לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
83378,337 עוקבים אודות עסקים

פורום נשואים נשואות דתיים

ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים הפורום הזה נועד להיות בית לכל הנשואים והנשואות מכל סקאלת המגזר הדתי, לזוגות דתיים מאורסים, ולכל מי שמתעניין בטהרת חיי המשפחה היהודית. בואו לשתף, להתייעץ, לפרוק,להמליץ, להתלבט, לספר, לעדכן, לקטר, ללמוד וללמד על מנת שלכולנו יהיה כאן נעים, אנא שימרו על אווירה מכבדת לכולנו ובשורות טובות!

אודות הפורום נשואים נשואות דתיים

ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים הפורום הזה נועד להיות בית לכל הנשואים והנשואות מכל סקאלת המגזר הדתי, לזוגות דתיים מאורסים, ולכל מי שמתעניין בטהרת חיי המשפחה היהודית. בואו לשתף, להתייעץ, לפרוק,להמליץ, להתלבט, לספר, לעדכן, לקטר, ללמוד וללמד על מנת שלכולנו יהיה כאן נעים, אנא שימרו על אווירה מכבדת לכולנו ובשורות טובות!
x
הודעה מהנהלת הפורום
ברוכים הבאים לפורום נשואים נשואות דתיים !!
 

בס"ד

שלום לכולם,

הגעתם למקום הכי שווה בעולם הדתי, והחרדי.

לעולם הנישואין, 

עולם הנישואין הוא מרתק, יפה, מצחיק, עצוב, מיוחד, תשוקתי, וקשה.

בפורום הזה מדברים על הכול.

על מה שרע, על מה שטוב, על מה שקשה, על חינוך הילדים, טהרת המשפחה, רעיונות לפרשת השבוע כללי וחסידי.

בפורום יש קבוצות דיון על נושאין רבים שמעניינים לא רק את הציבור הדתי, אלא גם את הציבור החילוני.

מוזמנים תמיד לבקר בפורום החל משעה אחרי צאת השבת ועד שעה לפני כניסת השבת...

ביום, בלילה. מתי שנוח לכם.

כולכם מוזמנים לגלוש לכאן, להציע נושאים לדיון ולהביע דעתכם בכל נושא ועניין הקשור לחברה הדתית.

* יש לשמור על שפה יפה ולא פוגעת.

* בעלי השאלונים מחוייבים לבקש רשות ממנהל הפורום לפני כתיבת הודעה בכדי למנוע אי נעימות של מחיקת הודעה

* אין לפרסם על גבי הפורום

* יש להיצמד לתקנון האתר תפוז.

ברוכים הבאים וגלישה נעימה.

שוקו בת 

יחי המלך המשיח!!!

 

המשך >>

לצפיה ב-'פינת השבת והחג של הפורום'
פינת השבת והחג של הפורום
<< ההודעה הנוכחית
24/05/2012 | 13:35
16
28
כמו שהיה בשבוע שעבר: דברי תורה, בישולים והפעם גם כל מה שקשור לתיקון ליל שבועות הכל הכל לכאן.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'קריאת השבוע - פרשת במדבר'
קריאת השבוע - פרשת במדבר
24/05/2012 | 08:09
2
11
פרשת במדבר / רוב מניין ורוב בניין

פרשתנו פותחת את ספר במדבר ומהווה בעצם את ספר המסע, ספר הדרך של בני ישראל. לאחר ספרים שמות וויקרא שהיוו את ההקדמה לדרך בא חומש במדבר ועוסק במאבקיו ובנסיונותיו של העם והאדם בדרך. שהרי אין זו חכמה גדולה להיות צדיק במקדש, צדיק בחממה שבמקום מגן, אלא הנסיון האמיתי של האדם הוא אם לאחר שיצא לדרכו, ממשיך הוא באותה הדרך בה דבק בהיותו בסביבתו המגינה והמוגנת.
ספר במדבר עוסק ברובו בגילוי הסדר האלקי של כלל ישראל, כאשר באמצעו של הספר, הוא נוטש לזמן מה את כלל ישראל, על מנת לעסוק בכאלה שהם חריגים בכלל, אך אסור לנו לשכח שאף הם הינם חלק מן הכלל ואולי אפילו בבחינת מה, הם יוצאים מן הכלל במלא מובנה של המלה ומוטל עלינו המאמץ של חיבורם וקישורם אל הכלל תמיד.

