שאלה די דחופה למנהלת הפורום

numberjacks33

New member
סיפור מדהים ומטורף אני מאמינה שיצא מזה סרט 10

אם רק היית יודעת את הכל הוציאו את הילדה כשאבא שלה היה עם רגל מרוסקת אימו עליה לא לספר יש לי שיחות מוקלטות עם הילדה מזעזע איך כלהמערכת פועלת ביחד חינוך ,רווחה משטרה פנימיות השפעה על רופא המשפחה המסרב לתת לי לעבוד וללמוד . האפוטרופוסית על כל ילדי משקרת שלילדה טוב בפנימיה ולעומת זה הילדה מתחננת לחזור הביתה יש מכתבים שיחות טלפון וצילומים היא מתחננת לאחותי שאכך עורך דין ואחתום על שתיקה תמורת החזרת ביתי לא לפנות לעיתונאים ולתקשורת אמרתי לאחותי שלי אין ממה לפחד ולא אסכים לסמרטוט שהיא תוקעת לי בפה . מקווה שעורך דין התותח יוציא את הילדה ויחזיר אותה הביתהבמהרה סיכמתי איתו שזה רק ההתחלה נשבעת שזה לא הסוף אני מאוד רוצה לעזור להורים אחרים ,אני דור שני להוצאה מהבית בחיים לא הייתי שולחת ילד לפנימיה . חיבים להיות עם תמיכה הורית כדי לנצח הם חשבו שהמשפחה מפורקת , הורי התגרשו , חמי נפטר וחמותי אשה זהב עוזרת בעיקר אתמול אמרה לי , פקידות הסעד משקרות משקרות , כל הסיפור מפוברק כי היא היתה איתי בדיונים הראשונים . ואני מקבלת תמיכה מכל משפחתי . אני אמא לביאה ככה סבא שלי קורא לי . אני אפרסם את המסמך מהמשטרה שהתיק סגור רק בזכות חוכמתי לקחת את ביתי למשטרה והיא סיפרה את האמת העובד סוציאלי אמר שאמא מרביצה לי והיא אמרה את זה לשוטרת 4 פעמים וגם בכל איבחון או חקירה , הכל היה ויכוח על מקלחת כי היה לה ריח לא נעים מהגוף וחמותי ואני ההינו מפשיטות אותה בכוח כי המורה בכתה א אמרה שיש לה רייח לא נעים מהגוף ,לאנישים כהים יש רייח יותר חזק . הויכוחים היו על בית הספר היא פחדה ללכת לבית הספר ולא היה אכפת השופטת אילצה אותנו לשלוח לאותו ביה"ס . הסיפור פשוט ארוך חלק אני יודעת וחלק מביתי . חיבים לפנות לעורך דין חזק מההתחלה צריך אירגון עם עורכי דין הורים אתר סיפורים תיעוד יש לנו הרבה עבודה .
 
אישה לוחמת

אני גאה בך! צריך לשלם לתסריטאי שיעשה מהסיפור הזה סרט אמיתי - עוד דרך להתמודד מולם.
 

numberjacks33

New member
ילדתי מנותקת בת 9 מאבא ואמא

אשמח לשלוח לך את מה שאמרתי בכנס של איילה ,אני שמחה שמצאתי את רמית בר נתן שעזרה לי בעורך דין ומקווה שנחזיר אותה מהר הביתה פקידת הסעד פנתה אלי כדי שלא אכתוב ואפרסם אך סירבתי אני לא יכולה להאמין לפקידות הסעד האלה 11 שנה שהן עושות מה שהן רוצות מחיי אני לא אוותר ומקווה שכל רעיונותי יצליחו יש לי קשר עם עוד 4 מקרים הרוצים לפנות לגורמים לחו"ל ולתבוע את הרווחה וצריך להתאחד רק ככה ננצח ,צריך להעמיד אותם גם למען הדורות הבאים . אמא .
 
