חבר'ה שבת בפתח!!!

yoelnd

New member
משהו לשבס'

אכלת ושבעת וברכת
בפרשת ואתחנן קראנו את הפרשה הראשונה של קריאת שמע, ובפרשתנו אנו קוראים את הפרשה השניה. התורה נוקטת בשיטה ספרותית של חזרה על אותה תבנית בסיסית של פרשה אך עם שינויים משמעותיים המשנים לגמרי את המסר העיקרי של הפסקה. בדרך זו, של פרשה ראשונה המדגישה את עבודת ה' מאהבה ופרשה שניה המציגה את עבודתו מיראה, שתי דרכים בעלות תבנית משותפת, התורה מציגה את החשיבות של קיום שניהם בו-זמנית, כי אהבה ללא יראה איננה מחייבת ויראה ללא אהבה היא לא מושלמת.

השכר שהתורה מבטיחה לנו בפרשת "והיה אם שמוע" שבפרשתנו מתבטא בין השאר באוכל - "וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ" (י"א:ט"ו). מוטיב האוכל הוא מוטיב מרכזי בנאום משה שבפרשה, אך כמו פרשת ה'שמע', המשמשת פעם לאהבה ופעם ליראה, כך ריבוי התבואה בארץ ישראל יכול לקדם את האדם מבחינה רוחנית או להיות לו לסכנה. מצד אחד אומר משה רבינו "וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ-וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' א-לוקיך, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ". (ח:ט), אך מאידך "פֶּן-תֹּאכַל, וְשָׂבָעְתָּ.... וְשָׁכַחְתָּ אֶת- ה' א-לוקיך, הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". (שם י"ב).

השבוע המוני בית ישראל, התחילו את המחזור הי"ג של הדף היומי, ולמדו את המשנה הראשונה שבמסכת ברכות: "מאימתי קורין את שמע בערבין. משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן". (ברכות ב') המשנה קושרת את קבלת עול מלכות שמיים היום יומית שלנו, בעולם שלאחר החורבן, לסדרי העבודה של הכהנים בעולם של טהרה ומקדש.

הגמרא מביאה כמה ברייתות החולקות על המשנה – לכאורה הויכוח הוא על קביעת השעה המדויקת לקריאת שמע, אבל צורת הצגת הדעות מציפה מכנה משותף: "מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח" (שם ב), " מאימתי מתחילין לקרות ק"ש בערבית משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות דברי רבי מאיר" (שם) , " ר' אחא אומר משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב".

יש לשים לב לפרשנות של "ובשכבך" שאינה זמן השכיבה, אלא השעה שבה נכנסים הביתה בסוף היום לאכול. המשנה מציגה ארוחה חצי-טקסית של תרומה על ידי כהנים, אך הגמרא מביאה דוגמאות המצויות בספרות התנאים של ארוחות משמעותיות, אבל של האדם הפרטי.הדוגמאות הן של העני החוזר עייף מעבודה, אוסף מעט אוכל מבלי לדעת מה יהיה מחר, ואוכל מוקדם כי אין לו כסף לנר. המשפחה היהודית המסיבה לאכול בצוותא בליל שבת, כשהכל כבר מוכן מראש מיום ששי, וארוחת הערב של האדם הרגיל – שגם היא בעלת משמעות.

הרגעים האלו, של סוף היום והנאה מפירות העמל, הם רגעים של חשבון נפש. התורה מתריעה בפנינו שיש סכנה שמא נגיד "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה", במקום לברך על הארץ הטובה שקיבלנו מאת ה'. עקב סכנה זו חכמינו מכוונים את קריאת שמע של ערבית – המדברת על העניין הזה עצמו, בדיוק לשעה זו.

הלומד את הגמרא, מתאכזב קצת מהירידה מהאתוס הגבוה של תאור הכהנים האוכלים בטהרה במקדש, אך הורדת התורה לשולחן האוכל של העניים ושל עמך בית ישראל שומרת על התודעה הרוחנית שלנו ועונה בדיוק לסכנה עליה מדבר משה רבינו ע"ה בפרשה.
 

רוזהלי

New member
פרשת עקב

yoelnd
ו-
 

מיקי*

New member
קריאת השבוע - פרשת עקב


כחי ועוצם ידי

ישנו דיון ביהדות מהו נסיון יותר גדול לאדם, האם שפע שלא חסר לאדם כלום, או שמא מחסור שחסר לאדם? וכתשובה ניתן לאמר שהשפע הינו נסיון גדול יותר לאדם. שהרי לעני שאין לו לעצמו כלום, קל לבטוח בהקב"ה שהרי במי זולתו יוכל לבטוח, אך לאיש עשיר, שלא חסר לו כלום, קשה לבטוח בד' שהרי נכסיו קוראים לו לבטוח בהם. (אנו באמת יכולים לראות שרוב חכמי הדורות לא חיו בשפע, כי עם בעוני, אולי כדי לא להכניס עצמם לנסיונות).

בפרשתנו מופיעים שני פסוקים שאנו נוטים לזכור רק את הראשון שבהם: "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" "וזכרת את ד' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות ..." אנו מרבים לשמוע הן בתקשורת והן בנבחרי העם, אמרות המדברות על חסננו הלאומי ולמשמע דברים אלו ישנם כאלה שמתקוממים על הגאוה שאינה במקומה, כי הרי לולא הקב"ה לא היינו מצליחים כלום.