וכאשר אנו באים ומדברים על כלל ישראל, חשוב לדעת ולשים לב שאין מדובר בכלל, בחינת אוסף של פרטים, על אף שגם זו רמה מסויימת של קיבוץ הכלל; אולם כאשר באים אנו ומדברים על כלל ישראל אנו מדברים על דרגתו הערכית-מוסרית של העם. כלל ישראל הוא ברמת "נצח ישראל שלא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם", אין משמעות לפרט זה או אחר ברמת הכלל, לא ח"ו בתורת ביטול הפרטים לגמרי, אלא בבחינת כך שיודעים אנו שפרט זה או אחר עלול לרדת מהעגלה לאורך הדרך, אך זה לא יעצור את העגלה מלנסוע.

וחשוב לדעת שמושג זה של כלל ישראל מחובר הוא מאד לארץ ישראל. כפי שמלמדנו הנשר הגדול שביטול הנוכחות אפילו של קומץ אנשים בארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת שהבטחנו שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, יהוה ביטולו של עם ישראל. ומשום כך אפילו יהיה רק מנין אנשים בארץ ישראל ומיליונים בחו"ל, המנין שבארץ יהוה את כלל ישראל.

וזהו מה שבאה ההפטרה ללמדנו לעמקם של דברים; הנביא הושע בא ואומר לנו "והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר", בניגוד לפרשה, בה מונים את העם בתורת חביבות זאת בדרך במדבר, בארץ ישראל אין חשיבות כלל למספר בני ישראל. ואולם מדגיש הנביא ש"מספר בני ישראל", כלומר בחינתם הפרטית "לא ימד ולא יספר", לא יהוה חשיבות בשביל להאמר "בני אל חי".

והמשכה של ההפטרה הינה תוכחה קשה על הדרך בארץ העמים המומשלת למדבר, לצורך חינוכו וזיכוכו של העם הצריך לעבור כור היתוך לפני שיוכל להכנס לברית האירוסין בה נמשל חיבורו אל הקב"ה, כקשר שלא מפסיק בהתקדמותו ובהתחדשותו עד לוארשתיך לי באמונה ואז וידעת את ד'.

וכן בפרשתנו חוזר כחרוז הביטוי "במספר שמות". לכתחילה אין ניגוד יותר קוטבי מאשר זה של המספר המראה על תחום הכמות והחומר הנמדד לשם המראה על תחום של האיכות והיחוד הבלתי ניתן להשואה למדידה ולכימות. והנה יש לציין שהעולם של הכמות והחומר, בחינת בריאת העולם וזה של הרוח והמוסר בחינת מתן תורה, מאל אחד נמשכים שניהם. וזהו גם הכניסה של עם ישאל לארץ ישראל, דרגה מעשית ליחוד שמו יתברך בעולם כיחוד חתן וכלה בחדר כלולתם. וארשתיך לי לעולם .

שבת שלום וחג שמח!
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'חג השבועות - זמן מתן תורתנו?'
חג השבועות - זמן מתן תורתנו?
24/05/2012 | 08:10
1
11
חג השבועות / זמן מתן תורתנו?

מעניין הדבר בפרשת המועדות שבעוד בכל חג מגדירה התורה את מהותו וזמנו, ישנו חג אחד יוצא מן הכלל: לא רק שאין מזכירים כלל את מהותו וזמנו, אלא גם אין מזכירים אותו בשמו כלל.

הכוונה כמובן לחג השבועות שתאריכו בכל התורה הינו "וספרתם לכם ממחרת השבת ... שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום", כלומר שבועות תלוי תמיד בספירתנו מפסח. אין לשבועות תאריך מוגדר, אלא יחול תמיד ביום החמישים לספירת העומר, מה שיפול תמיד בו' בסיון, אך אינו מפורש בתורה. ונשאלת השאלה מדוע חג השבועות אינו מוזכר בפירוש בפרשתנו ומדוע אין לו תאריך מוגדר בכל התורה כולה?

דבר נוסף שצריכים אנו לשים לב אליו הוא הפסוק החותם את העיסוק בחג השבועות, שנראה לכאורה תלוש לגמרי מהעיסוק בחג עצמו, שהרי עוסק הוא במתנות עניים, כלומר במצוות שהן בתפיסתנו "בין אדם לחבירו": "ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני ד' אלקיכם" וקשה מה עושה פסוק זה בסוף העיסוק בחג השבועות וכן במה בא לידי ביטוי ש"אני ד' אלקיכם" בעשיית דברים אלו?

