לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1820018,200 עוקבים אודות עסקים

פורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ

הנהלת הפורום:

אודות הפורום חינוך לגיל הרך

בילדים שלנו יש את הסקרנות הטבעית והדחף ללמוד. הילדים שלנו זכאים לכבוד ולהערכה, ובכדי שיוכלו להתפתח, לגדול, ולממש את הפוטנציאל הגלום בם, עלינו, ליצור את התנאים המתאימים עבורם. עלינו לספק את צורכיהם הפיזיים, הרגשיים והרוחניים.מכיוון שתהליך הגדילה של הילד מלווה בכישלונות וקשיים לצד ההצלחות, אנחנו כהורים צריכים לספק לו ``רשת בטחון`` של קבלה, תמיכה ואהבה. אנחנו, צריכים ליצור עבורו אוירה שתאפשר לו להיענות לאתגרים שהחיים מציעים מבלי לחשוש מכישלונות.איך עושים את זה? איך מטפחים ילד ומאפשרים לו להיות הוא עצמו מבלי שהרצונות, הפחדים והציפיות שלנו ``ישתלטו`` על החינוך? איך מדברים עם ילדים כך שתהיה החלפת דעות הדדית, הבעת רגשות וחשיפה אישית?כל אלה ושאלות רבות נוספות הן עניינה של קהילה זו. ננסה ללמוד, תוך כדי הקשבה ופתיחות, אחד מהשני. אין דרך אחת שהיא טובה מהשניה, לכל ילד והורה מתאימה דרך ייחודית שלהם ו``הצלבת`` הדעות תאפשר (כך אני מקוה) לכל אחד מאתנו למצוא את שביל הזהב בינו לבין ילדו.הפורום מיועד לדיונים בנושא חינוך לגיל הרך. הוא נועד לכל מי שיש לו או לה משנה חינוכית, או המעוניינים לגבש לעצמם משנה כזו, או להתלבט בנושאים הנוגעים למשנה כזו.כל דיון הקשור במישרין לנושאי חינוך לגיל הרך שייך לפורום הזה, ויתקבל כאן באזניים קשובות ולב פתוח.דיונים הנוגעים לנושאי הורות כלליים, ולא לנושאים הנוגעים בחינוך, אני סבורה שמקומם הנכון הוא פורום "להיות הורים", שחושף את המתייעצ/ת גם לכמות גדולה הרבה יותר של גולשים.אין צורך להדגיש (אך אדגיש בכל זאת), שכתיבה בפורום כפופה לתקנון תפוז. מעבר לכך, אלה הם כללי ההתנהגות בפורום "חינוך לגיל הרך":אין פרסומות בפורום - ניתן לפרסם בלוח המודעות של הפורום. פרסומות מעל דפי הפורום תמחקנה.יש להמנע מפרסום תמונות של ילדים בפורום - עם כל ההבנה שלי לרצון שלנו להתגאות בילדינו (ויש במה להתגאות!), אבקש להשאיר את הדיונים במסגרת מטרת הפורום, ולא לגלוש לשרשורי תמונות.יש להמנע משיחות פרטיות וקשקושים מעל דפי הפורום - לשם כך קיימת מערכת מסרים יעילה בתפוז. הפורום נועד לדיונים ענייניים. יש מקום רק ל-15 הודעות בעמוד הראשון של הפורום - הבה נשתמש במקום הזה בתבונה ולנושאי הפורום.יש להמנע מהתנצחויות בפורום - נסו לשבור את הפרדיגמה לפיה עליכם תמיד לומר את המילה האחרונה.עלבונות אישיים והתייחסות פרסונלית לגולש/ת ימחקו על פי שיקול דעתי הבלעדי - בהקשר הזה, אבקש אתכם מצד אחד לחשוב מראש, ואף לקרוא שוב, הודעות שלכם לפני שאתם שולחים אותן, ומצד שני, לתת קרדיט לאדם שעומד בצד השני של המסך, שהוא לא התכוון לעלבון אישי, ולנסות לקרוא את הודעתו שוב בעיניים אחרות לפני שמתלוננים. אפשר, ואתם מוזמנים, לפנות אלי במסרים בנושאים הנוגעים לאמור לעיל, אך אבקשכם להפעיל שיקול דעת לפני שאתם פונים אלי. מאד לא הייתי רוצה לקבל כל יום מסרים מגולשים שנעלבו מגולש זה או אחר.אני מאחלת לכולנו דיונים פוריים ומעניינים לאה_מ
x
הודעה מהנהלת הפורום

לצפיה ב-'ילד "טוב" (וילד "רע")'
ילד "טוב" (וילד "רע")
<< ההודעה הנוכחית
05/01/2002 | 19:40
68
94
ניסיתי להסביר לסבתא של רון ועמית למה מומלץ לא להשתמש בכנוי "ילד טוב", והסתבכתי בהסבר.

מי יכולה לעזור, אם קצת דוגמאות?

למשל, הסברתי לה שבמקום להגיד "אתה ילד טוב" כל הזמן, שתנמק למה ומדוע , למשל, לאמר "כל הכבוד שאתה עוזר לסבתא לאסוף את הצעצועים" במקום "אתה ילד טוב". כן? לא?

איריס (אמא של רוני-רון ועמית הקטנטון - אבל אין לי מושג איך משנים שם משתמש)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למה לא "ילד טוב"...'
למה לא "ילד טוב"...
05/01/2002 | 22:47
3
16
כי אם אני יכול להיות טוב, אז אני יכול להיות גם רע.
כי אם עובדת היותי טוב גוררת גמול, מה יקרה כאשר אהיה רע?
כי ההפכים הפשטניים האלה גורמים לנו (ובסופו של דבר גם לילדנו) להתייחס לדברים באופן לא רציני. למשל, אם עזרתי לאבא להכין ארוחת ערב, והוא אמר לי "אתה ילד טוב", ואחר כך הלכתי לטייל עם הכלב, ואמא אמרה לי "אתה ילד טוב", ואחר כך עזרתי לאחי להכין שעורים וסבתא אמרה לי "אתה ילד טוב", אז אני עדיין יכול לשאול את עצמי, האם הם בכלל שמים לב למעשים שלי או שהם סתם חוזרים על המנטרה הזו? אבל אם אבא יאמר לי "בזכות עזרתך הצלחנו להכין ארוחת ערב, ואמא תאמר לי "הקלת עלי מאד בכך שלקחת את חץ לטיל, ואני יכולתי לעשות אמבטיה לאחיך הקטן", וסבתא אמרה לי "כשאני רואה שאתה עוזר לאחיך, אני מתמלאת אושר מהיחסים הטובים ביניכם", המעשים שלי זוכים להתייחסות, אני יודע מה עשיתי שהיה טוב בעיניהם.

ו- - לגבי שינוי שם משתמש. כשאת נכנסת למסך של תשובה להודעה, יש לך בשורה התחתונה (איפה שיש גם "שלח") כפתור של "החלפת שם משתמש". תלחצי עליו ותמשיכי לפי ההוראות.

ועוד אבל הרבה יותר חשוב - המון
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נקודה חשובה'
נקודה חשובה
06/01/2002 | 01:50
11
איזה יופי שאתן מעלות את הנושא ובכלל כמה חשוב לתת את הדעת לשפה, ולדרך שבה אנחנו מתבטאים,
"הילד הטוב" , לדעתי מאוד חשוב לבסס, וחזק את הדימוי של הילד הטוב, וכמובן שכל אחד על פי אמונתו, אני בוחרת להאמין בהיותנו טובים ובמיוחד בהיותם של הילדים טובים,, וכן
חשוב מאוד להפריד בין המהות, בין האיכות של הילד לבין מעשיו.
שכן גם ילד טוב עושה לפעמים מעשים רעים,
ונכון שיעזור מאוד לילד להבין את המהות של הטוב שבו, על ידי דוגמאות למעשים טובים שהוא עושה,
שלא כמו הילד הטוב בבסיסו, אין ילד רע בבסיסו, יש ילד שרע לו ולעיתים הוא מבטא זאת במעשים רעים.
וכמה חשוב שאנחנו הבוגרים נדע, ונבין ונוכל לעזור לילד בעת מצוקה
המשמעות של זה היא כמובן להיות אמפטים לילד למרות מעשיו,
זוהי כמובן כבר אופרה אחרת , שלא תמיד קל לנו לזמר אותה
מנסיוני, עם הרבה תרגולים ( ופיתוח אפטיה במקום לצרוח ולעשות פילוח קול)
זה פשוט עובד . שווה לנסות


חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'פה מאד נהוג להשתמש בביטוי'
פה מאד נהוג להשתמש בביטוי
06/01/2002 | 02:12
7
"ילד טוב" ו"ילד רע" או "שובב" (clever boy, naughty boy, good boy etc...) וזה ממש הופך למנטרה בלי שום משמעות, ממש כמו שלאה כתבה. זו אחת הנקודות הצורמות שאני שניתקלתי בהן גם בגן וגם בבתים פרטיים שביקרנו בהם (אנחנו, כזכור, באנגליה).
עוד נקודה נגד השימוש במילה "טוב" היא, שמיידית שאר הילדים הנוכחים שלא קיבלו את ה"שבח" הופכים להיות רעים.
אחרי שהייתי בגן עם גייל במשך שבועיים הבנתי שממש אין קשר בין המשמעות של הביטוי לבין מה שהילד עשה. אומרים לילד "good boy" גם אם הוא ביצע משימה שהוטלה עליו וגם אם הוא ענה תשובה נכונה לאיזושהי שאלה.
אותי זה לפעמים ממש מעצבן.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מצפון חיצוני ופנימי'
מצפון חיצוני ופנימי
06/01/2002 | 09:23
4
קראתי על כך שהילד צריך לקבל הדרכה לגבי מעשים שרצוי ולא רצוי לעשות, עד שהוא מפנים את זה.
ולכן הגיוני להפנות את תשומת ליבו למעשה, הרי הוא נשאר אותו דבר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ציונים'
ציונים
06/01/2002 | 02:11
56
7
כשאנחנו אומרים לילד "אתה ילד טוב" או אפילו "אכלת יפה מאוד!" אנחנו נותנים לו ציון: אנחנו מחליפים את הערך שהילד חש בפעולה עצמה, בערך שאנחנו נותנים לפעולה.