עוד דבר

אם תקבע משמורת משותפת - האב לא ישלם לך מזונות. לעומת זאת, אם את תקבלי את המשמורת וגם אם האב יקבל הסדרי ראיה של חצי-חצי הוא יהיה מחוייב לשלם לך את מזונות הילדים (כיוון שאת רושמת לגנים ואת קונה לילדים נעליים ותרופות וכדומה). כלומר, במצבים בהם האב רואה את הילדים כמעט מחצית מהזמן, ההבדל בין משמורת של הורה יחיד לבין משמורת משותפת הוא חובת תשלום המזונות. ואל תתפלאי אם תגלי שכל התרגיל הזה של תביעת המשמורת הוא בשביל לא לשלם מזונות.
 

freedom31

New member
חשבתי על זה גם

במיוחד לנוכח העובדה שכמעט מתחילת הנישואין שלנו אני היחידה שעובדת ומפרנסת ואילו הוא עושה דוקטוראט ומסתפק במלגה צנועה.
 
הכול אפשרי

מצויין, עיסוקו אינו יציב. ממה הוא מתפרנס? הוא לא יכול לטפל בילדים. ומה יהיה כשהוא נוסע לכנסים? דוקטוראט זה עבודה במשרה מלאה אבל כמעט בלי משכורת. אני מתארת לי שהוא חושש לתשלום המזונות. אז אולי תנסי להפיג את חששו באמצעות מתווך, או חבר משותף.
 

mtm03c

New member
מה זו משמורת?

משמורת מאפשרת לאם/אב/שניהם לקבל זכויות כאלה ואחרות מרשויות ממשלתיות. זה הכל. משמורת שניתנת לאב יכולה לתת לו את הבסיס לתבוע מהאם דמי מזונות ולי אישית ידוע על מקרים כאלה. זה אמצעי לחץ נוסף על הנשים בגירושין. והכי עצוב ששופטים של בתי משפט לענייני משפחה, נותנים לכך יד. עוד לא שמעתי על מקרים כאלה בבתי"ד רבניים שהעבירו קטינים מתחת לגיל 6 לאב. אפילו היהדות מבינה את מקומה וחשיבותה של אם בחיי ילדיה. אבל שופטים שהם חברים של עו"ד והיו עו"ד בעצמם בעברם, חורצים את גורלינו על פי טיב הקשר עם עמיתיהם, עוה"ד. עצוב
עצתי לך - תערערי מייד! עוד היום על החלטת המשמורת המשותפת! תצטרכי עו"ד טוב והלוואי ויכולתי להמליץ, אבל טרם נמצא אחד כזה... היי בטוחה שבן זוגך עשה טוב טוב שיעורי בית ולא סתם הוא ביקש (ולא מפתיע שגם קיבל) משמורת גם אם היא חלקית.
 