וכדי ליישב קושיות אלו, עלינו להתעמק ולראות כמה תופעות שהנן יוצאות דופן לגבי הארוע שמציינים בשבועות, "זמן מתן תורתנו", דבר שאינו מוזכר כלל בתורה!

ראשית, המקום בו קבלנו את התורה, על אף שמוזכר בתורה פעמים רבות, נשכח לגמרי בהקשר לחג השבועות, זאת ועוד התורה בעצמה הוציאה ממנו את קדושת המקום שהיתה בו ושהיינו מצפים שתשאר לנצח "במשך היובל המה יעלו בהר", אין אזכורים של עליה לרגל או הפיכת המקום למקום קדוש; והרי לכאורה היה זה צריך להיות המקום המקודש ביותר או לפחות אחד מהמקומות המקודשים. (וכדרך אגב, אין ביהדות מושג של "מקומות קדושים" או "מקודשים" אלא כל ארץ ישראל היא ארץ הקודש (ולא הקדושה) וישנן מעלות בקדושה) אך לא רק שאין זה כך, אלא, אף אין אנו יודעים היכן הוא נמצא, בדיוק כמו מקום קבורתו של זה שהוריד לנו את התורה מהשמים ולימדנו שבעצמם "לא בשמים היא" ש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה"! והרי קשים הדברים היאך מקום מתן תורה ומקום קבורתו של מקבל התורה אינם ידועים ואינם נחשבים כמקום לעליה לרגל ול"פולחן". ואכן דוקא זו הסיבה שאין מקומם ידוע שלא נתפתה להפוך אותם למקומות פולחן שיכולים להתגלגל לעבודה זרה ח"ו, כפי שראינו שקרה בתרבויות אחרות.

אולם זה בעצמו בא ללמדנו שידיעת מקום הר סיני ומקום קבורתו של משה הוא בחינת צמצום, העלול להוות תחליף לתורה כולה. והרי התורה הינה מעל המקום ומעל הזמן! שאף בחלל חייבים אנו במצוות בכל עת ובכל שעה. ואמנם עיקר חיובה הוא בארץ ישראל) ולכן אין אזכור בתורה ליום שבו חוגגים את מתן תורה, אלא יש לספור "ממחרת השבת" - לא שבת בראשית אלא חג הפסח שהוא ראשית הווצרותנו לעם, שלא יצאנו ממצרים רק לשם היציאה אלא בשביל להגיע לארץ ישראל לקיים בה את התורה ולהפיק משם אורה לעולם. ולכן צריכים אנו להתייחס לדברי תורה כאילו הם חדשים בכל יום, "נותן התורה", בצורה אקטיבית בהווה.

ולכן המבחן הגדול של מקבל התורה הוא ביום המחרת של מתן תורה, כשחוזר לימי החול, לעבודתו בשדה. האם ימשיך ויהיה ירא אלקים ויישם התורה הלכה למעשה וישאיר לקט שכחה ופאה לאחיו שצלח פחות ממנו. שכשהגיע הרגע המיוחל שלמענו עבד ויזע זמן כה רב יזכור שבעצם "כל הארץ של הקב"ה היא" אין הוא בעל הבית על היבול אלא רק שליח המצווה להשאיר מתנות עניים.

כך גם תלמיד חכם מכונה "סיני", שהוא בחינת הר סיני מהלך ומבחנו אינו בחממת הישיבה, אלא דוקא ביציאתו מכתלי הישיבה לצבא או לאזרחות, האם ימשיך ויתמיד לעסוק בתורה, כלומר במימושה במציאות היומיומית ובלימודה תלמוד תורה לשמה לגילוי היותה תורת חיים שזו שמה של התורה. האם הוא באמת מקיים "לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך" ובמיוחד "באהבה" - אפילו אם, או דוקא מפני -שאין זה דבר שמגיעים אליו ללא מאמץ.

חג שמח!

נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'שבועות - נעשה ונשמע'
שבועות - נעשה ונשמע
24/05/2012 | 09:26
6
נעשה ונשמע

כותבת הגמרא בשבת פח ע"א: "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו? דכתיב 'ברכו ה' מלאכיו, גיבורי כוח עושי דברו, לשמוע בקול דברו' - ברישא עשי, והדר לשמע". כלומר ישראל בהקדמת "נעשה" ל"נשמע" נדמו למלאכים, שקודם עושים ורק אח"כ שומעים. מה פשר הדמיון שבין ישראל למלאכי השרת?

