פיזיקאי השבוע- מי אם לא אלברט איינשטיין!

פיזיקאי השבוע- מי אם לא אלברט איינשטיין!

שקלתי מי יהיה הפיזיקאי הראשון שנסקור כאן בפורום.. האם יהיה זה ניוטון? גליליאו גליליי? אך החלטתי לפתוח דווקא במבשר הפיזיקה המודרנית , אלברט איינשטיין! (ואל תתקטננו איתי על פלאנק, פלאנק בהצעותיו שילב פיזיקה קלאסית עם קוואנטית, ואיינשטיין היה הראשון להציע מודל קוואנטי שלם).. כתבו דברים מעניינים עליו! על גילוייו, אישיותו, חייו, כיצד השפיע על העולם- בכלל,ובפיזיקה בפרט, וכו'... ועל-מנת למנוע ממישהו להעתיק לי לפה מויקי, אעשה זאת בעצמי
אכתוב גם אני בשרשור בהמשך. תתפרעו, ושתפו אותנו בידע המגניב הזה!
 
E=mc² (מתוך ויקיפדיה)

אלברט איינשטיין ,(1879-1955) פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה סטטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל לפיזיקה ב-1921) ועוד. מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש, שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית. ביוגרפיה נעוריו ותחילת דרכו איינשטיין נולד בעיר אולם שבבאדן-וירטמברג, גרמניה ב-14 במרץ 1879. אביו, הרמן, היה בעל מפעל אלקטרוכימי קטן שכשל בעסקיו. בילדותו למד לדבר בגיל מאוחר והוריו חששו כי בנם לקוי דיבור. בהשפעת אמו (פאולינה, ששם משפחתה לפני הנישואים היה קוך) החל גם ללמוד נגינה בכינור. בגיל חמש חלה וכדי לשמח את לבו, התקין עבורו אביו מצפן פשוט. כבר אז, כך סיפר כעבור שנים, החל לחקור את צפונות חוקי הטבע. בשנת 1889 עברה משפחתו להתגורר במינכן אשר בבוואריה בשל עסקיו של האב. בגימנסיה הצטיין בלימודי המתמטיקה והפיזיקה אך לא התעלה בלימודיו האחרים משום שכפו עליו לדקדק במקצועות בשיטות שלא היו לרוחו, ובפרט בלטינית. מורהו ללטינית התנבא ש"צמח זה לעולם לא יעשה קמח". לימים יספר איינשטיין, שהיה זה נס של ממש שמשטר החינוך הקפדני לא הצליח לעקור את סקרנותו. אולם, אין נכונה המעשייה בדבר היותו תלמיד בינוני ומפר משמעת. בשנת 1894 עקרה המשפחה למילאנו. לאחר שהות קצרה באיטליה, עבר לשווייץ כדי ללמוד בבית הספר הקאנטונאלי שבאראו, וסיים את לימודיו במכון הטכנולוגי של ציריך (1896 - 1900). אחד ממרציו אשר סלד מאדישותו המופגנת של איינשטיין, כינהו "כלב עצלן" (לימים חזר בו והיה מתומכי רעיון תורת היחסות בראשיתה). למחייתו התפרנס איינשטיין ממתן שיעורים במתמטיקה ובפיזיקה. לאחר קבלת אזרחות שווייצרית, עבד איינשטיין במשרד הפטנטים הממשלתי בברן משנת 1902 ועד 1908. פעילות מדעית בשנת 1905 (שנת הפלאות - Annus Mirabilis) פרסם ארבעה מאמרים בשנתון הפיזיקה (Annalen der Physik), שהיה כתב העת המדעי החשוב של אותה תקופה, ואלה הסמיכוהו לתואר דוקטור מטעם הסנאט של אוניברסיטת ציריך: "על התנועה הנדרשת מהתורה