שרשור שאלות לדר' אבינוח מתחיל היום !

[רוייקו]

single incision laparoscopic gastric banding

לפי שמועות הגישה הגיעה לארץ, תוכל לפרט עליה, והאם גם אתה תהיה בין הראשונים ליישם אותה ?

 

[דר אבינוח אליעזר]

ניתוח דרך פתח אחד במקום חמישה

זהו תרגיל טקטי לנתח דרך פתח אחד אבל הפתח רחב ולכן יש לו את החסרונות של הפתח הניתוחי הפתוח. כלומר יש לסגור ולתפור את הפתח הניתוחי. כך שרמת הכאב וההחלמה אולי לא כמו נתוח פתוח אולם יותר ממספר פתחים קטנים. בנוסף. יש עוות והתפתלות ללא יכולת טיפול יעילה בסיבוכים. בעוד שלפרוסקופיה ממשיכה לנתוח כמו בניתוח פתוח שומרת על זוית גישה לאיברי הניתוח מחזית רחבה . שיטת הניתוח דרך פתח אחד או דרך איברי הבטן מגבילה את כושר התמרון של המנתח במצבים של קושי כאשר הרווח מבחינת המנותח (אין קיצור בהחלמה ובכאב) בטל.

 

[ימית2]

ד"ר אבינוח, חג שמח

נותחתי על ידך לפני כ- 5 שנים וסגורה על 3.5 בתקופה קצרה אחרי הניתוח ירדתי 25 קילו ומאז תקועה על המשקל, משחקת 3 קילו שמאלה וימינה עם המשקל, למרות שלא שינתי את התזונה שלי שרובה מבוססת על ירקות, גבינות לבנות , חזה עוף ודגים,, לא נוגעת בבשר, באורז, מקרוני, לחם לכל סוגיו כי אלה דברים שנתקעים לי וגורמים לי להקאה, בשלש השבועות האחרונים אני מתעוררת מתוך שינה עם כאב חזק ודופק מהיר מתחת לפורט ממש שנמצא אצלי בבית החזה, האם יש קשר לטבעת, רוצה לציין שחוץ מהפעם הראשונה לסגירה אצלך לא נבדקתי. תודה חני

 

[דר אבינוח אליעזר]

בעיית חוסר מעקב

חני מדוע לא באת למעקב מציע שנבדוק אותך ונרד לעובי הקורה . אי ירידה נובעת מאכילה .

 

[41y136]

בקורת ומעקב

ד"ר שלום לשימחתי ניתחת אותי לפני יותר משנתיים מאז ירדתי כ 43 ק"ג ומגדיר את עצמי כאדם חדש פגשתי אותך מאז בסה"כ 3 פעמים. אני סגור על 3.5 האם יש צורך בבדיקה תקופתית או מעקב כל שהוא?

 

[דר אבינוח אליעזר]

תמיד רצוייה בדיקה תקופתית תודה על הארוח

מצטער אולם החג בפתח ובשמחה אשמח להתארח שוב בטווח של חודש עד חדשיים . נהניתי מהשאלות ואנסה להרחיב שוב בעתיד. חג שמח.

 

[דביבונית 114]

אבל למה דילגת עליי../images/Emo10.gif

 

[אורדע]

כאב

האם אפשרי להישאר עם טבעת ללא ניפוח ? אני כחודשיים לאחר טבעת ועדיין לא ניפחתי כיוון שאני פוחדת מהקאות וחנק . האם ז ה אפשרי או שחייבים לנפח . האם כאבים בצידי הבטן לאחר אוכל נובעים מעומס יתר או אכילה מהירה? האם אפרסק סיבי מידי לאכילה?

 

[חמ סה]

...עוד שאלה לד"ר אבינוח ../images/Emo13.gif

קודם כל שוב תודה על האירוח והמענה הלבבי לשאלות אפילו בערב חג . כל הכבוד

שאלה שמעניינת אותי (ורבים אחרים אני מניחה)

מעקב דיאטנית לאחר הניתוח, נושא חשוב מאין כמוהו - מה שעתך בעניין ? ולמה , בעצם, השירות הזה לא ניתן למנותחים ?

