שאלה די דחופה למנהלת הפורום

freedom31

New member
שאלה די דחופה למנהלת הפורום

שלום, אני אמא לתאומים בני שנה ו-9 חודשים ונמצאת בתחילת הליכי גירושין מבעלי. הגשתי נגדו תביעות בבית משפט אזרחי לפני כשנה (מזונות, משמורת, רכוש) ודחיתי אותן כל כמה חודשים עד עכשיו. כעת התחלנו בתהליך והיינו כבר בדיון הראשון בבית המשפט. אציין, כי המחלוקת העיקרית בינינו היא על המשמורת. הוא הגיש גם תביעה למשמורת (מטורף, לא?!) וגם הליח לקבל צו מהשופטת במעמד צד אחד שאסור לי להוציא את הילדים מהדירה בה אנו מתגוררים יחד עדיין עד החלטה חדשה. צו זה ניתן במעמד צד אחד, מבלי שתנתן לי אפשרות להציג את הצד שלי וכל זה נעשה יומיים לפני הדיון הראשון וכמובן הוא לא טרח להודיע לי או לשופטת על כך. כמו כן נקבע שיש צורך בתסקיר פקידת סעד תוך 60 יום (שבמציאות הבנתי לוקח הרבה יותר זמן). כמובן הגשתי בקשה לדיון לצורך הצגת הצד שלי בנסיון לקבל ביטול הצו. בדיון סיכמנו שננסה לנהל מו"מ ונקבע דיון נוסף ל-28.12 (כמובן אם הייתי יודעת אז שהוא ביקש את הצו ואת המשמורת בחיים לא הייתי מסכימה לדחיה). היינו בפגישת גישור אחת ביחידת הסיוע - ללא התקדמות משמעותית. מספר פרטים נוספים חשובים - אני רופאה מתמחה ועושה משמרות של 24 שעות כפעמיים בשבוע. בעלי נשאר עם הילדים לבד בלילות אלה, אם כי עד לאחרונה בשעות אחה"צ תמיד קיבל סיוע מההורים שלי ואף פעם לא היה איתם לבד. כעת הוא תובע משמורת וטוען שהוא הדמות הדומיננטית עבור הילדים ולא אני, כי הוא נמצא איתם יום-יום מיום הוולדם, ואילו אני נעדרת כל פעם בגלל העבודה. כולם אומרים לי שאין סיכוי שלא יתנו לי את המשמורת, כי "חזקת הגיל הרך" וכו'. אבל אני מאוד מודאגת - גם מהאובססיביות שלו, גם מהאמפתיה של השופטת אליו (כך לפחות נראה - אחרת איך יכלה לתת צו כזה מבלי לשמוע את הצד שלי?) ומכל הקטע ה"אופנתי" של משמורת משותפת. איני מתכוונת להרחיק אותו מהילדים וברורים לי היתרונות במשמורת המשותפת מבחינת קשר הדוק יותר עם האב, אבל נראה לי שבגיל כזה הילדים צריכים מסגרת אחת קבועה בהן הם חיים רוב הזמן. וכעת לשאלות: 1. מה הסיכוי לדעתך ומנסיונך שיתנו משמורת מלאה לבעלי ולי יקבעו הסדרי ראיה? 2. מה הסיכוי שיקבעו משמרות משותפת 50-50 לילדים בגיל כזה? 3. מה עליי לעשות כדי להשיג את ביטול הצו ולצאת עם הילדים מהבית תוך כדי קביעת הסדרי ראיה זמניים (לא ציינתי קודם - הצו מתייחס לילדים, אך ברור לי שלא אצא מהבית בלעדיהם ואעדיף לסבול את האוירה הקשה והמתח בינינו)? אודה על תשובה בהקדם האפשרי, כי תאריך הדיון מתקרב. תודה רבה
 
כיסיתי הכול?

