לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
83378,337 עוקבים אודות עסקים

פורום נשואים נשואות דתיים

ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים הפורום הזה נועד להיות בית לכל הנשואים והנשואות מכל סקאלת המגזר הדתי, לזוגות דתיים מאורסים, ולכל מי שמתעניין בטהרת חיי המשפחה היהודית. בואו לשתף, להתייעץ, לפרוק,להמליץ, להתלבט, לספר, לעדכן, לקטר, ללמוד וללמד על מנת שלכולנו יהיה כאן נעים, אנא שימרו על אווירה מכבדת לכולנו ובשורות טובות!

אודות הפורום נשואים נשואות דתיים

ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים הפורום הזה נועד להיות בית לכל הנשואים והנשואות מכל סקאלת המגזר הדתי, לזוגות דתיים מאורסים, ולכל מי שמתעניין בטהרת חיי המשפחה היהודית. בואו לשתף, להתייעץ, לפרוק,להמליץ, להתלבט, לספר, לעדכן, לקטר, ללמוד וללמד על מנת שלכולנו יהיה כאן נעים, אנא שימרו על אווירה מכבדת לכולנו ובשורות טובות!
x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים !!
 

בס"ד

שלום לכולם,

הגעתם למקום הכי שווה בעולם הדתי, והחרדי.

לעולם הנישואין, 

עולם הנישואין הוא מרתק, יפה, מצחיק, עצוב, מיוחד, תשוקתי, וקשה.

בפורום הזה מדברים על הכול.

על מה שרע, על מה שטוב, על מה שקשה, על חינוך הילדים, טהרת המשפחה, רעיונות לפרשת השבוע כללי וחסידי.

בפורום יש קבוצות דיון על נושאין רבים שמעניינים לא רק את הציבור הדתי, אלא גם את הציבור החילוני.

מוזמנים תמיד לבקר בפורום החל משעה אחרי צאת השבת ועד שעה לפני כניסת השבת...

ביום, בלילה. מתי שנוח לכם.

כולכם מוזמנים לגלוש לכאן, להציע נושאים לדיון ולהביע דעתכם בכל נושא ועניין הקשור לחברה הדתית.

* יש לשמור על שפה יפה ולא פוגעת.

* בעלי השאלונים מחוייבים לבקש רשות ממנהל הפורום לפני כתיבת הודעה בכדי למנוע אי נעימות של מחיקת הודעה

* אין לפרסם על גבי הפורום

* יש להיצמד לתקנון האתר תפוז.

ברוכים הבאים וגלישה נעימה.

שוקו בת 

יחי המלך המשיח!!!

 

המשך >>

לצפיה ב-'כאן עושים קבלת שבת'
כאן עושים קבלת שבת
<< ההודעה הנוכחית
31/05/2012 | 18:18
8
32
כמו כל שבוע, כל מה שקשור לפרשת השבוע, לבישולי השבת וסתם אם מתחשק לכם לאחל שבת שלום אחד לשני הכל הכל לכאן.
שבת שלום.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'פרשת השבוע פרשת נשא'
פרשת השבוע פרשת נשא
31/05/2012 | 18:20
2
12
לצפיה ב-'קריאת השבוע - פרשת נשא'
קריאת השבוע - פרשת נשא
31/05/2012 | 06:58
7
פרשת נשא / לישועתך קיויתי ד'

למסתכל על הפטרת השבת ופרשת השבת במבט שטחי בלבד, נראה בפשטות כי הסיבה היחידה  לבחירת הפטרה זו דוקא היא משום שמדברת היא על שמשון שהיה נזיר מבטן וגם הפרשה מדברת על הנזיר, ענייניו וחובותיו. אולם כבר הראנו שהקשר המחבר פרשיות והפטרות אינו קשר רופף ומקרי בלבד, אלא שההפטרה באה תמיד להדגיש דבר שהפרשה באה ללמדנו ובכך להביא להשלמת העניין. אם כן מה הביא את מסדרי ההפטרות לבחור דוקא את פרשת שמשון להיות הפטרה לזו הפרשה.

הפטרת השבת עוסקת בהקדשתו של שמשון לנזיר מבטן. ועל אף שההמשך אינו חלק מן ההפטרה יודעים אנו כי סיפורו של שמשון נראה לכאורה למראית עין כמצבור של סיפורים וחידות של בחור פזיז ורחוק מכל דבר שבקדושה.

ואולם אם מעמיקים אנו יכולים אנו לראות כי שמשון מנסה לאורך כל הדרך להיות זה המצליח לאחד גבורה וקדושה. עוד מהקדשתו בבטן נאמר כי עתיד הוא להיות גיבור, כלומר שהפן של החומרנות והעולם הזה שבו יהיו חזקים. ושמשון עד לסופו מנסה להראות שלא חייבת להיות סתירה בין החומר והרוח; שיכול אדם להיות נזיר לד' ובו זמנית להיות גיבור חיל. וכפי שמרמז שמשון בעוקרו את דלתות העיר מעזה והבאתם עד לחברון, לרמוז שמה שלא יצליח הוא יהיה עתיד לגלות דוד המלך היוצא מחברון; שהרי דוד נאמר עליו "עדינו העצני" שכשהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו  כעץ וכשהיה עוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת. וכפי שרואים אנו שגם שמשון וגם דוד לפני ההתמודדות עם פלשתים מתמודדים עם אריה, המסמל את פלשתים.
וזהו מה שאומר שמשון מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק. מהאריה המסמל את עזותם של הפלשתים יצא דבש תפלתם של ישראל.