ובאמת מצב זה שבו יכול האדם לאמר "כחי ועוצם ידי" הוא רק בארץ ישראל, כפי שאנו רואים מהפסוקים הקודמים שבהם מתוארת כניסת ישראל לארצם ואח"כ מגיע השלב שבו יכולים אנשים להתגאות בכוחם, שהרי רק בארץ ישראל נמצאים ישראל ברשות עצמם

באמת עם ישראל מתחילת שיעבוד מצרים ועד לכניסה לארץ, לא היו ישראל ברשות עצמם: במצרים היו תחת שעבודו של פרעה ובהליכה במדבר, היו תלויים בהשגחה העליונה מבחינת הנהגה ניסית שהיתה במדבר. ואכן במצבים שכאלה, אין חשש לגאות הלב ולשכחת הבורא יתברך. רק בכניסתם של ישראל לארצם, במעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית שבה חייב האדם לעמול לפרנסתו ולקיים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", ישנה סכנה שיתלה האדם את הצלחתו בהשתדלותו האישית ובכחו הרב ולא לחסדי השם.
אולם עלינו להבחין בין שני דברים שהאדם יכול לאמר, בעבדו את האדמה ובראותו את מעשה ידיו. האדם יכול להתבונן בהצלחת מעשה ידיו ולשכוח את ד' ולאמר שבאמת רק בזכות עבודתו הרבה, ההשקעה, הטיפול וההשתדלות שבה עבד את אדמתו, או כל הצלחה אחרת של האדם, ולד' יתברך אין חלק בכך. ועל זה הזהירה התורה באמרה: "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אולם ישנו פן אחר שהאדם בראותו את הצלחתו יכול לאמר, וזהו באמת המשכו של הפסוק. האדם יכול לראות את הצלחתו הרבה, ובאמת השקיע האדם עבודה רבה, על מנת לראות פירות ממעשיו ובאמת כחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה והאדם מודע לכך. והאברבנאל והר"ן כתבו שזו מצוות עשה מן התורה לומר כוחי ועוצם ידי. אך האדם גם זוכר שלא רק כוחו ועוצם ידו גרמו להצלחתו כי עם גם עזרתו של הקב"ה תרמה להצלחת מעשה ידיו.

ובאמת יכולים אנו לאמר, שלא אומר הפסוק שכוחו של הקב"ה עשה את החיל הזה, כי אם כוחו של האדם באמת אך עליו לזכור, שמי שנתן לו את הכוח לפעול ולהצליח זהו הקב"ה כפי שאומר הפסוק: "הוא הנותן לך כח לעשות חיל".

ובכך שהאדם במו ידיו מפרנס את עצמו, ושומר על עצמאותו תוך חיזוק הצבא, אין בכך כפירה בד' ח"ו, אלא להיפך בכך מראה האדם שמאמין בזה שהקב"ה פועל בעולמו בדרך הטבע שפועלת בכניסת ישראל לארצו ולא בהנהגה ניסית הפועלת כשאין נמצא עם ישראל בארצו.

כפי שהכין עצמו יעקב לתפלה, לדורון ולמלחמה, וההצלחה מובטחת רק למי שמסוגל לשלושתם, והכל לפי המצב ולפי המעשה.

שבת שלום
 
חבר'ה שבת בפתח!!!

טוב אז כרגיל השרשור הקבוע שלנו ולמנומשת שהצטרפה אלינו השבוע אני אסביר שזה שרשור שנפתח כל שבוע לקראת שבת ויש בו תפריט לשבת, דברי תורה של יואל ומיקי שאני דואגת לשרשר לכאן, שיר לשבת לאו דווקא חסידי (השבוע הוא כן) ואיחולים לשבת שלום.
 
מה מבשלים לכבוד שבת


כל התפריטים וכל המתכונים למאכלים הטעימים שלכם הכל הכל לכאן.
אני מתחילה וכולם מוזמנים להצטרף.
אז מה יהיה ב
ים שלנו השבת:
לערב:
סלט תורכי.
קישואים עם גמבה ושמיר.
חסה עם גזר.
עוף עם אפונה, כוסברה, פטרוזיליה ותפו"א.
ענבים.
אפרסקים.
שזיפים.
קסטות ביתיות-עוגת ביסקוויטים בגירסה פרווה.
לצהריים:
סלטים מהערב.
מוסקה לבקשת החצי.
אורז עם אפונה ושמיר.
קינוחים מהערב.
סעודה שלישית:
החצי יאכל בבית הכנסת ואני או אשן מנוחה מכל השבוע, או אוכל אצל חברה.
 

דירה21

New member
קסטות ביתיות או עוגת ביסקויטים?

כי אם זה יותר כמו גלידה קסטה- אשמח לדעת איך את מכינה
 
"מזמור שיר ליום השבת"

אצל כל משפחה יש הרבה עיסוקים לכבוד שבת, אצל כל משפחה שומעים כמעט את המשפט "עכשיו זוז מהמטבח" שנאמר בדרך כלל לילדים. בקיצור הכנות לשבת זה הרבה עיסוקים והרבה בלאגן. אברהם פריד שר מאד יפה על ההכנות לשבת והשבוע בחרתי את השיר הזה גם כי הרבה זמן לא היה לנו שיר חסידי וגם כי המילים מאד נכונות.
אז שיהיו לכם הכנות נעימות לכבוד השבת ותיהנו מהשיר היפה הזה יחד
 
איחולים לשבת שלום זה כאן

כל מי שרוצה לאחל שבת שלום לחברי הפורום מוזמן לכאן.
אני מאחלת לכולכם שבת שלום, שבת של מנוחה ושל שמחה
.
 
למעלה