יש צורך בפיתוח הנושא הנ"ל כיוון שהמנותחים מתמודדים למעשה , לגמרי לבד אחרי הניתוח וחלקם הגדול, בגלל חוסר ההדרכה, פונה ל"מנהגים ישנים" ואז - מה שווה כל התהליך ? אני חושבת שכדאי לחשוב על דיאטנית שתהיה עם "ראש פתוח", בקיאה ועדכנית בכל הקשור ל"חיים שאחרי" הניתוח. אשמח לשמוע את דעתך

 

[חמ סה]

ועוד אחת קטנה (אחרונה ודי ../images/Emo13.gif)

אשמח אם תוכל להסביר (בלשון העם ולא בשפת הרופאים

) למה, בעצם, אי אפשר, לרוב, לעשות ניתוח שרוול / מעקף תריסריון למטובעים (שפרק הטבעת בחייהם הסתיים בשל סיבה זו או אחרת). (לי באופן אישי הומלץ שלא "ללכת על" שום ניתוח אחר למעט מעקף קיבה בשל SRVG קודם) תודה

 

[מוטי טבעת]

שלום ד"ר אבינוח

אני קרוב לשנתיים אחרי הניתוח בשנה הראשונה ירדתי 25 קילו ובשנה השניה בקושי 5 קילו. אני סגור על 7-8 סיסי (לא יודע במדוייק) ואמרת לי שצריך לסגור עד שאי אפשר לאכול בכלל ורק שאני יהיה באמת רעב המשקל ירד . אני כבר יותר מ22 חודשים בלי שווארמה. לא השתמשתי בויטמינים ולא השתמשתי במעבד מזון. אייך אפשר לחיות בלי אוכל ???? מוטי כרגע 98 קילו.

 

[תיקתק1]

שלום ד" אבינוח -שאלה

אני עברתי ניתוח פתיחת בטן עם טבעת לפני כ10 שנים ירדתי 60 ק"ג אבל רק הקאתי ,ונאמר לי שהכניסו טבעת בקוטר שקל וזה מאוד קטן,אבל לא הסכמתי לעוד ניתןח להחלפת הטבעת. וככה חייתי 5 שנים -עד שדיממתי למוות ואז מהיום למחר הוציאו לי את הטבעת. מאז כמובן עליתי הכל -אבל גם הייום ללא טבעת אני לא יכולה לאכול בשר או אפילו מנת פלפל בבת אחת. הבעיה שאני אוכלת קצת כל שעה- כמו חזיר -זו הסיבה שעליתי בחזרה. אבל אין לי אפשרות כמו בן אדם לשבת ולאכול מנה שלמה . לכן אני שואלת האם יש ניתוח או משהוא בשבילי אבל לא טבעת. שמעתי משהואא על מעקף מזה אומר? ואיך אני משתלבת איתו. תודה

 

[כ ל נ י ת1]

שלום... שאלה

אני מנותחת כ- 16 שנה בשיטה הישנה ישנה (פתיחת בטן וסיכות) , הניתוח היה מוצלח וירדתי יפה עד שילדתי ואז כנראה נפתחה סיכה....והתחילה השמנה ... הייתי רוצה לחזור ולבצע ניתוח בשיטה החדשה , שאלתי האם ניתן לבצע את הניתוח ללא פתיחת בטן נוספת? יש לך ניסיון בזה? תודה וחג שמח

 

[ברעות]

מודה לך ד"ר אבינוח ושואלת

אני מנותחת 3 שנים ומודה כל יום לך ולאלוהים על הניתוח הזה! רוב האנשים שפגשתי עשו את הניתוח שוב בשל בעיות בטבעת . האם ידוע לך על מטופל שנמצא זמן רב עם הטבעת ולא נזקק לניתוח חוזר ? מהו מספר השנים הרב ביותר? האם ישנם מאכלים או משקאות העלולים לגרום לבעיות ( קטניות, שתיה מוגזת, בשר)? המון תודה לך אתה ממש מציל חיים!!!!!!!

