שרשור שאלות לדר' אבינוח מתחיל היום !

[אופירA]

וגם לא תקבלי... כי -

א. אין סטטיסטיקה של מנותחי טבעת לאורך 20 שנה. לאורך 10 שנים יש, והד"ר הביא אותה בתשובותיו - בנוגע לשמירה על המשקל. בנוגע להיבטים אחרים - היות שאיש לא עשה עד כה סטטיסטיקות ומחקרים, את מוזמנת להרים את הכפפה. ב. הד"ר היה פנוי לשעתיים בלבד, והן הסתיימו לפני שהוא הגיע לשאלותייך. שאר משתתפי הפורום אינם מנתחים בריאטריים ואינם סטטיסטיקאים מומחים. הם אנשים שעשו ניתוח לפני X זמן, ויש להם ניסיון סטטיסטי אך ורק לגבי עצמם, ולגבי X הזמן הספציפי שלהם.

 

[freearth10]

אז אחכה בסבלנות...

לארוח הבא

.

מאיה

 

[curad]

רק אם אתם לפני מוות תעשו את הניתוח!

אימי ז"ל עשתה את הניתוח ב97', הניתוח עבר בהצלחה. אחרי יומיים התחילה לא להרגיש טוב, (דפיקות לב חזקות עד כאב) לאט לאט המערכות שלה התחילו לקרוס. אחרי 3 שבועות של סבל אימי נפטרה. היא נכנסה אישה בריאה (חוץ מהמשקל) בת 45 לחייה, תיכננה לטייל בעולם לאחר הניתוח... נכנסה בריאה ולא יצאה. תחשבו טוב טוב טוב אם לעשות את זה או לא. רק אם אתם במצב (גופני) קשה והרופא אומר לכם שאתם תמותו אם לא תורידו משקל רק אז תשקלו את האופציה לגבי הניתוח. גם אחותי עשתה את הניתוח לפני אימי והכל היה בסדר תודה לאל אבל היא היום באותו משקל שהייתה לפני. היא הצליחה להוריד 40 ק"ג אבל עלתה הכל חזרה... תחשבו האם שווה לסכן את חייכם בניתוח פולשני בשביל להוריד משקל. תחשבו טוב טוב... הייתי בן 17 כשאימי נפטרה. זה היה הדבר הכי קשה שעברתי בחיי. רגע אחד הייתה לי אימא ...רגע שני כבר לא

 

[freearth10]

../images/Emo24.gifו../images/Emo51.gif

שהבאת את הסיפור האישי שלך לכאן.

מאיה

 

[רוייקו]

הסיפור על אימך עצוב אבל אינו משקף את הנעשה

בתחום ניתוחי ההרזיה. אני רוצה לספר לך שמאז 1997 השתנה תחום הניתוחים מקצה לקצה: לא עוד פתיחות של הבטן, לא עוד הניתוח שאימך עברה (גסטרופלסטיקה עם טבעת קבועה ובפתיחה מלאה של הבטן) ובכלל, לא עוד סוג אחד של ניתוח שמוצע לכלל האנשים אלה מגוון ניתוחים שאותם מתאימים לאדם, להרגליו ולפי מצבו הבריאותי. אימך, כניראה, היתה בתוך אותו אחוז-אחוז וחצי של סיבוכים שישנם ואם לוקחים את סוג הניתוח הותיק שלא נעשה עוד מזה שש שבע שנים, אז התמונה אחרת לגמריי. גם אחותך יכולה לשוב ולהנתח בסוג אחר של ניתוח ולהשיג ירידה שוב (לטווח ארוך) וגם אחרים יכולים היום להצליח טוב יותר מבעבר. אלה תקופות אחרות. עידן אחר. ושוב, צר לי על אימך אבל התמונה היום שונה בתכלית. חג שמח

 

[curad]

