שאלה די דחופה למנהלת הפורום

[סוזן7]

את צודקת

את מנסה לספק מענה לצורך המיידי של הפונה וזה בסדר. לי יש נטיה לראות את התמונה הרחבה יותר - כולל נקודת המבט של אחרים בסיפור - כי כל אדם רואה (ומספר) רק דרך העיניים/החוויה שלו. אבל מה לעשות - בדרך כלל, שני הצדדים מספרים סיפורים שונים, לעיתים הפוכים, אבל תמיד בהדגשים שונים ובפרשנויות שונות של המציאות. נקודה נוספת היא דברים משתנים, חיי המשפחה משתנים, החלוקה בהורות ובניהול משק בית איננה סטנדרטית וזהה בכל משפחה. אישית, בעיניי, המערכת המשפטית גורמת ליותר נזק מאשר תועלת לגבי ענייני משפחה. בגלל זה אני עוסקת בגישור - כדי לספק במה הולמת לחיי המשפחה. כמובן, גישור אינו תרופת פלא ואינו מתאים לכל משפחה, אבל היה מתאים לרוב המתגרשים לו לא היו נכנסים עורכי-דין שמכריזים על מלחמה כדי להגן על הלקוח. בברכה, סוזן

 

[מיכל דחוח הלוי]

מסכימה לגמרי

שהמערכת המשפטית גורמת ליותר נזק מאשר תועלת ובודאי עדיף גישור. המערכת המשפטית היא רשת שאליה נופלים כל אלה שלא הצליחו בגישור (או שלא ניסו), ובעניינים שבהם אנו עוסקים כאן, קרי משמורת, רק ההליך המשפטי חותם את השורה התחתונה.

 

[מיכל דחוח הלוי]

תצטיידי בטיעון נוסף

אספי את כל הטיעונים שעלו בפורום זה לטובתך, רשמי אותם בצורה מסודרת ותשתמשי בהם במשא ומתן, שדיונים ובמפגשים עם בעלי המקצוע השונים. בהמשך לכך, אני רוצה לצייד אותך בטיעון נוסף כלפי מי שבא אלייך בהצעה למשמורת משותפת: שותפות אמיתית ניתן להשיג רק מרצון ולא בכפיה. תשתמשי בסיסמה הזאת כמו מנטרה. אם הפסיכולוג (באמצעות בית המשפט) יכפה על מי מהצדדים משמורת משותפת, הרי הנוסחא נדונה מראש לכישלון, כיוון שהצד הנפגע יערים קשים באלף ואחד משחקים כשרים ולא כשרים. השיתוף חייב לבוא מרצון ולעולם לא ייתכן בכפיה. אם השיתוף נכפה על צד א' או ב', הצד הנפגע כבר ימצא את הפרצות למרר לצד "המרוויח" את החיים. כישלון של משמורת משותפת, משמעו, שהנפגעים העיקריים והראשונים הם הילדים והנה בית המשפט השיג את המטרה ההפוכה מטובת הילד. לעומת זאת, במתכונת של הורה משמורן (אב או אם) ניתן לתפקד יותר טוב בחיי היוםיום ובכלל, ניתן לקבל החלטות קודם כל בנושאים הבסיסיים בחיי הילד: קביעת מקום מגורים, רישום לבית ספר, רישום לחוג, מתן טיפול רפואי וכדומה. ניתן לצייד את ההורה הלא-משמורן ברשימת "זכויות" שעשוייה להרגיע אותו במשהו כגון: הסדרי ראיה מורחבים, קבלת הודעה מראש על שינוי חשוב בחיי הילדים (יש להגדיר מהו "חשוב"), בחירת חוג אחד לילד ועוד. כעת נזכרתי בעוד טיעון, בקשר לחששך לגבי השימוש במונח "דמות עיקרית" לעומת "דמות מישנית" - הרי מושגים אלו באו במקור ממשרד הרווחה והופיעו בדיוני ועדת שניט שהמליצה לבטל את חזקת הגיל הרך. מטרת משרד הרווחה בביטול חזקה זו היא להוסיף לעצמו סמכויות וכוח בקביעת המשמורת בקרב כל זוג גרוש שנמצא בסכסוך. ממש מבעית אותי לחשוב על כך. כסרגל אפשרי (עדיין תיאורטי) לקביעת ההורה המשמורן, משתמש משרד הרווחה במושגים, דמות עיקרית ודמות מישנית. מה שאני רוצה לומר כאן הוא שמושגים אלה אינם מושגים משפטיים, לא נהוג להשתמש בהם בבתי המשפט וגם לא בחוות דעת פסיכולוגיות (למרות שבפועל כן מסתכלים מי גידל את הילד עד כה אבל בפירוש לא משפיע על קביעת המסוגלות ההורית כפי שמשרד הרווחה מתכוון להשתמש בזה). גם המלצות ועדת שניט עדיין לא אומצו, אז משרד הרווחה יכול להמשיך ולהשתמש במושגים אלה בינו לבין עצמו אם הוא רוצה ויתר הצדדים לא צריכים לתת למושגים אלה תוקף. בעצם שימוש במושגים אלה נותנים להם כוח ותוקף. בקיצור, כשאב ילדייך מעלה את המושגים האלה, תאמרי לו שמושגים אלה אינם תקפים בשום מקום ואינם משמשים סרגל בקביעת הורה משמורן. תזכירי לכולם שחזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת והמלצות ועדת שניט לביטולה עדיין לא אומצו (ככל שהעניין תלוי בי נילחם עד טיפת האנרגיה האחרונה לגנוז את ההמלצות). חזקת הגיל הרך עדיין עומדת לזכותך. דגי להזכיר ולהדגיש זאת לאב כדי להוריד לו את הביטחון בתביעת המשמורת.

