התמכרות לאוכל

[אמא של פיצקית]

התמכרות לאוכל

אני מקליטה את התוכנית ״ירדה בגדול״ בערוץ הבריאות.
ודיברו שם על התמכרות לאוכל, על ההבדל של אכילה והזנה.
האם אתן מרגישות שאתן מכורות לאוכל? אני באופן אישי יכולה לענות בפה מלא שכן, אני מאווווד מכורה לאוכל!
והטיפים שנתנו בתוכנית זה כמובן לאכול בתבונה, הרבה ירקות והכי חשוב גם להעסיק את עצמנו בכדי לא לחשוב על אוכל, לצאת לטיול, לקרוא ספר, לעשות משהו יצירתי... האמת שהרבה זמן לא עשיתי את זה... מחר כבר אלך לסיפריה! ובלי קשר התחלתי עם פעילות אינטנסיבית בבית.

ומה איתכן? גם אתן מכורות לאוכל?

 

[נורית החורש]

לא, אני לא מכורה לאוכל

הוא חלק חשוב ומהנה בחיים שלי אבל לא מנהל לי אותם.

 

[ורדה וזהו]

להתמכרות יש הגדרה

אוכל זו לא התמכרות.
התמכרות אומרת שכדי להגיע לאותו ריגוש או הנאה או אפקט צריך לצרוך בכל פעם מנות הולכות וגדלות.
כאשר מפסיקים יש תופעות גמילה.
את רואה משהו באוכל שאפשר לקשר אותו להתמכרות?
אוכל לפעמים מנהל אותנו.
לפעמים האכילה היא אכילה רגשית.
לפעמים זה רעב.
הטיפים שכתבת תמיד טובים.
מצויין לאכול בתבונה. תראי לי בן אדם אחד שיגיד שהוא רוצה לאכול שלא בתבונה.
הרבה ירקות. מאד בריא. תמיד נכון. חשוב כמויות וצבעים שונים.
להעסיק את עצמנו. מצויין. אין כמו להעסיק את עצמנו כלומר שנהיה עסוקים בעבודה, משפחה, ספר, טיול, יצירה וכל דבר שגורם לנו הנאה. תמיד נכון.
הטיפים האילו הם טיפים לחיים טובים ובריאים.
תמיד הם נכונים. אין מקרה שלא.
הם שייכים לכולם. בתוכנית אמרו אותם שוב.
כשאנחנו אומרים "מכורים", אנחנו בעצם מסירים מעלינו אחריות.
יתכן ויש לנו הרגלים ששווה לבדוק ולשנות במידת הצורך והחשק.
האחריות שלנו והשימוש בטיפים גם היא באחריות שלנו.
להגיד על עצמנו מכורים זה סוג של בריחה......
אני רוצה להיות במקום של מודעות ובחירה.

 

[נורית החורש]

Food addiction: true or false?

יש התמכרות לאוכל, את מוזמנת לקרוא מאמרים מקצועיים ( PUBMED ) וגם שם, תלוי את מי תקראי, יש דעות מגוונות.

 

[יעל י]

גם אני מכורה...

אני חיה כדי לאכול ולא אוכלת כדי לחיות.
מה זה ירדה בגדול?.

 

[ורדה וזהו]

זה אומר שאת מכורה?

אולי את אוהבת לאכול?
עד כמה דרך מחשבה כזה מאפשר לך לאכול בלי לחשוב?
מה היה קורה אם היית מספרת לעצמך ספור אחר?
חשבת על השאלות האילו?
להרגשתי זו תחילת הבעיה. אני מכורה, זה לא בשליטתי, זה גדול ממני.
מה התשובות ואיך אפשר להתמודד עם התשובות?

 

[יעל י]

אם רק הייתי חושבת כמוך...

מה שאומר שאני מניחה שאת צודקת,אולי ככה אני חושבת ומנהגת בהתאם,מצד שני אני לא ממש עסוקה בזה שאני כל היום חושבת על המתכרות לאוכל מה שכן אניאוכלת בלי מחשבה בעיקר מה /אסור למשל ארטיק טוב .עוצרת קונה אוכלת - בלי מחשבה.
זו לא המתכרות?

 

[jesie12]

יעלי לזה לא קוראים התמכרות

אני מכירה מישהי כזאת, מכורה לאוכל
היא לא תצא מהבית בלי 3חטיפים לפחות (במבה אפרופו תפוצ'יפס וכאלה)
תכין סנדביצים לדרך (למקרה שתהיה רעבה)
לפני שבועיים היינו יחד בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב
בקומה שלישית אכלה שתי נקניקיות
כשהגענו לשישית אכלה פלאפל לא לפני שעמדה ליד הדוכן ועד שהוגשה לה המנה כרסמה צ'יפס וכדורים
בבית היא עסוקה בלבשל מרגע שמתעוררת

לזה קוראים התמכרות.

נ.ב
היא רווקה ואין לה התחייבות..