הראי"ה קוק מסביר שהקדמת "נעשה" ל"נשמע" - אין פירושה רק הקרבה עצמית וביטול כלפי הקב"ה. בני ישראל היו מסוגלים להקדים "נעשה" ל"נשמע" משום שהם הצליחו להתחבר לפנימיותם ולהגיע למדרגה כזו שהם לא נזקקו להדרכה חיצונית, והציוויים נבעו מתוכם. הרב קוק מדמה דרגה זו לדרגתה של הדבורה, הבונה את הכוורת. הדבורה מצליחה לבנות את תאי הכוורת בדיוק מדהים בלי לשמוע שיעורים בהנדסה ובלי להזדקק ל'מנהל עבודה', מכיוון שהאדם אינו זקוק לציוויים חיצוניים כדי לממש דבר הטמון ומוטבע בו.

וכך היה בזמן מתן תורה (מועדי הראי"ה עמ' תפו): "ואנחנו במעמד הר סיני, בעת אשר ראש הפסגה של אמיתת הווייתנו נתגלה על כללנו, בעת אשר אדון-כל נגלה עלינו בערפלי טוהר ללמד לעמנו תורה ומצוות, באנו לידי המעלה העליונה הזאת, ונהיינו ישראלים טהורים, כטבע איתן של נשמתנו בעצם טהרה. ובשביל כך הקדמנו נעשה להישמע". מכוח ההתגלות האלוקית מחד, ומכוח ההכנה וההיטהרות של ישראל מאידך, הצליחו ישראל בשעת מתן התורה להגיע לטהרה שלמה ולהשתחרר מהמניעים הזרים המסיטים את האדם מעצמו. ממילא, הם כבר לא נזקקו לציוויי התורה כדי לקיימה; הם היו טבועים בהם גם ללא ציווי, ולכן יכלו להקדים "נעשה" ל"נשמע".

זוהי כוונת הגמרא בהשוואה בין ישראל למלאכים. למלאכים אין יצר הרע (ולכן גם אין להם בחירה חופשית), והם מקיימים את מצוותיהם בלי צורך בציווי מפורש - מתוך הכרה עצמית בלבד. כאמור, אף ישראל הגיעו לדרגה זו בשעת מתן תורה, כשהקדימו "נעשה" ל"נשמע".

אמנם, ודאי שחוויה עליונה כזו, של טהרה שלמה - אי-אפשר להישאר בה לאורך זמן. לאחר שההתגלות הסתיימה, בני ישראל חזרו לשגרה, 'התנתקו' מעצמם, והתורה כבר לא נבעה מתוכיותם. לכן, צריך היה במתן התורה גם את המימד של "כפה עליהם הר כגיגית" - שפירושו החיוב לקיים את המצוות גם אם אין רוצים לעשות זאת, וגם אם חושבים שהן אינן מתאימות.

הראי"ה מסיים שבכל שנה בחג השבועות יש לעם ישראל את היכולת לחזור לנקודת מתן התורה, לזמן ההיטהרות והקדושה, ולהתחבר לעצמיותו. במובן זה, ההתחברות לתורה בחג השבועות פירושה הקדמת ה"נעשה" ל"נשמע"
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'משהו לשבס''
משהו לשבס'
23/05/2012 | 16:12
9
הזמנה לסדר

