שרשור האירוח- שאלות לנעמי וולפסון

לאורח לרגע

כרגע נראה ששניכם סובלים מהמצב אך אני מאמינה שעדיין ניתן להציל את הנישואין שלכם.לשם כך, אתה צריך להיות ה"גבר" ולהתחיל להעניק לאשתך במנות גדושות גם אם אינך מקבל בחזרה. היא נפגעה ממך ואם היא חשובה לך אתה צריך לעשות את הצעד הראשון. אם היא לא מוכנה ללכת לטיפול עכשיו כי היא כבר התייאשה תרוץ אתה לטיפול לבד. תוכל להבין בצורה מדוייקת יותר מה עליך לעשות כדי להחזיר את המצב לאשורו. אם משהו יזוז אצלך, סביר להניח שזה ישפיע גם עליה.בהצלחה!
 
משחק מקדים

בעלך יכול לקבל עזרה אצל סקסולוג כדי ללמוד לשלוט שזה לא ילך כל כך מהר. אפשר שהוא יענג אותך כשהוא חצי לבוש, זה יכול לעזור. ואפשר גם שאחר שהוא יסיים יפנק אותך, אפשר גם ע"י חיבור נוסף.
 
לטלי

כיוון שלא היו בעיות לפני ההיריון כמעט בטוח שהבעייה תיעלם לאחר ההיריון. הבעייה יכולה לנבוע מכמה סיבות.את מצביעה על אחת מהן, שאתם כל הזמן מותרים, אך יש עוד סיבות אפשריות ולשם כך דרושים עוד הרבה פרטים וזה יכול להתבאר רק בטיפול. ההמלצה שלי היא לחכות עד לאחר ההיריון ולא ללכת כעת לטיפול ובינתיים להוריד את כל הלחץ של "להגיע לסיפוק". לבקש ממנו בשבילך ומה שיהיה יהיה. כלומר לקבל מראש את המציאות שלא יגיע לסיפוק. הלחץ רק מקשה עוד יותר על המצב. והעיקר, שיהיה בשעה טונה!
 
../images/Emo41.gifשרשור האירוח- שאלות לנעמי וולפסון../images/Emo41.gif

מוזמנים לשרשר לכאן מעתה את שאלותיכם לנעמי וולפסון. הרבנית נעמי וולפסון תתארח בפורום שלנו, מחר, יום ב' , בין השעות 21:00-22:30. נעמי וולפסון, יועצת נישואין (M.A.), עוסקת בתחום חיי המשפחה מזוויות שונות, ריכזה עד היום את פרוייקט הדרכת כלות חילוניות מטעם ארגון צוהר ומעבירה הרצאות וסדנאות בנושא זוגיות, צניעות, אישות, ועוד. בעלת תואר בייעוץ זוגי אינטרקציונאלי-, Couple's Interactlion Consulting בשיטת ד"ר אביטל איבט לוי, משפחה- דרמה.מחברת הספרים "כמשוש חתן על כלה" ו"ודבק באשתו" פרקי עיון בהרמוניה ואינטימיות בקשר הזוגי לאור התורה וההלכה היהודית. נעמי וולפסון תענה לשאלות העולות לגבי העשרת הקשר הזוגי והאינטימי, והתמודדות עם קשיים בשגרה ובמשברים.
 

השואלת24

New member
חוסר משיכה בימי הטהרה

שלום בעלי ואני בני 24 נשואים 3 שנים עם ילדה אחת. כאשר הכרנו מאד נמשכתי אליו חיצונית, אחרי החתונה כשהתחלנו לגעת,הרגשתי כאילו זה קשה לי לגעת בו או שהוא יגע בי. אין לנו כמעט "משחק מקדים" כי בעלי לא חובב את זה. הוא רוצה שאני כן אגע בו (בעיקר ב"מקום") וזה קשה לי כי אני זקוקה למגע ליטוף וכד' ולא ישר לתכלס.נסינו לדבר על זה אך הוא עדין אגרסיבי מידי וניגש ישר "לענין". כמו כן אני נגעלת לצערי לגעת שם ,ק"ו להשתמש בפה שלי ,זה מאד קשה לבעלי הסלידה הזאת שלי,כי הוא מבחינתו נוגע בי בדרכים הנ"ל. הענין הכי מוזר זה שכבר שנה ,כל פעם שאני רואה ווסת,ישר אני מתחילה לבכות ולרצות את בעלי ולהצטער למה לא נגעתי בו מספיק שבטח הוא מסכן וכד'. וכבר יצא לצערי שנכשלנו בנגיעה בימי הליבון. יש לציין שהבת שלי כבר בת שנתיים,וכרגע אין סיכוי לעוד ילדים כיון שיש לי שחלות פוליציטיות,דבר שלא תורם לרוגע שלי.. אודה על תשובתך. השואלת.
 