 

[רוייקו]

עברתי על כל השאלות והתשובות ופשוט תענוג

תודה לכולם על השאלות ועל ההשתפות. בזכותכם נאיר לרבים את הלא ידוע ונעורר את הצורך לשמור על הקיים. תודה לדר' אבינוח ותודה גם לכם. יופי של שרשור. חג שמח

 

[freearth10]

יש לי עוד כמה דקות... ../images/Emo13.gif

אז אולי אהיה אחרונה אבל לא בטוח שחביבה

שלום לד"ר אבינועם, כמטפלת הוליסטית נפגשתי כמה פעמים עם נשים שעברו קיצורי קיבה. אצל כולן - היתה ירידה משמעותית במשקל, אבל לא בתחושה. הן עדיין מרגישות כבדות ומתנהלות כך. מה שאותי מדאיג יותר הם תוצאות הלוואי לאחר 10 ועשרים שנה. מאחר שהקיבה מקוצרת בצורה לא טבעית אנחנו מוותרים מראש על אוכל שחיוני לצמיחה שלנו. בנוסף עיכול לא מושלם של הקיבה גורם לעומס על איברים אחרים ולאחר עשור או שניים,נשים שסבלו רק מרגליים כבדות או מכאבים באזור הרגליים, חוסר התנועה שבהן מוביל למצוקות גופניות אחרות. האם יש בידך מחקר עומק לאורך תקופה ממושכת על איכות חייהם של הנשים והגברים שעברו את הניתוח? האם לדעתך יכול להיות קשר בין בעיות לבביות לבין קיצור הקיבה לפני עשרות 10 או עשרים שנה?

מאיה

 

[אופירA]

שלום מאיה

ברצוני להתייחס לבעיה שהעלית. השמנת יתר חולנית לא נגרמת מהאוויר, וגם לא מטכניקת האבסת אווזים שנוקטות הנשים שהשמינו... השמנה נגרמת בדרך כלל מצרכים נפשיים, שהנשים מטפלות בהן ע"י הדחקת רגשות באמצעות אכילה. מכאן הן מגיעות להשמנת יתר (כשכמובן גם הגנטיקה ועוד עניינים פיזיולוגיים והרגלים נפשיים תופסים תפקיד בתוצאה הסופית אצל כל אחת ואחת). לפי תשובותיו של ד"ר אבינוח, את לומדת שאחרי שמושגת הרזיה של עשרות ק"ג, בד"כ האנשים מתאזנים עם אכילה נורמלית ומצליחים להגיע לאיזון מבחינה פיזית, ולכן אין כאן בעיה של ויתור לאורך עשרות שנים על אוכל שחיוני לצמיחה. כל הוויתור וההרעבה הוא לתקופה קצרה של שנתיים מכסימום. (וגם שם אין צורך להימנע מחומרי בניין חיוניים כמו ויטמינים וחלבונים. רק הפחמימות מקבלות הפחתה משמעותית וקיצונית). יש לנו עדים חיים כאן בפורום, שהגיעו לאיזון של כמה שנים, והם מעידים שהם אוכלים אוכל נורמלי בהחלט. נשים שסבלו מכבדות, לא סבלו מכך בגלל עיכול לא מושלם, אלא בגלל שלא שילבו פעילות גופנית מתונה עם הירידה במשקל. הסיבה שהן לא עשו זאת, היא בד"כ בגלל שמצבן הנפשי לא איפשר להן פעילות גופנית. הן היו מדוכאות, ולא היה להן כוח להתנועע. מי שסיגלה לעצמה פעילות גופנית לא תסבול מכבדות ברגליים ומחוסר תנועה... הסיבה שנשים נותרות בדיכאון ובתחושות לא טובות, היא משום שהן לא טיפלו בהפרעת האכילה שלהן - במצב הנפשי שגרם לאכילת היתר. ולכן הם גם הגיעו אלייך - כי הן לא מרגישות טוב. אני לא אגיע אלייך, וגם לא קוקלה ורויקו וכל האנשים כאן בפורום שמרגישים טוב ופעילים גופנית ו/או מודעים כבר לבעיותיהם הנפשיות ומטפלים בהן. אינני יודעת אם קשר בין בעיות לבביות לבין קיצור קיבה הוא רלוונטי לשיקול האם לעבור ניתוח קיצור קיבה, היות שברור לי ולמחקר הרפואי כבר מזמן מאוד, שקשר גבוה כזה קיים בין השמנת יתר חולנית לבין הבעיות הלבביות. וכיוון שיש להילחם בקשר הזה, יש לעבור ניתוח קיצור קיבה או לרזות בכל דרך אחרת, עם כל המחיר של הרעבה/פגיעה במערכת העיכול/סיכוני הניתוח וכד'. כמעט תמיד מחיר הירידה במשקל של עשרות ק"ג ייחשב כדאי מול השמנת יתר כזו, במקרים שהיא מסוכנת לבריאות. אני בטוחה שמצבן הפיזי של הנשים בטיפולך טוב יותר מאשר אם היו נשארות במשקל יתר חולני (שטבעו הוא שהוא רק הולך ומתגבר, ומעודף של 40 ק"ג קל לאין ערוך להגיע לעודף של 120 ק"ג, מסיבות של מטבוליזם והתעצמות מתמדת של הרעב והתסכול הנפשי הלא מטופל...). עם זאת, עליהן לדעת, שכל עוד לא מטפלים בנפש - הבעיה הבסיסית נשארת, והתוצאות הן חשיבה כבדה, חשיבה של שמנה, חוסר שביעות רצון עצמית, דיכאון, קושי פיזי והיעדר תנועה! כשם שלא ייתכן רק ללדת את התינוק מבחינה פיזית, ולא לעבור איתו את התהליך הנפשי לכל החיים של הורות ובגרות הורית (אחרת יש תקלות ובעיות לאין ספור...), כך אין להסתפק בתהליך הפיזי של הירידה במשקל, בלי ניתוח שלם לכל הנושא הנפשי הכרוך בהשמנת היתר. בברכה, אופירה