בקשר לשאלת המשמורת. התאומים הם עדיין פעוטים ואת מתדיינת בבית המשפט לענייני משפחה (להבדיל מבית הדין הרבני שם ההגיון פחות עובד). העובדה שאת עובדת 24 שעות פעמיים בשבוע לא צריכה להדאיג אותך מסיבות פשוטות: א. ניתן לקבוע שביומיים בהם את עובדת הרבה הילדים ישהו עם האב כחלק מהסדרי הראיה או שאחת הפעמים תיפול על סופשבוע שהילדים איתו. ב. העובדה שהורייך סייעו לך ולו יכולה להיות נקודה לטובתך, כיוון שלאחר הגירושים - הורייך יגישו לך תמיכה וסיוע ולא לו. עד היום לא שמעתי שהעבירו משמורת מאם לאב בגלל עבודתה של האם. את נוקטת בגישה בריאה של קבלתה משמורת אלייך, את ממשיכה לתפקד וגם לא מונעת את הקשר בין הילדים לאב. אני מקווה שפקידת הסעד תראה את ההגינות שבך ותמליץ על משמורת אצלך. אם לא נכנסת איתה לויכוחים קשים או לא הכבדת עליה במיוחד (נניח לא רצית או לא יכולת כמה פעמים להגיע לפגישות), אם לא יצרת אצלה אנטגוניזם ואם מנגד, האב לא הצליח להמס את ליבה בשקרים ובמסכנות - אזיי הסיכויים גבוהים גם שהיא תמליץ על משמורת אצלך. לפי תחושתי (בהתאם לדברייך), לא נראית לי סיבה שפקידת הסעד תצא נגדך, (אבל לעולם לא ניתן לדעת). למעשה יש סיכויים שהאב יצור אצלה אנטגוניזם, כיוון שהוא אובססיבי נגדך. היא חייבת לראות זאת. אם תיקלעי למצוקה בהמשך בעניין המשמורת, את תבקשי חוות דעת פסיכולוגית או מסוגלות הורית ואם פקידת הסעד לא ראתה שהאב נגדך, הפסיכולוגים בודאי יראו זאת והסיכויים שלו יפחתו. לגבי משמורת משותפת, אל תפלי בפח הזה. כמעט שאין חיה כזו. מה זה אומר משמורת משותפת? תעשי חיפוש בפורום לפי מילות המפתח ותקראי מה כתבתי על זה ומה דעתי. בקצרה, חייב להיות הורה אחד שהוא המשמורן כי אדם אחד חייב לקבל החלטות יומיומיות מה קורה עם הילדים. משמורת משותפת היא מין אידיאל שאינו קיים במציאות ולא ליפול לפח הזה. משמורת משותפת אומר באופן תיאורטי ששני ההורים מקבלים החלטות על הילדים ביחד. אבל יש כאן אבסורד, כיוון שאם ההורים נמצאים בקונפליקט, וכשישי תביעה בוודאי הורים בקונפליקט - אזי כיצד יקבלו החלטות יחד??? ונניח שההורים מסתדרים ביניהם בדרך כלל ובכל זאת יש סוגיות בהן יש חילוקי דעות, אזי מי מכריע? מי מחליט? הרי מישהו צריך לקבל החלטות יומיומיות בקשר לילדים: לאיזו מסגרת לשלוח בבוקר, אחהצ, לאיזה רופא ועוד ועוד. לכן אני אומרת שמשמורת משותפת היא פיקציה או אשליה וחייב להיות מצב בו יש הורה משמורן אחד. כל התיאוריה הזו אינה מונעת מההורה הלא משמורןלהיות מעורב ואפילו מעורב מאוד בחיי ילדיו: ההורה הלא משמורן יכול לקחת את הילדים אליו אפילו חצי חצי בהסדרי ראיה, אין עם זה שום בעיה. אני אתן לך עוד דוגמא: אם את ההורה המשמורן, את יכולה מחר בבוקר לעבור דירה עם הילדים, והאב אינו יכול למנוע זאת ממך וגם לא בית המשפט. ברור, שבמקרה כזה יהיה צורך וחובה מצידך לאפשר הסדרי ראיה הוגנים של האב עם הילדים. אבל אם תיקבע חיה כזו שנקראת משמורת משותפת שאף לא אחד מההוגים אותה יודע מהי החיה הזו - את לא תוכלי לעבור דירה עם הילדים באופן מוחלט, תהיי פחות חופשיה ויותר נמצאת בסד של מגבלות גם לגבי פעולות אחרות בקשר עם הילדים. בשורה התחתונה, כדי שלא תתבלבלי - המסר הוא: את צריכה לחתור למשמורת שלך. לא להסכים בשום אופן למשמורת משותפת ובמקרה "הגרוע" (או אולי לא גרוע) לאפשר לאב הסדרי ראיה של 50-50 או 40-60 או 45-55 לטובתך כשאת ההורה המשמורן. מאחר שילדייך רכים כל כך אני מאמינה שהמשמורת תיקבע אצלך. כדי להיות מספיק הוגנת אני אספר שראיתי מקרה בו מאחר שהאם לא הסכימה להצעה אידיוטית של השופטת למשמורת משותפת (לזוג שנמצא בקונפליקט קשה) בעקבות המלצת פסיכולוגית לא פחות אידיוטית ממנה - נלקחה המשמורת מהאם לאב עבור פעוטה בת שנתיים. מקרה זה לא אמור להפחיד אותך אלא להראות לך שיש גם דברים אבסורדים. ל נראה לי שאת תיקלעי למצב הזה או אם תיקלעי אליו תצליחי לצאת ממנו כי את מתייעצת. האם במקרה הנ"ל שהפסידה את המשמורת עשתה הרבה הרבה טעויות טקטיות ואסטרטגיות. את תמשיכי להתייעץ ואת תצליחי.וכמובן את מוזמנת להמשיך ולשאול ולעדכן אותנו בעניין. בקשר לביטול הצו, תפני לעורך דין טוב לאחר שהתייעצת היטב (את יכולה לקבל גם כאן המלצות) ותגישי בקשה לביטול, לדעתי, מיידית בייחוד בנסיבות בהן את מתארת החלטה במעמד צד אחד ובחוסר תום לב. האם את יודעת מה הנימוקים שנרשמו להחלטה זו? השופטת חייבת לציין נימוקים? מצד שני, אם את מתחילה לערער עליה מעכשיו, זה עלול ליצור אנטגוניזם אצל השופטת. אילו הייתי במקומך הייתי מערערת על החלטה זו מכל וכל. אני אינני עורכת דין אבל מניסיוני וגם מהשכלתי אני מריחה כאן פגיעה בזכות בסיסית, היא חופש התנועה מעבר לזכות להליך הוגן. האב בחוסר תום לב פוגע בחופש התנועה שלך, הרי אין סיכון שאם את עוברת דירה, הוא לא יראה את הילדים או שאת עומדת לחטוף אותם. גם לטענות בדבר חטיפה או היעלמות אפשרית צריכים להיות נימוקים הגיוניים שיתבססו על המציאות. בקיצור, קחי לך עורך דין טוב ותשברי אותו מהשלב הראשון. לאחרונה, אני נתקלת ביותר ויותר אבות שהם אובססיסיים כלפי הטיפול בילדים. נכנסים לדיכאון אם עובר יום ולא ראו את הילדים ונלחמים עם האם על כל שעה לראות את הילדים למרות שהם מקבלים אותם כמעט חצי-חצי. זה חולני ותעצרי את זה כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק בעזרת עורך דין חכם ואמיץ. בהצלחה ובכל מקרה תחזרי אלינו
 

freedom31

New member
תודה רבה על התשובה המהירה!!! כמה תוספות..