ספר במדבר פותח במפקד בני ישראל וסדר עמידת השבטים סביב המשכן ביציאתם למסע, וכן במפקד הלויים וסדר עמידתם ותפקידם בפירוק המשכן ובמשא המשכן. הדברים מסודרים להפליא. בהמשך הספר, בפרק ט', יש כמעין חיזוק המגמה בסדרת פסוקים החוזרים על תיאור נסיעת המחנה: התקדמות בעלות הענן ועצירה כאשר ישכון הענן. לתיאור מצטרפות החצוצרות ותקיעותיהן המיוחדות הבאות לאסוף את העדה ואת הנשיאים.
והנה על פי כל הסדר הזה יוצאים לדרך : "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת: וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן", אך אח"כ הכל נופל וסדרה של קטסטרופות פוקדות את בני ישראל: המתאוננים, דיבור מרים ואהרון במשה, חטא המרגלים, קורח וכל עדתו, וחטא משה. נראה כי ההכנות המדוקדקות לא הועילו. הכל התמוטט כמו בית קלפים!
מה משמעות הפסוקים הרבים המתארים את הסדר אם בסוף שורר כאוס?
אולי יטען הטוען, כי זה בא ללמדנו שיש בחיינו תוהו ובוהו, ושהסדר הוא קליפה שברירה. שמא עלינו להשתחרר מהסדר, להרפות את האחיזה החזקה בו ולחוש את הכאוס שבמציאות? אולי נכונה הגישה הנשמעת במרחב הרעיוני שסביבנו – אין צורך להיות דבקים כל כך במשמעת.
אבקש להציע הצעה אחרת למשמעות הדברים:
הרב מרדכי מרקוס מלכיאור ז"ל (1897-1969), רבה הראשי של דנמרק, היה איש אשכולות ותלמיד חכם מובהק. הוא שילב באופן ייחודי חשיבה הצומחת מתוך התרבות הדנית, יחד עם עומק ורוחב הנובעים ממקורות תורתנו הקדושה.
בפרק אחד בתוך ספרו על עקרונות האמונה היהודית תומך הרב מלכיאור בעמדה האומרת שרוב המקורות שלנו מבשרים גישה אופטימית אל החיים. בין השאר נאמר שם: "במסורת היהודית מוצאים מאמרים רבים המצביעים על אמירת הן חיובית לחיים ככלל גדול. על כן על אף ההכרה בקיום הרע, מחייב אותנו כלל זה להביט מבעד לרע ומעברו".
לפני כן הוא דן במאמר חז"ל: "אל תבכו למת יותר מדאי"... (מו"ק כ"ז ע"ב), ומלמד אותנו כי יש שיעור וגבול לאבל (שבעה, שלושים...).
נדמה לי שכוונת דבריו היא שניתן לצייר את החיים כקו מתקדם, שלעיתים מופיעים בו אסונות וטרגדיות. האדם יכול לראות את עצמו בחייו כיצור החי בין אסון לאסון, וקו החיים הוא רק מעין חדר המתנה עד למכה הבאה, אולם ניתן גם לראות את קו החיים כעיקר, כמתנה נפלאה של הבורא אל הנברא, מתנה מלאת תוכן, משמעות ושירה, מתנה שבה הנברא פוגש את הטבע, את הזולת, ופוגש את הבורא. מפגשים אלו חסרי גבולות, והמשמעות והתוכן שבהם אינסופיים. אמנם במהלך קו החיים יופיעו אסונות וקשיים שחלילה לנו מלהתעלם מהם, והם דורשים התמודדות במלוא הרצינות והאחריות, אבל הכלל של אמירת הן לחיים מחייב אותנו להביט מבעד ומעבר לרע, ולראות את זרם נהר החיים כעיקר.
וכעת חזרה לספר במדבר – יש ערך רב לסדר! זו הדרך הנכונה. הסדר הוא כלי שבעזרתו נוכל להתמקד בחיים ולהפיק מהם עומק ורוחב. האסונות והקשיים לא מבטלים את הצורך בסדר, ואולי על כן אחרי הקשיים באמצע ספר במדבר, יש בפרשת פינחס חזרה אל המפקד ואל הסדר לומר לך : מה שאמרתי לך בתחילת הספר הוא הדבר הנכון. הסדרים והקביעות למען מטרות נעלות בחיינו, ולמען קיום המצוות ולימוד התורה, מאפשרים לנו מסע מרתק.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'בישולי החג'
בישולי החג
24/05/2012 | 13:42
3
18
אז מה יהיה בים שלכם בחג אוכלים רק חלבי או גם בשרי נשארים אחרי הארוחה בערב ערים לתיקון כל הלילה, חלק מהלילה או שהולכים לישון בזמן ההרצאות ואומרים ש"היה חלומי"
כל התפריטים וכל המתכונים הכל הכל לשרשר לכאן.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'אז אצלינו בחג ובשבת:'
אז אצלינו בחג ובשבת:
24/05/2012 | 13:46
21
ליל שבת-בשרי:
סלט תורכי.
סלט תירס.
חסה עם גזר ואגוזים.
קציצות אפויות על מצע בצל.
אורז צהוב שיהיה גם לחג בצהריים.