 

[freearth10]

../images/Emo51.gif על התשובה המושקעת

היי אופירה, מסכימה לחלוטין עם רוח דברייך. השמנה היא סימפטום וטיפול רק בו יגרום רק להעברת הבעיה למקום אחר. השאלה הגדולה היא האם מסבירים לנשים שעוברות את הניתוח שהן חייבות לטפל גם בגורם הרגשי? אבל זה רק צד אחד של המטבע. הצד השני שאיתו קשה לי לא פחות היא הטראומה הקשה שעובר הגוף עם הכנסת הטבעת. עד אז הגוף רגיל היה לפעילות מסויימת שבבת אחת נקטעה. זה שונה לגמרי מלידה שם יש תהליך של 9 חודשים שבו הגופנפש של האמא ויחד איתה עובר זאת גם האבא מקבל ומכיל את התינוק שבדרך ולא במקרה יש לנו בהתחלה בחילות והקאות כי קשה לגופנפש שלנו עם הצמיחה של העובר שלנו בתוכנו, וכן זה אומר לשנות הרגלים, ללמוד להקשיב, לקבל אחריות,לצמוח יחד עם העובר לתוך ההורות.זה משהו שחסר לי בניתוח לקיצור הקיבה.

מאיה

 

[אופירA]

סכנת חיים

התייחסות להשמנה כאל סימפטום בלבד, היא טעות. השמנה היא סכנת חיים! כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, הרפואה מטפלת בו בצורה טראומטית (לדוגמה, שוק חשמלי לאדם שליבו הפסיק לפעול, או עיסוי לב שובר צלעות, וכדומה!). אין מתייחסים למציל החיים המעסה את הלב ושובר את הצלעות על הדרך, בגישה של "אוי אוי אוי, הגיע אדם עם צלעות שלמות, ואתה עושה לו טראומה על טראומה ושובר לו גם את הצלעות, בנוסף ללב המסכן שהפסיק לפעול. מי שהלב שלו לא תקין צריך טיפול בפעילות גופנית ותזונה מתאימה, לא שבירת צלעות!"... את מבינה מה יקרה אם האדם באמצע התקף הלב יקבל טיפול של פעילות גופנית ותזונה מתאימה...... בהרבה בעיות נפשיות, כגון הפרעות אכילה חמורות, הטיפול המתאים הוא טיפול פסיכולוגי שיחתי. אבל כיוון שההפרעה מתקדמת בקצב מחריד, והטיפול איטי להחריד - התוצאה היא שהטיפול אינו מועיל כלל ולכלל לחולה, הגם שהוא הטיפול המיועד למחלתו, והרפואה - הן הקונבנציונלית והן ההוליסטית - מתעלמת מקצב המחלה או מסיטואצית סכנת החיים של החולה... אי לכך, גישתי הנחרצת היא ש"הטראומה הקשה" של הכנסת טבעת לגוף ופעילות זלילה שנקטעה היא חיונית להצלת חיי החולה, הגם שזה לא ממש נראה כך, והתייחסות לדברים כאל מסוכנים ולא בריאים אל