-לגבי פקידת הסעד - אני חוששת בדיוק מזה שהוא ימיס את ליבה בשקרים ומסכנות. חוץ מזה כמו שכתבת למישהו אחר כאן - יש לו שפע של פנאי ואילו אני די עסוקה ולא גמישה מבחינת זמנים בגלל העבודה שלי. -בגישור דיברו איתנו על משמורת משותפת וגם הפסיכולוגים (הפרטיים) הציעו זאת לאור העובדה ששנינו כל כך רוצים לטפל בילדים. מה שאת אומרת נשמע לי מאוד נכון ועד כה לא הוצג לי באור הזה. אחד הדברים שבעלי מתעקש עליהם הוא שיתוף בכל ההחלטות (כפי שהוא הגדיר זאת - חוץ ממה שהם אוכלים היום - כל השאר מספיק חשוב כדי שנחליט יחד). לכן לא נראה לי שנוכל להגיע להסכם בגישור ואני תוהה האם בית המשפט יכול להחליט על משמורת שלי למשל אך עם שיתוף מלא בהחלטות? -ובעיה נוספת כרגע: ארני מיוצגת ע"י עו"ד שנחשב מנוסה, עם ותק של כ-20 שנה בתחום ודי לוחמני (מה שמשמח אותי לאור העובדה שעו"ד של בעלי היא לוחמנית ביותר), בזמנו הגעתי אליו דרך נעמ"ת. אך אני מרגישה שהתקשורת בינינו (אני ועוה"ד) איננה טובה. הוא לא תמיד מקשיב לי עד הסוף, לא עונה על השאלות בצורה מספיק ברורה או מפורטת לטעמי. החוש הפנימי אומר להחליף עו"ד (למרות הכסף שכבר שולם) ויש לי מישהי אחרת שהתייעצתי איתה מס' פעמים והיא ממש בסדר בקטע של ההבנה, ההסברים וכל השאר. אני רק לא יודעת אם היא מספיק לוחמנית, כי החזית היא עוינת מאוד. יתרון נוסף לעו"ד הנוכחי זה שהוא מכיר את עו"ד של בעלי והיא לא. מה היית ממליצה? ושוב תודה על ההתייחסות!!
 
עוד טענה(ות)