למשל, אם ילד אוסף חלקי משחק כי הוא באמת רוצה שהם יהיו מסודרים - הוא מרגיש ערך מהפעולה עצמה. אבל כשאנחנו אומרים לו "ילד טוב" אנחנו כאילו מבטלים את הערך שהוא חש מהפעולה עצמה, ובמקום זה משדרים לו שהטעם לפעולה הוא הציון שאנחנו נותנים לו. במלים "חינוכיות", אנחנו מחליפים את המוטיבציה האינטרינזית שלו (המניע הפנימי שלו) במוטיבציה אקסטרינזית (מניע חיצוני - הדעה שלנו עליו).

לכן "ילד טוב" יכול לפגוע בהערכה העצמית ובבטחון העצמי לא פחות מ"ילד רע". הוא הופך את ההערכה של הילד לתלויה בדעתם של אחרים.

אז מה כן להגיד? הכי ישר בעיני זה לדבר על מה שאנחנו מרגישים באמת: "כיף לי לראות אותך ככה", "זה היה נעים לי" ואפילו "תודה". אבל גם את זה לא תמיד צריך להגיד. לפעמים עדיף פשוט להשמין מנחת בשקט.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ערכים שלנו ושלו'
ערכים שלנו ושלו
06/01/2002 | 09:38
38
6
יש דברים שאנחנו רוצים לעודד את הילד לעשות, שהוא לא יעשה ביוזמתו.
לסדר את הצעצועים זו דוגמא למה שרוב הילדים לא ממש יעשו מיוזמתם.
לגבי לאכול יפה, אמא שלי היא מדור יוצאי מלחמת העולם השניה, הם חוו רעב ומחסור, ולא תמיד היה אוכל זמין, מבחינתה לאכול יפה זה ערך קיומי.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני חושבת ורד שכל הגישה שיונת'
אני חושבת ורד שכל הגישה שיונת
06/01/2002 | 09:58
17
3
הציגה שונה לגמרי בהנחה שלה - הנחת הבסיס שלה היא שילדים |הגדש|רוצים לעשות מיוזמתם דברים מהסוג הזה ועצם זה שאת נותנת "ציונים" על מעשה שילד עושה פעם ראשונה (לדוגמא) מרצונו, את למעשה מטה את המוטיבציה שלו. את לוקחת את "משתקת" את המוטיבציה הפנימית לעשיית דברים מהסוג הזה, והופכת אותה למוטיבציה חיצונית, כזו התלויה בציונים.
כך שפעם הבאה שהילד יסדר את החדר הוא לא יעשה זאת בגלל שהוא רוצה לסדר אלא בגלל שהוא רוצה לשמוע "אתה ילד טוב". נשמע לא מזיק נכון?
הבעיה עם השיטה, שהיא ממכרת. והיא ממכרת עד כדי כך שכשאנחנו גדולים (ואני מדלגת כאן על כל השלב המדהים של בית הספר ומתן ציונים, ו "אני לומד בשביל לקבל ציון ולא בשביל לדעת") ועובדים במקום עבודה, לא מספיקה לנו ההנאה שאנו שואבים מהעבודה, אלא, אנו מצפים שתיהיה הכרה בכך שעבדנו טוב. ההכרה צריכה לבוא בצורת שיחות "אני מרוצה ממך" מהבוס/ית ובהמשך בקידום (השיחות כבר לא מספיקות) ואם אפשר גם בונוס כספי.
אז כל אלה שלעצמם אינם גרועים כל כך, הבעיה היא שהם הופכים להיות המטרה (במקום ההנאה).

איתמר הוא בגיל כזה שהוא לא מחויב לסדר את הצעצועים שלו (האמת היא, שאף אחד בבית לא חייב לסדר אצלנו, חוץ ממני ) אבל, הוא עושה את זה בשמחה מבלי שאני אומר לו דבר. הוא פשוט נהנה להכניס דברים בחזרה למקום.
מתוך הכירות מעמיקה עם עצמי (כי אני מתקשה להתאפק ואני מתלהבת שמשיהו סוף סוף מסדר אצלו) תוך שנה שנתיים הכייף יעבור לו ויתחיל לשנוא לסדר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מצטערת על שגיאות כתיב וסגנון...'
מצטערת על שגיאות כתיב וסגנון...
06/01/2002 | 10:01
7
לצפיה ב-'הערכה'
הערכה
06/01/2002 | 10:21
13
3
אם הבנתי אותך נכון, נעה,
את בעצם אומרת, שהעובדה שאנשים אוהבים לקבל משוב חיובי על מה שהם עושים, זה דבר לא טבעי/רצוי?
ושהוא תולדה של אותם ציונים שאנחנו מקבלים מההתחלה.
היתה שאלת דיון שלאה העלתה לגבי הנתינה לילדים, והאם הם מעריכים את זה, לדעתי המסקנה היתה שכולנו נהנים שמעריכים את המאמץ שהשקענו, גם אם הוא בא בכיף.
לגבי נושא הסדר, אם לא היית מתלהבת כמו שאת מתארת, את חושבת שאיתמר היה ממשיך לסדר את צעצועיו מתוך ידיעה שזה מה שטוב לו?
וכך לגבי דברים נוספים שחשובים לך ולא לו?
דרך אגב, משכורת גבוהה יותר, זה דבר רצוי בעיני אם אני משקיעה יותר, אם הנסיון שצברתי שווה יותר וכו´.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כן. אנחנו (וכל החברה שלנו)'
כן. אנחנו (וכל החברה שלנו)
06/01/2002 | 10:33
11
2
מכורים קשים למשובים חיובים על דברים שאנחנו עושים, וקשה לנו גם לראות את הענין הזה, וגם לא לנהוג כך.
אני לא יודעת אם קראת או לא את "עקרון הרצף" אבל החברה שהיא מתארת שם היא כזו שלא מבוססת על חיזוקים חיובים. כלומר, ההנחה הבסיסית שלהם היא שכל פרט ופרט בחברה רוצה לעשות את הדבר הנכון ולהשתלב בחברה, ולכן, אין גם צורך בחיזוקים מהסוג הזה.

בעיקרון, גילתי על ילדי, שכשאני נהנית לעשות משהו, ואני לא מחייבת אותם לעשות את זה - הם מצטרפים בשמחה (ואם הם לא מצטרפים אני מניחה שיש להם סיבה טובה. וגם "לא בא לי כרגע" זו סיבה טובה). ויש הרבה דוגמאות... ל"חובות" נעימות בעיני: בישול, אמבטיות, עבודה בגינה, טיפול בכל בע"ח שלנו, סידור הספריה וטיפול בספרים קרועים וכו´.

הבעיה המרכזית אצלנו בבית שגם אני תוצר של חינוך מבוסס חיזוקים חיובים. ואני שונאת לסדר. זה מכעיס אותי, מעצבן אותי שמבלגנים אחרי שסידרתי, ואלה התחושות שעוברות לילדים לגבי סדר בבית. אני באופן אישי, לא מצליחה להפטר מזה (ובגלל זה, אני משתדלת לדוגמא, לא לסדר כשהם בבית... זה לא עוזר, אגב), ולכן, אני נותנת חיזוקים חיובים כשעוזרים לי לסדר. בכך, אני מבטיחה את זה שילדי יכנסו למעגל דורשי החיזוקים על מנת לעשות דברים מסוימים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אוטופיה'
אוטופיה
06/01/2002 | 11:30
3
4
החברה הזו קיימת מחוץ לספר?
לגבי הערכות עובד מעביד, זה חשוב גם ברמה של תאום ציפיות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תיאום ציפיות בין עובד ומעביד לא'
תיאום ציפיות בין עובד ומעביד לא
06/01/2002 | 11:59
2
13
חייבות לבוא בצורה של חיזוק חיובי אלא בצורה של שיחה "מה אני מצפה שיקרה ומה אתה מצפה שיקרה", אני משערת.. כמו שאנחנו עושים בבית לפעמים לגבי אירועים שונים.

ואולי לא הבהרתי את עצמי - אבל מה שבעייתי בעיני הוא עבודה לשם קבלת חיזוקים או בונוסים ולא עבודה לשם הנאה. זה פוגע בעיקר, באדם שמבצע את העבודה וגם באיכות שלה. עבודות תמיד (ולא משנה באיזו מסגרת נעשו) מרגשות ואיכותיות יותר כאשר הן נעשו מתוך הנאה.
את יודעת מה? יש לי דוגמא מהחיים....
לאה ואני מנהלות את הפורום הזה מתוך ענין אישי בלבד. אנחנו לא מקבלות שום תמורה למעט ההנאה מהדיונים שמתפתחים כאן, המחשבות והידע שאנחנו צוברות בעקבותיהם.
אף אחד לא מכריח אותנו ואין לנו שום מחויבות מעבר לזו שלקחנו על עצמנו. אף אחד לא מחייב אותנו לשים מאמרים בפורום, או לחפש אתרים רלוונטים עבור החברים כאן - אנחנו עושות זאת כי זה כייף לנו ואת הכייף הזה אנחנו מביאות לכאן.
עכשיו תארי לך שהיינו מקבלות בונוסים על פי כמות המאמרים והקישורים שאנחנו מביאות לפורום, או לחילופין, לפי כמות המשתתפים בפורום.
אני משערת שעד מהרה הפורום היה מאבד את הצביון הספציפי שלו, בגלל שמה שהיה מניע את לאה ואותי היה להוסיף חומר וגולשים. אז היינו מביאות כמות גדולה יותר של חומר לקהילה וסביר להניח שהדבר היה פוגע באיכות החומרים שאנחנו מביאות לכאן. ואם הדבר היה תלוי בכמות גולשים, סביר להניח שהיינו צריכות לפנות לקהל רחב יותר בשביל להביא יותר גולשים, ואז גם לשנות את נושאי השיחה (כי כרגע הפורום לא מתאים לכולם), ואולי גם לפנות לספונסרים שיחלקו מתנות כדי שגולשים יכנסו... וכך הלאה.
הבנת למה התכוונתי?