מה שרואים מכאן לא רואים משם

הייתי רוצה לעשות סדר בדברייך. נכון הוא שמשמורת מאפשרת לאם או לאב לקבל זכויות מרשויות ממשלתיות, אבל המדינה מכירה רק במשמורן אחד או האם או האב. אין דבר כזה שנקרא "משמורת חלקית". "המשמורת המשותפת" הזו שלה זה בעלה לשעבר של רידום אינה משותפת ואינה חלקית, היא בסך הכול הסדרי ראיה מורחבים או אם תרצי שיוויון בחלוקת הזמן עם הילדים. השופטת איפשרה לגברת פרידום לעזוב את הבית עם הילדים - זה יותר מכול אומר לי שפרידום היא המשמורן, והמשמורן היחיד. וגם נקבעו לה מזונות - עוד הוכחה שהיא המשמורן. רק משמורן אחד יכול לקבל זכויות מרשויות ממשלתיות. ברור שבן זוגה של פרידום אינו טיפש (אולי קצת..) הוא ביקש משמורת כיוון שהוא יודע שקבלת המשמורת הייתה פוטרת אותו מתשלום מזונות (כפי שמסרתי בהודעה לפרידום לפני כמה ימים) וגם מקנה לו כמה הטבות (לא שהם מי יודע מה רציניות). והוא לא קיבל משמורת. בקשר להתנהלות של בית הדין, תקראי את כתב הטענות בבג"ץ 6603/06. נמצא במאגר נבו ואולי אפילו העליתי אותו לפורום - חפשי לפי מילת מפתח. ותיוווכחי לראות איך בית הדין הרבני באכזריות שמתאימה לנאצים נתן את חסותו לחטיפה ברוטאלית של קטינים (אפילו חרדים) בני 3-6 בידי שוטר מביתם וממיטתם בשעת בוקר כשהם אפופי שינה ועם הלבנים והפיג'מות על גופם, לאחר שקרע אותם מאימם שהיא חפה מפשע ומגדלת אותם להפליא לכל הדעות ולכל התסקירים. לא לחינם אני טוענת שבמדינה שלנו קורים מקרים חשוכים ואפלים. למזלה של המדינה, שבגץ הציל את כבודה של המדינה כשיצא נגד בית הדין ונגד משרד הרווחה ופקידות הסעד שהיו האדריכליות במבצע החטיפה הזה ובניסיונות להכשירו מבחינה משפטית. יש לי מקרה נוסף של אם שבית הדין העביר משמורת מבנה הקטין אל האב, האם פשוט לא ידעה להילחם. יש הרבה מאוד והרבה מדי אנשים חלשים בעולם. למעשה, למרבית האנשים אין כוח להילחם. לעומת זאת, אני מכירה מקרה אחר שדווקא בית המשפט העביר משמורת מאם לאב של קטינה בת שנתיים, מאם שמתפקדת היטב. מכל מקום, מניסיוני, הרבנים בבית הדין הם הכי גרועים.
 

סוזן7

New member
על משמורת משותפת, דעות של אנשי מקצוע ועוד

שלום לך וגם למנהלת הפורום, אני נכנסת לפורום הזה מדי פעם - כי הנושא מעניין אותי באופן מקצועי. ראיתי את הפנייה שלך - באופן מפורש, ביקשת התיחסות של מנהלת הפורום ולא הגבתי (מכבדת את רצונך). אם זאת, די נדהמתי מהתגובה של מיכל - למרות שהיא מאוד בסדר בתגובות המהירות, בגילוי אמפטיה וברצון לעזור. מה הפריע לי? הלוחמנות, השיפוטיות, החד-משמעיות בהכללות שלה ביחס למשמורת משותפת, לפסיכולוגים וכו'. חשבתי שהפורום עוסק במשמורת הוגנת ואני שואלת, הוגנות כלפי מי? הרי לכל ילד שני הורים וכל עוד ההורים גרים ביחד, המשמורת היא משותפת, למרות שזה לא מחייב שיוון בשעות המוקדשות לילדים או בעשיה מסוימת. החלוקה בין ההורים מתבטאת בצורות שונות - על פי שעות עבודה, אופי העבודה, העניין שלהם לגדל את הילדים באופן ישיר ועוד. אין דרך אחת נכונה או טובה - מה שחשוב זה שזה עובד טוב, שההורים מרוצים ושהילדים מטופלים. ברגע שהורים מחליטים להיות בנפרד, הנושא הופך לרגיש ביותר - יחד עם כל הפירושים של משמורת וההשלכות המעשיות והכלכליות והפסיכולוגיות. עורכי-דין מתחילים לבחוש, להפחיד ולהקצין - והמערכת המשפטית הופכת הורים משותפים לאויבים שנלחמים על ילדיהם.וזה מה שקרה כאן - אולי בעבר שיתפתם פעולה, אבל היום אין אמון אחד בשני ואין שיתוף פעולה. אינני יודעת מה מתאים לכם - אבל ההגדרות והתוכנית צריכות להתאים למשפחה המסוימת. מה שהפריע לי, מיכל, זו הדרך שפסלת משמורת משותפת כ"פח" שלא טוב ליפול אליו, ושיש לברוח מפסיכולוגית שחושבת שמשמורת משותפת היא דרך טובה לגדל ילדים שהוריהם לא גרים ביחד. אני מכירה משפחות גרושות שקבעו משמורת משותפת וזה עובד טוב עבורם. יש ויש. לא תמיד התביעה היא "תרגיל" מתוך אינטרס כלכלי או אסטרטגי. איך אפשר לקבוע דברים כששומעים רק צד אחד? ומדוע זה בהחלט נכון שהאם עדיפה על האב כהורה משמורן? כל מקרה לגופו. בגישור, המגשר אינו אמור לקבוע או להציע, אלא לסייע בבדיקת האפשרויות, באופן יסודי. התלבטתי אם בכלל להגיב, אבל כנראה שהתגובות של מיכל לחצו על יותר מדי "כפתורים" אצלי (אני גם פסיכולוגית וגם מגשרת בענייני משפחה, גם מטפלת זוגית וגם יודעת הרבה על מחקרים בנושא גירושין). השתדלתי להציג אפשרויות רבות בספרי על גירושין ("להתגרש ולהישאר חברים"), בלי לחוות דעה בעד או נגד הסדר מסוים. כל מקרה לגופו ויש להביא בחשבון את שני בני-הזוג/שני ההורים בתכנון הפירוד. ההסדר אמור להיות הוגן ומקובל על שני הצדדים. אתם נכנסתם למסלול המשפטי שהוא מסלול לא פשוט....מאחלת לך שבסוף תגיעו להסדר טוב לילדים. בברכה, סוזן זיידל www.haskamot.com
 