 

[mtm03c]

אין חכם כבעל נסיון

יכול להיות שנרגעת מהתגובות כאן אבל כמי שנמצאת בסרט הזה כבר שנה יש כמה דברים שאולי לא ירגיעו אותך אבל כדאי שתדעי שהם קיימים:. 1. פקידי סעד יכולים להוציא תסקיר של 20 עמודים תוך יומיים שלושה 2.תביעתו למשמורת אינה מטורפת ולצערי היום האופנה היא כן לתת לאבות את הילדים (הערב הופתעתי לשמוע על עקר הבית החדש בתוכנית הישרדות). כולם יודעים שאמא לעולם לא תנטוש את ילדיה, לא משנה איפה יהיו. מבחינת פקידי הסעד האב ישאר עם הילדים כי יתנו לו משמורת כך שמכריחים אותו להיות שם בשבילם וגם את תהיי איתם כי הרי לא תנטשי אותם בגלל שהמשמורת אצלו, נכון? יתנו לך הסדרי ראייה מורחבים. 3. חזקת הגיל הרך בפועל כבר מזמן לא קיימת. שופט שרוצה להתקדם הלאה יצור על גב ילדייך את התקדים שיביא אותו להתקדמות 4. משמורת משותפת - יכולה גם להיות, אבל אם אין שת"פ בינכם, ימליצו להעביר אותם אליו 5. חפשי דחוף!!! עו"ד שמכיר את פקידת הסעד שמטפלת בעניינכם ואחד שיהיה מוכן לדבר איתה ולשלוח לה חומר. עו"ד שיגיד לך להתמודד לבד מול פקידת הסעד ולהיות נחמדה אליה ושהוא לא יכול או אסור לו להתערב - תתרחקי ממנו בשיא המהירות! הוא לא יעזור לך. ידוע לי שהדברים שאמרתי קשים אבל גם אני ועוד אמהות רבות עוברות את הדברים הללו. לא כולן יכולות ו/או מוכנות לדבר על כך. תחזיקי מעמד. זו תהיה מלחמה קשה מאוד.

 

[מיכל דחוח הלוי]

יש מה לדאוג...אין מה לדאוג...

