משהו לשבס'
פרשת שופטים השופטים והשוטרים הפרטיים שלנו
עיקר פרשתינו עוסקת בבנייה נכונה של הנהגת החברה.
הפרשה מדברת על המינויים שצריך לעשות עבור כלל ישראל, להנהגת העם - מלך, שופט, דיין ונביא. למעשה כל עניני ההנהגה של העם מתחילים בפרשה הזאת. כאן באה התורה ללמד אותנו על בניית חברה של צדק. לא צדק ארצי המוכר לנו, אלא צדק אלוקי, צדק המחובר לחוקי הבריאה ומושתת עליהם.
הארי ז"ל אומר שהעולם הוא אדם גדול והאדם הוא עולם קטן. זה מכיל את זה וזה נמצא בתוך זה. כאשר אנו נגשים ללמוד את הפרשה ולהבין מה ה' רוצה מאתנו היום על פי פרשת שופטים, חייבים להבין שלא מדובר רק על החברה ככלל, אלא מדובר גם על ההנהגה הפנימית של כל אחד מאיתנו. כל אדם מכיל בתוכו חברה שלמה וחובתו ללמוד כיצד להנהיג אותה בצורה בריאה ונכונה, המשרתת את תכלית הבריאה. האדם עצמו הוא השופט, הוא השוטר, הוא המלך, הוא אפילו הנביא של עצמו. קיימים בו כל הכוחות הללו, ועליו להנהיג את כל ענייניו בהם על פי דרכה של תורה.
לכן הפסוק אומר "שופטים ושוטרים תתן לך".
מסבירים שהפרשה מורה לנו שצריך למנות שופטי צדק והמינוי צריך להיות כזה שיבהיר היטב שהם שופטי צדק. במציאות המוכרת לנו, מינויים הם בדרך כלל תוצאה של מהלכים אינטרסנטים. אנשים מגיעים למינויים מתוך רצון אישי לכבוד, מעמד וכסף. אנשים ממנים חברים שלהם לא על פי הכישורים ולא על פי המידות הטובות של אותו אדם.
אנחנו חיים בדור מאוד מיוחד הנקרא כידוע – 'עקבתא דמשיחא', הדור האחרון. בכתובים נאמר על הדור האחרון – 'פני הדור כפני הכלב' (מסכת סוטה). מה זה 'כפני הכלב'? יש משל של ה'מגיד מדובנה' על הכלב שבא בתלונה לאריה ואמר לו: תראה, שנינו חיות טמאות, אז למה אותך כל כך מחבבים? את הציור שלך תמיד שמים על ארון הקודש וזה כבוד גדול. לעומת זאת, מי שרוצה לבזות את האחר קורא לו 'כלב'. האריה השיב לו: כל הענין הוא מפני שאני לא עושה אפליה, אצלי אין משוא פנים. אם אני רואה בן אדם, ואני רעב, אני טורף אותו. אתה, על כולם נובח ומתנפל, אבל אם מישהו יזרוק לך איזה עצם, מיד תקשקש בזנב... זה פני הדור כפני הכלב. שופטים השופטים את כולם באותה אכזריות אבל קצת שוחד משנה אצלם את כל התמונה...
גם בהנהגה הפנימית שלנו אנו צריכים להיזהר מתופעת 'פני הכלב'. הכלב הוא הרצון לקבל, הנביחות 'הב, הב' - 'תביא לי, תביא לי', מטות את המשפט הפנימי לרעה, גורמות למשוא פנים, ל'שוחד פנימי' ומעוורות את עינינו עד לסילוף מוחלט של הצדק האמיתי שצריך לצאת לאור, ,"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם".
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך...ושפטו את העם משפט צדק". על "תתן לך" כותב ה'כלי יקר', רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ: 'קשוט עצמך תחילה', כלומר, קודם דאג שתהיה אתה מושלם, ורק אחר כך תוכל להתפנות להשפיע על אחרים שייטיבו דרכיהם. ברוח דומה פירש האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה: "שופטים ושוטרים תתן לך"- כשאדם שופט בקביעות את עצמו, רואה את הליקויים שבו וגם את המעלות של אחרים, הגיוני שאז יחול בו - "ושפטו את העם משפט צדק", אבל מי שרק רואה את חסרונות הזולת ולא רואה את הגיבנות שלו עצמו, אחד כזה טבעי שימנע משפט צדק.
אני מאחל לכולנו שנשים לב ונבדוק כל הזמן האם ה'שופטים והשוטרים' שלנו נקיים משוחד או מכל דבר מלוכלך אחר, ונדאג לשפוט את עצמנו משפט צדק לפני שאנו דנים אחרים במשפט ראווה.