 

[liza26]

אוכל הוא צורך קיומי

אני לא אוהבת את עניני הגמילה למיניהם
אוכל זה לא סם, לא אלכוהול ולא סיגריה שהם לדוגמא לא צרכים "קיומיים" שאם לא אצרוך אותם אני אמות.

בגלל זה גם קשה לי עם המינוח של גמילה מגלוטן וסוכרים. למה גמילה? הרי זה חלק מהחיים שלנו
צריך מינון ומידה נכונה
כמו בכל דבר אחר

 

[נורית החורש]

התמכרות

באדיבות "ויקיפדיה":
התמכרות היא מצב של תלות פסיכולוגית, ובחלק מהמקרים גם גופנית, בחומר או בפעילות כלשהם. התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה שינה או יחסים חברתיים).


העישון הוא סוג נפוץ ביותר של התמכרות.המונח התמכרות משמש במקרים רבים במובן של התמכרות לסמים - תלות פיזית בחומרים פסיכואקטיביים, שהיא בעלת מספר מאפיינים ייחודיים. עם זאת, קיימים גם סוגים שונים של התמכרות התנהגותית. מונח זה מתייחס להתמכרות לפעילויות והתנהגויות שונות (למשל הימורים או שימוש באינטרנט) או לחומרים שאינם מוגדרים כסמים פסיכואקטיביים (מזון מסוגים שונים). קיימים עדיין חילוקי דעות בקרב הפסיכולוגים לגבי השימוש במונח "התמכרות" במקרים שכאלה. עם זאת, כיום מתחילים להכיר בכך שלמרות ההבדלים הבולטים בין שני סוגי ההתמכרות, בהחלט יש להם בסיס פסיכולוגי ופיזיולוגי משותף[1].

 

[שניים בלב]

מאמינה שיש סוג מסויים של התמכרות לאוכל

או אולי מן פיתוח תלות באוכל בזה שמייחסים לו גם רגש כלשהו של סיפוק , פינוק , פיצוי וכדומה. נכון שהכל בראש אבל עדיין התופעה קיימת, מוחשית לי מאוד ולא תמיד קל לשלוט בה. אני לא חושבת שזה צריך לשמש תרוץ ובגלל זה לא לקחת אחריות על האכילה הרגשית הזו [מאמינה שתכלס זה מה שזה, אכילה רגשית] או להשתמש בזה ככח שהוא מחוץ לנו וחזק מאיתנו אבל מכירה את התחושה של כל הזמן לחשוב על אוכל או מאכל מסויים שרוצה וחושקת בו עד מאוד וכמובן על התחושה כשמשיגה אותו, אוכלת אותו, וההרגשה לאחר שאכלתי.... הבעיה מתחילה בחברה שלנו כאשר האכילה הזו [אישית לא מכירה אנשים הרבה שלא מייחסים רגש כלשהו לאוכל] מביאה אותנו למצב בריאות ירוד או מראה לא אסטטי... הרי אם הינו מרגישים כך לגבי אוכל בריא ואוכלים ממנו בכמויות סבירות שלא גורמות לנ"ל, היינו מתייחסים לזה אולי כתאבון בריא נטו...
נראה לי שהתפלספתי מידי, מקווה שלא סיבכתי ת'עניינים

 

[עלמה88]

ורדה, אני מאוד מסכימה איתך

להתמכרות יש הגדרה מדוייקת. אפילו במידה ואכילה עונה להגדרה של התמכרות יש שאלה אם יש מקום להיכנס למקום הזה, כי הטיפול המוכר כיום להתמכרות הוא הימנעות מוחלטת ממה שמכורים אליו, וכמובן שזה בלתי אפשרי כשמדובר באוכל.

נדמה לי שמשתמשים במילה התמכרות כדי לתאר אכילה לא כמו שהיינו רוצים לאכול, כמו שמשתמשים במילה דיאטה כשמדברים על הרזיה, אפילו כמו שמשתמשים במילה היפראקטיבי כשמתארים ילד שובב...

אמא של פיצקית,
האם לקרוא לעצמך מכורה לאוכל יאפשר לך לאכול בצורה בריאה או מודעת יותר? להניע את הגוף בהנאה ובקביעות?
אם כן, השתמשי הזה.
אם התמכרות לאוכל נתפסת בעיניך כחולשה או עלבון, עדיף שלא תקראי כך לעצמך. מוטיבציה שלילית לרוב לא עובדת. (האם היית קוראת לילד שלך "טמבל" כדי לעודד אותו להשקיע בלימודים?)

אגב, להחליט לא לחשוב על אוכל, כמו "אל תחשבי על פיל ורוד" יגרום לך על פי מחקרים לחשוב אך ורק על אוכל - כך המוח שלנו עובד, נסי להבין למה (בשוא) את רעבה ואם אוכל הוא המענה

 

[יעל י]

אז באותה נשימה אני שואלת...

מה עם OA?אכלניים כפייתים? הם ממש מגדירים שומן כהתמכרות לגלוטן וממש מעבירים סדנת גמילה.