יש הרבה אמת במה שאמרת, אבל גם בדברים הפוכים מזה יש הרבה אמת, לפחות באותה מידה. מה תבחרי לומר לאם כדי לחזק אותה מול בעלי התפקידים השונים? הטיעונים האלה מחלישים ולא מחזקים ולא כדאי שאפילו ינוחו במוחה של האם בבואה להתגונן. צריך לצייד אותה בטיעונים לטובתה. אל תדאגי, היא רואה את הסכנה ולא נחה על זרי הדפנה, אחרת לא הייתה משתפת אותנו. לומר שחזקת הגיל הרך בפועל לא קיימת היא תבוסתנות ומשרתת את מי שרוצה לבטל אותה. פשוט אסור לומר זאת, גם עובדתית וגם טקטית. חזקת הגיל הרך היא נימוק שריר וקיים בפני שופטי בית המשפט העליון (כך ראיתי במו עיניי), אז מי הוא שופט שלום או מחוזי שיבטל חזקה זו?

 

[freedom31]

עדכונים לאחר הדיון בבימ"ש

שלום לכולם!! ראשית, תודה על התגובות הרבות, קראתי את כולן, אך לא יכולתי להגיב על כולן. אתמול היה הדיון - 1. אושר לי לצאת עם הילדים מהבית, אם כי זה לא נכתב בצורה מפורשת ורק לאחר 3 שבועות שבהם לבקשת בעלי אנחנו נתייעץ עם פסיכולוג ילדים על מנת להכין את הילדים בצורה הדרגתית 2. השופטת קבעה משמורת זמנית מ ש ו ת פ ת !!!!!!!!!!!! 50-50 !!!!!! רק עכשיו אני מעכלת את המשמעות של זה - היא בכלל לא מבינה כנראה שזה שני יצורים בני שנה ו-9 חודשים שפתאום לחודשיים הקרובים לפחות לא יראו את אמא שלהם 3 יממות בשבוע ו-2 יממות בשבוע שלאחר מכן !!! אני מפחדת מאוד שההחלטה השרירותית הזו בעצם קבעה עובדה בשטח שיהיה קשה לשנותה! וזה עוד אחרי שבשיחה בין עורכי הדין שלי ושלו דובר שננסה להגיע להסכם שלפיו המשמורת תהיה שלי עם 2 לינות בשבוע אצל האב. עכשיו הוא בחיים לא יסכים לחזור לזה - הנה, בית המשפט נתן לו חצי-חצי!!!! לפי עצת עורך הדין התחלתי לחפש אקטיבית ליצור קשר עם פקידת סעד - ורק משיחת טלפון אחת הבנתי מול איזה קיר ביורוקרטי אני ניצבת ("תשאירי הודעה בתא קולי, אבל יכול להיות שהיא תשמע אותה רק ביום חמישי" - זה אחרי שהסברתי שיש לי מצב חרום ומצוקה קשה!!!) 3. החלק הכי מצחיק והזוי - אחרי שבדיון השופטת די העמידה את בעלי במקום ואמרה לו "לך תעבוד" במילים האלה - היא פסקה מזונות של 2000 ש"ח בלבד - לשני הילדים יחד!!!! ברור, יש לה הצדקה של משמורת משותפת. אולי בכלל זו הסיבה שהיא החליטה על זה. תגידו, רק לי זה נשמע מופרך?! ?! מחכה לתגובותיכם, אשמח לטיפים מעשיים איך ליצור קשר עם פקידת הסעד בהקדם ואיך להתכוננן לפגישה איתה. תודה, פרידום

 

[מיכל דחוח הלוי]