בייגלה שטוחים.
מלון, מישמשים ותפוחי עץ.
לצהריים-בשרי:
סלטים מהערב.
עוף אפוי עם תבלינים.
פירה עם בצל ופטריות.
קינוחים מהערב.
ליל שבועות-חלבי:
טחינה.
כרוב עם שקדים ושומשום.
סלט יווני.
קישואים ממולאים בגבינה.
אנטיפסטי.
קינוחים משבת.
צהריי החג-בשרי:
סלטים משבת ואם נראה שחסר אז גם סלטונה.
צלי כתף עם ירקות.
אורז צהוב משבת.
קינוחים מהשבת.
שבת שלום וחג שמח.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'עדיין לא בישלתי הכל'
עדיין לא בישלתי הכל
24/05/2012 | 14:50
1
19
זה תלוי בכמויות ממתינה עדיין לתשובה עם אני לבד או עם אורחים

בערב
סלטים:טחינה,כרוב עם אגוזים,גזר מתוק
דג
מרק עוף
עוף צלי
שעועית ירוקה ברסק עגבניות
גליליות ממולאות קצפת וניל לקינוח

שבת בצהריים
דגים ,סלטים,ביצים
חמין פרווה ושניצלים
גליליות ממולאות קצפת וניל

ליל שבועות
דג
עוף צלי,בקר ביין
אורז לבן
שעועית

לצהרי החג
לארוחה חלבית-סלט ירקות עם גבינה מלוחה,גבינה לבנה,עוגת גבינה,גביניות,גלידה חלבית
אם יהיו אורחים גם אכין בלינצ'ס מתוקים במילוי גבינה

אחרי הצהריים ארוחה בשרית
בקר ביין
תפוחי אדמה
וסלטים שישארו

יש גם עוגת מאפינס שוקולד/אגוזים פרווה במקפיא
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'אצלנו'
אצלנו
24/05/2012 | 17:44
26

בס"ד

הכנתי רק לסעודה החלבית (כל זה אני לוקחת למארחים שלנו)
כל השאר אנחנו מתארחים(כולל האורח שמתארח אצלנו)
2. עוגות גבינה אפויה.
2. עוגות גבינה קרה.
גבניות ממולאות בוניל.
גבניות ממולאות בגבינה.
פיצות אישיות.
לחם/לחמניות בצל.
סלט חסה.

ואחת הסעודות הבשריות נעשה בבית.
דגים
עוף בלימון כנראה.
אורז לבן.
סלטים:
כרוב
תפוחי אדמה עם מיונז
מטבוחה
פלפלים קלויים
חציל על האש
טחינה ביתית
חומוס ביתי.

שבת שלום וחג שבועות שמח,
שנקבל את התורה בשמחה ובפנימיות!

נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'חג שבועות שמח לכל בית ישראל'
חג שבועות שמח לכל בית ישראל
24/05/2012 | 19:05
30
לצפיה ב-'חשוב מאד מאד'
חשוב מאד מאד
24/05/2012 | 19:45
6
31
השנה שבועות חל כידוע במוצ"ש, והיות שלא ממש ידעתי מתי אפשר להניח את האוכל על הפלטה, לשטוף כלים, לערוך את השולחן לחג ולהדליק נרות החלטתי להעלות שאלה באתר מורשת לרב אברהם יוסף. אנחנו הולכים לפי אופק תל אביב אבל, הדברים חשובים לכולם וכדי שלא יהיו לכם בעיות ולזיכוי הרבים כאן בפורום אני מצרפת קישור לשאלה שלי ולתשובה שלו. מקווה שזה יעזור לעשות קצת סדר בתוך הבלאגן של השבת והחג.
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'ממש מוזר לי התשובה'
ממש מוזר לי התשובה
24/05/2012 | 20:57
5
24
צאת השבת לפי ת"א בשעה 8:20
ורק אז מניחים דברים על הפלטה או על האש,כמובן רק מותר להעביר אש ולא להדליק עם גפרורים
וגם אפשר אז להדליק נרות ,אבל אצלינו מדליקים רק לפני הקידוש
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'דף שקיבלתי במייל, שכתב הרב מיכה הלוי'
דף שקיבלתי במייל, שכתב הרב מיכה הלוי
24/05/2012 | 22:23
4
75
לצפיה ב-'אני לא יכולה לפתוח את הקובץ הזה'
אני לא יכולה לפתוח את הקובץ הזה
24/05/2012 | 22:54
3
20
לצפיה ב-'בהרחבה - (העתק/הדבק)'
בהרחבה - (העתק/הדבק)
25/05/2012 | 11:38
2
32
בס"ד סיון ה'תשע"ב
הערות והארות לקראת שבת פרשת במדבר ושבועות הבעל"ט

1. מצות עונג שבת לאכול שלוש סעודות. בשבת זו צריך להקדים לאכול סעודה שלישית לפני שעה תשיעית, דהינו לפני 16:45 כדי לא לפגוע בסעודת ליל יום טוב.