הקינטית המולקולארית של החום ושל חלקיקים קטנים השוהים על פניו של נוזל במנוחה" - המאמר עסק בתנועה הבראונית בהסבירו את הדינמיקה של גזים ושל חלקיקי אבק הצפים בתוך נוזל באמצעות תחום חדש שפיתח ונקרא "מכניקה סטטיסטית". בכך חיזק את ממשות קיומם של האטומים. "על נקודת מבט היוריסטית בייצור והעברה של אור" - במאמר זה הראה איינשטיין על סמך שיקולים תרמודינמיים כי האור (כלומר: קרינה אלקטרומגנטית) מורכב מחלקיקים שהם "קוונטות" של אנרגיה (בניגוד לתאוריה הגלית ששלטה באותם ימים). כתוצאה מכך הסיק איינשטיין הסבר ותיאור כמותי לאפקט הפוטואלקטרי. על כך זכה איינשטיין בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1921. ההסבר שנתן היה היישום הראשון של מושג הקוונטים. "על האלקטרודינמיקה של גופים נעים" - במאמר זה הציג איינשטיין את תורת היחסות הפרטית. עד אז הייתה מקובלת בפיזיקה התאורטית רק תורת המכניקה של ניוטון, על פיה הזמן זורם באופן שווה בכל מקום ומקום ביקום. ברם, ניסויים שנערכו במאה ה-19 גילו כי התנהגות האור שונה מן התחזיות המקובלות, והתאוריה השלטת בפיזיקה החלה מתערערת. איינשטיין התמודד עם סוגיה זו באמצעות ניתוח מחדש של מושגי החלל והזמן, ויצר פריצת דרך מחשבתית בבטלו את הנחת היסוד לפיה המרחב והזמן הם מושגים מוחלטים. לפי איינשטיין, מסה גדלה ככל שהיא נעה מהר יותר, מוט העשוי מחומר מסוים יכול להיות בעל אורך שונה, בכל פעם שימדד על ידי אנשים שונים הנעים במהירות שונה זה ביחס לזה. וכמו כן, אסטרונאוטים הנעים במהירויות שונות, ימדדו בשעוניהם משכי זמן שונים של אותם אירועים, וזאת בניגוד לכל היגיון אנושי (פרדוקס התאומים). לפיכך, מושגי מרחב והזמן של איינשטיין הם יחסיים, בעוד שמהירות האור היא מוחלטת וקבועה עבור כל היצורים ביקום. "האם האינרציה של גוף תלויה בתכולת האנרגיה שלו?" - במאמר זה פרסם את הנוסחה המפורסמת שלו E=mc² (אנרגיה שווה למכפלת המסה במהירות האור בריבוע). בהביעו את הרעיון שחומר מסוגל להפוך לאנרגיה, היה איינשטיין לראשון שהפנה תשומת לבו של העולם המדעי לאנרגיה האטומית. הוא קבע למעשה שחוק שימור המסה וחוק שימור האנרגיה הם שתי פנים של אותו מטבע. בשנת 1909 נתמנה לפרופסור חבר לפיזיקה עיונית באוניברסיטה של ציריך (מעמד נמוך יותר מזה של 'פרופסור מן-המניין') ולא היו לו אלא שני תלמידים קבועים. בשנת 1911 נתמנה לפרופסור גם באוניברסיטה הגרמנית של פראג. בשנת 1912 שב לבית הספר הפוליטכני הגבוה של ציריך, הפעם כפרופסור מן המניין. בשנת 1914 מונה למנהל המכון לפיזיקה על שם הקיסר וילהלם באוניברסיטת הומבולדט ברלין. אז גם נבחר לחבר באקדמיה הפרוסית הממלכתית למדעים וניתנה לו קצבה מספקת לפרנסתו, כדי שיוכל להקדיש את כל זמנו ומרצו למחקר, מבלי שתוטל עליו חובת ההוראה.
 