שאף אחד לא יטעה - את המשמורנית

משהו מבולבל שם. אם את מורשית לצאת מהבית עם הילדים ואם הוא משלם לך מזונות, יקירתי, את היא המשמורנית ולך מגיעות כל הזכויות של הורה משמורן. תחזקי את הנקודה הזאת. תוודאי שאת מקבלת את כל ההטבות. לגבי הסדרי הראיה, אל תדאגי. יש הרבה סיכויים שהוא ירד מהחצי-חצי. דבר ראשון, זה קשה מאוד. דבר שני, הוא ימצא עבודה ויהיה לו קשה עוד יותר למלא את מקום ההורה המטפל. שלישית, הוא יכיר בחורה וירד לו מהילדים. רביעית, את יכולה לשחק משחקים ובפועל למרר לו את החיים. לא, אל תטעי, אני לא ממליצה לך למרר לו את החיים ולא לשחק משחקים, אבל אם תראי באמת ובתמים שלילדים כל כך רכים בשנים המעברים האלה קשים, תוכלי לעשות קצת "הנחות" כשמידי פעם תשאירי אותם אצלך עוד יום באמתלה כלשהי. אפשר להיות מעט גמישים עם הסדרי הראיה. זה לא נורא. לדעתי, תני לזמן לעשות את שלו והוא יתייאש מעצמו. ועוד לא אמרתי שאפשר לעבור דירה למקום רחוק כך שלא יוכל לממש את החצי-חצי... לא יפה מצדי לומר דברים כאלה מעל דפי האינטרנט...אינני מתכוונת שבאמת תלכי לעשות צעדים כאלה מחר בבוקר, רק כדי להרגיע אותך שבמקרה חירום - יהיה לך לאן ואיך להימלט. דבר אחד חשוב לי ביותר, תוודאי שמבחינה משפטית אין שום ספק שבעולם שאת המשמורנית. אין דבר כזה משמורת משותפת, אם הכוונה של השופטת להסדרי ראיה חצי-חצי, אז שיבושם לה ואני לא מתווכחת עם זה (לפי דעתי, טיפשי לקרוא לזה משמורת משותפת). כל דאגתי היא ההיבט המשפטי שמאפשר להורה משמורן מעמד בכל זאת עדיף על ההורה הלא-משמורן למרות ההסדרים המורחבים. לגבי פקידת הסעד, אל תילחמי בה כעת. אל תלכלכי על האב. תדגישי את הדברים הטובים שאת עושה עם הילדים. ואם תספרי לנו מעט יותר על סדר היום שלך ושל האב עם הילדים אולי יהיו לנו יותר טיפים בשבילך.

 

[MickeyMouseSr]

ל feeedom

המלצה - עמדי על הברכיים והתחנני לבעלך שתחזרו לחיות ביחד. לא נפלתי על הראש, אבל כמו שהענינים הולכים את תשארי המפרנסת של התאומים, בלי בעל שיעזור לך, להיפך הוא רק יציק לך, ואת תתחתני עם פקידת הסעד שיודעת יותר טוב ממך איך לגדל את הילדים שלך. היא תנהל לך את החיים, הבעל ישגע אותך ואת תצטרכי לעבוד גם כרופאה וגם כעקרת בית. מיכל טועה בגדול כשהיא אומרת לך שתוכלי מפעם לפעם להשאיר את הילדים אצלך במקום לשלוח אותם לאבא. יש לך צו בית משפט שקובע מתי הילדים יראו את האב. אם את לא שולחת את הילדים אליו לפי החלטת השופט, את פושעת. (כשהם חולים תצטרכי אישור רופא והסכמת פקידת הסעד כדי להשאיר אותם בבית). האבא יגיש נגדך תלונה במשטרה, את תזומני לחקירה. אם תעיזי להיות חזקה, החוקרים ישימו אותך במעצר. אם את במעצר ז.א. שהילדים לבד בבית. אז עכשיו פקידת הסעד תעביר את הילדים לאבא. הבנת את זה? כך הוא יקבל משמורת. בקיצור, חזרי הביתה. הילדים בני פחות משנתיים ומחכות לך 16 שנים וקצת עד שתוכלי לשקם את חייך. חשבי על זה. מצד שני, אם תחכי 10-12 שנים תוכלי להתגרש והכל יהיה פשוט יותר כי יוכלו לדבר עם הילדים ולשמוע את דעתם. זה נשמע לך הזוי? לא תאמיני, כך מתנהלים הענינים בארץ. אני בסרט הזה כבר כמה שנים ומדברת מניסיון מר. ורק כדי שתביני את הטמטום, איזה פסיכולוג יכול לעזור לילד בן שנה ו-9? בשביל פסיכולוג צריך תקשורת. איזה תקשורת יצרו עם התינוקות?