ראשית, אני רוצה להוסיף על שאלתך הראשונה. בקשר למשמרות שלך בעבודה. העובדה שאת עובדת 24 שעות פעמיים בשבוע היא גם טובה כיוון שהיא מאפשרת לך להיות ביום שאחרי מאוד זמינה לילדים. לקחת אותם מבית הספר בשעה מוקדמת, לצאת איתם בבוקר. להגיע לבית הספר לבירור, אם צריך וכדומה. בקשר לביטול צו - אין לי ספק שצריך לבטלו. לגבי הנסיבות והעיתוי - אינני מכירה את התיק שלך ואת זה יכול לומר לך סופית רק עורך דין. אבל ויש אבל גדול, אם עה של עורך דין לא נראית לך, אל תהססי ללכת ולהתייעץ עם עוד אחד ואפילו עם עוד שלושה, זה שווה מאוד. אני ממליצה בדרך כלל להישמע לעורך דין, כיוון שהוא האדם המקצועי והמנוסה (אמור להיות), אולם אם יש עניין שמפריע לך מאוד או מחלוקת בנקיטת צעד מסויים, תתייעצי עם אחרים ותשמעי את דעתם ובמקרה הגרוע, מותר גם לעזוב עורך דין וזה לא נורא. אבל את חייבת ממש חייבת כשאת מתקשרת בהסכם עם עורך דין לציין את נסיבות פירוק ההסכם וכמה תשלמי לו אם את מפסיקה את הייצוג שלו. עורך דין שלא מסכים לכך שתשלמי לו רק חלק מהכסף אם את עוזבת באיזה שלב - אל תקחי. אני מקווה שהכנסת סעיף כזה בהסכם שלך עם עורך הדין הנוכחי - אחרת את תתרוששי מהר. בקשר לעורך דין שלך - עורך דין חייב להיות קשוב ללקוח ובמיוחד בדיני משפחה, חלק מהעבודה היא שיחות ושיחות רוכות, גם בטלפון, עם הלקוח שהוא חרד לגורלו ולקשר שלו עם ילדיו. אם הוא לא מתקשר איתך נכון - התשובה ברורה לי, אני הייתי עוזבת. אבל שימי לב, אם מדובר בחיכוכים בעניינים קלים או בעניינים כבדים, קצת קשה לי להעריך מהדברים שלך. אם בכל זאת הוא עושה את הצעדים הנכונים לדעתך, אולי הוא בסדר. תחושת הבטן שלי הייתה פשוט לעזוב. לגבי הגישור והפסיכולוגים הפרטיים, איך הגעתם אליהם בכלל? גפ פסיכולוג פרטי וגם מציע משמורת משותפת? אם פסיכולוג היה מציע לי משמורת משותפת, הייתי בורחת ממנו ומהמגשר גם יחד ודואגת שלא אפול בפח הזה יותר ובטח לא לפרנס אותם. לפני שמסכימים על פסיכולוג ועל מגשר, צריך לבדוק באינטרנט ואפילו באמצעות חוקרים מה האג'נדה שלהם. לאנשים כאלה, יש בדרך כלל אג'נדה שהיא מפורסמת במאמרים או במכון שבו הם עובדים וכדומה. גם בהמשך, אל תסכימי לבעלי מקצוע שיש להם אג'נדה נגדך. פשוט תחליפי אותם ותסכימי לבעלי מקצוע שאת לפחות יודעת שאין להם תיזות כאלה. לגופה של הצעה למשמורת משותפת, תתעקשי לקבל את המשמורת גם אם תצטרכי לנהל מלחמה, כמובן שאת יכולה להסכים להסדרי ראיה מספיק מורחבים של האב. העובדה ששניכם כל כך רוצים לטפל בילדים אינה מספיק טובה בשביל להחליט על משמורת משותפת. העניין הקריטי במשמורת משותפת הוא הקשר בין ההורים, כיצד הם יכולים לקבל החלטות ביחד ולא הרצון של כל אחד מהם לטפל בילדים. אם הורים בקונפליקט שלא מתקשרים היטב יצטרכו לקבל החלטות ביחד, הם יהפכו את החיים שלהם ושל הילדים לגיהנום וברור שלא מדובר כאן בטובת הילד. אני בעד משמורת של הורה יחיד (אם או אב). הנימוק שלהם למשמורת משותפת פשוט מצוץ מן האצבע. תזכירי להם גם את קיומו של סעיף "חזקת הגיל הרך" למרות שיש אנשים (גם בעלי מקצוע חלקם אינטרסנטים) שרוצים לקבור אותו הוא עדיין קיים ומחייב את השופטים. תהיי חזקה ואיתנה שיראו שאת לא מתכוונת לוותר על המשמורת הבלעדית שלך. נמקי בפניהם את כל הטענות האלה והכי חשוב שתמשיכי בצעדים המשפטיים, ככל שתגיעי מהר למעלה בערכאות המשפטיות, כך הדיון יהיה יותר רציני ויותר הגיוני. אל תתקעי בבית משפט השלום, אל תסכימי לדחיית דיונים, תלחצי על עורכי הדין תמיד תמיד להזדרז, תראי לכולם שמדובר במצב חירום. יש לי תחושה שהאב נוקט נגדך באיזו טקטיקה מוכרת מאוד. אבות פעמים רבות דורשים משמורת לא בגלל שהם רוצים משמורת או בגלל שהם מאמינים שיקבלו אתהמשמורת אלא הם סבורים שזה אמצעי לחץ על האם שתתפשר בסוגיות כמו מזונות ואיזון משאבים. יש מקרים שבהם האבות עצמם היו מאוד מופתעים כשקיבלו משמורת גם על ילדים רכים באמת, אני טוענת שזה כיוון שהאם לא נקטה בצעדים הנכונים - הצעדים הנכונים הם ערעורים מהירים עד בית משפט עליון. אל תסכימי לשיתוף בהחלטות ותטעני שהעניין אינו ישים ויביא את שניכם לחיי גיהנום - הוא רוצה להגביל אותך ולשלוט על חייך. הוא ימרר לך את החיים עם השיתוף הזה. כל צעד שתעשי הכי קטן שבעולם הוא יגרור אותך לבתי משפט בטענה שהפרת צו בית משפט. תיזהרי מהמלכודת הזאת. אל תסכימי לכך שתצטרכי את הסכמתו למעבר בית ספר או למעבר מגורים או לכל דבר אחר. תטעני שאת אדם עצמאי ואין שום זכות לאף אחד להגביל את הצעדייך, גם אם את ההורה המשמורן. לכל היותר, תסכימי להכניס סעיף שאומר שאת מודיעה לו מראש (תשתדלי שלא יהיה בכתב) על צעד כמו מעבר דירה או מעבר בית ספר ותו לא. שימי לב שכתבתי "מודיעה לו" ולא "מקבלת את הסכמתו". דמייני איך החיים שלך ייראו לאחר הגירושים כשתצטרכי ליישם את ההסכם. את חייבת להרוג את העניין עכשיו כשהוא קטן וההתחלה היא לנהל מלחמה לבטל את הצו האידיוטי הזה. חשבתי בלילה על המקרה שלך - אני סבורה שהשופטת נתנה את ההחלטה במעמד צד אחד, אולי כיוון שהאב הודיע לה שאם את תדעי על הדיון מראש, את תקחי את הרגליים עם הילדים עוד לפני הדיון ובכך תיפגע זכותו לקבל את הסעד הזה על ידי בית המשפט. חשוב מאוד שתקראי את החלטת השופטת ואת בקשתו הוא. בכלל, אני אתן לך כלל ברזל, שכל המסמכים בתיק, אבל כולם בלי יוצא מן הכלל, יהיו אצלך בבית בהעתק. אל תסכימי להיות מיוצגת אצל עורך דין שלא מסכים לתת לך העתק של כל מסמך ומסמך. אם יש צורך, תטרחי את אפילו לבית המשפט לצלם מסמכים. תמי שיהיה לך תיק מלא שאותו את בעצמך יכולה לקרוא תמיד ולשקול שוב צעדים וגם עם התיק הזה את יכולה להתייעץ עם עורכי דין אחרים במקביל לעורך הדין שלך ובלי שהוא ידע (כדי שלא יחשוש שאת עוזבת אותו או שיתחיל לעשות בעיות). נסי לגייס את הורייך לעזרה גם בניהול התיק. אל תתביישי לספר את הסיפור שלך לכמה שיותר אנשים - כך תוכלי לשמוע יותר דעות ולקבל פרספקטיבה על העניינים. בהצלחה ונהיה בקשר
 

numberjacks33

New member
הילדה בת ה-9 כלואה ללא זכויות

האתרים: http://lirongo.wordpress.com והבלוג של לירון: http://lironlove.blogli.co.il/
 