שכל מהותם של פלשתים להטיל מורך בלב העם כך שלא יהיו מסוגלים אפילו להגיע למצב של תפלה להקב"ה, שלא לדבר על להילחם בם. וזהו מה שמביא את שמשון להצליח להתגבר בסופו, מה שהצליח להביא עצמו לשוב ולהתפלל לד'.

ואולם למתבונן בפרשה קשה למצא את החוט החורז בה והמקשר אותה להפטרה.
אולם אם נעמיק, נגלה שכל כולה של הפרשה מדבר בדמות המנהיג האידיאלי שבישראל; וכיצד האומה מחוייבת לשמור על טהר חיי הפרט.

וזהו מה שמנסה שמשון לגלות לאורך כל דרכו שהמנהיג האמיתי בישראל הוא זה שמצליח לאחד רוח וחומר, גבורה וקדושה .

ובעצם לעמקם של דברים זהו מה שבא לגלות לנו חג השבועות, חג מתן תורה. שהרי אין אנו חוגגים את הזמן שבו נתנה התורה, שהרי זה אירע בי"ז בתמוז או ביום הכיפורים, לפי לוחות ראשונים ושניים, אלא חוגגים אנו את הזמן בו עלה משה אל  ההר לקבל את הלוחות, שבעצם גילה את יכולתו של עם ישראל לקבל את התורה; שיש כלי קיבול בארץ בשביל התורה הקדושה מפי הגבורה.

ולסופו של דבר כל מהותו של חג השבועות שלא מייצג שום מאורע שקרה שהמוכנות לקבל את התורה הינה בכל יום ויום, כפי שבא לידי ביטוי בברכת התורה שאנו מברכים בכל יום "אשר בחר בנו מכל העמים" - בעבר "ונתן לנו את תורתו" - בעבר "ברוך אתה ד' נותן התורה" - בהווה! שהרי בכל יום ויום צריכים אנו לקבל את התורה המחדשת ומתחדשת בכל יום ויום.

ומוכנות זו לקבל את התורה אינה מוגבלת לקדושים ומיוחדים המורמים מעם, אלא כל אחד ואחד מישראל יש לו חלק ונחלה בתורה. כל בן ישראל שבכל דור ודור משוייך לתורה והתורה שייכת לו.

וכפי שלימדנו שמשון וכפי שגילה זאת דוד משיח צדקנו לא רק שאין סתירה בין חומר לרוח ובין קדושה לגבורה, אלא - וזאת מנסה התורה ללמדנו בכל שעל ושעל - הם משלימים זה את זה ולא ניתן לזה בלא זה. ורק באיחודם השלם תוכל להתגלות הגאולה השלימה בביאת גואל צדק בן דוד בב"א