 

[מיכל דחוח הלוי]

מה את אומרת, פרידום, תחזרי לחיות איתו?

תודה ששיתפת אותנו מניסיונך ומנקודת מבטך. היה לי מעניין לשמוע דעה שונה ובהחלט חשבתי ברצינות על דברייך. מעניין אותי לשמוע את פרידום: מה את אומרת, פרידום? תחזרי אליו? תחזיקי מעמד 10-12 שנה בגיהנום או שאולי היית בחצי גיהנום או שאולי הוא בכלל רצה להתגרש? לידע כללי (ולא בהכרח רק לפרידום) צריך לדעת לשחק את המשחקים האלה. כמה כללים: בהתחלה לא משחקים משחקים אלא מתנהגים יפה; כשמשחקים, עושים זאת לעיתים מסויימות ולא לעיתים קרובות; בהסדרי ראיה לעולם את לא מוסרת לו את הילדים אלא הוא בא לקחת אותם מהסיבה הפשוטה שלעולם לא יוכל להתלונן עלייך שאת לא מביאה לו את הילדים. את יכולה להדריך את הילד באופן מוסתר ללכת לחבר אחרי בית הספר ושהאבא יחפש אותו. את יכולה לשלוח את הילד לעשות אמבטיה ארוכה דקה לפני שהאבא בא לאסוף אותו. צריך ללמוד את הטמפרמנט של האב, ולהתאים לו דרכי תגובה.. אם הילדים קטנים מאוד, את יכולה לרוץ למרפאה בדיוק חמש דקות לפני שהאב מגיע. מה השוטר יעשה לה? הפרת צו? איך בדיוק? היא הלכה למרפאה והודיעה לו שהיא בדרך לשם. אם הוא רוצה שיבוא למרפאה לקחת את הילד. זה לא הפרת צו. מי אמר שהאב אמור לקבל את הילד בביתו? אולי יקבל אותו במקום אחר? שיתזז את עצמו, זה גם משחק. צריך לדעת אילו סעיפים בהסכם כדאי שינוסחו בצורה מטושטשת ואילו בצורה מפורשת ולא משתמעת לשתי פנים. כל מה שמטושטש, לא ניתן לומר עליו "הפרת צו". לכל היותר, השוטר ישלח אותה ואת הגרוש לבית המשפט לקבל הבהרות. בעניינים פליליים צריך הוכחות חותכות. אלה משחקים מכוערים ובכלל, אינני רוצה שייווצר הרושם שאני מעודדת פה למשחקים כאלה, אלא להצביע שהסדרי הראיה אינם חייבים וגם אינם יכולים להתקיים תמיד תמיד לפי הספר. ואנחנו יכולים לחיות (גם בשלום) במצבים האפורים שלא ברור אם נוהגים לפי ההסכם או מפרים אותו. כתבת "אם תעזי להיות חזקה, ישימו אותך במעצר" - אנא שתפי אותנו באילו נסיבות שוטרים עצרו אמהות, במקרים אמיתיים, כדי שנלמד.אולי תפרטי מעט יותר מניסיונך, גם כדי שנלמד. ושוב תודה על הדעה השונה, בבחינת משב רוח מרענן.