רוגע ושלווה

דבר ראשון אני רוצה להודות לך על הנוכנות שלך לענות לנו אנחנו נשואים עוד מעט 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים בעלי הוא אדם שעובד המון שעות ובשעות לא שגרתיות איך יוצרים זמן איכות ? כל פעם שאני מנסה לדבר איתו הילדים סביבינו והילדים הולכים לישון הוא הולך ביחד איתם כ הוא מותש מהעבודה אז איך בכל זאת יוצרים את הזמן החשוב ובכרחי הזה? ושאלה חשובה איך מכניסים רוגע ושלווה הבית כלפי הילדים וכלפי הבן זוג אני מרגישה שאני כועסת ויוצאת מהכלים מהר מידי
 
לאמא לחמודים

קודם כל אני מברכת אותך על הרצון שלך ליצור זמן איכות ולא להיכנע לעומס. ולשאלתך: קודם כל צריך מודעות לחשיבות העליונה של הדבר. לפעמים חושבים בטעות שהילדים קודמים לכל. האמת היא שהזוגיות קודמת לכל כי כך מרוויחים שני ציפורים בבת אחת: גם זוגיות וגם בריאות נפשית של ילדינו! לילדים אין טוב מכך שיראו שאתם מוכנים לקחת בייבי סיטר (או סבתא או אחות...) כדי שתבלו יחד. וגם אם קצת יבכו כשאתם הולכים, הם מרוויחים מזה. גם בבית חשוב מאוד שהילדים ידעו ש"עכשיו אבא ואמא מדברים ועכשיו לא מפריעים". מגיל מאוד צעיר הם יכולים להבין את זה וכאמור זה רק לטובתם!
 
לשואלת24

העובדה שאת בוכה ורוצה מגע כשאת מקבלת ווסת מצביעה על בריאות נפשית! הוא מצביעה על כך שאת רוצה מגע ושאת מתוסכלת מהחסר שאת חווה. העניין הבסיסי בחיי אישות הוא התחשבות הדדית ורצון לענג אחד את השני. אני מניחה שכשאת תרגישי מסופקת ותקבלי את המשחק המקדים אליו את זקוקה יקל עלייך לתת לבעלך את מה שהוא רוצה. כדאי שתדברו על כך. לפעמים החוסר חשק גם קשור למצב הזוגי (כלומר אם אין זוגיות טובה או אם יש תסכולים וכעסים זה פוגע דרסטית בקשר). מצטרף לכך הנקודה האחרונה שהעלית ואולי כדאי לך לשקול סיוע מקצועי שיקל עלייך. בהצלחה!
 

