תחרות הסיפור המצחיק / מביך ב-י-ו-ת-ר

לילית462

New member
../images/Emo124.gifתחרות הסיפור המביך / המצחיק ב-י-ו-ת-ר

אני שמחה לפתוח תחרות חדשה. נושא התחרות הוא מקרה מצחיק או מביך שקשור לדיאטה (איך לא) שתפו אותנו בסיפורים מצחיקים ובחוויות מביכות שלכן עד 10.2.08 הסיפור המצחיק ביותר יזכה את בעליו בספר מתנת ידיעות ספרים – 'הדרך הקלה לרדת במשקל' מאת אלן קאר על הספר : לרדת במשקל, בלי דיאטה, בלי ספירת קלוריות, בלי פעילות גופנית מיוחדת ובלי שימוש בכוח הרצון הדרך הקלה לרדת במשקל של אלן קאר, מאפשרת לכם ליהנות מאוכל מגוון, לאכול כמה שתרצו וגם לרדת במשקל לאכול את המזונות האוהבים עליכם לנהוג בהתאם לאינסטינקטים הטבעיים שלכם לא לחוש רגשות אשם וחרטה ליהנות מטעמם של מזונות טריים להיפטר ממחלות של מערכת העיכול ללמוד לחנך מחדש את חוש הטעם שלכם לתת לתאבון להדריך אתכם היופי בדרך הקלה לרדת במשקל הוא שאתם לא עושים דיאטה, אתם פשוט משנים את הרגלי האכילה שלכם. ברגע שאתם מתחילים בתוכנית כבר פתרתם את בעיית המשקל שלכם... אז למה אתן מחכות, השחיזו את המקלדות, וצאו לדרך ! תקנון התחרות
 

לילית462

New member
../images/Emo2.gifמה אין לכם סיפורים, אני אתחיל

או שאולי אתן לא רוצות את הפרס.... אני אתחיל : לפני בערך שלוש שנים נסיתי להתשמש בתרופת ההרזיה 'קסניקל'. למי שלא מכירה מדובר על תרופה שלוקחים שלוש פעמים ביום לפני ארוחות והיא מונעת ספיגה של שומנים במערכת העיכול. אבל השומנים שנאכלו צריכים לצאת איכשהו - אז הם יוצאים... ואין על זה יותר מידי שליטה. כך שערב אחד בעודי יושבת עם בעלי בסלון וצופה בטלויזיה, אני מרגישה חום מוזר בחלק האחורי של הגוף שלי (זה השמן מידי והעגול מידי). מבט חטוף מראה לי שמסביבי נוצרה שלולית... מדובר ב(ותסלחו לי על התאורים אבל זה תחרות הסיפור המביך) מדובר ביציאה נוזלית לחלוטין בטקסוטרה של שמן. הפדיחה העצומה מול בעלי.... חצי צרה. אבל גרנו בבית דירות עם עוזרת בית מטעם הבנין. אחרי כמה ימים היא אומרת לי 'גברת אני לא יודעת מה זה הלכלוך הזה, אבל אני לא מצליחה להוציא את הכתם מהספה' כמובן שאת הכרית הנ"ל היה צריך לרפד מחדש....
 
עכשיו אני...שם הסיפור "הראש השמן"

אגב זה סיפור אמיתי שאני מספרת לאנשים רזים שלא מבינים את הראש השמן..... בהריון ראשון איבדתי את העובר ואני בחודש חמישי. עקב חוסר התפתחותו ..למעשה הייתה זו לידה מוקדמת...אם כל מה שכרוך בלידה צירים במשך שעות...שלאחר מכן ילדתי עובר שאפילו לא נתנו לי לראותו ומה היה מינו.....
 
שעות ארוכות הייתי בחדר לידה

בערב הייתי מותשת מדוכאת אך....תאבוני לא נדם..כן...הייתי גם רעבה..וכך גם נרדמתי..עייפה, עצובה, ורעבה.... בהריון הבא מאחר ולא ידעו מה הסיבה להפלה הוחלט לאעבור התיל להגנת העובר שנקרא "סרקלג" תפירת צאוור הרחם עד לסמוך ללידה... ואכן ההריון עבר בשלום...בשבוע 37 הוזמנתי למחלקת נשים על מנת לפתוח את התפר....וילדתי את בכורי נמרוד..[כיום בן 30].
 
גם הפעם חזרתי מחדר ניתוח בשעות אחר הצהריים

והייתי אמורה להיות הצום כדי למנוע תסמינים שיכולים להופיע עקב חמרי ההרדמה...ושוב....נרדמתי ...נכון...רעבה....מה לעשות לי קשה מאוד להתמודד עם תחושת רעב ואני מייד דואגת [עד היום] לא להגיע לתחושה זו....
 
המשך....

בהריון השלישי ...שוב תפירה אני בשבוע 14 מוכנה לתהליך...לא פוחדת כי כבר יש לי נסיון א בל ....מוטרדת...ולמה אני מוטרדת ...הטריד אותי באיזו שעה אני אמורה לעבור את התהליך..ואיפוא אני עומדת ברשימה של חדר ניתוח נשים... משש בבוקר אני מפטרלת מול דלפק האחיות לדלות את האינפורמציה החשובה כל כך עבורי.....
 