פרשת שופטים השופטים והשוטרים הפרטיים שלנו
עיקר פרשתינו עוסקת בבנייה נכונה של הנהגת החברה.
הפרשה מדברת על המינויים שצריך לעשות עבור כלל ישראל, להנהגת העם - מלך, שופט, דיין ונביא. למעשה כל עניני ההנהגה של העם מתחילים בפרשה הזאת. כאן באה התורה ללמד אותנו על בניית חברה של צדק. לא צדק ארצי המוכר לנו, אלא צדק אלוקי, צדק המחובר לחוקי הבריאה ומושתת עליהם.
הארי ז"ל אומר שהעולם הוא אדם גדול והאדם הוא עולם קטן. זה מכיל את זה וזה נמצא בתוך זה. כאשר אנו נגשים ללמוד את הפרשה ולהבין מה ה' רוצה מאתנו היום על פי פרשת שופטים, חייבים להבין שלא מדובר רק על החברה ככלל, אלא מדובר גם על ההנהגה הפנימית של כל אחד מאיתנו. כל אדם מכיל בתוכו חברה שלמה וחובתו ללמוד כיצד להנהיג אותה בצורה בריאה ונכונה, המשרתת את תכלית הבריאה. האדם עצמו הוא השופט, הוא השוטר, הוא המלך, הוא אפילו הנביא של עצמו. קיימים בו כל הכוחות הללו, ועליו להנהיג את כל ענייניו בהם על פי דרכה של תורה.
לכן הפסוק אומר "שופטים ושוטרים תתן לך".
מסבירים שהפרשה מורה לנו שצריך למנות שופטי צדק והמינוי צריך להיות כזה שיבהיר היטב שהם שופטי צדק. במציאות המוכרת לנו, מינויים הם בדרך כלל תוצאה של מהלכים אינטרסנטים. אנשים מגיעים למינויים מתוך רצון אישי לכבוד, מעמד וכסף. אנשים ממנים חברים שלהם לא על פי הכישורים ולא על פי המידות הטובות של אותו אדם.
אנחנו חיים בדור מאוד מיוחד הנקרא כידוע – 'עקבתא דמשיחא', הדור האחרון. בכתובים נאמר על הדור האחרון – 'פני הדור כפני הכלב' (מסכת סוטה). מה זה 'כפני הכלב'? יש משל של ה'מגיד מדובנה' על הכלב שבא בתלונה לאריה ואמר לו: תראה, שנינו חיות טמאות, אז למה אותך כל כך מחבבים? את הציור שלך תמיד שמים על ארון הקודש וזה כבוד גדול. לעומת זאת, מי שרוצה לבזות את האחר קורא לו 'כלב'. האריה השיב לו: כל הענין הוא מפני שאני לא עושה אפליה, אצלי אין משוא פנים. אם אני רואה בן אדם, ואני רעב, אני טורף אותו. אתה, על כולם נובח ומתנפל, אבל אם מישהו יזרוק לך איזה עצם, מיד תקשקש בזנב... זה פני הדור כפני הכלב. שופטים השופטים את כולם באותה אכזריות אבל קצת שוחד משנה אצלם את כל התמונה...
גם בהנהגה הפנימית שלנו אנו צריכים להיזהר מתופעת 'פני הכלב'. הכלב הוא הרצון לקבל, הנביחות 'הב, הב' - 'תביא לי, תביא לי', מטות את המשפט הפנימי לרעה, גורמות למשוא פנים, ל'שוחד פנימי' ומעוורות את עינינו עד לסילוף מוחלט של הצדק האמיתי שצריך לצאת לאור, ,"כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם".
"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך...ושפטו את העם משפט צדק". על "תתן לך" כותב ה'כלי יקר', רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ: 'קשוט עצמך תחילה', כלומר, קודם דאג שתהיה אתה מושלם, ורק אחר כך תוכל להתפנות להשפיע על אחרים שייטיבו דרכיהם. ברוח דומה פירש האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה: "שופטים ושוטרים תתן לך"- כשאדם שופט בקביעות את עצמו, רואה את הליקויים שבו וגם את המעלות של אחרים, הגיוני שאז יחול בו - "ושפטו את העם משפט צדק", אבל מי שרק רואה את חסרונות הזולת ולא רואה את הגיבנות שלו עצמו, אחד כזה טבעי שימנע משפט צדק.
אני מאחל לכולנו שנשים לב ונבדוק כל הזמן האם ה'שופטים והשוטרים' שלנו נקיים משוחד או מכל דבר מלוכלך אחר, ונדאג לשפוט את עצמנו משפט צדק לפני שאנו דנים אחרים במשפט ראווה.