מול הסכנה של מצבו המתפתח למוות מזעזע (שאפילו בחברת קדישא יקללו אותו אחר מותו עקב המשקל המזוויע שיצטרכו לסחוב באלונקה) היא התייחסות לא רלוונטית, וזאת בלשון המעטה... דברייך נשמעים לי התעלמות ממציאות זו, ואי הכרה בה. השמנת יתר צוברת תאוצה מחרידה, מרגע שהיא הופכת להשמנה חולנית (BMI40). ואילו חלק מהקהיליה הרפואית "מתמודד" עם מציאות אכזרית זו ע"י השמצת החולה והתעלמות מהאמת הרפואית... אם אומרים לחולה שהוא צריך טיפול רגשי - כאן בפורום אנחנו אומרים זאת 24 פעמים ביום, על חשבון שעות העבודה שלנו. הוועדה של מלב"י אומרת זאת בריש גלי. אין תפקידו של המנתח לומר זאת, וגם לא של המתנדב של צוות ההחייאה של מד"א, מפני שהם לא מכירים את החולה כלל. תפקידם להציל את חייו, ולהשאיר לצוותי הרפואה האחרים לעשות את תפקידם הם. לחולה יש דיאטנית, יש רופא משפחה, יש מטפלת הוליסטית - למה הם לא אמרו לו דברים אלו עד היום? רק אופירה צריכה להגיד לו את זה, בלי כל הכשרה מקצועית??? זה מה שחסר לי בגישה של הקהיליה הרפואית כולה! לכן אופירה כל החיים אומרת לאנשים סובלים, שהם לא צריכים לסמוך על הרופאים, הדיאטניות והמטפלות ההוליסטיות שהם פונים לעזרתם, אלא לרכוש העצמת ידע מכסימלית לגבי מצבם הרפואי, ולדאוג להתאמת הטיפול הרפואי שלהם באסרטיביות הדרושה כנגד הקהיליה הרפואית עצומת העיניים. בברכה, אופירה

 

[freearth10]

השמנה היא אכן סימפטום

אז בואי קודם כל נדייק. השמנה היא לא סכנת חיים, היא אפשרות לסכנת חיים.ויש הבדל. היא לא נכללת ב"משולש החיים", שכולל את מערכת הדם, מערכת העצבים ומערכת הנשימה, שפגיעה באחת מהן משפיעה ישירות גם על האחרות. חשוב לטפל בהשמנה אבל כמו שכתבת בהודעה הקודמת שלך טיפול רק בהשמנה הפיזית לא יפתור את הבעיה שיושבת עמוק בפנים. אני כן חושבת שחובתו של הצוות המטפל בהשמנת היתר היא לשלוח את האדם לטיפול רגשי, בדיוק כמו ששולחים את האדם לטיפול אצל הדיאטטיקנית או לפעילות גופנית, אז גם אם כאן בפורום הדבר נעשה אני לגמרי לא בטוחה שהוא נעשה גם בפועל בידי הצוות שמטפל בהכנה לניתוח של קיצור קיבה. ועל השאלה מה הן ההשלכות לאחר עשר ועשרים שנה - טרם קיבלתי התייחסות, משום מה.

מאיה