בבקשה עזרה הרחבת הסדרי ראייה

[לונגל]

בבקשה עזרה הרחבת הסדרי ראייה

היי מיכל. את כבר פחות או יותר מכירה את הסיפור שלי הטעון. כפי שכבר כתבתי בעבר בפורום עוד לפנישזה קרה ידעתי שבגיל 3 שנים האב יבקש לקחת את הבן ללינה גם כתבתי שהסיבה היא שהוא רוצה לחסוך בדלק וכי לא רוצה לעשות את הנסיעות הארוכות האלו בלילה שאלתם אותי פה איך את יודעת והיו ש"ירדו" עלי לפני כמה חודשים שלחו אותנו מיחידת הסיוע להדרכת הורים אני הלכתי פגישה אחת, האבא פגישה נוספת כל זה קרה כמה חודשים (חמישה בערך) לפני גיל 3 הילד הגיע לגיל 3 והאב ביקש לקחת אותו ללינה ופנה לאותה מדריכה הורית שאני הגעתי אליה בקשר להדרכת הורים, טיפול בשיחות המעטות שהיו לי איתה היא אמרה וזה ציטוט שהגיע על סמך ההבחנה שלה בלב 1. לא מוצא חן בעיניי שהאבא אמר שהוא רוצה לקחת את הילד רק כי הוא רוצה לחסוך בדלק או בגלל הנסיעות לא אהבתי את זה, אבא שאוהב את הבן שלו לא עושה מחיר לכסף בנוסף המדריכה אמרה עליו דברים קשים , אשמח לשתף אותך בשיחת טלפון מצד שני היא אמרה לי כבר בשיחה השניה שהיא תמליץ לו על הסדרי ראייה מורחבים (לי ברור היה שהוא לא ירצה) וכנראה שגם לה זה היה ברור (סוג של תרגיל) אני התקשרתי ואמרתי לו את זה (מתוך לחץ) הוא ענה מה פתאום גם לי יש חיים. העניין שאני מאוד חוששת ופוחדת. מצד אחד המדריכה מתארת לי עד כמה הוא לא בשל, מוכן, ילדותי, לא בטוח באבהות שלו וכו' השבוע הוא ביפר לי שאשתו של אבא הרביצה לו ואני יודעת שהוא דיבר אמת הוא אמר לי "מותר לאמהות להרביץ" וכששאלתי איזה אמהות , הוא נתן את השם של אשתו של אבא אח"כ אמר שהיא חברה שלו. אני יודעת שלא יהיה טוב אם הבן שלי ילך לשם לישון, לא מצד האישה שמקנא ואין לה ילדים לא לילד, האבא חלש ולא מגן עליו מספיק מצד שני נראה לי שהעו"ס הולכת בכ"ז להמליץ על לינה. אולי האבא דחף אותה לפינה ואמר לה תקשיבי אני פה בשביל לינה, לא רוצה טיפול. אולי היא מאמינה שזאת הדרך ל"דחוף" בכח האם זה לא מוזר שהיא מדברת איתי כבר בפגישה השניה על הרחבת הסדרי ראייה כשהגעתי אליה בכלל להדרכת הורים בגלל קשיים ובעיות בתקשות ולא בגלל ללינה. רק לידיעה כל החומר הוקלט ונמצא אצלי וזה כי נמאס לי להיות תמימה היום יש לי ילד ובזכות עבודת הקודש שלך אני לומדת. אני שואלת מה הצעד הבא. האם להמשיך ללכת ? להתקשר ולהגיד לה שלא מנקובל עליי שאם הוא ככה וככה וככה למה היא רוצה לתת לו הסדרי ראייה מורחבים? אנא עיזרו לי

 

[sholy1]

הרביצה לי?

לו אני במקומך מיד תלונה במשטרה על אלימות!!!! אם את מאמינה שאכן הגברת הרימה יד על הילד חובתך כאימו להגן עליו ולדאוג שזה לא יקרה שוב והדרך היחידה היא על ידי תלונה במשטרה וצו הגנה שלא יאפשר לאותה אישה שום גישה לילד שלך היא אישתו של האב ולא האם ולאף אחד בעולם אין זכות להרים יד על ילד גם לא לאמו!!!!! !

 

[לונגל]

אני פוחדת

ומה אח"כ הילד שלי צריך להמשיך ללכת אליה ואולי אפילו לישון שם ומה יהיה במשטרה, יצמידו לו חוקר אולי הוא יפחד אולי זה עלול ליצור אצלו טאומה בדיוק בזמן שאנחנו נמצאים במחלוקת לגבי לינה, הרי יגידו שאני סתם ממציאה אולי כדאי ללכת איתו לפסיכולוגית ילדים לא יודעת מה לעשות, לא ישנתי בלילה וכל הלילה נצמדתי אליו וחיבקתי אותו אני פשוט מבוהלת

 

[sholy1]

את כל מה שכתבת כאן-תגידי במשטרה

אני מבינה היטב את הבהלה שלך אבל חובתך היא קודם כל להגן על הילד חוקר ילדים ידע כיצד לא לגרום לילד טראומה מצד אחד וכיצד להבין מה באמת קרה מצד שני....וכך תוכלי להגן על בנך בצורה הטובה ביותר..דבר שני תדאגי שיהיה לך עורך דין טוב שייצג אותך בכל פניה שלך לרשויות כלומר עכשיו מיד טלפון לנעמת לקבלת הפניה עם עדיין אין לך עורך דין ולא לחכות עם התלונה במשטרה ככל שתחכי יותר זה יראה פחות אמין......