2. אין להכין בשבת זו כל הכנה שהיא לצורך יום טוב של שבועות.

3. חימום האוכל לארוחת ליל חג וכל הכנתו יעשה אך ורק לאחר שעת צאת שבת 20:15.

4. במידה ורוצים להוציא מאכל מהמקפיא לצורך החג, כמו: חלה וכיו"ב, יש להוציאו בזמן שיספיק להיות מוכן לאכילה בשבת עצמה, אך יש להשתדל לא להכין אפילו הכנה זו.

5. אפשר לצאת ידי חובת סעודת יום טוב בסעודה חלבית, אך צריך להקפיד שסעודה אחת מתוך סעודות יום טוב תהיה בשרית, על מנת לקיים את דין שמחת יום טוב בבשר.

6. ניתן לחמם תבשיל חלבי על פלטה שמשתמשים בה למאכלים בשריים. טוב אם יעטוף את הפלטה בנייר אלומיניום כפול המוכן לכך מערב יום טוב. (מערב שבת?)

7. נרות יום טוב יש להדליק לאחר צאת שבת, אך לפני הקידוש. הקידוש צריך להיעשות לאור הנרות.

8. נר נשמה לזיכרון ההולכים לבית עולמם רצוי להדליק לפני שבת (נר של 48 שעות), בשל השאלה בדבר הצורך להדליקו הדלקה ביו"ט מותרת לצורך בלבד.

9. בקידוש ליל שבועות אומר את סדר יקנה"ז: ברכת היין, ברכת קידוש היום, ברכת הנר, ברכת הבדלה וברכת שהחיינו.
אין מברכים על הבשמים היות ועונג יום טוב הוא בבחינת המשך הנשמה היתרה משבת.

10. ברכת הנר בהבדלה הנאמרת בקידוש על נרות יום טוב. נהוג לברך 'מאורי האש', ולא יעשה מהם אבוקה, על אף המנהג הרגיל במוצאי שבתות.

11. הניעור בליל תיקון שבועות אם ישן שנת קבע בשבת ערב שבועות – מברך בעצמו את ברכת התורה שבסדר ברכות השחר.

12. הניעור בלילה יכוון לצאת על ידי אחר את ברכות 'אלוקי נשמה' ו'המעביר שינה'.

13. הניעור בלילה יברך 'על  נטילת ידיים' ו'אשר יצר' לאחר שהתפנה לצרכיו.

14. המתנמנם בתפילת עמידה של שחרית ואינו יודע היכן פסק. אם בג' ברכות ראשונות – חוזר לראש התפילה, אם בג' ברכות אחרונות – חוזר ל'רצה', אם באמצע התפילה – חוזר להיכן שודאי לו שכבר אמר וימשיך משם.

נזכה יחדיו לקבל תורה
מתוך הידור בשמירת שבת ויו"ט
חג שמח
הרב מיכה הלוי
*ניתן לפנות ללשכת הרב בדוא"ל lishkapt@gmail.com
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'תודה רבה'
תודה רבה
25/05/2012 | 15:40
1
19
הזמנים בקובץ הזה נכונים

תודה רבה על התזכורת,אני משתדלת לא לחמם דברים חלביים כמו מרקים על הפלטה אלא על הגז בלבד,והשנה לא הכנתי מרק חלבי,אבל את הפיציות והגביניות נחמם בתבנית חד פעמים עטופה מעל לפלטה

ונר נשמה ,באמת קניתי את הגדול

שיהיה לכם שבת שלום וחג שמח
נשואים נשואות דתיים >>
לצפיה ב-'השרשור עלה לטאגליין'
השרשור עלה לטאגליין
01/06/2012 | 02:18
2

הודעות אחרונות

07:24 | 14.11.14 מיקי*
08:28 | 07.11.14 מיקי*
09:01 | 31.10.14 מיקי*
09:29 | 24.10.14 מיקי*

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