תודה. תגובות בבקשה

המקרה שלך כבר פורסם בדרך כזו או אחרת והבת עדיין שם. האם פנית ישירות לשר הרווחה, אמנם הוא חלש ביחס לפקידות הבכירה אבל אולי יעשו לו ג'סטה אם יבקש, בגלל הפרסום השלילי. אני יודעת שגורמים הציעו למישהו שפרסם עוול של משרד הרווחה "לסגור איתו עיסקה", בכך שיראה את הילדים ובתמורה - יפסיק לפרסם. לא יצא מזה כלום, איני יודעת למה. כנראה שהפחד הגדול שלהם הוא מפרסום. אני לא הייתי מתפשרת במקרה שלך על הסדרי ראיה אלא לא פחות מלהחזיר אותה הביתה. ייתכן שבמקרה הזה אין מנוס אלא לחצות את גבולות המדינה. בעולם המערבי יש סטנדרטים של שלטון ראוי גם בענייני רווחה ובהם סטטיסטיקה של מקרים שהמדינה הצליחה לשקם בקהילה או להחזיר הביתה. אני לומדת את המאטריה הזו כעת.
 

numberjacks33

New member
ילדתי חטופת רווחה בת 9 מנותקת מאבא ואמא ואחיה

כנראה הרעש שעשיתי גדול בפעם האחרונה שדיברתי עם אחותי התברר שרוצים להחזיר אותה לבית וכל זה תוך איום להוציא את שאר ילדי המצב עדיין כי כל טעות קטנה יכולה להרוס ולכן צריך את הבקשות של הרווחה מסוגלות הורית ועורך דין כדי להחזירה הביתה ובשלב הראוי שלי לקבל את החומר החסוי שעליו התבססה הוצאת ביתי לפי פתיחת התיק היה כתוב שהעוו"ס טען שהיכית את ביתי בחגורה במשך חצי שנה למרות שהאפוטרופוסית טענה שלא היו דברים המוכיחים זאת , אין אישפוזים אין סימנים אין הוחכות אני מאוד רוצה להגיע למצב שאחרי חזרת ביתי אתבע את השקרנים האלה ולכן אני רוצה לפנות לגורמים לחו"ל . פקידת סעד זיוה ביקשה ממני דרך אחותי לחתום על מסמך שלא אפנה לתקשורת ולא אפרסם ולא אפנה לעיתונעים . לא הסכמתי לא פשעתי שאסתום את פי על עוול שנעשה לי ולביתי .אני חולמת לפרסם את המקרה גם כדי להציל ילדים ומשפחות אחרות לדעת לדוגמה שזכותי לקבל תסקיר כל 11 השנים כתבו על מה שרוצים ולא קיבלתי ועוד בדיון האחרון ביקשתי מהשופטת שאני לא מקבלת את החומר ול התייחסו אלי . שכל הורה ידע או לפחות לאלה שאכפת שיהיה בית לכל מי שעובר את מה שעברתי . אמן אמא
 
מה עם התסקיר החסוי?

האם עורך הדין שלך ביקש מפקידת הסעד או מבית המשפט את התסקירים החסויים? (האם מדובר בתסקירים על פני 11 שנים??) ואיזו תשובה הוא קיבל? קשה להאמין שבית המשפט יסרב למסור לאם תסקיר שבהתבסס עליו הוצאה האם מן הבית. אפילו משטרת ישראל ומחלקת התביעות בפרקליטות המדינה מוסרת לעורך הדין של הנחקר/הנאשם את כל חומר החקירה. משהו כאן לא מתיישב אצלי.
 

