"עוד מעט ירד אלינו יום שבת הטוב"-שרשור לשבת

yoelnd

New member
משהו לשבס'

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא-הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה... (במדבר כ' יב').

אינספור דעות ופרשנויות ניתנו על פרשת מי מריבה, החל בשאלה מה היתה מהותו של החטא, ועד הדיון על חומרתו של העונש. רבי שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) אמר: "משה רבינו חָטָא חֵטְא אחד והמפרשים העמיסו עליו שלושה עשר חטאים ויותר, כי כל אחד מהם בדה מלבו עוון חדש... אשר על כן נמנעתי מהעמק החקירה בדבר זה מיראה שמא יצא לי פירוש חדש ונמצאתי גם אני מוסיף עוון חדש על משה רבינו." ומכיוון שאין ברצוננו להוסיף על משה רבנו עוד חטא, נתייחס יותר לשותף הפעיל/סביל בפרשה – הלוא הוא אהרון. וכך מופיע בפסוקים:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה... קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל... אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם ... וַיַּקְהִלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן... וַיֹּאמֶר לָהֶם... נוֹצִיא לָכֶם מָיִם. וַיָּרֶם מֹשֶׁה... וַיַּךְ..."

מן הפסוקים עולה כי תחילה ציווה הקב"ה את משה ורק בהמשך דבריו מצורף גם אהרון להוראות. בביצוע הציווי מופיעים תחילה שניהם (בפעולות הקשורות להקהלה ולדיבור) ואז משה לבדו מבצע את הפעולה בדרך המוכרת לו מהעבר (שמות יז' ו' - "...והכית בצור ויצאו ממנו מים") ולא כפי שצווה.

הזוגיות של משה ואהרון מתחילה כבר בספר שמות עת משה מנסה לוותר על "הצעת העבודה" להנהיג את העם בטענה "לא איש דברים אנכי... כי כבד פה וכבד לשון אנכי". הקב"ה מציע לו "הטבת תנאים בעבודה" ומצרף לו שותף שמקבל אחריות על נושא הדיבור. כפי שניתן לראות בשמות ז', ב': "אתה תדבר את כל אשר אצווך ואהרון אחיך ידבר אל פרעה..." בהנהגה זוגית יש אחריות ומחוייבות משותפת של שני השותפים לחזק ולהשלים יכולות וחסרונות של כל אחד מבני הזוג.

בפרשת מי מריבה משה קיבל את הציווי הנוגע לדיבור. מתוך הכרת חולשותיו ויתרון שותפו בנושא זה, מתבקש היה שיתוף פעולה בהוצאה לפועל של הציווי הנוגע לדיבור. מחד, משה לא ביקש את עזרתו של אהרון בעניין ומאידך, אהרון לא לקח את האחריות על הדיבור על אף שנאמר במפורש "ודברתם" – לשון רבים, כלומר הציווי היה גם לאהרון והתייחס לשיתוף פעולה המתבקש.

כאן לפי הבנתנו היה חטאו של אהרון. בעבודת צוות, ובעיקר בצוות מנהיג שמוביל תהליכים ו/או אנשים, יש לקחת אחריות אחד על השני. הקב"ה מעניש גם את אהרון בניגוד למסר "להצלחה אבות רבים, הכשלון יתום" – העונש מלמד אותנו כי בהנהגה אמיתית גם לכישלון אבות רבים – כיוון שהאחד מושפע ומשפיע על האחר. "יען לא האמנתם בי להקדישני..." – במשמעות של לא האמנתם בזוגיות שיצרתי עבורכם כדי שתוכלו לעמוד כצוות מול הקהל ולקדש את שמי בעולם.