שבת שלום
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'משהו לשבס''
משהו לשבס'
30/05/2012 | 20:55
10
וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ
אנו קוראים בפרשת נשא על "חנוכת המזבח", י"ב יום החל מ"ביום כלות משה להקים את המשכן". מיד מתעוררת השאלה על היחס בין חנוכת מזבח זו לבין מעמד "היום השמיני", בו מתארת התורה (בפרשת שמיני) את יומו הראשון של המשכן.
כבר נחלקו הפרשנים בשאלת תאריכי האירועים: יש אומרים ששבעת ימי המילואים התחילו בכ"ג אדר, היום השמיני היה בר"ח ניסן, ואז החלו קרבנות הנשיאים עד י"ב בחודש; ויש אומרים כי ימי המילואים החלו בר"ח ניסן, והנשיאים הביאו קרבנותיהם מהיום השמיני עד י"ט בניסן (ראה למשל ראב"ע הארוך שמות מ', ב).
לא נדון כאן כלל בסדר האירועים ובתאריכיהם, אולם נבחין בין שני מעמדים שונים: האחד הוא היום השמיני, הבא לאחר שבעת ימי המילואים, ששיאו בירידת האש מהשמים. והשני הוא יום כלות משה להקים את המשכן, הנזכר מלבד בפרשתנו גם בסוף ספר שמות, ועליו נאמר (שמות מ', לג-לד): "... וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה. וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". אם אירעו מעמדות אלו בימים שונים – ודאי שיש להבין את משמעותו של כל אחד מהם. אך גם למפרשים ששניהם אירעו בא' בניסן, עדיין נשים לב שבחרה התורה לתארם בנפרד, בספרים שונים, ומכאן שגם עלינו להבינם בנפרד.
היום השמיני למילואים מציין את ירידת השכינה למשכן. לאחר הכנות מרובות שכללו את הקדשת הכהנים ומשיחת כלי המשכן, מקריבים אהרון ובניו את קורבנות היום בדקדוק, עד אשר "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים" (ויקרא ט', כג). הפועלים היחידים הם הכוהנים, ואילו כל העם נקהלו אל אוהל מועד. תפקיד העדה במעמד זה פסיבי למדי – להתברך: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם, וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם" (שם כג), ופעולה נוספת שעושה העם – שמח בהתגלות השכינה: "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם".
בפרשתנו, לעומת זאת, אנו קוראים על מעמד בעל אווירה שונה: הכהנים לא נזכרו כלל בחנוכת המזבח (למרות שמסתמא הם שהקריבו את הקורבנות). ירידת השכינה לא היתה באש, כביום השמיני, אלא בענן שמלא את המשכן (כפי שראינו למעלה). מטרת השראת השכינה אינה בקורבנות הקרבים המזבח, אלא בענן מעל ארון העדות, כדברי הפסוק המסיים את הפרשיה: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים, וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ח', פט). "גיבורי" המעמד הם שני עשר הנשיאים, נשיא לכל שבט. שבטי העם הם הם מרכז ותכלית המעמד.
אם כן, מעמד "היום השמיני" מבטא באש שירדה מהשמים אל המזבח את המשכן בו שורה השכינה. ההתקרבות לא-ל נעשית על ידי הקרבת הקורבנות, בה הכוהנים מבצעים את עבודת הקודש בפועל, בעוד העם מתברכים מנוכחות ה'. לעומת זאת, חנוכת המזבח שבפרשתנו מתארת משכן שמבטא את השכינה בעם כולו, על כן חנוכתו צריכה להיות על ידי נציגי שנים עשר שבטי ישראל, והקורבנות אינם עיקר, אלא הא-ל המדבר מעל הכפורת.
הדברים מבטאים שתי מטרות למשכן. הראשונה – מקום המציין את שכינת הא-ל באש ובקורבן, מקום אליו יכול האדם מישראל להביא קורבנו ולהתברך. והשניה – מקום דיבור ה', בו לכל ישראל חלק ונחלה בעבודת ה' בפועל.
אולם דומה שכל זה בהיות ההיכל על יסודותיו ומקדש הקודש על מכונותיו, אך היום, כשהתפילות כנגד הקורבנות וערֵבה תפילתנו כעולה וכקורבן, נראה ש"נצחה" זמנית תפיסתה של פרשתנו – אמנם יש שאמרו שיש מהתפילות בבית הכנסת העולות גם על "העם שבשדות", אולם התפישה הרווחת היא שבזמן החורבן אין לנו תחליף לעבודת ה' שנעשית על ידי הכוהנים בעבור העם, אלא אין הדבר תלוי אלא בנו.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'מבשלים לכבוד שבת'
מבשלים לכבוד שבת
31/05/2012 | 18:22
2
20
כל התפריטים, המתכונים והאוכל הטעים שאתם מכינים הכל הכל לשרשר לכאן.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'אז מה אצלינו מתבשל בים השבת?'
אז מה אצלינו מתבשל בים השבת?
01/06/2012 | 02:11
17
רציתי להכין בצק עגבניות לרולדת פטריות אבל, אחרי שני ניסיונות הרמתי ידיים, פעמיים הכנתי אותו ופעמיים הוא נקרע אז אני מוותרת על העניין הזה וזה מה שהולך להיות:
לערב:
קישואים וביצה.
סלט תפו"א.
חצילים אדומים.
חזה עוף ברוטב פטריות.
אורז לבן.
ליפתן מישמשים רגע לפני שהעונה שלהם מסתיימת.
בצהריים:
סלטים מהערב.
עוף עם תפו"א ואפונה.
קינוח מהערב.
שבת שלום (איך רואים שאני אוהבת את האייקון הזה).
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'אצלינו חלק מבושל'
אצלינו חלק מבושל
01/06/2012 | 06:26
20
סלטים-טחינה,חריין,כרוב בתחמיץ,חציל מטוגן,עגבניות,חציל מבושל

חלות מעשה ידי מקמח מלא ומקמח לבן

מעטפות גבינה,מאפינס אגוזים/שוקולד צ'יפס,עוגיות טחינה

דג סלמון בסגנון מרוקאי
מרק עוף
אטריות
אורז מלא
עוף בפירורים
קישואים מאודים

לבוקר
דג
ביצה
כבד עם בצל מטוגן
חמין פרווה
צלי כתף

לקינוח-גלילות ממולאות קצפת או גלידה
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'לתשומת ליבכם השרשור עלה לטאגליין'
לתשומת ליבכם השרשור עלה לטאגליין
01/06/2012 | 02:18
10
לצפיה ב-'שבת שלום ומבורך'
שבת שלום ומבורך
01/06/2012 | 17:11
4

הודעות אחרונות

07:24 | 14.11.14 מיקי*
08:28 | 07.11.14 מיקי*
09:01 | 31.10.14 מיקי*
09:29 | 24.10.14 מיקי*

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