ולגבי החברה המתוארת בעקרון הרצף - היא לא אוטופית בכלל. משתי סיבות, הראשונה שהיא אכן קיימת במציאות (והיא גם לא היחידה), והשניה, שאני לא בטוחה שהחברה הזו ככללה היא משהו שיש לשאוף אליו. יש אצלם דברים חיובים מאוד שאנחנו (וגם אצלנו יש דברים חיובים) איבדנו אי שם. ויש אצלם דברים שלא הייתי רוצה לראות אצלי בבית.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תחביב מול עבודה'
תחביב מול עבודה
06/01/2002 | 12:25
5
מה שאת מתארת נופל לדעתי בהגדרה של תחביב,
יש אנשים שחייבים לעבוד בשביל פרנסה, והשאלה אם הם נהנים או לא, לא רלוונטית.
תמיד קל יותר לעשות משהו שאוהבים, השאלה מה קורה כשלא ?
בנקודה הזו זה גם מתקשר חזרה לנושא המקורי, מה קורה כאשר הילד לא רוצה לעשות משהו שחשוב בעינייך? עבודה ולא תחביב.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אבל אתן כן מקבלות משוב...'
אבל אתן כן מקבלות משוב...
10/01/2002 | 13:03
1
עצם זה שהפורום פעיל , שהמשתתפות בו פחות או יותר קבועות וחוזרות אליו - כל זה אומר שהן מעריכות את מה שאתן עושות וכי מה שאתן עושות מוצלח.. אם היה אחרת הפורום היה דועך מן הסתם.
כך גם לגבי המשוב לילדים הוא לא חייב להיות במילים (כל הכבוד.... וכד..) ובכל זאת הם מבינים את זה!
ולא! רוב הילדים לא רוצים לסדר את המשחק (יותר מעניין לשחק במשחק הבא) , ואני כן חושבת שאני רוצה שהילדים שלי ילמדו ממני את הדברים החיובים שבי (מה שחיובי כמובן לדעתי) , אז מעבר לכך שאני אפעל כך אני אחזק אותם כשהם יפעלו כך, ובנקודות החלשות שלי בהן קשה לי לתת דוגמה ובכל זאת הייתי רוצה שילדי יפעלו אחרת ממה שאני פועלת כשהם אכן ייפעלו כך אני אחזק אותם...
נראה לי קצת לא מציאותי לתת לילד לבחור את דרכו ובלי כל הדרכה הוא יבחר בדרכים חיוביות... איך בעצם נסביר לו מה טוב ומה לא במה שהוא עשה?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'האם "להשתלב בחברה" איננו סוג'
האם "להשתלב בחברה" איננו סוג
07/01/2002 | 23:58
6
9
של שכר? שהרי לחיות כ"לא מקובל חברתית" זהו עונש ליצורים חברתיים כמונו.
אמנם לא קראתי את הספר, אבל המשפט שלך מתאר עוד סוג של חברה שחייה על בסיס של שכר ועונש, רק שאיננו כספי או מיידי בצורה כזו או אחרת.

ילדינו נהנים לעשות איתנו דברים שמהנים אותנו כי זו הזדמנות לבילוי זמן טוב ונעים איתם. כאשר את מבשלת או עושה איזושהיא פעילות שמהנה אותך, את רגועה, שמחה ונהנית לחלוק אותה עם מישהו. הם כבר "גילו" את זה ויודעים שזו דרך לבלות איתך זמן כייפי. כמובן שאולי יגלו אח"כ שגם הם נהנים מאותה הפעילות (ומדוע לא? לבשל, למשל, זה כייף גדול כשלעצמו).
הם כן מקבלים חיזוק חיובי, הוא פשוט איננו מילולי.

מצד שני, כולנו רוצים לקבל איזושהיא הערכה או תשומת לב גם לתוצאות של פעולות השנואות עלינו: את רוצה למשל שיעריכו את העובדה שסידרת את הבית, למרות וכנראה גם במיוחד בגלל שאת שונאת לעשות את זה. חלק מההתבגרות היא ההכרה בכך שיש צורך להשלים עם דברים שאיננו אוהבים. אנחנו כבר יודעים את זה. הילדים עדיין לומדים. נראה לי שחיזוק כלשהו (ולא סתמי) יכול לעודד גם עשיית הדבר השנוא.
את ההנאה הפנימית הילד מפיק לעצמו בכל מקרה, הוא כן ירצה לדעת שגם אנחנו שמנו לב.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למה שיצטרכו שכר?'
למה שיצטרכו שכר?
08/01/2002 | 14:18
5
2
נעה, נתת דוגמאות מעניינות: בישול בתור פעולה מהנה שסביר שהילדים ירצו להצטרף אליה בלי שום מחמאות מצידך, וסידור בתור פעולה שנואה שיש צורך בחיזוקים אחרים בשביל לעודד ילדים לעשות אותה.

אבל אלה הערכים שאת מייחסת לפעולות האלה. מאוד יכול להיות שהילדים שלך דווקא יהנו מסידור, אם לא תעבירי להם את המסר שזה דבר לא נעים, ושרק חיזוקים חיצוניים הופכים אותו לנסבל. או אולי הם לא יהנו מזה, אבל גם לא יסבלו - זו תהיה פעולה נייטרלית כמו להביא כוס מים. קצת טרחה, אבל לא משהו שנוא. למה לשדר להם שזו פעולה כל כך נוראה שצריך בשבילה פיצוי?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יונת, אני מסכימה איתך בכל מילה'
יונת, אני מסכימה איתך בכל מילה
08/01/2002 | 14:32
3
1
הבעיה שלי היא, שאני לא מתגברת על עצמי כשאני רואה שאיתמר מסדר (או אפילו אורן).
אני מודעת לכך שאלה ערכים שאני מייחסת לפעולות האלה (העובדה היא, שבבתים בהם ההורים מסודרים ונהנים מהפעולה הזו, גם הילדים מסדרים בשמחה - כך שזו לא פעולה שנואה על כולם באופן גורף).

בכל מקרה, אני בהחלט משתדלת להתייחס לפעולה ולא לאישיות המקסימה של הילדים (שזה דבר נתון מראש ).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'או שבכלל הגבת ל- noa_f ?'
או שבכלל הגבת ל- noa_f ?
08/01/2002 | 14:33
1
5
לצפיה ב-'כן '
כן
09/01/2002 | 00:03
2
לצפיה ב-'גם אני ברדקיסטית ושונאת לסדר,'
גם אני ברדקיסטית ושונאת לסדר,
08/01/2002 | 14:58
לדעתי גם אם תצליחי לא לשבח את איתמר בהיסטריה בכל פעם שהוא מסדר את הצעצועים שלו, בסופו של דבר התחושות שלך כלפי סדר יחלחלו אליו... ממה שאני רואה, לרוב ההורים המסודרים יש ילדים מסודרים ולרוב ההורים הבלגניסטים יש ילדים דומים...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'קצת בילבלתן'
קצת בילבלתן
10/01/2002 | 08:46
מה שאמרתי, שאיך שאנחנו מגיבים כלפי דברים שאהובים או שנואים עלינו מחלחל לילדים ולדעתי אין ממש דרך להמנע מזה. אולי ע"י שינוי הגישה שלנו לפעולה הנ"ל (אם כי אין לדעתי שום דרך לאהוב את הכל!).
הילדים נהנים יותר להצטרף אלינו לעשיה שהם יודעים שאנחנו נהנים ממנה (כי יש לנו מצב רוח טוב וכו´).

לא אמרתי שרק חיזוקים חיצוניים הופכים פעולה שנואה לנסבלת, אלא שכאשר אנחנו שונאים לעשות משהו, אנחנו הרבה יותר שמחים שמעריכים את זה, מאשר תוצאות של משהו שנהנינו לעשות.

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הבעיה היא כאשר...'
הבעיה היא כאשר...
06/01/2002 | 10:35
המשוב הופך להיות המטרה ולא המעשה עצמו.
כאשר ילד מסדר את החדר רק בשביל שיגידו לו "ילד טוב"
מכאן המסקנה המתבקשת שאם הוא לא מסדר את החדר אז הוא אינו ילד טוב...
משוב חיובי זה נהדר, אבל הוא צריך להיות ממוקד - לא סתם ילד טוב, אלא משהו כמו "איזה יופי נראה החדר".

בעיה נוספת היא כאשר יש מעשים שאינם זוכים למשובים טובים או לתגמול ממשי. כמו מעשה טוב למען הזולת שאינו יכול לתת לנו כלום חוץ מהרגשה טובה על המעשה שעשינו.

ההרגשה הטובה צריכה לבוא מבפנים, משוב חיצוני חיובי הוא נהדר אבל צריך להיות בנוסף.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ומה הנחת הבסיס לחיזוקים החיוביים?'
ומה הנחת הבסיס לחיזוקים החיוביים?
06/01/2002 | 15:15
1
שבלעדיהם הילד לא יעשה את הדבר שעליו אנחנו נותנים חיזוק חיובי.

כלומר אנחנו מרגישים צורך לתת חיזוק חיובי רק לפעולה שאנחנו מאמינים שהילד לא יעשה מיוזמתו ומרצונו ואת האמונה הזו (או ליתר דיוק חוסר האמונה) הילד מפנים ומתנהג לפיה.

כלומר, הוא מבין שרוצים שהוא יסדר את החדר אבל שלא מאמינים שהוא ירצה לעשות את זה מיוזמתו. והוא מתנהג כמו שמצפים ממנו להתנהג (כלומר לא לסדר).

