. וחשוב לא פחות-איכלו איתם. ארוחה משפחתית משותפת יכולה להיות מקור להנאה ולימוד גם יחד. שיתוף הילדים בבחירת מאכלים ובהכנת ארוחה, אכילת ירקות, השארת אוכל בצלחת כאשר שבעים, שיחה נעימה על הרפתקאות היום תוך התעלמות מצלצול הטלפון וכאשר הטלוויזיה סגורה - כל אלה יכולים להיות דרך נהדרת לתת דוגמא אישית.
בתאבון! ============== עד כאן המאמר. לא שהסכמתי לכל מילה, ובמיוחד לא לכל הדוגמאות והמשפטים שהובאו בו, אבל חשבתי שבאופן עקרוני הוא נחמד ויכול להועיל. אשמח לשמוע את דעתכן/ם עליו.
זו הכותרת של מאמר שקראתי בעלון פרסומי של הקייטרינג המשווק ארוחת צהריים לגנון של בני. המאמר נכתב על ידי שרון פיקר דיאטנית קלינית B.Sc ואני מקלידה אותו כאן, לעיונכם. ==================== מי מאתנו לא נתקל בבעיות בתחום האכלת הילדים? פעוט בן שנתיים שמסרב לאכול או שולח אותנו להכין ארוחת ערב שונה מזו שהכנו לו, ילדון שמוכן לאכול רק מול טלוויזיה או ילד שאוכל רק שטויות. העזרההטובה ביותר שנוכל לתת לילדנו היא לדעת להבדיל בין תפקידנו כהורה הרוצה שילדו יאכל אוכל מזין בריא לבין תפקידו כילד - לאכול ולגדול.