 

[MickeyMouseSr]

לפרידום ומיכל

כדאי להחזיק 10-12 שנה בגיהנום עם בעל מאשר 16 שנה בגהינום בלי. כבר חסכת שליש מהזמן בגהינום. בשנות הגהינום הבעל עדיין משתתף בהוצאות הבית והמחיה. כגרושה הוא עלול לא לשלם מזונות. ואיך, איך ב2000-3000 שקל מסכנים שבית המשפט מאשר כמזונות מפרנסים שני ילדים, משלמים שכר דירה, ומטפלת כדי לצאת לעבודה? אז במקום גיהנום כלכלי, עדיף להשאר בבית ולנצל את הזמן כדי להתבסס ולחסוך כסף לקראת הצעד בעתיד. מיכל, אמבטיה ארוכה, ביום שאבא אוסף את הילדים שיתחילו אותה קודם. אחרת זו הפרת צו ועילה לתלונה במשטרה. בקשר למרפאה, נו מנסיון, לילד שלי היה 39.5 חום, הלכתי לרופא, מה עשה האבא? איים על הרופא שכתב באישור הרפואי שהילד חולה ומדבק. כמובן שאבא הלך למשטרה, הרופא חזר בו מדבריו. איך שוטרים עוצרים אמא? בקלות. היא מגיעה לחקירה בגלל הפרת צו, משוכנעת שהיא צודקת. לילד יש חום גבוה ולה יש אישור רופא. היא לא יודעת מה שהגרוש עשה בינתיים. היא לא נשברת בחקירה , היא הרי צודקת, נכון? יש לה אישור רופא ביד. אבל השוטרים מתים על דמעות, אז כדי שהיא תבכה שמים אותה קצת בתא. זה קרה לי, רק למחרת בבוקר נתנו לי להשתחרר בערבות של בן משפחה. והבלגאן עם הילדים, לא רוצה להרחיב את הדיבור בגיל שנה ותשעה חודשים ילדים לא הולכים לחברים לבד. לידיעתך. ואם אמא תכוון לזה ילד יותר מבוגר יאשימו אותה בהסתה. כך שאם אבא הוא נבל אמיתי, לפרידום מחכה גהינום כגרושה יותר גדול ממה שיש לה עכשיו. הלוואי שהייתי מעכבת את הגרושים.אפשר לדרוש שלום בית גם 1000 פעם. מכות זה כלום לעומת מה שאני עוברת עכשיו.

 

[mtm03c]

חשבתי שרק אני בסרט הזוי...

מיקי מאוס וחופש - אתם כל כך!!! מתארים כל אחת את הסרט שלי...ובטח של עוד אמהות, שהלוואי והיו כותבות גם בפורום. מיכל - אני לא רוצה לבוא ולומר "אמרתי לך" אבל את זוכרת שכתבתי לחברתנו הרופאה על האופנה של משמורת משותפת? לא סתם כתבתי את זה. לא שרציתי להחליש אותה, אבל רציתי שהיא ועוד אמהות תהיינה מודעות למה שקורה בשטח. ולא - אם יש משמורת משותפת, היא לא משמורנית יחידה. זכותה המלאה לצאת מהבית ולחיות בנפרד מבעלה, גם אם אינה מתגרשת. המזונות הנמוכים הם בגלל המשמורת המשותפת. משמורת משותפת לא מבטלת לגמרי את חובתו של האב במזונות הילדים, לפחות עד גיל 6 לפי דין תורה. רק משמורת שלו תבטל מזונות לילדים וגם אז לא לגמרי כי היא יכולה לדרוש "דמי אירוח". יש פסיקה כזו. הלוואי ונוכל כולנו להתאגד כעמותה או ארגון חזק שיעמוד מאחורי כל הנשים הללו שסובלות. בהחלט דרושים לנו גם נציגי החוק - משפטנים, שוטרים, פקידי סעד וכו'. רק שאין מצב שמי מהם יסכים לתמוך בנו, מנסיון. פניתי לאינספור ארגונים ועמותות כאלה ואחרים, הרבה מהן חורטים על דגלן "למען נשים" וכשזה מגיע למבחן המציאות, בשטח, אין עם מי לדבר... ציטוט "מנסיון, לילד שלי היה 39.5 חום, הלכתי לרופא, מה עשה האבא? איים על הרופא שכתב באישור הרפואי שהילד חולה ומדבק. כמובן שאבא הלך למשטרה, הרופא חזר בו מדבריו". שמעתי על מקרה שבו בעקבות איומים מצד האב ועורך דינו הרופא מסרב לבדוק את הילדים וביקש מהאם לבחור רופא אחר.... בנות - נשים ואמהות - תחזיקו מעמד. כולי תקווה שפורום זה לא נותן רעיונות לגברים גרושים, איך לאמלל את האקסית...