numberjacks33

New member
ילדתי מחוץ לבית הוצאה באשמת שווא עוד מעט שנה

אחרי 5 בקשות לקבל את החומר החסוי לידינו סירבה המזכירות של בתי המשפט והשופטת לא עונה לבקשותינו כיון שפנינו בעזרת העמותה וכיון שזה לא היה עורך דין לא נינת כל התיחסות לא נעשת פגישה עם הילדה כבר 7 חודשים ביקשתי ממנהל הפנימיה אישור על הפגישה והעוו"ס אמר שיתקשרו להצבת מספר תנאים ,כמובן שלא התקשר ורק יום לפני הפגישה התקשר ואמר מה את לא מגיעה ,כל השיחות הוקלטו וביקשתי לאחר שפעם אחת ניסית לבקר את ביתי וברגע האחרון כשהגעתי סירבו לתת לי לבקר את הבת וישבתי בחוץ כשילדי ובעלי בבית של האח , עוד פעם נסענו לפנימיה אמי ובני והתחננו לפגוש את הילדה אמרה אתי מהפנימיה שאני גורמת לה נזק והזמינו לי משטרה ונחקרתי 3 שעות באמתלה שיקרית שאין לי \יש צו הרחקה ואחרי חזרתי מערד הביתה , הבנתי שאין סיכוי שהרווחה תיתן לי לראות את ביתי 12 חודשים מחוץ לבית ללא ביקורים בבית ,שנה שלמה של ניתוק בגלל 3 שנים חקירה של ילדה ואין עדויות סימנים אין אישפוזים ולא יודעים מה החומר החסוי ועל מה הוצאה ביתנו לצערי הקשר עם העמותה רק קילקל ומהתחלה פשוט צריך עורך דין תותח , איבדתי הרבה זמן תלויה בין בתי ל3 ילדי כי אוטומטית גם הם בסיכון למרות שאני משקיעה את הכל בילדי . זה כמו ללכת על חבל דק מלווה בהרבה כאב מחסומים רבים חוסר אונים מול מערכת רקובה ושקרים כל כך הרבה שקרים בעלי ביקש חופש לביקור המנהל לא התקשר למחרת התיאום התקשרתי לקבל אישור בכתב כדי שהעורך דין יגיע שלחתי מכתב תזכורת המנהל נבהל וענה מהר וגם התקשר אך בעלי כבר החליט ללכת לעבודה ומשהו נראה לי מסריח כי כשאמרתי שהפגישה תהיה עם עורך דין המנהל אמר מה זו פגישה עם הבת או ...... הבנתי שצריך לדבר עם פקידת הסעד וגם מסרב לביקור בפנימיה רוצה להיפגש במקום נטרלי , מה קרה חושש כל כך , ועוד משהו מוזר אחותי שאסור לה לדבר איתי קיבל את הילדה לחופשת החנוכה בבית חמותה בדימונה סיפרה לי שהילדה בכתה כי לא רוצה ללכת למשפחות זרות . רק לאחותי וכך נודע לי שהמנהל סיפר לה שאני לא רציתי להגיע לביקור למרות שאם תיקראו את המכתב שלי אני מבקשת אישור בכתב - באתר של לירון ,ולא קיבלתי אישור עד ליום זה וגם לא התקשר לתנאי הפגישה וכך מעביר מנהל מטורף ונקמן על פירסום הילדה בערוץ 1 את הילדה התעללות נפשית כשהיא מבקשת לחזור הביתה , 8 חודשים לא נפגשתי אין ביקורים עם ילדתי שילדתי ונשאתי בתוכי וכמעט הפלתי בתחילת ההריון 8 שנים גידלתי ואין לי שום זכות עליה . כאילו אני לא קיימת , כאובה אוהבת ויודעת שלא אחיה בלי ביתי לא אוותר ,לישמחה שמה - הפירוש נולדה מאהבה לאמא ואבא ו3 אחיה המתגעגעים אליה ורוצים את לירון בבית . אמן .
 
כואב אבל יש נקודת אור

גם אני כולי כואבת לקרוא את העדויות שלך. עצה נוספת לי אלייך ולשאר הגולשים: אחד מצעדי המפתח בהליכים המשפטיים (וגם בחיים) הוא שצריך להקשיב היטב ליריב. היריב הוא השופט, העובד סוציאלי, הפסיכולוג וכדומה. מה שמפריע לו/לה - צריך לנטרל. אם השופט או מזכירות בית המשפט אמרו לך שלא ייתנו לך את התסקיר החסוי כיוון שפנית באמצעות עמותה ולא באמצעות עורך דין - אז מה לעזאזל עיכב אותך מלקחת עורך דין שיבקש את התסקיר החסוי??? אני בכלל משוכנעת שהתסקיר שטותי עד כאב. רואים שאת עשית כאן מהלך שגוי. זאת לצערי הצרה של כל ההורים שנכשלו במאבקם - נקיטת מהלכים שגויים. לפחות שהגולשים וקרוביהם ילמדו משגיאות של אחרים ולפחות בזה תרמת את תרומתך לזולת. לדוגמא, אם הפסיכולוג אומר שאת או מישהו אחר עשה או לא עשה משהו וזה מה שמונע ממנו מלתת חוות דעת חיובית - אז צריך לבדוק האם אנו יכולים לספק את דרישתו - ולו למראית עין - כדי להשיג את המטרה. אני מקווה שכעת כשיש לך עורך דין תקבלי את התסקיר החסוי וכולנו סקרנים לדעת מה כתוב בו.
 

numberjacks33

New member
ביתי בת 9 כלואה בנרדים בערד ללא זכויות .