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נעה, אני לא לגמרי בטוחה'
נעה, אני לא לגמרי בטוחה
08/01/2002 | 23:08
שתוך שנה שנתיים ימאס לו.
מכמה סיבות. אני לא יודעת איך הבית שלך, אם הוא מסודר או מבולגן, אבל לפעמים ילדים בבתים מבולגנים " מחליטים" מעצמם דווקא להיות מסודרים, וגם ההיפך הוא נכון: ילדים מבתים מאד מסודרים, יכולים למרוד באווירה הכללית, ולהיות מאד לא מסודרים.

בבית שכנתי, שילדותיה היום יכולות להיות אמהות בעצמן, אחת הייתה מאד מאד מסודרת כילדה, כמו האמא. השניה מאד בלגניסטית.

ילדי שלי, ובמיוחד ביתי, קלטה את ההתנהגות " המורכבת" שלי, מסודרת ולא מסודרת גם יחד. מסודרת היכן שחשוב להיות מסודרת, מבולגנת בפינות המאד פרטיות שלי.
החדר שלה, הולך ונהיה יותר מסודר, סוף סוף בגיל 24.
כלומר בחלקים שרואים....לא מתחת למטה....
אבל במקום העבודה = הכל מסודר ומבריק, לא כי "מה יגידו", אלא כי חשוב לה שהמקום הייצוגי שלה יתאים לכלל מקבלי השירות שלה, ולא לה כאדם פרטי.

אני חושבת שזו יכולת נפלאה לקלוט "כאילו" ערכי סדר ונקיון מנוגדים.

תמיד תהיתי איך יסתדרו ילדי, והנה אני רואה שהם מסתדרים.

שנית
יכול להיות שעם תגובות מתאימות, ברוח הדברים שכתבה יונת, משום שזה בא מתוכו ומתוך הנאה, העשיה הזו תמשיך להיות עבורו כיף.

אני אוהבת לעבוד בגינה, ובמיוחד לנכש עשבים.

אחי הגדול חושב שגינה זה סיוט = המון עבודה.

שנינו מאותו בית.

לא נתנו לנו מסרים והכוונות לגבי עבודת הגינה. אצלי זה בא ממני. אצלו - אני לא יודעת.

דסי
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'הנחלת ערכים'
הנחלת ערכים
06/01/2002 | 14:42
17
1
ורד, כתבת:
יש דברים שאנחנו רוצים לעודד את הילד לעשות, שהוא לא יעשה ביוזמתו.

אמנם כתבת את זה על סדר בבית, אבל אני חושבת שהנושא יותר רחב: איך לדאוג לכך שהילדים שלנו ייחסו לדברים את אותם ערכים שאנחנו מייחסים להם (למשל לבית מסודר)? איך לגרום להם לחשוב כמונו? לרצות מה שאנחנו רוצים, ולדחות מה שלא מוצא חן בעינינו?

אז קודם כל, מהניסוח את בטח מבינה שאני לא חושבת שזה לגיטימי, לפחות לא בצורה הקיצונית - הילדים שלנו הם בני אדם עם זכות לקבוע את דעתם וערכיהם בעצמם. גם אם זה היה אפשרי, אין לנו זכות לכפות עליהם את הערכים שלנו.

אני כן חושבת שמותר לנו להשפיע על הערכים שלהם. למעשה, אנחנו לא יכולים להמנע מכך. השיטה שאת מציעה להשפיע עליהם היא גירסה של שכר ועונש, מקל וגזר: כשהם מתנהגים לפי רצוננו הם מקבלים מחמאות. כשזה עובד (וכמובן שבהרבה מקרים זה לא עובד), זו רמה מאוד נמוכה של ערכים - ה"טוב" מקושר עם פרס (למשל מחמאה) וה"רע" עם עונש (למשל התעלמות). כלומר, טוב משמעו מה שיגרום לי לקבל דברים טובים ורע משמעו מה שימנע ממני לקבל אותם (או שיביא עלי דברים רעים). ככה שאם הגישה הזו חודרת אליהם, מבחינתם אין דבר כזה מעשה טוב שלא על מנת לקבל תמורה.

למרבה המזל, יש דרכים נוספות להשפיע על הערכים של ילדינו. הראשונה היא דוגמא אישית, וכבר דנו בזה כאן לגבי מעורבות חברתית וצדקה. דרך נוספת זה תקשורת - לשתף אותם בשיקולים שלנו ובתחושות שלנו. דרך שלישית זה לסמוך עליהם שיעשו את הדבר הטוב - זה לא קל אבל אפקטיבי באופן מפתיע.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יונת, אני מסכימה ולא מסכימה.'
יונת, אני מסכימה ולא מסכימה.
06/01/2002 | 15:49
2
או אולי, אני מסכימה לחלוטין, אבל יש לי הסתייגות: החברה שאנו חיים בה היא חברה שיש בה הרבה אלמנטים של שכר ועונש. דובר כאן על שכר וקידום בעבודה (להבדיל מעצם ההנאה מהעבודה), דובר כאן על למידה בשביל הציונים (ולא בשביל ההנאה מהלימודים והערך המוסף שלהם). בתוך החברה הזו אנו מגדלים את ילדינו. לא במקום אחר. לא במנותק מזה. הילדים שלנו יתמודדו עם מערכת השכר והעונש הזו בחייהם ברוב המסגרות שאליהן הם ישתייכו. אני אתן לך דוגמא - כשהיינו ילדים, אמא שלי תמיד אמרה לנו שהציונים שלנו לא חשובים לה. שמבחינתה, לא משנה איזה ציון נקבל, כל עוד אנחנו מפיקים משהו מהלמידה. זו היתה חוכמה קטנה מאד מצידה איתי ועם אחי, שהיינו שני לפלפים, שגם בלי להשקיע יותר מדי בלימודים קיבלו תמיד ציונים גבוהים. אז קל מאד לומר שהציון לא משנה, כאשר הילד בכל מקרה מביא 9 במבחן. אבל עם אחי הקטן היה לה מבחן אמיתי. אני זוכרת פעם אחת שהוא חזר הביתה כשהיה בבי"ס יסודי ומקצה הרחוב הוא כבר צעק לה, תוך שהוא מנפנף בדף הבחינה "אמא, קיבלתי 40 בתורה!". וכך זה היה עד סוף התיכון. אני זוכרת שהיא אמנם עמדה על העקרון הזה, אבל זה עלה לה בדמים. ואת יודעת מה - לנוכח הקושי שלה, אני חושבת שזה באמת היה הרבה יותר קל לומר מאשר לקיים, ואני לא בטוחה אם אחי הפנים באמת את המסר שהציון לא חשוב. כלומר, הוא היה לו חשוב, אם כי הוא קיבל החלטה מודעת לא להתאמץ.
מה שאני מנסה לומר הוא, שכאשר אנחנו מחליטים לסמוך על ילדינו שיעשו את הדבר הנכון ללא כל חיזוק מצידנו, אנחנו עושים זאת תוך שאנו חושפים אותם לחברה שכן שמה דגש על חיזוקים. הילדים שמסביבם יקבלו חיזוקים למעשיהם, הם עצמם יקבלו חיזוקים מאנשים אחרים (הגננת, המורה, חברים, הורים של חברים, בני משפחה אחרים). ואז, האם לא ניצור בהם את התחושה, שהעדר החיזוק לא נובע מאמון שלנו בהם אלא מחוסר אכפתיות שלנו?
אז אני ממש לא חושבת שצריך לשבח ילד כל פעם שהוא עושה מעשה שמוצא חן בעיני. אבל כשמשהו שהם עושים עושה לי טוב על הלב, אני בהחלט רוצה שהם ידעו את זה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני מסכימה עם האי-הסכמה שלך '
אני מסכימה עם האי-הסכמה שלך
06/01/2002 | 16:26
נכון שהילדים יתקלו במקל וגזר גם ממקורות אחרים. ובדיוק בגלל זה חשוב גם לתת דוגמה אישית וגם לדבר איתם ולשתף אותם בערכים שלנו.
ובסופו של דבר אם העצמי שלהם יהיה חזק הם לא ירגישו תלויים בחיזוקים חיצוניים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'דעתי כדעתה של יונת. למה?'
דעתי כדעתה של יונת. למה?
08/01/2002 | 11:46
מעבר לכל הנימוקים שנכתבו על-ידה ואותם אני מקבל ברמה המעשית, התשתית להן, מנקודת מבטי שלי, נובעת ממקור פילוסופי-מוסרי.

ראו האיבר החשוב ביותר שהטבע צייד אותנו בו הוא מוחנו שלנו. באמצעותו אנו מתוודעים אל ועל העולם, ואיתו אפשר אפילו להגיע עד לאלוהים...

לכן, כפי שאיני רוצה שזר ישפיע בדרך כלשהי (במיוחד לא בדרך של עורמה או של שטיפת מוח...) על מוחי שלי, שהוא כאמור האוצר הגדול ביותר שיש לי ושייך רק לי, כך אין לי שום זכות לעשות זאת לזולת ואפילו הוא בני שלי.

מכאן ואילך יבואו ויעלו כל נימוקיה של שרון ובראשם כמובן ההתנגדות לקשר בין ערכים והקנייתם, כולל לפעוטות שלנו, בדרך של שכר ועונש.

אני מקווה שהבנתם את כוונתי..