 

[מיכל דחוח הלוי]

עוד הרבה בסרט הזה

אם את רוצה להאמין שהמושג "משמורת משותפת" אכן כשמו כן הוא, בבקשה. כואבות לי הידיים לכתוב על הנושא. מעולם אף אחד לא הטיל ספק בזכותה המלאה של פרידום לצאת מהבית אלא בזכותה לצאת מהבית ביחד עם הילדים. רק הורה משמורן יכול לנדוד עם ילדיו היכן שירצה. המזונות המופחתים הם מכיוון שיש לאב הוצאות בימים שהם איתו אבל זו לא הסיבה העיקרית. הסיבה העיקרית היא ככל הנראה משכורתו הדלה. בכלל, נקבעו לאם מזונות כיוון שהיא זו שצריכה לשלם עבור הילדים במעון וכדומה (אלא אם נקבע אחרת). המזונות שנפסקו לפרידום אינם מסוג "דמי אירוח" אלא מזונות של אב תפרן לאם משמורנית שמשתכרת הרבה יותר ממנו. לילה טוב

 

[רקאמא1]

סיפור הרופא

טריק ישן מיושן ע"ח הילדים מוכר ידוע להחליף רופא להזהיר את הרופא הבא וכאשר רופא מוציא אישור אמיתי אין לו מה לדאוג

 

[מיכל דחוח הלוי]

אלה התובנות שלי

צר לי על הניסיון הבאמת מר שעברת. לגבי חקירות במשטרה - את לא לבד. גם אמהות אך בעיקר הרבה אבות עברו חקירות במשטרה וגם כתוצאה מתלונות שווא. אז מי שרוצה להתגרש צריך לקחת הכול בעיסקת חבילה. אני טוענת שלא מתים מחקירות משטרה ולא צריך לפחד. אני חולקת עלייך בעניין האשמת אם בהפרת צו אם האב הגיע לקחת את הילד והילד לא היה מוכן. שימתין. אין פה שום הפרה שמצדיקה מעצר. אם המשטרה שמה אותך בתא כיוון שהלכת לרופא עם בנך החולה - היית צריכה לקחת עורך דין שיגיש תלונה למח"ש (עכשיו כל הצינים והציניות יאמרו לי שלשלוח תלונה למח"ש זה כמו לכתוב על הקרח..). תלונה מעורך דין מקבלת התייחסות יותר רצינית מאשר סתם אזרח. בפעם הבאה שתגיעי לשם (הרי האב יתלונן עלייך שוב באותה תחנה) הם כבר יזכרו אותך שאת לא פראיירית ויכולה גם לסבך אותם. אולי הם אפילו ישנו כיוון ויתעצבנו על האב שמכניס אותם לסיטואציות שעלולות לסבך אותם. לי נראה שמה שקרה לך לא תקין ואסור היה לשתוק על כך. את יתר הדוגמאות שהבאתי, הבאתי באופן כללי ל"משחקים" אפשריים ולא בהכרח לפרידום או רק לפרידום. אם נתקלים באב מהסוג שאת מדברת עליו - חבל לו על הזמן אם היה נפגש איתי, אחד כזה צריך לסרס ולא לישון איתו.