משמורת משותפת פתרון גרוע בהיותה בלתי ישימה

אינני מגשרת ולא פסיכולוגית. אינני מחוייבת לאף ספר לימוד אלא לחיים עצמם. מה שאני מביאה כאן הם מהחיים, מהמציאות ואין חכם כבעל ניסיון. אני סבורה שמשמורת משותפת אינה ישימה ואינה ריאלית גם במצב בו ההורים חיים בשלום פחות או יותר, קל וחומר כשמדובר בהורים בקונפליקט. משמורת משותפת היא שם יפה ומכובס לעידן אידיאלי של שלום שאינו בנמצא. אם את מכירה כמה זוגות שיש להם משמורת משותפת (את לא מפרטת מה המושג הזה אומר תכלס בחיי היוםיום), אני משוכנעת שמדובר ביחסים די נדירים לחיוב בין בני זוג שבודאי לא עלו במקרה שהציגה הגברת הנכבדה. אז לתת לה ליפול למקום שבו האב ימרר את חייה במסגרת "משמורת משותפת", רק בשביל שמנהלת הפורום תיראה "נאורה", "נייטראלית" ועוד כל מיני מילים יפות. לא, לא בשבילי. דרך אגב, במקרה ממש במקרה גם פקידת הסעד הראשית סבורה כי משמורת משותפת אינה ישימה בדרך כלל, ובודאי לא בידי זוג בקונפליקט. המודל הובא, לדבריה כפי שהופיעו פעם באינטרנט, מאוסטרליה ואינו מתאים לחברה הישראלית. עד עתה אף לא אחד מאלה המצדדים ב"משמורת משותפת" לא התמודד עם שאלות שהצבתי לגבי מי מכריע במצב של מחלוקת לגבי הילדים, הרי בחיים אי אפשר לרוץ למגשר על כל צעד ושעל. בחיים מקבלים הרבה החלטות קטנות וגדולות יוםיום. החיים צריכים לרוץ בשטף בלי להזדקק לבתי משפט, למגשרים, לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים ועוד. ועל האם לדאוג שההסכם יהיה בנוי כך שהיא תוכל לנהל את החיים בשטף, עם כמה שפחות הפרעות. התייחסותי לגברת פרידום התחשבה בתיאור שהיא הציגה, מן הסתם, ולא מין פתרון סטרילי מנותק מהקשר. העובדה שאיני יכולה לשמוע את הצד השני אינה יכולה למנוע ממני מלהגיב לגולשת, בנסיבות עניינה כפי שהיא תיארה זאת. אם נלך לשיטתך, הרי לא אוכל לומר דבר לאף גולש או גולשת וזו אינה כוונת המשורר, הלא כן? את מציעה שהם ילכו לגישור, כן, שילכו לגישור אבל הגולשת גם צריכה כמה עצות בדחיפות. וגם לקראת גישור צריך ללמוד כמה דברים, הרי ידוע שיש אנשים שמגיעים לגישור כדי לבדוק מה הקווים האדומים של הצד השני או עד היכן הוא מוכן לוותר ולא באמת מתכוונים לפשרה. לגבי הוגנות במשמורת, דעותיי ידועות ואינן קיצוניות כלל ועיקר. אני סבורה ששני ההורים צריכים קשר טוב עם הילדים. שהאב צריך לראות את הילדים כמעט חצי חצי (או 50-50), אבל זה אינו סותר את העובדה שבדרך כלל אני מעדיפה משמורת לאם (אם כי לא בכל מקרה) מסיבות מסויימות ובהן, מעמדה המשפטי הנחות של האם במערכת הגירושין ומעמדה הנחות מבחינה כלכלית. ומבחינה זו אני רואה משמורת לאם כהעדפה מתקנת.
 