כל הזמן עם העמותה היו המון פניות היינו בבית משפט מחוזי אנו חיבים לעשות כל מה שהרווחה רוצה איבחון מסוגלות הורית אצל ד"ר כלב ואני יודעת מאיום על ידי מזכיר קיבוץ שהרווחה תעשה הכל כדי להוציא את ילדי ואם הייתי הולכת לאיבחון הייתי מאבדת את ילדי פשוט מכניס לשיתוק ונדבקתי מהפחד לעמותה אבל זו לא עמותה ולא נעליים ואין לו עורך דין , אחרי 5 חודשים הבנתי שאני חיבת לחפש איזה עורך דין פצצה אחד עם ניסיון שלא ימרח אותנו חודשים של חיפושים רציתי אחד עם ניסיון ועד שהגענו למצב שהדיונים נדחו על ידי המחוזי ועד שקיבלנו המלצה על אחד שהחזיר ילדים לקח עוד חודשים לגייס כסף לצלם את כל החומר אני מאוד מקווה לאסוף קבוצה 10 סיפורים של אנשים וילדים שנוכל לתעד לפרסם ולפנות לחו"ל יש לי מקרה נוסף ואני צריכה לפנות לעוד כמה מקווה שיהיו לי עוד אנשים שיעזרו בתרגום לאנגלית ולכתובות יש לי כמה פניות ,המקרה שלי בגלל שהוא עלי -הוצאתי לפנימיה על ידי יועצת ביה"ס בגיל 15 לאף אחד אין זכות להתערב בהחלטות משפחה , הורי לא רצו היועצת שיכנע אותי כמה ימים הצטערתי בכיתי וקיותי שאמא שלי תבוא ותציל אותי לכן כל כך קשה לי כי לעולם לא הייתי עושה זאת לילדי ולעבור את זה פעם שניה היא כמו סכין בלב לזכור את הבדידות ללא הורה כמעט 40 שנה וכלום לא השתנה . צועקת אני ליבי ליבי עם כל ילד לבד ללא אם ללא אב או שניהם . ילדים אבודים , ילדים אבודים הוצאת ביתי החזיר אותי לצעקה של הילדים וההורים שהמדינה והרשויות , לצערי אין לי מילה אחרת אונסת פשוט אונסת ולוקחת את ילדיה ולכן אני מספרת את סיפור חיי וילדתיכי אם הצלתי ילד , הורה אחד מאבקי לא יהיה לשווא ומשגיאות לומדים וכמו שאני אומרת לביתי לפני שהוצאה - לכל דבר יש מטרה גם אם אנחנו לא רואים את התוצאות עכשיו ומיד .כששאלה אותי למה כל כך קשה לה בחיים , רק בת 9 {התכוונה לקושי לימודי - דיסלקטית } כל משפחתי אומרת לא לדבר על זה כאילו זה צרעת . ואין אדם מושלם כולנו לקוים ומזל שלא דומים מאמא לילדה מיוחדת . לפני יומים אמי נתנה ללירון ספר עם שירים על בין אמא ובת ובו כתוב שאמא אוהבת אותה , פילחתי לאימי שאם תגיע לביקור פתאומי תיתן לה ואמרה לה את יודעת שאמא אוהבת אותך ותחזיר אותך הביתה . ולירון אמרה שהיא יודעת , אחרי רמזים שונים שטוב לה בפנימיה אך כל שיחה היא אומרת שהיא רוצה לחזור הביתה ולא מבינה מה רוצים מאמא ושאני לא מרביצה וכל השקרים מתמוססים ואמרה אני אוהבת את אמא אני יודעת סבתא כתוב בספר שאמא אוהבת אותי . אמא של לירון עוד שבוע בת 10 . מבטיחה לא לעזוב את הנושא להמשיך לכתוב לחקור לעזור ולא להפסיק להלחם למען ילדים רחוקים
 
לא הולכים לכל פסיכולוג

עוד עצה לגולשים ולגולשות מהניסיון של אמא: לפני הסכמתם לבבדיקה אצל פסיכולוג, אנא אבל אנא בדקו היטב מה האג'נדה שלו. שאלו, התייעצו בכל פורום ועם כל החברים והמכרים, מי שמע מי ידע מיהו אותו פסיכולוג ובאילו עניינים הוא נגע ואילו חוות דעת כבר נתן. העלו את שמו באינטרנט. ובמקרה שלא נראה לכם - פשוט תתנגדו (ותנמקו את ההתנגדות, זה לא קשה. תמיד אפשר לומר שיש לו תיזה ידועה מראש). מותר לכם להתנגד ולהציע פסיכולוג אחר. במקרה הגרוע ביותר השופט ימנה פסיכולוג אחר, שלישי. במקרה של הפסיכולוג שהזכרת, נמסר לי על חוות דעת שהוא כתב על מקרה אחר שבעקבותיה נהרסו חיי משפחה שלמה שנאסר על בני המשפחה לראות את הילדים. עוד מקרה קשה ביותר שנחשפנו אליו.
 

numberjacks33

New member
לא הלכתי לפסיכולוג כי לא האמנתי ואז הוציאו

התחלתי טיפול עם הילדה אצל פסיכולוגית אחרת ורק הרווחה שמעה באותו יום לקחו אותה וכל הזמן רק שאלו למי היא הולכת ביתי אמרה לי שיקחו אותה למשפחה אחרת , אומנה, ואני בטוחה שמשהו שם מסריח , וכי למה היא כל כך מתנגדת ללכת לביה"ס ושונאת את המנהלת יש לי העתק תשובה לגבי החומר החסוי ,אשמח לשלוח את 4 הדפים כדי שתראי יש דברים מוזרים בסיפור שלי ממחר נכנס לסיפור העורך דין , מקווה שהכל יהיה בסדר , השופטת לא התייחסה לבקשתי ,היא בטח תתיחס לעורך דין .
 
רק חבל שלקח לך שנה שלמה לקבל את התסקיר

כן, אני רוצה לראות את התסקיר החסוי. אני בודאי אוכל לסתור אותו, לקעקע אותו כשאני מעלה עוד טיעונים ונקודות מבט.מיני סיעור מוחין. אולי אפילו תשאלי לעצתו של עוד עורך דין. אני הייתי שואלת לפחות שניים במקרה שלך. סלחי לי אם איני לוקחת בחשבון את העניין הכספי. הכול כמובן, תלוי ביכולת הכלכלית. חוצמזה, מעט קשה לעקוב אחר פרטי המקרה שלך, כיוון שאת מספרת אותו בצורה קטועה. אני מציעה שנארגן את הסיפור שלך בצורה כרונולוגית וברורה ונעלה לחומר הרקע שלנו בפורום. כך גם אחרים יוכלו ללמוד לקחים וגם לך זה יעזור כשאת מגיעה לגורמים כאלה ואחרים בבקשה לעזרה.מה דעתך? אני בכלל מציעה להעלות את סיפורם של גולשים וגולשות אחרים בחומר הרקע שלנו כדי ללמד אחרים. זו תהיה התרומה של אלה שנפגעו, שנאבקו או שעדיין נאבקים. אפשר לטשטש פרטים כאלה ואחרים אם כי אינני מאמינה שמישהו יזהה אדם מסויים, יש הרי כל כך הרבה סיפורים כאלה. מה דעתכם?
 