 

[mtm03c]

אז ככה

לגבי עו"ד שיתלונן - אשמח לקבל שם או שניים...ברור שזה לא תקין אבל ככה זה כשיש לצד השני קשרים בכל מקום... מנסיון, כל המשחקים צריכים להיעשות אחרי ואני מדגישה אחרי שיש הסכם גירושין עם הסדרי ראייה. אז זה הזמן לשחק ולנקום כי אף אחד לא באמת יקום ויתחיל להתלונן או להגיש תביעות. למי יש כוח? שוב - משחקים ונקמה - אחרי שיש הסכם ולא בהתחלה כי בהתחלת התביעות זה יגרום נזק רב לאם עד כדי לקיחת הילדים ממנה. ועוד כמה הארות: . "מי אמר שהאב אמור לקבל את הילד בביתו? אולי יקבל אותו במקום אחר? שיתזז את עצמו, זה גם משחק. ". שלא תעזנה לשנות את המיקום. רק מהבית וחזרה הביתה. אחרת פקידות הסעד יעבירו את מקום העברת הילדים למרכז קשר, ומשם הדרך מאוד קצרה לאיבוד משמורת ולמפגשים בפיקוח...ולמה שאת אחר כך תתזזי את עצמך עד למרכז הקשר ובחזרה ? 2."לא חייב להיות 50-50 יכול גם 40-60 או 45-55 ואפילו 35-65, מי שיכולה להרשות לעצמה (כלומר אם האב עומד במשימה והוא אב טוב) שתהנה ותפרגן לעצמה" - לצערי, כל אב, אפילו מסומם ופושע יכול להיות אב השנה לדעת פקידת הסעד ובתימ"ש היום, למרות שכולם יודעים שכל אמא קשורה לילדיה, בעיקר כשהם תינוקות וקטני קטינים. מאוד קשה להיפרד מהילדים בגיל הזה, אפילו לכמה שעות, ולפקידות הסעד לא ממש אכפת מהרגש האימהי. הן מונעות מתוקף קבלת כספים לא כשרים. 3. עכשיו קראתי את הבג"ץ שהזכרת מיכל. אכן מזעזע ביותר . יותר מזעזע שהמצב לא הופסק ולקחים לא הופקו. היה מקום לרוץ עם זה לתקשורת גם עכשיו. ויש נשים אחרות באותו סרט וכמו שכתבת לא לכולן יש את הכוח ואת הידע להילחם.

 

[מיכל דחוח הלוי]

לכל מקרה אפשר למצוא את ה"משחק" המתאים לו

לגבי עו"ד מתאים ונסיבות התלונה למח"ש - אנא צרי עמי קשר בפרטי. בקשר להסדרי הראיה, אם האב כל כך קפדן ואת צופה שהוא ירוץ למשטרה ולפקידת הסעד על כל צעד ושעל אני הייתי מסכימה על הסכם מטושטש ככל האפשר. לא לרשום בהסכם "לקחת מהבית" אלא "מהמסגרת בה הילד נמצא" או "בתיאום עם האם". ולרשום בהסכם שבמקרה שיש חילוקי דעות בין ההורים קודם מחוייבים ללכת לגישור ורק אחר כך לבית המשפט או לפקידת הסעד. ווריאציות התגובה הן כמעט אינסופיות, רק צריך לתאר את הסיטואציה בפרוטרוט ובדיוק מירבי האפשרי. שוב, אינני ממליצה על "משחקים" כבשגרה אלא במצב של אין אונים, כשלא ניתן ואסור להפר את החוק או צו בית משפט ובכל זאת האב ממרר לך את החיים. בקשר לבגץ - יש הרבה שיקולים אם לרוץ לתקשורת, לאיזה סוג של תקשורת ומתי. במקרה הזה נוצרו קשרים עם התקשורת אלא חלק מהתכניות לא היו מתאימות, חלק שהיו מתאימות לא התעניינו (יותר מעניין לצאת באיזו פאשלה של חייל שקיבל תרופה לא נכונה או משהו כזה, יותר רייטינג כשמדובר בביטחון) וגם העיתוי היה מסובך מחשש שיפגע בהליכים המשפטיים. אבל זה לא הסוף ובין הסרטונים שחנה ואני מתכוננות להוציא לפרסום, כבר נמצא הסיפור הזה.