עוד קודם לכן בפרשת בהעלותך מבקש משה לא לעמוד לבדו מול המשימה: "לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני" (במדבר יא', יד'). הקב"ה נענה לבקשתו ומאפשר לו לבנות לו צוות היגוי המונה 70 זקנים שמצטרפים אליו ואל שותפו הבכיר אהרון. מכאן אנו למדים על חשיבותו של צוות הנהגה במימוש כלל היכולות הקיימות על מנת להנהיג בצורה מיטבית.

צוות ההנהגה הקדום ביותר הוא הצוות ההורי המנהיג את הבית והמשפחה – מוביל תהליכים, שינויים, מעצב אישיות, מקבל החלטות ועוד. במהלך כל השנה אנו מקיפים עצמנו בצוות שתומך בנו ומסייע לנו בהנהגת ילדינו "כי לא נוכל לבדנו לשאת את כל הילדים האלו..." אולם האחריות היא בראש ובראשונה עלינו ההורים.

עם בוא החופש הגדול המנהיגות ההורית מקבלת משנה תוקף וכדי שלא נגיע לידי "חטא" עלינו להיות קשובים לעצמנו ולשותפינו לדרך ההנהגה, על מנת שנוכל לממש את היכולות הקיימות בנו כהורים ומחנכים ולחזק אלה את אלה. רק כך נוכל לעמוד במשימה החשובה – הנהגה משמעותית לילדינו!

קיץ נעים וחופשה משמעותית לילדים!
 

מיקי*

New member
קריאת השבוע - פרשת חקת


פרשת חקת / כל עוד בלבב פנימה

המתבונן בפרשתנו מתקשה לראות את הקשר החורז בין חלקיה השונים של פרשתנו. לעומת זאת הקשר של הפרשה להפטרה נראה ברור. סופה של פרשתנו עוסק במסעות כיבושם של ישראל בערבות מואב וכן ההפטרה חוזרת כמעט מילולית על כך. ואולם ניסינו תמיד למצא קשר הדוק יותר בין הפרשות להפטרות מאשר רק חזרה על המסופר, או מילים ופסוקים דומים.

ההפטרה כולה, עוסקת ביפתח הגלעדי, שהינו אחד מהשופטים המיוחדים ביותר של תקופת השופטים; הרקע ממנו הוא בא איננו מקור אידיאלי והוא מוגדר כבן אישה זונה, אשר גולה ממקומו ומלקט סביבו אנשים ריקים. ואולם בשל צורך אסטרטגי של בני גלעד להילחם בבני עמון הלוחצים את ישראל, מבקשים ממנו לשוב ולעמוד בראש העם להילחם בבני עמון. ודוקא מיפתח המרוחק מכל מסגרת של תורה ומרוחק מיתר העם, אנו למדים שיעור חשוב באמונה. כל המשא ומתן שהוא מנהל עם מלך בני עמון, שמתחיל בסגנון שכונתי של "מה לי ולך" נמשך באיזכור של מסע הנצחון של עם ישראל במדבר, שבא כהתגוננות ולא ככיבוש. כל זאת באומרו שד' הוא שנתן תשועה לישראל והוא זה שהנחיל את הארץ לישראל. וכפי שאומר יפתח "את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש ד' אלקינו מפנינו אותו נירש".

עלינו לשים לב שמבלי להדגיש זאת, התורה דילגה בין פסוק לפסוק על ל"ח שנות הליכה במדבר שאין מהן ועליהן ולו מילה אחת בתורה. והיא חוזרת לדבר וזאת אומרת שדבר ד' חוזר להתגלות בעולם - רק עם ההתקרבות לגבולות ארץ ישראל ותחילת התהליכים להכנס בה ולכבשה. וכאן מופיעה שוב החשיבות של דמותו של יפתח: לא על גבולות מוכרים ובטוחים הוא מבסס את דיונו הפוליטי עם מלך בני עמון, אלא על איזכור היסתורי והצהרה ברורה על הזכויות ההיסתוריות של ישראל - וכאשר הבחינה הזאת של הזדהות העם עם עברו ויעודו נחלש ברמה המנהיגותית, אזי לאחר תלאות העולות ביוקר, חוזרת היא לפעום בלב העם כולו.