בוקר טוב לכן,

דוד (הסבא של איתמר ועידו הקטנים...)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שכר ועונש או מעשה ותוצאה'
שכר ועונש או מעשה ותוצאה
06/01/2002 | 18:45
13
3
כתבת
" הילדים שלנו הם בני אדם עם זכות לקבוע את דעתם וערכיהם בעצמם. גם אם זה היה אפשרי, אין לנו זכות לכפות עליהם את הערכים שלנו."
זה הולך גם הפוך?
גם ההורים הם בני אדם ולילדים אין זכות לכפות עליהם את הרצונות שלהם?
הילדים שלי לא נהנים לסדר את החדר כי יש להם דברים חשובים יותר לדעתם לעשות,
זכותם, אבל אם הם לא יסדרו את החדר אני לא אנקה אותו ואז הם גם יצטרכו לנקות אותו לבד, הם לבד כבר עושים את החשבון.
חוץ מזה אצלינו אני מבקשת מהם לעזור והם עוזרים כי זו מערכת יחסים,
פעם הם עושים דברים שאני מבקשת ופעם להפך, וכן, אני לא אשמח אם אני אבקש עזרה ויתעלמו ממני.
לעומת זאת אני אודה להם על עזרתם ואציין אם היה משהו מיוחד.
לדוגמא, הילדה הגדולה שמרה על הקטן, כשבאנו הביתה מצאתי שהיא כתבה לי פתק לגבי איך היה ומתי הוא הלך לישון, ממש התמוגגתי, אז לא להגיד לה שהיא נהדרת?
לגבי ערכים שלנו, גרים בבית כמה אנשים וצריך להשתדל שיהיה נעים לכולם,
אם זה רעש, מוזיקה, סדר, אוכל, נקיון וכו´.
ברור שחלק מהרצונות לא יהיו משותפים ואפילו מנוגדים, בשביל זה יש פשרות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אין לי בעיה עם מה שאת מתארת'
אין לי בעיה עם מה שאת מתארת
06/01/2002 | 23:05
12
1
נשמע לי שאתם מסתדרים טוב מאוד ביחד. הנקודה היא לגבי איך נותנים משוב (חיובי בדיון הזה). כתבת:
לדוגמא, הילדה הגדולה שמרה על הקטן, כשבאנו הביתה מצאתי שהיא כתבה לי פתק לגבי איך היה ומתי הוא הלך לישון, ממש התמוגגתי, אז לא להגיד לה שהיא נהדרת?
נראה לי שעדיף לא. לדעתי עדיף להגיד לה מה את מרגישה, ולא לשפוט אותה ולהגיד לה איזה מין בן-אדם היא. למשל, אפשר להגיד "תודה שכתבת את הדברים האלה, זה בדיוק מה שהטריד אותי." או כל דבר אחר שהרגשת. אבל להגיד "את נהדרת" זה שיפוט שלה כאדם - קביעה שלך לגבי הערך שלה. למרות שלכאורה זה נשמע אמירה חיובית, לדעתי לטווח ארוך זה עלול לערער את הבטחון העצמי (במיוחד כשזה בא מההורים).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'יונת - הצד השלילי של מתן פידבק'
יונת - הצד השלילי של מתן פידבק
07/01/2002 | 01:48
8
8
כתבת: "למרות שלכאורה זה נשמע אמירה חיובית, לדעתי לטווח ארוך זה עלול לערער את הבטחון העצמי העצמי".

אחד המרצים שלמדתי אצלו חקר את הצד ההרסני של מתן משוב על ביצועים מאד מעניין ותואם את מה שכתבת (The destructive effects of feedback on performance).
אם תרצי לקרוא בהרחבה, הנה הלינק לדף הבית של ד"ר אבי קלוגר מאוניברסיטת ירושלים.


איריס
חינוך לגיל הרך >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'תודה'
תודה
07/01/2002 | 09:56
7
3
לצפיה ב-'תודה גם בשמי. הדפסתי לעצמי את'
תודה גם בשמי. הדפסתי לעצמי את
07/01/2002 | 13:16
6
1
המאמר הזה (41 עמודים!).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'איפה מצאתם את המאמר?'
איפה מצאתם את המאמר?
08/01/2002 | 09:38
5
לא ראיתי באתר לינק למאמר הזה. אולי אפשר לצרף לינק ספציפית אליו או לומר לי איפה הלינק? תודה.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' יותר ממאמר, זה ממש מחקר אקדמי'
יותר ממאמר, זה ממש מחקר אקדמי
08/01/2002 | 10:03
4
3
והוא מופיע תחת השם Positive (Negative) Feedback: Encouragement or Discouragement?
כשתפתחי את הקישור הזה (לוקח לו זמן להטען) תקבלי למעשה 41 עמודי מחקר בפורמט RTF. הדפים נראים קטנים ובלתי קריאים, אני לא הצלחתי להתקרב אליהם ולכן הדפסתי. ממה שהדפסתי ישנם חלקים לא רלוונטים שלא כדאי לך להדפיס (את יכולה אם את רוצה כמובן...) מעמוד 9 ועד 17 (כולל) הם מפרטים את שיטות המחקר בהם הם עבדו. אני באופן אישי, לא מתכוונת לקרוא את זה כי זה לא אומר לי שום דבר.
בעמוד 22 יש את תחילת ה- General discussion שנראה לי רלוונטי.
בעמוד 28 מתחיל פירוט של ביבליוגרפיה.
בעמוד 33 יש הערות למחקר
ובהמשך יש נספחים עם גראפים וכו´

בקיצור, אני מציעה לך לחכות קצת. אני אקרא אותו (כבר הדפסתי), נראה אם אפשר להוציא משהו שרלוונטי כאן לפורום, ואם כן, אני אפנה לאבי קלוגר ואשאל אותו אם אפשר לתרגם ולפרסם חלקים מתוך המחקר.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'תודה וטיפ...'
תודה וטיפ...
08/01/2002 | 13:44
1
לא הצלחת לקרוא כי צורת התצוגה לא נוחה (Pring Layout View). בצד שמאל למטה ב Status Bar של החלון יש ארבעה אייקונים קטנים שבעזרתם אפשר לשנות את צורת התצוגה ל Normal/Web Layout View הנוחות יותר. זה כמו בתוכנת ה Word הרגילה כשאינה משובצת בתוך הדפדפן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נעה - רגע לפני התרגום'
נעה - רגע לפני התרגום
09/01/2002 | 00:08
2
1
אולי לאבי יש כבר תקציר מתורגם? כדאי לפנות אליו לפני כן. חוץ מזה, הוא איש מקסים ואולי יסכים להתארח פה ולבאר בנושא הנעה של אנשים. אולי למחקר שלו יש כבר יישום בתחום החינוך, ויהיה לו מאמר רלוונטי יותר?

ממה שאני זוכרת, התאוריה שלו טוענת את הדבר הבא: לא כל משוב הוא חיובי. כלומר, אם תגיד לקלדנית, למשל, "את מדפיסה מהר מאד! אבל למה את מדפיסה ללא שמוש בזרת?", רוב הסכויים שהמשוב (החיובי) הזה יאט את קצב הקלדנות שלה, כי היא תהיה עסוקה בלחשוב למה היא לא משתמשת בזרת, ואם זה טוב או לא.

איריס
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זה לא משוב חיובי אלא משוב פולני'
זה לא משוב חיובי אלא משוב פולני
09/01/2002 | 09:44
4
לצפיה ב-'קודם אני אקרא אותו.... יש לי ב"קנה"'
קודם אני אקרא אותו.... יש לי ב"קנה"
09/01/2002 | 10:39
1
עוד כמה מאמרים לתרגום כאן לפורום... אז זה בטח יקח זמן, ואם אני אראה שאכן יש על מה לדבר אני בהחלט אפנה אליו. גם דני אמר שהוא נחמד מאוד ומחזיק בדיעות הנכונות .
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'בסיס'
בסיס
07/01/2002 | 18:16
1
יכול להיות שאנחנו מדברים על דברים שונים.
כששואלים הורה אם הילד שלו טוב,
הרי ברור שהוא טוב, נפלא ומקסים,
לפעמים הוא עושה מעשים לא כל כך מקסימים, אבל זה לא גורע ממקסימותו.
כשאני אומרת לילדה שלי "את נהדרת", זה ביטוי של אהבה.
זה בא בנוסף לאותם דברים שכתבת- איזה כף היה לקרוא את מה שכתבת, כמה שזה היה חשוב לי שחשבת על זה.
באופן כללי נראה לי שילד צריך לדעת שבעיני הוריו, הוא נהדר ולא משנה מה, כביטוי לאהבה שהם רוחשים לו ואלה דברים שלא מספיק שיהיו באויר, צריך להגיד אותם.
לגבי הצורה שמגיבים על דברים שהילד לא מצליח בהם, או עושה משהו בעייתי,
לדעתי כמה שנרצה את זה סטרילי ומנותק, הילד עושה לבד את החיבור ומסיק לגבי עצמו.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לפי מה שכתבת'
לפי מה שכתבת
08/01/2002 | 14:21
צריך להגיד "את נהדרת" בלי קשר למה שהילדה עשתה או לא עשתה. אחרת עלולה להווצר אצלה התחושה שאת חושבת שהיא נהדרת רק כשהיא מתנהגת בדרך מסויימת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אז לפי מה שאת כותבת...'
אז לפי מה שאת כותבת...
12/01/2002 | 09:26
אני ועוד כמה בני גילי אמורים להיות חסרי ביטחון לגמרי...
אני זוכרת את אימי אומרת לי משפטים כאלה השקם וערב! ואני גם זוכרת שלא תמיד עשיתי כדי לרצות אותה (אחרת לא היינו רבות כ"כ הרבה) אלא כי רציתי לעשות, אני חושבת שכמו שיש לציין מעשים שאינם מוצאים חן בענינו יש לציין פעילות שכן , ובמשוב חיובי כדאי גם לציין את הילד ולא רק את המעשה...
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לורד-חיזוקים חיובים הם דוקא....'
לורד-חיזוקים חיובים הם דוקא....
06/01/2002 | 17:06
1
מקדם טוב לילד אבל שוב זה תלוי מאוד איך נותנים אותם.סטיגמות כמו רע או טוב בודאי לא ישיגו כלום אבל תודה, ובבקשה משיגים המון ואני אומרת את זה מניסיון.
שלך
חנה גונן
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ורק דבר אחד שכחת, יונת, אחרי '
ורק דבר אחד שכחת, יונת, אחרי
06/01/2002 | 11:06
1
השמנה מהסיבה הזו אין צורך ב...דיאטה.

דוד
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'כל תגובה שתגיבי לכל אדם'
כל תגובה שתגיבי לכל אדם
08/01/2002 | 08:40
15
1
תניב אצלו פירות.