המשך מויקיפדיה

פרסום תורת היחסות בשנת 1915 פרסם את תורת היחסות הכללית וכלל לא ניסה לאששה באמצעות ניסוי בטענה כי "היא כה יפה עד שחייבת להיות גם נכונה". כעבור ארבע שנים ניסתה משלחת של החברה המלכותית של לונדון, כשבראשה ארתור סטנלי אדינגטון, לאמת את ניבויו של איינשטיין בתורת היחסות הכללית, כי קרן אור החולפת ליד מאסה, תתעקם ותהא מוטה לעברו. המשלחת שהתה באי פרינסיפה שבמפרץ גינאה מול חופי אפריקה וצילמה ליקוי חמה שהתרחש ב-29 במאי 1919. על פי המיתוס המקובל בספרי הלימוד בפיזיקה, מתוצאות הצילומים נבע כי צדק איינשטיין בניבויו ובזאת תורת היחסות הכללית אוששה לראשונה. אולם, למעשה מתוך שלוש מדידות שעשה אדינגטון רק אחת מדדה סטייה של קרני האור במידה שנחזתה על ידי תורת היחסות הכללית. מדידה שנייה הראתה סטייה קטנה יותר, והשלישית לא הראתה סטייה כלל. אדינגטון פסל את המדידה השלישית בטענה שהיא לא נעשתה כשורה. בנוסף, ציוד המדידה (טלסקופים) שבו השתמש אדינגטון היה מאוד רגיש לתנאי הסביבה ולטמפרטורה, וניתן להסביר את התוצאות שנממדו גם על ידי השפעת הטמפרטורה. איינשטיין תרם רבות לפיתוח מכניקת הקוונטים תוך שהוא ייעץ ועודד פיזיקאים כגון לואי דה ברויי, ארווין שרדינגר ובוזה לפרסם את מחקריהם בנושא. איינשטיין הוכיח את קוונטוט האור ואטום המימן עוד לפני בוהר, אשר עימו ניהל ויכוחים פילוסופיים פוריים על המשמעות והפירוש של מכניקת הקוונטים ועל פרשנות קופנהגן שהונהגה על ידי בוהר. בנוסף, איינשטיין פיתח את העקרונות התאורטיים של הלייזר. עם זאת, התקשה להשלים עם עקרונות מכניקת הקוונטים. על האקראיות שמונחת בבסיסה אמר כי "אלוהים אינו משחק בקוביה" ודחה בהתנגדות עזה כל מחשבה בדבר כך. ניסיונו החשוב ביותר לערער את יסודותיה של מכניקת הקוונטים ידוע בשם הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן. מספר ניסויים איששו בכל זאת את מכניקת הקוונטים גם במקרה שמציע הפרדוקס, כך שגם ניסיון זה לערער על התאוריה נכשל. להגנתו של איינשטיין יש לומר כי כל העת טען שכאשר כמה מחוקי הטבע אינם ברורים למדענים, מנסים אלה בשגגה לטעון כי גם חוקים הסתברותיים שולטים בטבע. לדעתו של איינשטיין לא כך הוא, אלא שיש צורך להמתין עד שיתבררו גילויים חדשים שאינם ידועים עדיין. לטענתו, קיים בטבע סדר פנימי שאינו נובע כלל וכלל מאקראיות (ראו גם: דטרמיניזם - כל אירוע, יהיה טיבו אשר יהיה, מבטא חוק כלשהו של הטבע). ניסוחה של תורת הקוונטים לא היה כשורה בעיניו. אחרית דבר שער מגזין TIME שפורסם ב 31 בדצמבר 1999, כרך 154 גיליון 27. המגזין TIME בחר באיינשטיין כאיש המאה.אלברט איינשטיין נפטר בפרינסטון ב-18 באפריל 1955, כתוצאה מדימום פנימי. האדם היחיד שהיה נוכח לצידו הייתה האחות הרחמניה אשר טיפלה בו באחרית ימיו, היא העידה כי הוא מלמל מספר מילים בגרמנית, אותן לא יכלה להבין, ואז נפטר. מאחר שלא רצה שאנשים יסגדו לעצמותיו, ביקש מפורשות בצוואתו שגופו ישרף ואפרו יפוזר. בניגוד לצוואתו, שימרו ד"ר הארווי וד"ר אברהמס את מוחו ועיניו של איינשטיין. כתביו המקוריים, כולל זה של תורת היחסות, הועברו לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים. מאז משמש המוסד כבעל זכויות היוצרים על עבודת המדען. איינשטיין היה אדם צנוע בהליכותיו והסתפק במועט. את פרסומו הרב ניצל רק כדי לקדם מטרות ציבוריות כמו שלום בין עמים ואחווה בין הבריות. הוא ניחן בחוש הומור דק והיה חביב על שומעיו. למרות מורכבותה של תורתו, ידע להבהירה בדוגמאות שוות נפש לכל אחד. התאוריות שהעלה ערערו לחלוטין את הפיזיקה המסורתית בכל הקשור למסות זעירות מאוד או לתנועה במהירות גבוהה מאד. הוא הביא למהפכה של ממש במחקר המדעי, ושינה מן היסוד את תפיסת העולם של האנושות כולה. עד יומו האחרון האמין בקיומה של תורה מקיפה אחת שתכיל בתוכה את כל חוקי היסוד השולטים בטבע, מן האלקטרון ועד כוכב הלכת - תאוריית הכל, אולם בסופו של דבר לא הצליח לגבש תאוריה זו. איינשטיין היה צמחוני מסיבות אידאולוגיות, וצוטט כמי שאמר שבני האדם לא נולדו להיות אוכלי בשר (במכתבו להאנס מוהשם ממרץ 1954), שכשאכל בעברו בשר זה תמיד היה עם רגשות אשם (ארכיון איינשטיין, 60-058) ושמעבר לתזונה צמחונית הוא הדבר הטוב ביותר שבני האדם יכולים לעשות על מנת לשרוד על כדור הארץ.
 

yoyo0w24

New member
שכחת לספר עליו דברים בתור בן אדם,

לדוגמא, מישהו פה ידע שהוא בגד באישתו עם בת דודתו (או קורבת משפחה אחרת, לא בדיוק זוכר)?
 
לא שכחתי..