המשך....האחיות כבר רצו להיפטר ממני הוציאו את

הרשימה....אני מביטה ברשימה...יששששש אני ראשונה....לא בגלל שאני כזאת גיבורה ולא פוחדת....הסיבה היא אחרת... אני מתעוררת ב12 בצהריים אחרי ההליך שעברתי לפני שאניפוקחת את עיני אפי מריח.....נכון..אוכל....זמן הגשת הצהריים..."למזלי, הייתה כח עזר שלא ידעה שאני אמורה להיות בצום מספר שעות והניחה לפני מגש עם רוחת צהרים להזכירכם אני בצום מיום לפני משעות הערב המוקדמות]
 
ואנו השמנות הרי דואגות שחלילה לא ייזרק אוכל

לשווא...או חלילה יתקרר....ואחותכם ככה עם האינפוזיה...חצי שכיבה עוטה על הארוחה [לא אכלתי מערב קודם] ומשאירה רק עצם של הפולקע....כמובן שאחרי חצי שעה הוצאתי הכל..[ולא אמשיך בתאור]
 
בערב...ביקור רופאים...הרופא פונה אלי

ושואל נו? איך את מרגישה....ואני עונה .."ככה..ככה" ואז הרופא אומר" את נראית נורא חיוורת ...טוב...את יכולה להתחיל לשתות וממחר כלכלה רכה" לכי ספרי לרופא שאת כבר בכלכלה לא רק רכה אלא גם קרמית מתוקה ועתירת קלוריות...כי בערב באו כל החמולה עם ממתקים..אז מה? אחותכם תוותר על קינוח???
 
סוף הסיפור נכתב בהמשכים

שיהיה קצת מתח...ס ת ם...כי מכאן מהעבודה יש אבטחת דואר ואחרי כך וכך דקות כתיבה המלל נמחק אם אני לו עושה SENT אז לפחות בשביל המאמץ שעשיתי ....תנו לי פרס....בקשה...
 
קרה לי אותו הדבר!

אבל דווקא מחוץ לבית. רק כשהגעתי הביתה גיליתי את הכתם הזוועתי על החצאית שלי (שכמובן לא ירד).
 
אהמ...

אני חושבת שהדבר הכי מביך שקרה לי היה, שבתור ילדה קטנה (5 בערך) ילדים היו בטוחים שאמא שלי בהריון (כי היא הייתה... מלאה) ובגלל שהתביישתי אמרתי שזה נכון. מה שהחזיק מעמד תקופה מסויימת, אבל אפילו ילדים קטנים מבינים שהריון לא נמשך שנים...
 
הזכרת לי שחברותי לעבודה

היו אומרות לי שאני בהריון כרוני....באוטובוס תמיד היו קמים כי חשבו שאני בהריון.....טוב עכשיו קמים לא בגללזה כי אני אולי כבר קשישה...
 

רננה69

New member
אז ככה...

האמת שלא כ"כ הייתי בדיאטה, אבל השתמשתי בזה כתירוץ
הלכתי למסעדה די יקרה, המנות היו ממש יקרות- 70 ש"ח! אז הזמנתי סלט (40 ש"ח) וביקשתי כוס מים (קמצנית
) ואמרתי למלצרית שאני בדיאטה... בסוף הערב חברתי ואני ממש חשקנו במוס, אז היא הזמינה מוס שוקולד ואני וניל. אז המלצרית קרצה לי ואמרה: דיאטה הא....? |פאדיחות|
 
מקרה שקרה לי

ובכן, לפני חצי שנה ככה החלטתי שאני פוצחת בדיאטה חריפה כדי להתחתך לקראת החתונה של אחותי. התרברבתי והשווצתי בפני כולם, כולל בעלי היקר שזהו - אני מתמידה בזה ויהי מה. ובכל פעם שהייתי נשברת הייתי הולכת לבעלי ובוכה לו שנמאס לי מחסה וקולורבי (חחח) ובא לי איזה המבורגר עסיסי במקדונלדס. הוא כמובן היה מזכיר לי כמה אני חזקה ושאני יכולה ואני הייתי אומרת שאין לי שום כוונה בעולם להשבר. אממה, לילה אחד קמתי עם תחושת רעב בלתי נסבלת וירדתי למקרר. הסתכלתי עליו, הוא הסתכל עליי וההחלטה נפלה - פתחתי את המקרר ופשוט התחלתי לבלוס כאילו אין מחר מכל הבא ליד. הייתי ממש כמו בסרטים האמריקאיים האלה, עם ערימות האוכל על השולחן והפנים המלוכלכים ברוטב. ובעודי זוללת להנאתי, שמחה ומאושרת ובטוחה כי רק אני והמקרר נדע את הסוד, פתאום אני מסתובבת וקולטת את בעלי עומד ומסתכל עליי עם ידיים שלובות ומבט זועף. בואו נגיד שבשבועות שאחרי זה לא כל כך התהדרתי בפניו על זה שאני חזקה וכל יכולה...
 
למעלה