אם גידי לילד "כיף לי לראות אותך כך", והוא אכן יראה זאת עליך, מהר מאוד הוא יגלה, שאם את לא אומרת לו - יתכן ולא כיף לך , או שלא כיף לך, ואת משקרת, או שלא כיף לך ואת אומרת לו גם את זה.

בסופו של דבר, הילד יוצר איזו תלות בתגובה שלך, גם אם את לא חושבת שאת נותנת לו ציונים. אולי בהתחלה איתמר מסדר את הצעצועים כי כיף לו. אבל מהר הוא יגלה שזה כיף לך, והוא יצפה שתגידי לו משהו על כך , או אם הוא לא יתרגל לזה, הוא עלול לסבור שאת פשוט לא מעונינת בזה.

חברתי הטובה, נערה מוכשרת מאין כמוה לא הורגלה לקבל תגובות "מחזקות " מהוריה. היא חיה עד היום בתחושה שהיא טפשה (היא יועצת משפטית של אחד הבנקים הגדולים בעולם), שהיא שמנה, מכוערת, ועוד.

אני חושבת שחשוב לחזק. כי ההפך מאי חיזוק, יכול להוביל לפעמים לתחושת כשלון מתמדת. לא הייתי לוקחת על עצי את הצ´אנס שילדי יהיה בדיוק אותו ילד שזה מה שיקרה לו.

ועוד דבר לגבי החברה השיבטית בעקרון הרצף. אולי באמת אין שם שום תחרותיות, ואין שם חיזוקים ועוד, אבל הם באמת נמצאים עדיין בג´ונגל, מסתובבים חצי עירומים, ללא שום התפתחות אינטלקטואלית, האם לחברה כזאת אנחנו שואפים לחזור?

חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'איזה מזל שאמרת את זה'
איזה מזל שאמרת את זה
08/01/2002 | 09:57
1
אני כל הזמן חושבת על הדיון הזה ולא הצלחתי לברר עם עצמי איפה אני עומדת. אני עדיין לא יודעת, אבל הייתי מאוד צריכה את נקודת המבט הזו.
אני באופן די טבעי מספרת לבני איך אני מרגישה עם מעשים שלו ואף מתרגמת את מעשיו של בני למלים (שגם משרת את הרחבת אוצר המלים). אבל אני גם מוצאת את עצמי משתמשת המון ב"איזה יופי אתה הולך", "נהדר איך שהכנסת את כל הכדורים לקערה" וכו´.
ברור לי שלהגמל מזה יהיה לי קשה ולכן אני צריכה לברר לעצמי אם זו אכן מטרה שאני רוצה להציב לעצמי.
ברור לי גם שבמערכת השיקולים אני צריכה להכניס מחשבה על העתיד. כלומר, ללכת זה אינטרס ברור שלו בין אם אמרתי שזה נהדר ובין אם לא. לא כך לגבי התארגנות מהירה ליציאה או סידור החדר. כאן האינטרס הוא לאו דווקא מיידי לגבי הפעולה, אלא כמו שציינו אחרים - אינטרס לשמור על נועם החיים יחדיו.

המלה אינטרס לא כל כך אהובה עלי, היא מתקשרת לי עם מניפולציה או עם אג´נדות חבויות, אך כמובן שלא לכך אני מתכוונת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שני דברים (אולי שלושה)'
שני דברים (אולי שלושה)
08/01/2002 | 10:27
2
1
לגבי החלק הראשון שלך, אני חושבת שאת צודקת. ועדין אני חושבת שיש הבדל באיך מגיבים אל הילד כשהוא עושה משהו חיובי. יש הבדל בין "אתה מקסים/מדהים/נהדר/ילד טוב" לבין "תודה" שבאה מכל הלב.

לגבי החברה שלך - אדם שצומח עם תחושות כאלה, בדרך כלל, לא מדובר באי מתן חיזוקים חיובים אלא, בתחושות הרבה יותר קשות של "חוסר אהבה" ו"לא מגיע לי שיאהבו אותי" ודברים מסוג זה נובעים לדעתי (האישית) מתוך מחשבה שלא משנה מה נאמר לילדינו ומה נעשה להם הם ידעו שאנחנו אוהבים אותם. בעיני, זה לא נכון ילד צריך להרגיש (בניגוד ללדעת) שאוהבים אותו. אם הוא לא מרגיש שאוהבים אותו הוא גדל עם תחושות קשות לגבי עצמו, ואין קשר בין גילויי אהבה לחיזוקים חיובים מהסוג "את נהדרת/יפה/חכמה" וכו´.

עקרון הרצף... מה אני אגיד לך ציפי... את מתישה אותי . נו, באמת?
צר לי לשמוע שאת חושבת שהתפתחות אינטלקטואלית באה לידי ביטוי רק בחיים בסביבה "מודרנית" כמו שלנו (משמע, מידע ויכולת להסתדר בסביבה טכנולוגית). הרי שתינו יודעות, שאם שמים אותנו בג´ונגל חצי ערומות, אנחנו לא שורדות שם יום אחד (שלא לדבר על כמה שעות). כל אדם מתפתח בהתאם לדרישות של הסביבה שלו.

האמת? ממש חבל לי לשמוע אותך אומרת דברים כאלה, כי זו בדיוק צורת החשיבה שמבטלת אינטליגנציות השונות מזו "הרגילה". שלא לדבר על זה שהמילים "עדין נמצאים בג´ונגל" רומזות לכך שאנחנו נעלים יותר באיזה שהוא מובן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לאו דווקא חוסר באהבה'
לאו דווקא חוסר באהבה
08/01/2002 | 13:52
לא ציינתי קודם כמה שאני מוצאת את עצמי בתיאור של חברתה של ציפי, כיוון שאיני חושבת שהסיבה שציפי ציינה רלוונטית לגבי - מעולם לא סבלתי מהעדר חיזוקים חיוביים. עם זאת, נעה, מעולם גם לא סבלתי ממחסור באהבה. מצבי אינו כה קשה ואף משתפר עם השנים ובכל זאת הבעיה קיימת.
אם אני מנסה לנתח את הסיבות לדימוי העצמי הנמוך שלי הן נמצאות במקום אחר.
אפשרות אחת היא דימוי עצמי נמוך של אמא שלי עצמה כשהייתי ילדה. בגלל אי הערכתה את עצמה היא כנראה העבירה תחושה שכאשר היא נותנת לי פידבק חיובי, כדאי שאקח אותו בערבון מוגבל כי הדעה שלה לא שווה הרבה.
אפשרות שניה היא דווקא הקבלה המוחלטת שהיתה בבית שלנו (ההפך מחוסר אהבה). אולי זה גרם לתחושה אצלי שאני נמדדת אחרת בבית ובחוץ, ו"הצלחה" בבית לא גוררת "הצלחה" בחוץ.
בוודאי יש עוד אפשרויות.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נועה, אולי הם נעלים יותר בג´ונגל'
נועה, אולי הם נעלים יותר בג´ונגל
08/01/2002 | 13:55
1
אבל אנחנו נעלים יותר בחברה המודרנית. תבאי בן כפר לעיר, את עלולה לגרום להתרסקותו. תביאי אותי לזמבבואה, אני אמות מן הסתם מעקיצה ראשונה.

מה ששאלתי הוא האם את רוצה לחיות בג´ונגל? אני לא.

אני יכולה להחליט שאני רוצה לחיות שם, לארוז את מטלטלי ולעבור לגור שם אבל זה לא אורח החיים שאני רוצה לחיות אותו. אני רוצה לקרוא ספר טוב, עם כוס קפה שלא אני גדלתי את הפולים, להתחמם מול התנור שלא אני קוששתי את העצים. יתכן והמחיר של הנוחיות הזו שלי, היא מעט יותר תחרותיות, אבל הואיל ונולדתי למציאות הזו, נח לי מאוד איתה. לקחת ילד, שנולד למציאות מסוימת, וללמוד מחברה שונה דרכי התנהגות שמוכיחים את עצמם כטובים לה, יכול לגרום לילד להרגיש בבגרותו כמו בן כפר בעיר.

ואין לי התנגדות לעקרון הרצף. יש לי התנגדות לאיון התמודדות החברה המודרנית עם הספר. זה שלא ידונו בשאלה איך בחברה מודרנית מתמודדים בהעדר תחרות, לא אומר שהקונפליקט לא קיים. לאה וורד נגעו בשאלה זו, בצורה מסוימת וכך גם אני.

אני חושבת שלהגיד לילד שהוא ילד טוב, רק כאשר הוא עושה את מה שאת רוצה, זה מחזק את היכולת שלו לקרוא אותך. אבל להגיד שהוא ילד טוב, ככינוי חיבה, כשקוראים לו סתם, וגם כאשר הוא עושה מעשה ראוי לשבח, זה מחזק בו את התחושה שהוא טוב. ומה רע בזה?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עדיין יש הבדל בין שיפוט לשיתוף'
עדיין יש הבדל בין שיפוט לשיתוף
08/01/2002 | 14:32
10
1
בשיפוט אני מתכוונת לאמירות כמו "אתה נפלא" או "ילד טוב".
בשיתוף אני מתכוונת לאמירות כמו "זה כיף לי" או "תודה".

בשיתוף את נותנת לילד מידע (לגבי התחושות שלך) ומשאירה לו להחליט מה הוא עושה עם זה. יכול להיות שהוא יבחר לבטל את עצמו ולנסות לרצות אותך בכל מחיר, אבל נראה לי סביר שרוב הילדים רק יתחשבו, ולא יבטלו את עצמם בשביל התחושות שלך.

לעומת זאת בשיפוט את מכתיבה לילד את הערך של עצמו. את עושה את ההערכה העצמית שלו תלויה בך. אם הוא מאמין לך, אז הבטחון העצמי שלו נעשה תלוי בשיפוט שלך.