כפי שציינתי בהתחלה, אני פותח, ומצפה ומקווה שכולכם תוסיפו, בכל המישורים.. :) את המידע שיש לי עליו (ולא לויקיפדיה) אוסיף אח"כ. מחכה להחכים מכם!
 

bat7dp

New member
מעט מהידע שלי על אלברט../images/Emo8.gif

אני רוצה להציג צד של אלברט איננשטיין שכלל (או כמעט כלל) לא קשור לצד הפיזקאי שבו. דרך אלברט איינשטיין אנחנו יכולים מעט להתוודע אל האוכלוסיה היהודית בימים שלפני פרוץ מלחמת העולם השניה בגרמניה. איזה סוג יהדות היא זו? מה היא שפתה? מה הם מנגיה? ואיזה קשר או זיקה יש להם ליהדות ולארץ ישראל? כפי שהנהג אלברט אינשטיין לנגן בכינור (ניתן למצוא זאת בתמונות שלו) כך גם החברה היהודית של גרמניה דאז הייתה חברה שחיפשה להתערות-אחת הדרכים הייתה ע"י הטמעות בתרבות. (ראה ערך-קונצרטים ועוד) אילו עוד דרכים היו להם להתערות בחברה? עבודה משותפת, לימודים בבי"ס כלליים (בניגוד לאחיהם הפולנים שהקימו בי"ס ליהודים בלבד) -ואלברט אינשטיין עצמו עסק כמובן כמרצה וכמחנך. שפתם-גרמנית. הם התנגדו מכל וכל לשפתץ היידיש שאימצו יהודי פולין וברית המועצות. הם ראו בה גרמנית מקוקלת, ולא רצו לשים עצמם מובדלים מן החברה ע"י שפה המיוחדת ליהודים בלבד. הם ראו עצמם כ"גרמנים בני דת משה". היהדות הייתה יהדות מתבוללת , עם קשר מועט יחסית לדת ולמסורת. אך היו מבניהם ציונים. אחד מהם כמובן-אלברט אינשטיין. כידוע הוא תרם הן מחכמתו והן מכספו לאוניברסיטה העברית בירושלים, ואף סייע רבות להקמתה. ובנוסף הוא נטע עץ ביערות הכרמל (חיפשתי תתמונה בנט ולא מצאתי-צר לי, צירפתי אחרת) עד כאן בפינה ההיסטורית שלנו להערב.
 

ranlevi2

New member
וגם איש מצחיק: פתגמים וסיפורים עליו.

- כשהוכחה תאוריית היחסות בניסוי תצפיתי, ניגשה אליו סטודנטית שלו ושאלה אותו- 'אלברט, אתה לא נרגש? מה היה קורה אם הניסוי לא היה מאשר את התאורייה שלך?' הוא ענה לה- 'אז הייתי מרחם על האל הטוב, מכיוון שהתאורייה נכונה.' -כשהפליג לארצות הברית ליוו אותו מספר מדענים נוספים. כשנחתו בחוף, שאלו העיתונאים את אחד המלווים אם שוחח עם אלברט במהלך ההפלגה. הוא אמר להם- 'אלברט ישב איתי שעות ארוכות והסביר לי על תורת היחסות. אני משוכנע לחלוטין שהוא מבין אותה היטב.' - על תאוריית הקוונטים אמר איינשטין שהוא אינו מאמין שאלוהים משחק בקוביות. על זה השיב לו מקס פלאנק- 'אלברט, תפסיק להגיד לאלוהים מה לעשות!'. ויש עוד, זה רק מה ששלפתי מהשרוול.
רן.
 

Rtitan

New member
העץ ניטע בכניסה לטכניון הישן בחיפה...

היכן שכיום שוכן המוזיאון הלאומי למדע - המדעטק, והוא קיים שם עד היום.
 

bat7dp

New member
עוד משפט שמצאתי של אלברט..

"רק שני דברים הם אין סופיים: היקום והטיפשות האנושית, ואני לא כ"כ בטוח מה קודם"....
 
הממפ :)

הגרסא שאני שמעתי של המשפט היא דווקא ש: "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום, והטמטום האנושי. ואני עוד לא בטוח לגבי הראשון.."
 

Serf SaN

New member
יש עוד משפט שלו

הוא גם אמר "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוקים להישאר אנונימי"
 

Rtitan

New member
המקלדת שלי מחברת בין "ג" ו-"ש"... או באנגלית:

בין D ו- A. רק שלא שמתי לב...
 
היה הרבה יותר מעניין

להעלות פה את ציטוטיו של איינשטיין. אפשר לראות שהבן אדם היה בעל חוש הומור.
האהוב עלי: "אם היחסות תוכח כנכונה הגרמנים יקראו לי גרמני, השוויצרים יקראו לי שוויצרי והצרפתים יקראו לי מדען גדול, אם היחסות תוכח כלא נכונה הצרפתים יקראו לי שוויצרי השוויצרים יקראו לי גרמני והגרמנים יקראו לי יהודי."
 
למעלה