numberjacks33

New member
לא לקח לי שנה ביקשתי בכל דיון עברתי מיד ליד

עברתי מסיוע משפטי עורך דין ועוד עורך דין ואחרי זה אפוטרופוסית עורכת דין פרטית ועמותה 7 בקשות לצילום התיק ובדיקת החומר החסוי לא ישבתי בבית נסעתי 3 עד 4 פעמים לבית משפט וסיפורי פורסם בכל הארץ ההיתי בבית משפט בנתניה חדרה אשדוד בארשבע ופתח תקווה , אני פצצה מהלכת לרווחה כי אני וביתי לא שותקות וכל שיחה היא מספרת על דברים נוראים בפנימיה . לאחרונה היתה מעורבת באלימות בכתה דבר שלא קרה בבית היא התווכחה עם מנהל הפנימיה וסירבה ללכת למשפחות זרות ובכתה וגם היתה באשדוד בזמן שירו היא מספרת לי דברים ואני מאמינה לה כי בלב הדסים זה ממש כלא קטן היא סיפרה על ד"ר לאופר שניסה לתת לה ריטלין ואחר כך תרופה פסיכאטרית אחרת . רוב השיחות שמורות ומוקלטות מקווה לתבוע אותם על כל הנזק אנחנו חיבים קבוצה של 15 20 איש סיפורים תיעודים חומר תלונה אחת להגיש בג"צ ו לאוום התארגנות של 3 עורכי דין להציל ילדים ומקרים מזעזעים כאלה נגד ילדים והורים אני - לקחו לי את הדבר היחידי בעולם שיש לי האפוטרופוסות הטבעית שלי על ילדי , אני אמא מכל הלב ואף הצלתי את בני ,רדופת רווחה 12 שנה בחיי 8 שנים רודפים ומאימים להוציא ממני את ילדי רק בגלל שאני שונה אין מילים על כל מה שעברתי הסיפור נראה כמו סרט רע . אני מאוד רוצה לשלוח לך חומר ולהיפגש איתך אפשר ביום שני או שלישי ויש לי עוד אנשים שאני מכירה סיפורים דומים להית אמא .
 

numberjacks33

New member
השופטת לא נתנה לי לעיין בתיק

רק אחרי כמה חודשים ומספר בקשות אישרה , הדרך הנאותה היא להכניס עורך דין חזק ומיד אסור עורך דין מהסיוע בענייני ילדים כי יש כמה משטפי פעולה וצריך לבדוק ולכן צריך להקים מודיעין על פסיכיאטרים מאבחנים ועורגכי דין זכויות וחובות לקטינים והורים לדוגמא לקבל תסקיר לפני דיון השופטת ראתה שלא קיבלתי והיה כתוב עלהילדה דברים שהיא לא מצליחה להתמודד בפנימיה ונואשו ממלחמתי וביתי החזקה לא רוצה להיות שם ולא התייחסה השופטת ולא נתנה לי למרות בקשתי כי לא קיבלתי את החומר התעלמה ממני ואף אמרה בסוף כי היא יודעת שהניסיונות שלי לפשרה לא יצליחו היא לא לקחה את עדות הילדה וגם אחרי שצירפתי לה שני העתקים מצאתי אותם בתיק התעלמות מוחלטת לכן יש בידי הוחכה על התעלמות על דברי הילדה על ידי שופטת ואף לא מסרה את החומר לפקידת הסעד . יש מספר מסמכים שאני חייבת לפרסם ומאוד אשמח אם תעזרי לי נוכל להיפגש השבוע על דברים כללים לטובתי באתר עם קישורים לאתרים נוספים שעולים ויפתחו בקרוב יש התארגנות בדרום 2 במרכז ו1 בצפון וכך לשלב פצצה לרווחה , אמן שנצליח .
 

numberjacks33

New member
לא הסכמנו לאיבחון

לא הסכמנו לאיבחון אך הסיוע המשפטי שלח עורך דין שעל הקבוצה הזאת ידוע בעוד מקרים אני התנגדותי ובקשתי לגורם פרטי הכניסו אפוטרופוסית שעבדה עלינו ואמרה שתעזור ושיקרה שיקרה כל דבריה נוגדים את מכתבי שיחות והכתבה בערוץ 1 אסור להסכים לאפוטרופוס כי זה אומר שאין לי שום החלטה על ילדי היא אמרה לי ולבעלי שהיא עורכת דין הבאה לייצג את הילדה כשהוחלט שהיא אפוטרופוסית התעלפתי ידעתי שלקחו לי את הזכות שלנו על ילדינו , אני לא אוותר אלחם ועוד אפרסם את המסמכים בעילום שם לא אוותר להם אני חיבת לתבוע אותם , בינתים הם תקועים ולא יודעים מה לעשות ,אני לא אוותר .
 
את מפתיעה אותי מרגע לרגע

עוד דוגמה על איך עובדים על אנשים חלשים שלא מבינים מה משמעות ההליכים הננקטים נגדם. את רוצה לומר לי שלבת שלך שבנרדים יש אפוטרופסית? לא הסכמתם לאיבחון, משרד הרווחה רצה איבחון ולכן הדביק לבת אפוטרופסית??? עכשיו אני מתעלפת!
 
למעלה