לגבי החברה השבטית שמתוארת בעקרון הרצף, לשתינו אין מושג אמיתי על ההתפתחות האינטלקטואלית שלהם. אין שום בסיס להניח שהם פחות מוכשרים או חכמים ממך וממני. אולי להפך.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'סטרילי מדי לטעמי'
סטרילי מדי לטעמי
08/01/2002 | 15:03
5
1
יונת, בשום מקרה ובשום מצב, לא תגידי לילד שלך אתה נהדר/נפלא/מקסים?

אצל ילדים שגדלים עם חברת ילדים, יש ערך גדול למה שחושבים עליהם החבר´ה,
מה שההורים חושבים עליהם הוא לא מה שהם מסתמכים עליו בבואם לשפוט את עצמם בעיני עצמם, אבל זה מהווה בסיס טוב.
את תשמעי ילד אומר: בטח שאת חושבת שאני נהדר, את אמא שלי!
לדעתי זה המצב הרצוי, ילד שלא בטוח שאפילו ההורים שלו חושבים שהוא נהדר, לא "יסבול מעודף בטחון".
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'את מדברת עכשיו על משהו שונה'
את מדברת עכשיו על משהו שונה
09/01/2002 | 00:09
4
1
בטח שאני אומרת לילדים דלי שהם נהדרים, מקסימים, חמודים, ומה לא. אבל אני לא אומרת את זה כמשוב על זה שהם עושים משהו "חיובי" כמו לסדר. אני אומרת את סתם כי בא לי. לפני כמה דקות שרתי את זה לבן הקטן שלי כי הוא רקד ושכחתי את המלים המקוריות של השיר.

את כתבת קודם על לומר "את נהדרת" בתור חיזוק חיובי להתנהגות רצויה מבחינתך. זה דבר לא טוב בעיני, והסברתי למה. עכשיו את כותבת על לומר לילדים שלנו מה אנחנו חושבים עליהם בלי קשר למה שהם עושים, בלי לנסות להשפיע על ההתנהגות שלהם. לדעתי זה משהו שונה לחלוטין.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'שונה ובכל זאת.'
שונה ובכל זאת.
09/01/2002 | 15:12
3
כמו ששמת לב אני לא מקבלת את הגישה שלהגיד משהו טוב על אישיותו של אדם , בהקשר למעשה טוב שעשה, היא לא טובה.
אנחנו בהחלט שופטים אנשים לפי ההתנהגות שלהם, לדוגמא אדם נדיב, מתחשב, טוב לב, יחשב בעינינו כאדם טוב.
לעומת זאת אדם שמתעלל ביצורים חיים יחשב כרע.
בדוגמא של הבת שלי, בא לידי ביטוי האופי שלה, היא עשתה מעשה מתחשב וזה בהחלט משליך על היותה אדם נהדר.
התנהגות מתחשבת ראויה לדעתי להערכה.
נכון שאם הילד שלי יתנהג בצורה לא מתחשבת, אני לא אגיד לו "אתה ילד מגעיל", אלא אנסה לכוון אותו לסוג התנהגות שרצוי בעיני, ואז אתמקד יותר במעשה. כלומר, זה לא עובד אותו דבר לשני הכיוונים.
לדעתי אם ילד שומע מהוריו שהוא אדם טוב, הוא יאמין בזה בעצמו ויקח את זה הלאה, בלי קשר להוריו.
אם הוא לא ישמע את זה ואולי ישמע דברים אחרים מחוץ לבית, או שהוא יפתח את האמונה בעצמו לבד, או לא.

הדוגמא של הביקורת הכביכול חיובית לגבי הקלדנית (שהובאה קודם), זו ביקורת שלילית ביותר ובודאי שיהיו לה תוצאות לא טובות ולא רצויות.

הרעיון שאדם רוצה להשתלב בחברה ולכן יתנהג כמו שצריך, לדעתי לא מתממש בחברה שלנו.
בחברה שלנו, המודרנית, חלק גדול מהאנשים לא עושה מעשים רעים כי הוא מפחד מעונש.
השיפוט הוא חלק מובנה במערכת החברתית ולא בגלל שהיו אפשרויות אחרות.
חברה בתנאים אחרים יכולה אולי לפתח עקרונות אחרים.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'ורד, שאלה היפוטטית (ממש סתם)'
ורד, שאלה היפוטטית (ממש סתם)
09/01/2002 | 23:24
2
1
אני כמובן, ממש מקצינה את העניינים:
נניח, שנולד לך בן ראשון - והוא מלאך. הוא מקבל חיזוקים חיובים על ימין ועל שמאל (הוא תלמיד טוב, הוא מסודר, את מבקשת - הוא ישר עושה).
ואז נולדה לך בת - שובבה. מה זה שובבה? היא משגעת אותך עם ההתנהגות שלה. היא פרועה, ומרביצה, ושוברת, את נלחמת איתה כל היום על כל דבר קטן. אין שום סיבה בעולם להגיד לה שהיא נהדרת, כי היא מטריפה את כולכם. תכף תטפסו על הקירות בגלל ההתנהגות שלה.
איך ילדה כזו אמורה לחוש בבית שבו אחיה מקבל כל הזמן חיזוקים חיובים בעוד שהיא לא?

(אגב, באופן ממש לא היפוטתי מצבים מסוג זה מתרחשים כל יום בגני הילדים ובבתי הספר)


ולמשפט הזה שלך - אני ממש לא מסכימה:
חלק גדול מהאנשים לא עושה מעשים רעים כי הוא מפחד מעונש.
והוא מזכיר לי שרק אתמול ראיתי סרט (בהולמרק) פנטזיה בשם "טווה השירים".
ראית במקרה?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'נתת דוגמא מענינת נעה'
נתת דוגמא מענינת נעה
10/01/2002 | 11:06
2
יכול להיות שהדוגמא שלך מתארת מצב שבו הילדים במשפחה, תופסים תפקידים של הילד הטוב והילד הרע.
אז קודם כל, לדעתי כמובן, תפיסת התפקידים לא מחויבת המציאות, הרי אין ילד שהוא מלאך וילד שהוא רק מציק, זה שמציק עושה את זה כי יש לו משהו שמפריע או חסר לו.
באופן רגיל ילדים הם גם ככה וגם ככה, ותמיד אפשר למצוא משהו טוב להגיד, ויש סיכוי טוב שזה ישנה את המצב.
אני מתארת לעצמי שזה ענין של תחושה, שאתה מרגיש בר מזל עם הילדים שלך וחושב שהם נהדרים.
אצלינו שניהם לא מלאכים, סתם ילדים נהדרים, כל אחד עושה שטויות בזמנו הוא, ודברים טובים בזמנים אחרים כך שהם לא מוצפים במחמאות מצד אחד וגם לא להפך.
הטיעון שלי היה בעצם שמכלול המעשים כן מעיד על אופי של אדם, והגישה של לנתק מעשה מאופי קצת סטרילית בעיני.
מאחר ואנחנו מסכימים שילדים הם טובים מעצם בריאתם, קורה רק טוב, אם אומרים להם את זה בהקשר למשהו מוערך שהם עשו, מסוג המעשים שגם מוערכים בחברה, כמו נדיבות, התחשבות וכו´.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לא ראיתי את הסרט'
לא ראיתי את הסרט
10/01/2002 | 15:33
1
ולצערי אני חושבת שהמציאות מוכיחה את המשפט שאמרתי.
כמה אנשים זה "חלק גדול" אני לא יודעת ואולי "חלק לא קטן" הוא הגדרה יותר טובה, אבל במסגרת מעשים רעים אני לא מתייחסת רק לרצח...
יכול להיות שיש אנשים שרק המחשבה על הביזוי החברתי מספיקה, אבל גם כאן פועל החשש מה"חוק" שגנב הוא לא מי שגונב אלא מי שנתפס.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'עד עכשיו נמנעתי מלהגיב קראתי'
עד עכשיו נמנעתי מלהגיב קראתי
08/01/2002 | 20:36
3
3
רק את התשובות של הדיון המאד מענין.. וקצת קשה לי עם כל מה שנאמר מצד אחד
הבנתי את הרעיון של שיתוף ושיפוט שהיגדירה יונת.
אבל האמירות שלי הן גם שיתופיות וגם שיפוטיות.
המון פעמים אני אומרת איזה כייף שאתה מדיח את הכלים או איזה כייף לי שיש לי יחד מיוחד. והמון פעמים אני אומרת לרואי שאני הבן אדם הכי מאושר בעולם כי יש לי ילד נפלא.
והיום החלטתי להגיב מכיון שרואי שאל אותי למה כולם אוהבים אותו???
למה סבא וסבתא וההורים שלו ואחותו (שבבטן) וחברים שלו וכו...
אמרתי לו שאוהבים אותו כי הוא ילד נפלא כי הוא ילד מיוחד שהוא חבר מאד טוב שהוא מאד נדיב לחברים שלו שהוא יודע להעריך ולכבד שהוא פשוט ילד מיוחד שמבין וכו....
והמון פעמים הוא עושה דברים שמדהימים אותי ואני אומרת לו אתה כ"כ חכם פשוט מוכשר ואתה הילד הכי חכם שאני מכירה.

אני רוצה לדעת מה לא בסדר במה שאני אומרת למה זה לא טוב????
למה זה פוגע בו?
אני בן אדם שצאד אוהב שמחמיאים לו. אם אני סוף סוף נכנסת למטבח ומכינה ארוחה אני חייבת שיגידו לי המון פעמים שהאוכל טעים ושמאד נהנו וכ...
ואם לא אומרים או נותנים לי המון קומפלימנטים אני מרגישה לא טוב....
אולי כאן ה"דפק" הרגילו אותי בהיותי קטנה לקבל המון "מחמאות"???

אני אשמח לקבל תשובה

לימור
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'למה את זקוקה למחמאות?'
למה את זקוקה למחמאות?
09/01/2002 | 00:15
2
2
נניח שתמצאי עיסוק שנראה לך חשוב, ושאת גם נהנית ממנו. ונגיד שאף אחד לא יחמיא לך שאת עושה את זה ואפילו לא יגידו לך תודה. תפסיקי?
ואם עכשיו יבוא מישהו ויחמיא לך על משהו אחר, שפחות חשוב בעיניך ושאת לא נהנית ממנו. תעשי את זה?

