שירשור שאלות לאריאלה בכר- יום א' 21-23

מנסה לחדד את השאלה- כדי שכולנו נבין

האם אתה מתכוון ל"חלוקת התפקידים" המסורתית או לחלוקה אינדווידואלית משלכם?
 
תשובה לבחור כארזים

תודה על הברכה, חלוקת תפקידים הינה מושג בסיסי בכל מערכת ארגונית. המשפחה הינה המערכת הארגונית הבסיסית ביותר. אכן כדי שהמערכת תתנהל ותתפתח יש מקום לחלוקת תפקידים וקודם לתהליך קבלת החלטות. משאלתך אני מבינה שאתה מעורר את העניין לגבי שינוי בחלוקת תפקידים מסורתית. העניין תלוי בדבר המתאים למבנה האישיות של שניכם ולאיזון היחסים ביניכם. לפעמים נוצרת חלוקת תפקידים שאינה תואמת את הפניות של בן זוג לתפקיד מסוים, או את כישוריו ונטייתו ואז יכול להיווצר תיסכול. על כן כדאי לדבר על הדברים וכמובן לנסות כיוון אחד ואחריו אולי אחר עד שתימצא נוסחה מתאימה לתקופה המדוברת. בהקשר המוסכמות החברתיות והמגזריות, אכן בני הזוג לעיתים יאלצו לקבל על עצמם חלוקת תפקידים התואמת את הנורמות, אך אם שמים את הדברים על השולחן בשיח הזוגי ותהליך קבלת ההחלטה נעשה בדרך המקובלת על שניהם תוך שקילת הגורמים התורמים להחלטה ולהיפך, יקל הדבר בבחירה זו.
 

אביטל60

New member
אולי נעשה סוג של דיון

ז"א, מישהו יעלה שאלה. אריאלה תענה אך הגולשים האחרים גם יביעו את דעתם זה אל זה מעין "דינמיקה קבוצתית". נראה לכם?
 
אז מהצד החילוני... אמנם עוד לא נשואים אבל-

אבל...אנחנו יחד כשנה וחצי. אני בת 22 והוא בן 24.לאחרונה הרגשתי שהוא מתרחק קצת,קריר יותר ולכן- היו לנו שיחות על זה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו. הוא אמר את זה בעצמו.ואפילו הודה בזה. הוא אמר שהוא מאוד אוהב אותי אבל מאחר ואני "תמיד שם" זה פחות נותן לו חשק ליזום ולהתקשר. דיברנו על זה ארוכות (לפחות התקשורת טובה) הוא יודע את הבעייתיות פה, מכיר בעובדה שהוא נמשך למשהו שהוא עובד קשה בשביל להשיגו ולא שניתן לו בקלות- כמו למשל שאני מתקשרת לרוב, תמיד מוכנה להיפגש, מנסה לסדר\לארגן לנו פעילויות וכו', תמיד נמצאת שם בשבילו מאחר ואני אוהבת את היציבות בקשר. הוא טוען שברגע שאני ייתן לו "וואקום" הוא ימלא אותו. ובאמת כשאני לא מתקשרת הוא מתגעגע ומתקשר המון. מציע להיפגש וכו'. הוא גם טוען שהוא אוהב את "הריגושים" ז"א פעם להראות לו אהבה פעם פחות. כלומר לא להיות על מצב "מאוהבת תמידית ולחלוטין", ובקיצור אם קראתם את הספר של שרי ארגוב "למה גברים אוהבים ביצ'יות" זה בערך מה שהוא מחפש. הוא מאוד אוהב אותי ולא מוכן לוותר עליי, הוא מוכן לעבוד קשה כדי שזה ישתנה, אבל גם אני צריכה לשנות במקצת את דפוסי התנהגותי- כלומר בכל זאת לאחר שנה וחצי של קשר לחזור "לשחק משחקים" במידה מסוימת... אני לא יודעת אם יש בי הכוחות לכך ויש לציין שהוא כבר בן 24 (אמנם לא מבוגר אך גם לא ילד) ואני בת 22. שנינו לומדים באונ' לא ילדים קטנים שמשחקים ביויו. הבחור יודע מה הוא רוצה מעצמו.וגם אני. הוא רוצה להיות איתי, אני רוצה להיות איתו. אבל השאלה פה אם זה דבר "לגיטימי" מה שהוא מבקש. יש לציין שאני לא מהמתעלקות שמתקשרות כל דקה יש לנו גג שבגג 2 שיחות ביום וגם זה לא תמיד. אלא רוב הזמן כשאני יוזמת. לעומת זאת כשאני לא מתקשרת הוא יכול לצלצל גם 5 פעמים ביום. ומשתגע כשאני לא עונה לו. אני פשוט בחורה טובה שיודעת מה היא רוצה ולמרות שאני מאוד אוהבת אותו אני לא יודעת אם כדאי לי להמשיך להישאר במצב הזה- הוא מרעיף עליי אהבה, וכו'. אבל למה צריכים להיות המשחקים האלה של תראי לי שאת לא זמינה תמיד בשבילי, המצחיק הוא שהוא גם יודע לבקש את זה... ממש כמו "כלה בהזמנה". מה לעשות? האם כדאי להישאר במצב הזה או שזה רק מחמיר עם הזמן? (יש לציין שאולי מצב הזמינות שלי ישתנה ברגע שתסתיים השביתה באונ' דבר שיגרום לי אוטומטית ליהיות פחות זמינה עבורו אבל עדיין זה לא מראה על אהבה על תנאי או משהו כזה?) זה תקין?? -תודה מראש-:)
 
תשובה לבובונת 19

בקשר זוגי יש שאיפה לאיזון במרחק ובקרבה. יש זמנים של הצורך במרחק ולהיפך. כשנוצרת אי התאמה בצורך בין בני הזוג זה המקום גם לדבר על כך. אם דפוס הקשר הזה מפריע לך, אז כדאי לדבר על הדברים ולחפש את המרחק המתאים לשניכם בו לא תאלצי לשאת בתחושה של משחקי יויו. בהצלחה.
 
תודה רבה על התשובה...

ומה אם המרחק שהוא זקוק לו גדול משלי? האם כדאי לשקול פרידה על רקע זה?
 
תשובה לבובונת 19

המרחק לו כל אחד מכם זקוק אינו חייב להיות שווה. השאלה היא מה זה עושה לך ואיך את מרגישה עם זה? ואיך זה משפיע על העצמי שלך? אם את יכולה להעלות לפני בן זוגך את תחושתך ולנסות להביאך למצב בו תרגישי אחרת זה יכול להיות מקום מלמד ובונה. בברכה חמה, אריאלה.
 
אני מודה מאוד לאריאלה בשם כולנו ../images/Emo140.gif

אני רואה את השירשור הזה כמפרה ומעורר כיווני חשיבה מעניינים, מציג פרספקטיבות רחבות יותר, ומציב סטנדרט גבוה
ברכה והצלחה לכולנו
 
למעלה