sitvaniyot

New member
משמורת משותפת?

אין חיה כזו, אלא אם ההורים חיים באותה דירה ומסתדרים טוב בינהם. למצב כזה קוראים נישואין. זוג התגרש כי הוא מסוכסך - איך יסכימו על מה שקשור לילדים? איזה מין חיים יש לילדים? לילה אצל אמא, לילה אצל אבא? - לא מגיע להם לישון באותה מיטה כל לילה? יום אצל אמא, יום אצל אבא - מתי ילכו לחוגים? מתי ילכו לחברים? כל יום הם ינדדו עם הילקוט הספרים והמחברות? תקנו להם גם בגדים כפולים? סט אצל אמא, סט אצל אבא? עם כל הפטנטים והרעיונות המודרניים שלכם, מישהו בכלל חושב על הילדים? אה, שכחתי, גם כשהם חולים תעבירו אותם מבית לבית?
 
אין מעמד משפטי ברור במשמורת משותפת

אני דווקא פחות מוטרדת מהעברת הילדים מבית לבית. לא מדובר בכל מקרה שלילדים לא יהיה עולם משלהם וחברים משלהם. אני מוטרדת משני דברים מרכזיים: 1. ההכרח לקבל החלטות מיידיות בשעת מחלוקת. 2. המעמד המשפטי של ההורה. הורה משמורן יכול לעבור דירה עם הילדים, לעבור בית ספר וכדומה. הורה משמורן מקבל קצבת ילדים מביטוח לאומי, סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, נקודות זיכוי במס הכנסה, דמי מזונות, הנחות בחוגים, בעירייה ועוד כהנה וכהנה זכויות. מה קורה במשמורת משותפת? מי זכאי לזכויות ההורה המשמורן? הרי המדינה או הגוף נותן ההטבה לא ייתן הטבה לאחד ההורים או פעם לזה ופעם לזה. המערכת בישראל בכלל אינה מאורגנת לספוג את המושג הזה שנקרא "משמורת משותפת" ולפי דעתי גם אין לשני ההורים בישראל מעמד משפטי שווה בשאלת המשמורת, גם אם בית המשפט כאילו הכריז על "משמורת משותפת" כמו שהוא רצה להכריז במקרה של האם שנלקחה ממנה המשמורת על בתה בת השנתיים כעונש על שסרבה לקבל את הצעת השופטת והמלצת הפסיכולוגית ל"משמורת משותפת" (לפני כמה שנים). אני מסכימה איתך שמערכת הנישואין היא הקרובה ביותר למושג "משמורת משותפת" אבל אפילו בנישואין יש לאם איזו עדיפות על האב בענייני הילדים: המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת ילדים לחשבון האם אוטומטית, האב אינו רשאי לקבל את הקצבה אלא אם האם ביקשה זאת במפורש מביטוח לאומי. כנ"ל קצבת לידה.
 