 

[דר מיכל דחוח הלוי]

לא מוצא חן בעיניי המידע החדש הזה

לונגל היקרה, כעת את מוסרת מידע חדש. האם החורגת הכתה את בנך (לפי עדות הילד). מה זאת אומרת? נתנה לו מכה בישבן או סטרה לו על הלחי? מה עשתה? נסי בעדינות לדובב אותו. חשוב להבין את עומק הבעיה. ראשית, יש בעיה. הורה חורג שנותן לעצמו חופש ומכה את ילדו של בן הזוג הוא אדם ללא מעצורים (אינני רוצה לעודד הורה ביולוגי להרים יד אבל הסיפור בכל זאת שונה). אני הייתי מרימה אל אישתו של האב טלפון ומאיימת עליה שאם תעז להרים שוב יד על הבן שלי - אני הולכת איתה למלחמת עולם. ושהיא תבין שתהיה מלחמת עולם. אני הייתי עומדת על כך אצל המדריכה ההורית שתמתין עם הצעתה עד שנראה שחולפים כמה חודשים ואין דיווחים על הכאת הילד. אם המדריכה ההורית לא תסכים איתך את יכולה לאיים גם עליה שאת תעשי סקנדלים מיד, קרי תפני למשטרה להתלונן. אסביר לך את ההיגיון בסדר הדברים שתארתי לעיל: 1. על הכאה לא שותקים. 2. סוג התגובה ייגזר מחומרת הבעיה, כלומר, איזה סוג של הכאה, היכן? באילו נסיבות? צריך לתחקר את הבן (לא יותר מדי שלא ירגיש שעושים מזה סיפור גדול). אולי הסיפור לא כל כך חמור. 3. לא כדאי להכניס את הילד לחקירה של חוקר/ת נוער. את יכולה לעשות את העבודה הרבה יותר טוב, בלי צלקות לילד. התייעצי לפני כן מה לשאול, כיצד לשאול? כיצד להעיר? באיזו סביבה? כיצד לנהוג עם מגע פיסי בזמן הזה? ועוד 4. את רוצה גם להיות פרקטית: להרחיק את האם החורגת מהילד אבל לא בהכרח את אביו. לכן, הפעולה צריכה להיות קודם כל נגד האישה ורק אחר כך, אם לא עוזר, נגד האב. 5. מדוע אמרתי לטלפן אליה קודם? תלונה במשטרה זה לא עניין קל, לא הולך ברגל. גם למתלונן וגם לנילון (מי שהתלוננו נגדו). גם את תצטרכי ללכת לחקירה ולעתים, הגלגל מתהפך והמאשים הופך לנאשם. לעומת זאת, ייתכן שתוכלי להרחיקה בעזרת איום בלבד. אם האישה לא מבינה איומים עברי למעשים כי אסור לשתוק על אלימות

 

[לונגל]