פטיפון1

New member
שלום לרבנית

שלום לרבנית, יש לי בעיה עם יחסי אישות, אני לא מרגישה כלל רצון לעשות את זה. אני כן אוהבת שבעלי מחבק ומנשק אותי אבל לא מרגישה צורך לעשות מעבר לזה. הבעיה היא שמצד בעלי הוא מוכן לעשות את זה כל היום ואז נוצר מצב מאד לא נעים שאני כמעט ולא רוצה והוא כן! דיברנו על זה כמה פעמים והוא באמת משתדל שאני אהנה יותר אבל גם זה עוזר לטווח יחסית קצר וגם הוא לא תמיד יודע מה לעשות בשביל שיהיה לי טוב, והאמת שגם אני לא יודעת כי אף פעם לא התנסיתי ביותר מדי דברים ואני מרגישה קצת מקובעת ומתביישת לנסות דברים חדשים או מוזרים. וגם אני מרגישה שאפילו אם באמת נעים לי אז אני מרגישה בינתיים לא נעים שהוא בטח משתעמם וזה לא עושה לו טוב ואני אגואיסטית שרק אני נהנית ואז אני מפסיקה אותו ואז אני מנסה לעשות לו טוב ואז אני לא מרגישה רגשות אשמה אבל רק הוא נהנה (אני נהנית מזה שהוא נהנה! אבל זה לא מספיק). וגם כמה שנעים לי לפעמים אני עדיין לא מרגישה שזה כל כך כל כך וואוו כמו שכולם מתארים או עד שזה יגרום לי לקפוץ למיטה כל יום. מה עושים?
 
ערב טול לכלם ולפטיפון1

בשאלתך כמה וכמה עניינים. ראשית את מצביעה על הפער המאוד נפוץ בין הצורך של הגבר לבין הצורך של האשה. יכול להיות שאת לא נהנית מחיי אישות כי לא עובר מספיק זמן בין פעם לפעם וכדי לבחון את המינון מחדש. יתרה מכך, את מאוד עסוקה בלספק את בעלך, איפה את בסיפור? ואולי הוא דווקא נהנה כשאת נהנית??? ובקשר לקיבעון, חבל! את שמה לעצמך אזיקים, למה? אם תרשי לעצמך להשתחרר תהנו שניכם הרבה יותר. אולי יש מקום להרפייה לפני החיבור ואם גם זה לא עוזר כדאי לבדוק יותק לעומק עם גורם מקצועי. אל תוותרי לעצמך!
 

שרונס21

New member
../images/Emo41.gif

ראשית, תודה לך על הזמן שאת מקדישה לנו. אני בטוחה שנפיק מזה תועלת. השאלה שלי או יותר נכון הבקשה שלי: אשמח לקבל טיפים איך לשמור על זוגיות תקינה ואוהבת במשך שנים ארוכות... מה עושים כדי שהזוגיות לא תדעך אפילו בעוד 5 עשורים??? אני מודעת שזו בערך שאלת המליון אבל בכ"ז... אני בטוחה שיש כיוונים שלא חשבתי עליהם.
 
לשרונס

בע"ה לא רק שלא תדעך אלא רק תלך ותגדל עוד ועוד! כמובן שיש הרבה טיפים אבל אולי דווקא אביא עיקרון שממנו יבואו כל הטיפים. ה' ברא אותנו כך שאין אנו רואים את עצמנו אלא את בן הזוג. זה לא במקרה! המצב הפיזי הוא שיקוף של מה שצריך להיות המצב הנפשי. כלומר פשוט לראות את בן הזוג , לראות אותו בפנימיותו. לראות מדי יום (כן מדי יום!) את כל הטוב שהוא עושה לנו, להיות קשובים אחד לשני, לשמח בדברים קטנטנים ולפעמים גדולים וכמובן תמיד לזכור שאנו באותו צד של המתרס. וזה אומר שגם כשבן הזוג עושה משהו שנראה לכאורה כאילו נגדי, כאילו "לא איכפת לו ממני" זו פרשנות מוטעית! פשוט לדבר והכל מסתדר!
 
שלום הרבנית נעמי ותודה על הנכונות להתארח

יש לי שתי שאלות: 1.אנחנו נשואים 8 שנים, ובזמן האחרון יש לי הרגשה שבעלי עושה דברים בלי להתייעץ איתי ומאחורי הגב שלי, כמו למשל לתת מעשר כספים בסכום גבוה או לקנות דברים לשבת. כשהוא נתן את המעשר מאד נפגעתי ממנו וכשדיברתי איתו על כך הוא ביקש סליחה, אבל אחרי כמה זמן הוא שוב קנה משהו לשבת בלי להתייעץ איתי. זה מאד מאד מפריע לי, והוא יודע את זה ובכ"ז ממשיך. מה עושים? 2.במשך כל השבוע כמעט כל יום בעלי הולך לשיעורים אחרי העבודה, ולי זה מאד מפריע כי אני חושבת שאחרי העבודה צריך לבוא הביתה ולהיות ביחד ולא ללכת ללמוד. ניסיתי לדבר איתו ושוב הוא פשוט לא מוכן. ניסיתי גם לקבוע יום אחד שבו הוא חוזר הביתה אחרי העבודה, פעמיים-שלוש זה הלך אבל אחר כך הוא חזר לזה. מה עושים?
 

