פחדים בת 3.5
שלום!
בתי בת 3.5 מפחדת להרדם לאחרונה לבד בחדר ודורשת שמישהו יהיה איתה בטענה שהיא פוחדת. מדובר בילדה נבונה שיכולה לבטא את הרצונות שלה ושבדרך כלל מבינה הסברים הגיוניים.
לפני 9 חודשים נולדו לה אחים תאומים, היא מרעיפה עליהם אהבה, מנשקת ואוהבת להיות מעורבת בטיפול בהם (מקלחות, חיתולים...) ולא מראה איזשהם סימנים של קנאה אלא ההפך מרגישה שעכשיו היא האחות הגדולה.
לפני כחודשיים המוצץ שלה נקרע ולכן ניצלנו את ההזדמנות כדי להפרד ממנו. בהתחלה היה לה קשה להרדם בלעדיו אך כעבור מספר שבועות שכחה ממנו. בתקופה זו עודדנו אותה בכך שנתנו לה מדבקה כל פעם שישנה ללא המוצץ ושיבחנו אותה.
כאשר ראינו שמסתדרת ללא המוצץ (כעבור חודש בערך) החלטנו בפסח לגמול מהחיתול בלילה. יש לציין שהדבר הגיע מהבת שלנו שכבר הרבה זמן דיברה על כך שרוצה לישון ללא החיתול כמו הגדולים. ואז התחילו הבעיות...
מרגע שמשכיבים לישון קוראת לנו כל כמה דקות בבקשות שונות: פיפי, קקי, רוצה לשתות, כואבת הבטן, כואב הראש ולאחרונה אומרת שמפחדת. בהתחלה השארנו אור בחדר וזה עזר, לאחר מכן ביקשה שהדלת תישאר פתוחה וזה עזר אבל בימים האחרונים מתעקשת שאני אשאר איתה כל הזמן גם כשמתעוררת בלילה.
אני לא מצליחה לדובב אותה כדי שתדבר על הפחדים שלה, היא פשוט אומרת שפוחדת ואני לא יודעת איך להתמודד עם הבעיה. בתור ילדה אני זוכרת את נושא הפחדים כמשהו מאוד טראומטי שהתקשתי להתמודד איתו ולכן מצד אחד אני רוצה להבין ולעזור על ידי זה שאהיה לצידה עד שתרדם ומצד שני אני מפחדת ליצור אצלה תלות במישהו אחר במקום בעצמה וביכולת שלה להתמודד עם הפחדים.
אשמח מאוד לעזרה!
תודה!
שלום!
בתי בת 3.5 מפחדת להרדם לאחרונה לבד בחדר ודורשת שמישהו יהיה איתה בטענה שהיא פוחדת. מדובר בילדה נבונה שיכולה לבטא את הרצונות שלה ושבדרך כלל מבינה הסברים הגיוניים.
לפני 9 חודשים נולדו לה אחים תאומים, היא מרעיפה עליהם אהבה, מנשקת ואוהבת להיות מעורבת בטיפול בהם (מקלחות, חיתולים...) ולא מראה איזשהם סימנים של קנאה אלא ההפך מרגישה שעכשיו היא האחות הגדולה.
לפני כחודשיים המוצץ שלה נקרע ולכן ניצלנו את ההזדמנות כדי להפרד ממנו. בהתחלה היה לה קשה להרדם בלעדיו אך כעבור מספר שבועות שכחה ממנו. בתקופה זו עודדנו אותה בכך שנתנו לה מדבקה כל פעם שישנה ללא המוצץ ושיבחנו אותה.
כאשר ראינו שמסתדרת ללא המוצץ (כעבור חודש בערך) החלטנו בפסח לגמול מהחיתול בלילה. יש לציין שהדבר הגיע מהבת שלנו שכבר הרבה זמן דיברה על כך שרוצה לישון ללא החיתול כמו הגדולים. ואז התחילו הבעיות...
מרגע שמשכיבים לישון קוראת לנו כל כמה דקות בבקשות שונות: פיפי, קקי, רוצה לשתות, כואבת הבטן, כואב הראש ולאחרונה אומרת שמפחדת. בהתחלה השארנו אור בחדר וזה עזר, לאחר מכן ביקשה שהדלת תישאר פתוחה וזה עזר אבל בימים האחרונים מתעקשת שאני אשאר איתה כל הזמן גם כשמתעוררת בלילה.
אני לא מצליחה לדובב אותה כדי שתדבר על הפחדים שלה, היא פשוט אומרת שפוחדת ואני לא יודעת איך להתמודד עם הבעיה. בתור ילדה אני זוכרת את נושא הפחדים כמשהו מאוד טראומטי שהתקשתי להתמודד איתו ולכן מצד אחד אני רוצה להבין ולעזור על ידי זה שאהיה לצידה עד שתרדם ומצד שני אני מפחדת ליצור אצלה תלות במישהו אחר במקום בעצמה וביכולת שלה להתמודד עם הפחדים.
אשמח מאוד לעזרה!
תודה!