היי מיכל

בוקר טוב ותודה על התגובה. האמת מאז הסיפור אני מרגישה שאני לא מצליחה לתפקד למרות שלפי דיווחי הבן זה לא נשמע כמו משהו איום הילד בן 3 שנים וכמה חודשים , הוא סיפר שהיא נתנה לו מכה על היד ועל הטוסיק בגלל שהוא העיף את כל המכוניות בחדר שאלתי אותו אם הוא אוהב אותה והוא ענה שכן, היא חברה שלו מה שיותר מטריד אותי בכל הסיפור זה הצורה שהוא סיפר את זה הוא אמר " אמא נכון לאמהות מותר להרביץ" מכאן הבנתי שהיא גם מסבירה לו דברים עקומים על מנת שהדברים לא יצאו החוצה שירגיש שזה נכון ובסדר. אם את זוכרת אז הכל התחיל בזה שהוא לא רצה ללכת לאבא שלו בשבועיים האחרונים, ממש צרח ובכה ואני לא שלחתי אותו האבא כעס עליי והלך למדריכה להתלונן עליי. אני הלכתי למדריכה שמאוד כעסה עליי, אמרה שאני צריכה להתנגד לאינסטינקטים האימהיים שלי עד אז לא אני ולא היא ידענו שזה מה שקרה , רק אחרי כמה ימים הבן סיפר את הסיפור ואז נפל לי האזימון. התקשרתי לאבא ושאלתי אותו מה קרה בין הבן לאשתו, הוא ענה כלום ז אמרתי טוב אז ביי, ואז הוא עצר אותי ושאל מה קרה? סיפרתי לו והוא היה בשקט, לא הגיב. אמרתי לא שאם קשה להם, הילד התפרע אז יש דרך אחרת ואז הוא שיתף פעולה ושאל מה את עושה אני עניתי שאני מכבה טלויזיה,אומרת שאין ממתק היום וכו' והוא הקשיב למחרת היה צריך לקחת את הבן ואני כולי דואגת התקשרתי שוב וביקשתי שיהיה צמוד אליו , אז הוא התעצבן עליי אמר מצידי את יכולה לעשות מה שאת רוצה לפנות לרווחה,משטרה וכו' גם אני לא יודע מה קורה כשהבן אצלך ניסה להגיד לי אם תאשימי אותי גם אני אאשים אותך עניתי לו אין בעיה זה גם מה שאני אעשה בפעם הבאה ביום שבת הילד לא רצה ללכת אז הוא הגיע עם אמא שלו לקחת אותו (הסבתא) הם הלכו וכשהילד חזר הוא אמר שאשתו של אבא אמרה"שאם עוד פעם הוא יספר לאמא הוא לא יבוא למושב" גם אמר שאשתו של אבא אמרה שאמא מרביצה אז שאלתי אותו אם זה נכון והוא ענה שלא כל כך משפיל ואני לא יודעת מה לעשות ואני לא יודעת נראה לי שהיא לא פועלת לבד ויש לה גיבוי של האבא ואולי המשפחה יש לי ילד חכם ויפה ומדהים ולה אין ילדים כבר שנתיים של נסיונות ויותר אני פוחדת פחד מוות, ממש משותקת ולא יודעת מה לעשות לא רוצה להגרר לרווחה ולמשטרה ולכל הבלאגנים האלה, רוצה לחיות בשקט ואין לי שקט אפילו לא לרגע מצד שני פוחדת על הילד שלי , מה היא עושה לו, למה היא משגעת לי את הילד חשבתי אולי לפנות לפסיכולוג ילדים שיבדוק את הסיפור אני בטוחה שהילד שלי דובר אמת ואז אולי יתן חוות דעת להרחיק אותה. מה דעתך?

 

[לונגל]

כמה שאלות

1 במידה ואני פונה למשטרה והילד מספר שהיא נתנה לו מכה על היד והטוסיק . האם ירחיקו אותה בגלל זה או שהיא תמשיך להיות בסביבה אני שואלת על מנת שהמצב לא יהיה יותר גרוע ובסוף אחרי התלונה והחקירה הבן שלי יצטרך להמשיך להיפגש איתה כי זאת היתה מכה על היד והטוסיק ואני רק מהפחד אתמוטט 2. לגבי כל הנסיונות שלה להפוך את הדברים ולקלקל לי את החינוך לאמהות מותר להרביץ, אם תספר לאמא לא תבוא יותר למושב, אמא שלך מרביצה האם יתיחסו לאמירות האלה כי זה לדעתי יותר חמור מהמכה עצמה. הלכתי לעו"ד הכי תותח בארץ לייעוץ בעקבות המקרה הזה אני סופית מתנגדת ללינה . ברור שגם קודם התנגדתי תמיד זה לא ישב לי טוב ועכשיו אני נחרצת ואם צריך אני אפתח במלחמת עולם למדריכה ההורית אני מתכוונת לספר את הסיפור, היא דרך אגב רמזה לי כל מיני דברים. 1. שאלה אם הבן אוהב אותה 2. אמרה שהחינוך שלה קשה וואו עכשיו גם נופל לי האסימון למה הם בכלל הלכו למדריכה ההורית בפעם האחרונה כשהבן שלי לא רצה וצרח ולא רצה ללכת לאבא הם הלכו כדי להגן על התחת שלהם (שניהם ביחד) המדריכה אמרה לי אז למה את אומרת שהרביצו לילד? אני הבנתי שהם כנראה סיפרו לה מקרה שקרה בעבר שגם התלוננתי בגיל שנה לא הבנתי מה זה קשור עכשיו לשיחה, אמרתי לה זה הבן שלי התלונן היא רמזה לי שזה לא טוב שאני אומרת כי הם יכולים לעשות את זה הפוך עכשיו אני מבינה למה הם רצו אליה ואלוהים אני פוחדת על הילד שלי

 

[mtm03c]

ממש לא!

גם אם באמת היו מכות, מנסיון אישי - אל תעזי לגשת למשטרה! לא יעשו כלום, הבן שלך יעבור חקירת נוער ואז יגידו שאת הסתת אותו לומר את הדברים. ישלחו אתכם למסוגלות הורית,יגידו שאת מסיתה את הבן נגד אביו ואת מעורערת בנפשך שאת בכלל מתעסקת ושואלת מה קורה אצל האב. ואז יגידו שהאב הוא משמורן עדיף והילד יעבור אליו. תבליגי. תשתקי כדי שהילד ישאר איתך. אני וכל מי שלא שתקה על עוול אמיתי שנעשה לילדים מוצאות את עצמנו היום בלי הילדים הקטנים שלנו, בלי הגוזלים שלנו. הפילגשות של הבעלים, הן שמטפלות בילדים שלנו. אני בטוחה שאת רוצה להיות המשמורנית לבן שלך, אז תבליגי. זו עצה מבעלת נסיון.