nokia 2008

New member
שלום לרבנית

אז אני נשואה יותר מ8 שנים והולכים כרגע ליועצת אבל הוא מנסה להתחמק מללכת בידיעה שזה חשוב והוא יודע את זה ומדברים כרגע על עליה לארץ והוא גם אמר ליועצת שהוא רוצה לעלות אבל בזמן שאני ניגשת לענין המעשי ומתחילה להזיז דברים הוא לא עוז רלי בזה ונותן לי הרגשה שהוא לא רוצה בזמן שהיועצת אמרה שצריך לדחוף אותו איך אני דוחפת מה אני עושה? נקודה שניה אני מרגישה שכל מה שאני קונה או עושה חיבת לעבור דרכו אני חיבת לידע אותו בזמן שמה שהוא עושה לא חיב לידע אותו שזה מעצבן אותי זה לא תורם לאוירה ואפילו דברים קטנים אני חיבת לידע אותו ותודה על העזרה
 
לנוקיה

את מרגישה שכל מה שאת קונה חייב לעבור דרכו. למה? למה בעלך לא מרגיש כך? מה יקרה אם תנהגי אחרת? זה מפריע לך שעושה דברים ללא ידיעתך אבל בכל אופן הוא עושה ולך זה מפריע ולא עושה. יש חוסר איזון בקשר ביניכם ואני ממליצה על המשך טיפול. וגם אם הוא לא רוצה ללכת תוכלי לקבל כלים כיצד לקדם את הזוגיות שלכם למקום טוב יותר. בהצלחה!
 

nokia 2008

New member
אמרתי לו כבר כמה פעמים וזה כאילו לא עובר דרכ

דרכו ואם אני ינהג אחרת אז הוא יכעס אבל אני רוצה שהוא יבוא איתי ליועצת ומה לעשות בקשר עליה לארץ איך אני מתנהגת איתו ?איך אני מעודדת אותו?
 
לממתינה למתנה

נראה לי שזה לא כל התמונה. נראה שחסרה תקשורת טובה. את כותבת שדיברת אתו אך שזה לא עוזר (או רק לטווח קצר). מדוע? אינני יודעת באיזה אופן את מדברת אתו. מלבד זאת, אולי משהו מפריע לו והוא לא מעז לומר? אני מציעה לך ליזום שיחה באווירה נעימה וחמימה בה תנסי להתעניין בו, לשאול אותו אם יש משהו שמפריע לו או אם יש לו בקשה ממך וכו'. בהצלחה!
 
שתי שאלות רעיוניות

ראשית אני מודה לך שוב על הסכמתך והשקעתך להתארח בפורום שלנו! 1. כהורים צעירים, כיצד אנחנו יכולים לתרום לתפיסה שלמה, קדושה, שמחה ובריאה יותר של הגוף והגופניות (ובהמשך מיניות) בחינוך ילדינו? מאלו אמירות/מסרים צריך להמנע? {למשל בזמן הגמילה, בהקניית הרגלי היגיינה, בשלב ההתפתחותי שילדים בגיל הרך קצת מאוננים ובהמשך כשיתחילו ניצני הבגרות המינית הראשוניים וכדו'}. 2. בעבר דנו בפורום בפערים העצומים בין הפסיקות השונות בתחום האישותי- מכמעט הכל מותר לכ"כ הרבה אסור- והבלבול שזה יוצר. האם צריך להתחיל מהמקילים ואם יבוא חשק להתחזק לקבל החמרות על עצמינו או להתחיל מהמחמירים ו"להתקלקל" ביחד או שאפשר להשאר ולשמוח בדעות המקילות ללא ייסורי מצפון, גם אם משתדלים להדר בשאר המצוות?
 
למעלה