כאשר אנו מתבוננים בסופה של הפרשה, המגיעה לאחר פרשת פרה אדומה ומות מרים ואהרן ופרשת מי מריבה והנחשים; העם נמצאים בשפל המדריגה ובמורל ירוד ואם נתבונן בפסוקים ישנו משבר מנהיגות ומשה אינו מופיע בפסוקים עד כמעט סופה של הפרשה.

ובהעדר מנהיגות מתרומם ישראל מעצמו מכח האמונה שבו ודוקא ע"י שני מצורעים מתרומם לשיר שוב כפי שהתחילו לפני ארבעים שנה.

וכך גם הפרשה וגם ההפטרה עוסקים במנהיגות המתרוממת מתוך משבר ומתוך חוסר מנהיגות; וכפי שהפרשה מסתיימת בכך לפני הנפילה, כך ההפטרה מסתיימת בכך לפני הנפילה, כי כאשר ישנה התרוממות כזאת בלא יכולת לתעל אותה לאפיקים הנכונים אזי לאחר מכן ישנה נפילה שהינה כואבת עוד יותר, משום הצלחת ההתרוממות.

על כן כל פרשת המשברים ותקומת ישראל בעת משבר האמונה, בא לאחר פרשת פרה אדומה העוסקת כל כולה בהטהרות מטומאת המיתה כדי להיות מסוגל לחזור לחיוניות החיים הבריאים כבריאה חדשה היודעת לעמוד בעמידה איתנה וללחום את מלחמות ד' בקומה שלמה וזקופה הזקוקה כ"כ שתתועל ותמשך להתרוממות ותרום קרן משיחו ותכונן מלכותו, בב"א.

שבת שלום!
 
"עוד מעט ירד אלינו יום שבת הטוב"-שרשור לשבת

כל דברי התורה, הבישולים, השירים והאיחולים לשבת שלום הכל הכל לכאן, והשבוע במקום שיר שאלת סקר וזה יהיה בהמשך.
 
"בשר ודגים וכל מטעמים"-כאן מבשלים לשבת

אז מה הפעם ב
ים שלכם?
אצלינו מתוכנן:
לערב:
סלט גזר עם שמיר ואגוזי מלך.
סלט תירס.
חצילים בתחמיץ.
חזה עוף עם רוטב פטריות.
אורז לבן.
ביתית בטעם מוקה (יאממממייייי).
כי זה מה שקורה כשמוכרים בסופר חצאי אבטיחים ב1.99 לק"ג.
ענבים.
כדורי שוקולד על בסיס שמן בלי מרגרינה.
בצהריים:
סלטים מהערב.
עוף מתובל.
תפו"א shake&bake.
קינוחים מהערב.
שבת שלום
.
 
אתם יודעים מה? יהיה גם סקר וגם שיר

והפעם השיר קשור לפרשת השבוע.
בפרשה מסופר על בני ישראל שהתלוננו על המים וחלו במגיפה ובעקבות המגיפה משה מצטווה להכין נחש מנחושת שכל מי שמסתכל עליו מבריא, ורש"י מביא את דברי הגמרא במסכת ראש השנה "וכי נחש ממית? וכי נחש מחיה? אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים (ס"א ניזוקים)". הקטע הזה הולחן בשני לחנים ושניהם יפים ואני אנסה לחפש את הלחנים ולצרף קישור, ובינתיים עד שאמצא שאלת הסקר היא: איזו מזמירות השבת ו/או משירי השבת אתם הכי אוהבים
אני אוהבת את השיר "יום שבתון".
לצערי לא מצאתי את השיר, תצטרכו לשיר אותו לבד מצטערת.
 

רוזהלי

New member
זמירות השבת

אנחנו אוהבים את כל זמירות השבת של שלושת הסעודות
 
למעלה