תודה על התמיכה, ואני מבין שהתחום השתפר

משמעותית. בכל זאת הייתי ממליץ מניסיון לבחור את הרופאים הטובים ביותר שאתם יכולים. אנחנו חשבנו שהרופא שניתח בזמנו היה מומחה בעל שם אבל שגינו. אותו רופא שאת שמו לא אזכיר, לקח החלטות לא נכונות וגורליות שגרמו למספר סיבוכים. הסיבוך העיקרי היה קריש דם שעשה את דרכו למוח. כי לא חישבו כראוי את יחס מדלל הדם למשקלה. לאחר הסיבוכים החליטו להחדיר לה צינור הנשמה לגרון כי הריאות שלה התחילו לקרוס. בזמן הניתוח המנתח נדהם לגלות שהצינור גדול מידי והחליט להחדיר אותו בכל זאת. באותו הרגע היא חטפה דום לב ל 2 דקות. (זה הרבה זמן). אותו בית חולים (השרון בפ"ת) לא היה מצוייד בצינור יותר קטן והיו צריכים להביא מבית חולים אחר. לקח זמן עד שהגיע. ומערכות נוספות התחילות לקרוס. השרשרת המטורפת הזאת של פאדיחות ממשיכה וממשיכה. יכולנו לתבוע על רשלנות ובית החולים ו2 רופאים אמרו שיש לנו עילה אבל מהר מאוד הורידו אותנו מזה כמה עו"ד שאמרו שלהילחם בבית חולים זה כמו להילחם ברוח. אני יכול לכתוב ספר שלם על מה שקרה. אך אני אחסוך את זה ממכם. המסר הוא די פשוט. אל תיתפשרו על רופאים או על בית חולים. תעשו את זה בבית חולים פרטי עם רופא פרטי. מאז אותו מקרה מצער אני הולך רק לפרופסורים וגם עליהם אני עושה בירור מעמיק כשיש לי בעיה רפואית מעבר לשפעת. תקראו לזה הגזמה אבל את ההחלטות על הגוף שלי אני מעדיף לתת לאנשים שבאמת יודעים מה הם עושים עם הוכחות לכך. בהצלחה לכולם ואני מקווה שאין ולא יהיו עוד מקרים כאלה בשום ניתוח.

 

[קוקלה 1]

curad שלחתי לך מסר,תוכל לקרוא אותו בתיבת המסר

 

[אופירA]

ל"ע, נורא לשמוע!

יש סיכון מוות בניתוח. וההשלכות של סיכון מוות, הן גם כאלו שאנו לא יכולים לחשב אותם מראש, כמו יתום בן 17, והצער הנורא. לכן אני תמיד אומרת - ניתוח זה לא דבר פשוט, ולא הולכים לניתוח כי רוצים להיות רזים וחתיכים! התפיסה של הניתוח, אכן, כדבריך, צריכה להיות תפיסה של הצלת חיים. נקודה. ואת שיקול הבריאות צריך לזכור לאורך כל הדרך, גם כאשר הניתוח הצליח, ב"ה. אבל גם צריך לזכור שכל הרדמה - מלאה או חלקית יש בה סיכון בריאותי רציני, גם של מוות. ובכל זאת, לא נימנע מטיפול שיניים למרות הסיכון, ולמרות שבלי הטיפול לא נמות, רק נסבול מכאבים בלתי נסבלים. ולא נימנע מניתוח קוסמטי, כאשר ההשלכות של הימנעות מהניתוח יכולות להיות רחבות מאוד, הגם שלא מוות. פשוט אומדים את הסיכון של ההרדמה, ומביאים אותו בחשבון מול ההשלכות של ההימנעות מהניתוח. בניתוח קיצור קיבה צריכים לא רק לאמוד את הסיכון של ההרדמה והניתוח, אלא גם את הסיכון של הפגיעה במערכת העיכול ובאיכות האכילה לכל החיים. כן, בהחלט צריך להביא כל זה בחשבון.

 

[מוטי טבעת]

ל CURAD

קודם כול אני משתתף בצערך. ורציתי להגיד לך שעודף משקל הוא גם מחלה ואפילו מחלה קשה גם אימי ז"ל סבלה מעודף משקל . וב12 שנה הרפואה עשתה דרך ארוכה מאוד. מוטי.