mtm03c

New member
כן אכן אין חיה כזו

בשם הזה, אבל בפועל, דה פקטו, זה מה שנקרא הסדרי ראייה מורחבים וזה קורה כל יום ומשפיע רע על הילדים. למה זה קורה? תלוי מי שיחד את פקידות/פקידי הסעד - הרי ברור שהם לא גומרים את החודש מהמשכורת העלובה שלהם. מזה הם לא מחזיקים רכב ובית... וכן, גם כשהילדים חולים מעבירים אותם מבית לבית, אפילו אם זה רק ללינה - מה אבא לא יכול לתת תרופות? מי אמר שאמא יותר טובה ותינוק או קטין חייב להשאר דווקא איתה? ביום שיהיה מישהו שיטען את מה שאמרת בפני שופט וזה יתקבל, אני אוריד בפניו את הכובע.
 
למה התכוונת?

למה התכוונת במילים "יטען מה שאמרת"?. אמרתי הרבה דברים. תמקדי את דברייך. בקשר להסדרי ראיה מורחבים - אין לי בעיה איתם. בעיניי יש חשיבות לקיום של הורה משמורן יחיד מהנימוקים שכבר פרטתי. אם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מגשרים, שופטים ומי לא, רוצים לכנות הסדרי ראיה מורחבים בשם המשונה "משמורת משותפת" שיבושם להם, רק שהצד המשמורן ידאג שיהיה כתוב ברחל בתך הקטנה (קרי במפורש) שהוא המשמורן... כדי שיוכל ללכת עם מסמך זה לרשויות השונות. אם הילד חולה ונמצא אצל האם, לפי ראייתי האם אינה צריכה לטלטל אותו מבית לבית. אם האב יפנה למשטרה בתואנה של הפרת צו בית המשפט, האם תוזמן לחקירה ובחקירה תטען שהילד היה חולה, ואם יש לה אישור מהרופא, מה טוב. לא יכולים לעצור את האם או לעשות לה משהו רע בעניין זה. לעתים, ילד שגדל רוצה להישאר בחברת החברים שלו (נניח אם יש מסיבת יום הולדת או אירוע אחר), אני א רואה סיבה מדוע יהיו שינויים נקודתיים כאלה בהסדרי ראיה. המשטרה לא יכולה לעשות כלום במצב כזה, להוציא טרטור של האם לתחנת המשטרה ואולי להפחיד אותה מעט.
 

mtm03c

New member
המשטרה לא יכולה לעשות כלום?

בהחלט כן. יש להם סמכות לעצור את האם, לעכבה לחקירה, יש להם סמכות לקבוע שכן היתה הפרת צו כי אין צו כתוב לפיו אם הילד חולה הוא צריך להישאר אצלה... אני מקווה שברור שכל חקירה כזו היא חקירה תחת אזהרה ובהחלט בכל חקירה כזו רשאים לקחת טביעות אצבעות וגם לבקש חתימת ערבים לשחרור... כך פועלת המשטרה ומסתבר שזה לא בניגוד לחוק. מיכל היקרה, עצותיך תמיד מועילות ואל תקבלי את ההרגשה שאני מנסה לרפות ידיים של אחרות, אבל לדעתי חשוב שאמהות שקוראות בפורום - כדאי שתהיינה מודעות מראש שקיימות גם אפשרויות כאלה. הדברים הללו לא כתובים בשום מקום, אף אחד לא מכין אותך לקראתם ולדעתי גם כדאי שעוד אמהות תשתפנה את כולנו בחוויות מנסיון אישי.
 
מהו מעצר משטרה?