אם ענית כן, תנסי לחשוב:
1. למה?
2. האם זה טוב?
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'זה נכון, אבל - לימור - הדברים שלך'
זה נכון, אבל - לימור - הדברים שלך
09/01/2002 | 01:59
1
1
באים כל כך מהבטן. אני חושבת שאת צריכה להמשיך לומר אותם. גם אני אומרת לילדים שלי שהם חמודים, חכמים, יפים, רגישים, עדינים, נבונים, נפלאים. אפשר גם לפרט לפעמים, אני בטוחה שזה נותן לאמירות הכלליות נופך של אמינות יתר. וכיף לשמוע את זה מההורים.

מה שיונת אומרת (וכאמור, אני מסכימה) הוא, שהמשוב הכללי הזה רצוי שיבוא ללא הקשר של מעשה ותוצאה. כלומר, לא הילד מסדר את החדר אז נגיד לו "אתה נהדר", אלא נאמר "כיף לי לראות שסידרת את החדר" (זה במקרה שלי, כי אם זה יקרה יום אחד, אני בטח לא אוכל להתאפק מלהגיב ), או שלא נאמר כלום (זה במקרה של יונת, כי היא מאמינה שההתנהגות הזו נעשתה מתוך אינטרס של הילד ולא על מנת לזכות לחיזוק, וכך היא רוצה לחזק אותו, וגם - אולי - כי היא לא חייבת לדבר כל הזמן, כמוני... ).
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לאה עכשיו קיבלתי תמונה שונה לגמרי'
לאה עכשיו קיבלתי תמונה שונה לגמרי
09/01/2002 | 02:28
1
ואין ספק שיש הגיון במה שיונת טוענת.
ויונת אני בתור ילדה שנאתי לסדר ולנקות ולא יעזור כמה שיחמיאו לי אני
עדיין שונאת לסדר והחדר שלנו מחולק לשני חלקים החלק המסודר של דיויד והחלק המבולגן שלי. הארון של דיויד עומד דום למסדר צבאי ואצלי זה בדיוק כמו באחת הבסטות של השוק.... וגם אם יחמיאו לי זה לא יעזור הבלאגן ימשיך לחגוג...
טוב הבנתי את הרעיון תודה לכן.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם את "כל הכבוד" של אמא שלי'
גם את "כל הכבוד" של אמא שלי
06/01/2002 | 09:13
1
אני לא אוהבת.

"ילד טוב" ו "ילד רע", האמת - לא כ"כ נוראים בעיני, כי הם נשחקים והופכים לחסרי ערך. (למרות שאני ממש מתאפקת לא לצרוח ליד חברים שכל הזמן אומרים לבת שלהם כמה הם מאוכזבים ממנה).

להגיד לילד "כל הכבוד איך אכלת" פשוט משגע אותי - הוא היה רעב, היה לו טעים, הוא אכל, הוא עכשיו שבע וטוב לו. מה את רוצה ממנו?

כדי להגחיך את האמירה, אנחנו מוסיפים (באופן תיאטרלי) "ובוז ל- שלא רצה לאכול עכשיו".
(זה מצחיק אפילו את אמא שלי, שממשיכה להגיד כל הכבוד כי זה טבוע אצלה כ"כ עמוק)
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'גם אצל ההורים שלי..'
גם אצל ההורים שלי..
06/01/2002 | 12:07
1
1
זה קיים ועוד לפני שהיה לי ילד, רק אחיינים, לא סבלתי את זה.
אני מסכימה עם כמה דברים שנאמרו פה. הבעיה היא שאלו אמירות כלליות, שמאבדות מערכן, והכי חשוב: אין להן ערך רגשי.
אני מסכימה עם ההצעות שהיו כאן איך בכל זאת לתת משוב מתגמל, זה מאוד חשוב לדעתי, אבל צריך לעשות את זה נכון.
ולגבי הסבים... המזל הוא שהם "רק" סבים . זאת אומרת, לדעתי, יותר משמעותי איך ומה את אומרת להם, מאשר הסבים, כמו בכל מיני תחומים כמו תזונה ופינוק שבהם "מוותרים" להם קצת.
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'אני לא מסכימה עם הדיעה'
אני לא מסכימה עם הדיעה
06/01/2002 | 16:52
1
שילד טוב או ילד רע הן אמירות כלליות שמאבדות מערכן. יש אנשים, שאוצר המילים שלהם, דרך ההתבטאות שלהם, המטאפורות עליהם הם חושבים קצת, איך לאמר, לוקים? חסרים?
אני לא בטוחה בהיקש שהרבה משתתפות עשו כאן, שאם חוזרים על המנטרה "ילד טוב" הילד מאבד עניין, מרגיש שמה שהוא עשה לא מוערך על ידי ההורה. אני יכולה לחשוב על הורה שאומר "ילד טוב" עם הרבה אהבה ואמפתיות וקול מחבק, והילד מזהה את מה שנמצא מאחורי המילים הללו.

וליונת - ולקחתי לתשומת ליבי, שחשוב לא פעם להתאפק, לא לאמר דבר, ולחייך מהצד, ולא רק לחשוב איך לנסח "נכון" את מה שרוצים לאמר).

תודה לכולכן!
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'לאמא של עמית ורון-מה זה צודקת......'
לאמא של עמית ורון-מה זה צודקת......
06/01/2002 | 17:00
2
2
גם אני מאוד נגד הגדרות מכלילות כאלה ששמות על ילד סטיגמה או מחמאות שאין
להן שום משמעות עבורו ובסוף הוא מפסיק להאמין להם.אני אישית מאוד מקפידה על זה עם הילדים בגן שאני עובדת בו.
שלך
חנה גונן
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-'מאוד משמח לשמוע את זה מפיה של גננת'
מאוד משמח לשמוע את זה מפיה של גננת
09/01/2002 | 02:34
1
3
היום הייתי עם גייל בגן אחרי הצהרים (גייל בקרוב תהיה בת ארבע, הילדים בגן בין גיל 3 ל 4). אולי בעקבות הדיון כאן כל ענין המשוב והחיזוקים החיוביים והשליליים, בלטו לי מאוד כמה סיטואציות שהרתיחו אותי
אני בטוחה שיש כאן ביטוי לאופי או למורשת תרבותית מסויימים, מפני שלא נראה לי שבני המקום מתעצבנים מזה כמוני. על כל פנים, רוב הסיטואציות שבהן נתקלתי היום בגן היו סיטואציות שבהן ניתנו לילדים חיזוקים חיוביים (בנוסח המקובל של good boy ) שכל קשר בינן לבין מה שהילד עשה היה מקרי. או יותר נכון: החיזוק החיובי ניתן מפני שהילד ביצע את מה שהיה מצופה ממנו כלומר הוא נכנס למסגרת וקיים את הכללים. אין צורך לומר שגילויי יצירתיות ומקוריות נדחו על הסף.
כל כך כעסתי שחזרנו הביתה מוקדם יותר.

נראה לי שאני עומדת לתרום לפורום את התרשמותי המפורטת משני גנים אנגליים, ואפשר יהיה להשוות את זה להתרשמותי מהגן היפני (אי שם בנבכי יואל ז"ל).

התברר לי, ואני די מאוכזבת מהגילוי, שבמקרה של הגן שהיינו בו היום לא הילד עומד במרכז, אלא המערכת בעצמה. ואני אפילו לא בטוחה שהגננות בעצמן מודעות ל"משנה החינוכית" הזו.
לאה_מ כתבה למעלה על כך שהחברה שלנו היא חברה השגית ושבסופו של דבר הילד יצטרך ללמוד לתפקד בה, במידה זו או אחרת, על פי מערכת הכללים שהיא מכתיבה. אני לגמרי מסכימה עם זה, אבל מה שראיתי היום לא היה דומה בכלל לטיפוח הילד באמצעים בונים כדי לאפשר לו לעמוד על שתי רגליו בבטחון אל מול מה שמצפה לו, אלא נסיון לעצב אותו על פי הדרישות (העמומות והנמוכות) של החברה

סליחה על האורך ועל ההשתפכות
חינוך לגיל הרך >>
לצפיה ב-' ונשמח מאד לשמוע התרשמות מפורטת'
ונשמח מאד לשמוע התרשמות מפורטת
09/01/2002 | 08:32
3
לצפיה ב-'עמדה פילוסופית: כל'
עמדה פילוסופית: כל
08/01/2002 | 22:48
2
הילדים טובים.

לפעמים הם מתנהגים בהתנהגות שלא נעימה לסביבתם, לרוב מתנהגים בהתנהגות ניעמה. אבל כולם טובים.

תפיסה זו, חשובה מאד לדימוי עצמי בסיסי של הילד הגדל ומתפתח.


אני זוכרת שילדי היו קטנים,כשההורים באו לקחת את ילדיהם מביתנו, הם היו שואלים: הוא אהיה ילד טוב?.

הייתי כמובן עונה = כל הילדים טובים.

נכון שההורה התכוון- האם התנהג בסדר,

אבל המשפט מחלחל לכיוון הדימוי האישי.

לאחרונה שמעתי זאת מאב צעיר ב"תפקיד" אבל לא בשנים, כאשר לקח את בנו בסוף היום מהמסגרת החינוכית, שאל האם ילדו היה ילד טוב.

נדהמתי, מזמן לא שמעתי שאלה כזו מדור ההורים הצעירים של היום, אלא אכן מדור הסבים והסבתות.

מעבר לכך, מסימה עם מה שלאה כתבה.

דסי
חינוך לגיל הרך >>

הודעות אחרונות

16:18 | 20.08.19 אורחים בפורום
10:31 | 08.07.19 אורחים בפורום
15:20 | 29.05.19 אורחים בפורום
16:01 | 23.05.19 פיקוס123
04:12 | 24.02.19 מיטל בר אילן
09:43 | 15.02.19 סתיו7337
17:11 | 09.01.19 חולית 10
10:34 | 15.10.18 יום טוב22

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