אני מודה לך מאוד שאת משתפת אותנו בניסיונך ובידיעותייך. אכן, יש אמת בכל מה שכתבת בתגובה אליה אני מתייחסת כרגע וכדאי שכולן וכולם ידעו מכך. רק כשאני אמרתי שהמשטרה לא יכולה לעשות שום דבר נורא לאם. חקירה ברור שיש וגם ציינתי, אז מה? כמה גרושים וגרושים כבר עברו חקירות במשטרה? המון. מי שעבר את זה פעם אחת כבר לא אמור להתרגש מזה וכבר אמור לדעת איך לענות ומה לענות. אז מה אם חוקרים תחת אזהרה ולוקחים טביעת אצבעות? גם בנתבג לוקחים היום טביעות אצבעות. היום כל מי שנחקר במשטרה, בודקים את כל ההיסטוריה שלו, כל השמות, אם בעל נשק או היה פעם בעל רישיון לנשק ועוד כהנה וכהנה. בקשר לערבים לשחרור - נכון שיש חיה כזאת אבל לא באירועים בעניינים של קיום הסדרי ראיה שאני מכנה אותם "לשחק משחקים" שיהיו כשרים אבל מעצבנים. כשאני אומרת שהמשטרה אינה עוצרת אמהות, אינני מתכוונת שהמשטרה אינה מזמנת אמהות לחקירה. מובן שכן, עדיף שהאם תגיע לחקירה מרצון ובעצמה מאשר שישלחו לה ניידת ואז אפשר לומר שהיא נעצרה? בעיני עדיין לא. להיות עצורה במקרים האלה אני מתכוונת להיות עצורה תחת סורג ובריח כולל למשך הלילה. ראיתי רק מקרה אחד כזה בחיים שלי - האמא המסכנה שנעצרה בצו הבאה לפני שופט (ולא מסיבה של הפרת צו בית משפט) בנסיבות שאפשר לכנות אותם התעללות והתנהגות חשוכה ונקמנית של כמה גורמים שלא אפרט כעת. אולי יש עוד מקרה או שניים ואשמח אם גולשים יביאו כאן מקרים מאוד ספציפיים שהם מכירים כדי שנלמד. אבל בודאי לא במקרים כאלה מדובר כאן. אלה באמת באמת החריגים וטוב שכך. אני מקווה שאיני טועה ולא אקבל פתאום מבול של דוגמאות על אמהות שנעצרו..
 

freedom31

New member
הבהרה

אני מבינה את ההגיון מאחורי משמורת משותפת ואני מניחה שאם הייתי עכשיו צופה מן הצד הייתי גם חושבת שזה הפתרון הכי הוגן, הכי טוב לילדים וכו'. אני באמת מבינה את החשיבות של המשך קשר משמעותי עם האבא ולדעתי זה מאוד חשוב שיראו בו דמות מטפלת מעבר למישהו שרק לוקח אותם לבילוי פעמיים בשבוע. ואני גם מאמינה שכשהעניינים קצת ירגעו אני אאפשר את הקשר הזה ביניהם ואף אעודד אותו. אבל....... מאוד חורה לי ומעליב אותי עד עמקי נשמתי שהוא מציג את עצמו כדמות דומיננטית עבור הילדים ואילו לי קורה דמות משנית - במילים האלו!!!! וזה לא רק הקטע הפמיניסטי של "מי נשא אותם ברחם 9 חודשים, מי הניק אותם וכו' ". כי מי שבאמת נמצא איתם מרבית הזמן (למרות ההעדרויות של המשמרות) זה אני ומעצם העובדה הזו אני לא יכולה להיות דמות משנית עבורם! לדעתי זה פשוט יפגע בילדים אם הם יורחקו ממני ל-50% מהזמן - בטח בגיל כה צעיר. מה, אף רופאה (או לצורך העניין - אף אשה שעושה משמרות מסוג זה או אחר) לא יכולה להיות הורה משמורן או לא יכולה להיות הדמות המטפלת העיקרית בעיני הילדים?! אשמח לתגובותיכם, פרידום נ.ב. מצטערת שזה נראה ככה - ממש לא התכוונתי שאיני מעוניינת בתגובות של אחרים, פשוט היה לי חשוב שמיכל תראה את ההודעה ותתיחס בהקדם.
 

סוזן7

New member
השלכות הפירוד

לגירושין השלכות קשות על כל בני המשפחה משני מישורים: פחות משאבים כלכליים לכל אחד והשינויים בהורות. לדעתי, הקושי הכי גדול הוא השינוי בהורות - עבור שני ההורים, אבל עוד יותר עבור אבות (אלא אם הם הורים משמורנים, וזה נדיר). כל עוד ששני ההורים גרים ביחד, אין "תחרות" - יש מספיק מקום לאמא ולאבא - כל אחד עם האישיות שלו, סדר היום שלו וכו'. אחרי הפירוד, שני ההורים צריכים להתרגל לכך שהילדים לא נמצאים אצלם בבית כל הזמן (והילדים צריכים להתרגל למופרדות - או שאמא איתם או שאבא איתם - אין ביחד יותר, למעט אירועים יוצי-דופן). קשה לכולם, גם אם היחד היה גרוע מבחינת הזוגיות. חבל שהפירוד יוצר סוג של תחרות בין ההורים - כאשר אב רוצה ויכול להיות עם הילדים ביום-יום - וכל אחד מושך לכיוון שלו, על חשבון ההורה השני (אם תיאורים מעליבים, לעיתים שקרים והגזמות, בכתבי טענות לבית המשפט). בדרך כלל, אני עובדת עם זוגות שמשתפים פעולה כדי לתכנן הורות אחרי הפירוד והם משתדלים להימנע מהתדיינות משפטית. הם מוצאים סידור שמתאים להם - כל משפחה לגופו - ומתחשבים ברצונות של ההורה האחר ושל הגיל והאופי של כל ילד במשפחה. לעיתים הצורך להתפרנס לא מאפשר מספיק זמן עם הילדים - יש כל מיני מצבים. אינני זוכרת את כל הפרטים בפנייה שלך ואינני רואה את החומר כשאני עונה. הגבתי לפני יומיים יותר לתגובה של מיכל ולא לגבה המקרה שלך. ממה שזוכר לי, הרגשת לחץ ובלבול וזה לא מצב שבו מקבלים החלטות כל כך חשובות. לא צריך לחץ - בטח לא במסגרת הליך של גישור. עולים כל מיני אפשרויות ואתם צריכים זמן לחשוב ולנתח מה הכי טוב עבורכם ועבור הילד/ים שלכם. כאשר ילדים קטנים, מתחילים עם סידור מסוים שנקבע לתקופה של שנה, שנתיים ומעדכנים אותו בהמשך, על פי עקרונות שקובעים. זה דורש גמישות ושיתוף פעולה - הורות משותפת זה קשר לכל החיים, במידה זו או אחרת. יש חומר על משמורת, כולל בגיל הרך, בספרי שהזכרתי קודם ("להתגרש ולהישאר חברים"), אולי זה יתרום לך. חשוב להגיע להסדר, אבל בקצב שלך. אפשר לקבוע סידור זמני, עד שמגיעים להסכם סופי כדי לא לעקב את הפירוד. אני מקווה שתצליחו להגיע לפתרון ששניכם יכולים לחיות איתו ושמשרת את הצרכים של הילדים. בברכה, ד"ר סוזן זיידל www.haskamot.com
 
הכול לגופו של עניין

כשאני מגיבה, אני מגיבה לנסיבות הספציפיות שהגולש טרח לשתף אותנו בהם.התגובה שלי אינה מנותקת מהקשר וכך יש גם לקרוא אותה: לגברת פרידום יש דיון ב-28.12. האב הוציא לה צו איסור מעבר מן הבית (יותר נכון לומר שהוציא לילדים אבל בפועל מדובר באיסור לגביה כיוון שהיא לא תעזוב בלעדיהם) ממש מאחורי גבה ויומיים לפני הדיון הראשון. עושה רושם שהאב "מבשל" לה הפתעות. זה לא בדיוק מצב של זוג שרוצה ללכת לגישור כדי לסגור עניינים יפה. את אומרת "לא צריך לחץ - בטח לא במסגרת של גישור" - אבל גברת פרידום ובן זוגה לשעבר בכלל לא שם, הם לא בכיוון של גישור. לאחר שהאם תגיב בבית המשפט והאב יראה שגם היא יודעת להילחם, אני אמליץ בחום לאם שתושיט יד לשלום בלי לפגוע באב, ולפי התרשמותי, היא ממילא תעשה זאת, עם עצתי או בלעדיה.
 
למעלה